צוואה הדדית

צוואה הדדית מהי?

צוואה ההדדית הינה צוואה משותפת אשר נערכת על ידי בני זוג במסגרתה קיים מנגנון הדדיות בו נקבע  מה יעשה ברכוש כל אחד מהם בעת שילך הראשון שבהם לבית עולמו. בצוואה זו  נקבע  לרוב כי לאחר שהולך הראשון מבין בני הזוג לבית עולמו אז זוכה בן הזוג שנותר בחיים בכל עיזבונו . צוואה משותפת היא הדדית כאשר ההסדרים שקבע אחד המצווים מבוססים על ההסדרים דומים שקבע המצווה השני ולא היו נערכים לולא הסדרים אלה.

משרדו של עורך דין בפתח תקווה, ניר טולדנו בעל  23 שנות ניסיון במהלכם ערך אלפי צוואות,  וישמח לספק לכם את השירות של עריכת צוואה , גם בהתראה קצרה. לקבלת הצעת מחיר צרו קשר עם משרדנו או חייגו עכשיו 052-3589798.

 צוואה הדדית מה מקור הסמכות?

נושא זה מוסדר  בסעיף 8א (תיקון מס' 12) תשס"ה-2005, לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 הקובע כי בני זוג רשאים לערוך צוואה הדדית מתוך הסתמכות של בן הזוג האחד על צוואת בן הזוג האחר.

סעיף זה מסדיר את נושא עריכת צוואה הדדיות על ידי בני זוג, וביטולן כל זאת, תוך איזון בין עקרון ההסתמכות ההדדית שבין  המצווים העומד בבסיס הצוואה ההדדית , שלפיו אין  לבטל באופן חד צדדי את הצוואה לבין העיקרון הבסיסי המעוגן בחוק הירושה, החופש לצוות ולשנות את הצוואה עד רגע המוות.

צוואה הדדית מי יכול ורשאי לערוך?

צוואה הדדית ניתנת לעריכה רק בין בני זוג ולא על ידי אחרים שאינם בני זוג מאחר ובמתווה זה  עשויה להיות פגיעה בחופש לצוות המעוגן בחוק הירושה מאחר ולאחר עריכת צוואה הדדית היא לא ניתנת לשינוי חד צדדי על ידי אחד מבני הזוג ללא הסכמת בן הזוג האחר.

עורך דין צוואה הדדית

צוואה הדדית  – כיצד עורכים?

צוואה הדדית יכולה להיערך על גבי שני מסמכים שנערכו באותה עת או על גבי מסמך אחד עליו חותמים שני בני הזוג. משרדנו נוהג לערוך צוואה זו במסמך אחד ולא בשני מסמכים כי בדרך זו יותר קל לזהות את  דבר קיומה של הצוואה  ולא קיים חשש שצוואת אחד מבני הזוג לא תתגלה או תשתנה.

ניתן לערוך אם כן צוואה הדדית בו הזוכה הינו בן הזוג או צד ג' (לדוגמא להחליט כי הרכוש לאחר פטירת שני בני הזוג, יעבור לילדיהם). אין די בכך שהצוואות נערכו באותו מועד ובפני אותם עדים כדי להפכן  צוואת הדדיות.    שני התנאים המצטברים להיות הצוואות "צוואות הדדיות"  הן שהצוואות  תערכנה על ידי בני זוג, וכי הן תערכנה מתוך הסתמכות הדדית.

לקבלת הצעת מחיר  או לקבלת ייעוץ משפטי ראשוני בנושא זה, הנכם מוזמנים ליצור קשר עם משרדנו או חייגו עכשיו: 052-3589798.

צוואה הדדית , איך ניתן לחלק את העיזבון?

חוק הירושה , תשכ"ה-1965 קובע שני הסדרים לעניין אופן חלוקת העיזבון על פי צוואה הדדית, כעולה מסעיפים  41 ו- 42 לחוק:

יורש במקום יורש

  1. (א)  המצווה רשאי לצוות לשניים על מנת שיזכה השני אם לא זכה הראשון; השני יזכה אם מת הראשון לפני המצווה או שנמצא פסול לרשת או שהסתלק מן המגיע לו שלא לטובת בן-זוגו, ילדו או אחיו של המוריש.

           (ב)  זכה השני, דינו כדין מי שהמצווה ציווה לו לכתחילה.

           (ג)   על דרך זו רשאי המצווה לצוות גם ליותר משניים.

יורש אחר יורש

  1. (א)  המצווה רשאי לצוות לשניים על מנת שיזכה השני אחרי שזכה הראשון; השני יזכה במות הראשון או בהתקיים התנאי או בהגיע המועד שנקבע לכך בצוואה, הכל לפי המוקדם יותר.

           (ב)  הראשון רשאי לעשות במה שקיבל כבתוך שלו, והשני לא יזכה אלא במה ששייר הראשון; אולם אין הראשון יכול לגרוע מזכותו של השני על ידי צוואה.

           (ג)   השני יזכה אם היה כשר לרשת את המצווה בשעת זכייתו, אף אם לא היה כשר לכך במות המצווה; מת השני לפני שעת זכייתו או שנמצא פסול לרשת או שהסתלק מן המגיע לו, הוראת הצוואה לטובתו מתבטלת.

           (ד)  הוראת צוואה על דרך זו ליותר משניים – בטלה, זולת הוראה לטובתו של מי שהיה בחיים בשעת עשיית הצוואה.

בהסדר של "יורש אחר יורש" הצוואה קובעת כי היורש הוא פלוני ובמותו יירש את המוריש אלמוני (ראה סעיף 42(א) לחוק הירושה).

בהסדר של "יורש במקום יורש" הצוואה קובעת כי היורש הוא פלוני, ואם פלוני לא יזכה, היורש יהא אלמוני (סעיף 41 לחוק הירושה).

ההסדר של "יורש אחר יורש" שונה מהותית מההסדר של "יורש במקום יורש". בהסדר של "יורש אחר יורש" פלוני יורש את המוריש. לכאורה, גורל הרכוש נתון עתה בידיו של פלוני הרשאי לעשות בו כרצונו. ההסדר של חוק הירושה מאפשר למוריש לשלוט על רכוש זה. המוריש רשאי לקבוע כי לאחר מותו של פלוני יעבור הרכוש לאלמוני.

 ב"תקופת הביניים" רשאי פלוני לעשות ברכוש כבתוך שלו. הרכוש הוא שלו. עם זאת, אין בכוחו לשנות מהוראתו של המוריש.

אין הוא יכול לקבוע כי במותו הרכוש יעבור לפלמוני. שליטה זו של המוריש היא מוגבלת, והיא משתרעת על שני יורשים בלבד. בכך נקבע גבול בשרשרת ההורשה של יורש אחר יורש.

ביסוד הגבלה זו עומד רצונה של שיטת המשפט להגביל את כוחו של המת לשלוט בנכסיו לאחר מותו שונה הדבר בהסדר של "יורש במקום יורש".

מה הדין כאשר אין  יורש אחר יורש / יורש במקום יורש בצוואה הדדית

לפי סעיף 49 לחוק הירושה זוכה על פי צוואה שמת לפני המצווה, ולא קבע המצווה אדם אחר שיזכה במקומו – אם בשעת מות המצווה נשארו צאצאים של אותו זוכה, יזכו הם לפי כללי החלוקה שבירושה על פי דין.  בכל מקרה אחר הוראת הצוואה לטובת אותו זוכה מתבטלת. מכאן שאם בני זוג עורכים צוואה הדדית ולא מתייחסים בה לזהות היורש שיירש את בן הזוג האחרון מביינהם שילך לבית עולמו הרי שזהות היורש יקבע לפי חלוקה על פי דין.

בסעיף זה המחוקק מייחס למצווה רצון שלא בא לידי ביטוי בצוואתו, לפיו בהיעדר הסדר של יורש חליף (יורש אחר יורש / יורש במקום יורשׂ), יזכו בעיזבון ילדיו של זוכה שמת לפני המצווה.

בפרשת לרנר הוכרע, כי כאשר בצוואות הדדיות עסקינן, אין תחולה לסעיף 49 לחוק.

 הטעם לכך הינו, שבצוואות הדדיות המצווים יורשים זה את זה, ולכן החלת סעיף 49 לחוק (ירושת ילדי המצווה שנפטר ראשון במקום יורשי המצווה שנפטר שני) מנוגדת לאינטרס ההסתמכות של זה האחרון לרשת.

כלומר, בהיעדר הוראה נוגדת, פרשנותה הנכונה של צוואה הדדית הינה שבעיזבון המצווה שנפטר ראשון זוכה המצווה שנפטר שני (ממילא יורשיו) ולא ניתן לייחס למי מהמצווים כוונה להוריש למאן דהוא אחר.

בלשונו של הנשיא ברק בפרשת לרנר:

"עריכת הצוואות ההדדיות מלמדת על כוונה נוגדת של בני הזוג. הבעל והאישה העדיפו את בן הזוג על פני ילדיהם. מן ההסדר המשותף וההדדי משתמעת כוונתם של בני הזוג להטיב איש עם רעהו אישית, ולא עם יורשיו של בן הזוג כחליפיו. יש להעדיף, אם כן, את רצונם של המנוחה ובעל, כפי שהוא משתמע מהצוואות שערכו, על פני קביעתו הכללית של המחוקק. " 

לנוכח האמור, משנפטר המצווה הראשון יורש את עיזבונו המצווה הנותר בחיים, ושוב אין נפקות להוראה המזכה את המצווה הראשון שהלך לעולמו.      

ההיגיון העמוד בבסיסה של הלכה זו היא, כי כוונת המצווים הייתה ליצור הדדיות ולקבוע אך ורק מתווה לזכייה בעיזבונם לגבי פטירת הראשון שבהם, רוצה לומר – ביקשו המצווים לקבוע מה יעשה ברכוש כל אחד מהם בעת שילך הראשון שבהם לבית עולמו, ואולם אחר שהלך הראשון לבית עולמו וזכה השני, רשאי השני לעשות ברכושו כאוות נפשו – לצוותו לאחר או לשתוק, ככל ששתק או-אז יחולו דיני הירושה הרגילים (עמ"ש (מרכז) 66014-03-15 י.ס נ' ש.א (14.4.2016).

צוואה הדדית מתי היא ניתנת לביטול?

דרכי ביטול צוואה הדדית קבועים בחוק הירושה. על פי סעיף 8ב (תיקון מס' 12) תשס"ה-2005 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965, הדרך לביטול  תלויה בנסיבות, ותהיה תקפה אם:

א. שני הזוג בחיים- בן הזוג שמבקש לבטל את צוואתו ימסור הודעה בכתב על ביטול הצוואה לבן הזוג השני. כאשר ההודעה תימסר לבן הזוג השני, הצוואות הדדיות של שני בני הזוג יבוטלו.

ב.  כאשר בן זוג אחד נפטר והעיזבון טרם חולק– בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו יסתלק שלא לטובתו, לטובת ילדו או לטובת אחיו של המוריש, מכל חלק בעיזבון שהוא אמור לקבל לפי הצוואה ההדדית של בן הזוג שנפטר.

ג. כאשר בן זוג אחד נפטר והעיזבון חולק – בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו ישיב את כל שירש לפי הצוואה ההדדית לעיזבון, ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה ישיב את שווי החלק בעיזבון שירש.

מה היתרון של צוואה הדדית על פני צוואה נפרדת?

בצוואה הדדית קיים אינטרס הסתמכות של המצווה האחר שעליו ראוי להגן.

מכאן שהיתרון המרכזי של צוואה הדדית על פני צוואות נפרדות של בני זוג שאינן הדדיות הוא קיום אינטרס הסתמכות של כל אחד מבני זוג מתוך רצון לדאגה סוציאלית לבן הזוג שנותר בחיים.

על פי חוק הירושה שאחד מבני הזוג נפטר ולא מוריש צוואה אחריו ילדי בני הזוג יורשים מחצית מחלקו של ההורה הנפטר עוד בעודו של ההורה השני בחיים.

סיטואציה זו יכולה לעתים קרובות ליצור קשיים ומחלוקות רבות בין ההורה שנותר בחיים לבין ילדי המוריש  אשר הופכים פתאום לשותפים בדירת בני הזוג ובשאר נכסיהם ומונעים מההורה שנותר בחיים את החופש להחליט איך לנהוג ברכושו באופן חופשי.

בכך שונה צוואה משותפת והדדית מצוואה "רגילה" שבה אין אינטרס הסתמכות ראוי להגנה. מבחינה זו דומה צוואה משותפת והדדית לחוזה, שכן המדובר בגמירתדעת של שני מצווים הפועלים במשותף ובאופן הדדי.

בעת עריכת צוואה הדדית, באפשרות בני הזוג לקבוע שרק לאחר מות האחרון מביניהם, יעבור רכושם לילדים. צוואה הדדית יכולה גם להגן על בן הזוג שנותר בחיים,  לדוגמא, תוך מניעת מצב שאלמן ייאלץ להתפנות מדירתו כי היורשים האחרים יידרשו לקבל את חלקם על ידי פירוק שיתוף בדירה.

צוואה הדדית בכתב יד

עריכת צוואה בכתב יד היא אחת הדרכים הלגיטימיות  על פי חוק הירושה לערוך צוואה כדין. יחד עם זאת, על מנת שניתן יהיה ליישם צוואה שכזו שנכתבה  בכתב יד על ידי המצווה, עליה לעמוד במספר תנאים מצטברים .

ראשית, על הצוואה בכתב יד להיכתב בידי המצווה וגם להיחתם על ידו. שנית, על עורך הצוואה לרשום בצוואתו את תאריך עריכת הצוואה. צוואה בכתב יד, בשונה מצוואה בעדים, לא קיימת חובה שתחתם גם על ידי שני עדים .

 חשוב לציין שצוואה בכתב יד אינה יכולה להיכתב במחשב ולהיחתם לאחר הדפסתה שכן היא כולה חייבת להיכתב בידי האדם שערך אותה. גם לא מומלץ להשתמש בפורמט צוואה הדדית ללא ייעוץ משפטי מקצועי מעורך דין צוואה

אף על פי כן, דרך זו של עריכת צוואה בכתב יד אינה שכיחה ואינה מומלצת, שכן מרבית בני האדם שחפצים לערוך צוואה אינם מתמצאים בכל האספקטים המשפטיים השונים, הנלווים והכרוכים בעריכת צוואה מקצועית  והם חוששים  שבהעדר לווי משפטי מקצועי צוואתם לא תבוצע  בבוא העת על ידי בית משפט במידה ויתגלו בה פגמים אשר עלולים להביא לפסילתה או לביצועה החלקי.

צוואה הדדית מחיר – כמה עולה צוואה הדדית בשנת 2024?

מחיר עריכת צוואה הדדית סטנדרטית מחלק ממשרדי עורכי הדין הינה החל מ-2000- עד 4000 ש"ח ואף יותר בהתאם למורכבות עריכת הצוואה , למידת ניסיונו ויוקרתו המקצועית של עורך הדין שמתמחה בתחום. במשרדנו ניתן לערוך גם צוואה הדדית נוטריונית בפני נוטריון.

עריכת צוואה הדדית, שירותי המשרד

משרד עו"ד ונוטריון בפתח תקווה ניר טולדנו רכש ניסיון רב בעריכת צוואות  וישמח לספק לכם את השירות גם בהתראה קצרה.

לקבלת הצעת מחיר  או לקבלת ייעוץ משפטי ראשוני בנושא זה  , הנכם מוזמנים ליצור קשר עם משרדנו או חייגו עכשיו: 052-3589798.