פסק דין בוררות ישיבת פוניבז'

פסק דין בוררות ישיבת פוניבז' – ניתוח משפטי ואקטואלי של סכסוך היסטורי

פסק הבוררות בעניין ישיבת פוניבז', שניתן על ידי כבוד הבורר דוד חשין ביום כ"ז חשוון תשפ"ו (18.11.2025) , מהווה סיומו של סכסוך משפטי מורכב, מתמשך ואלים בין שני פלגי הישיבה. המסמך, בהיקף של 163 עמודים , אינו רק הכרעה משפטית בסכסוך תאגידי וקנייני, אלא גם מסמך היסטורי המשקף נאמנה את הטרגדיה ואת עוצמת המחלוקת אשר פילגה את אחת מ"ספינות הדגל" של עולם התורה החרדי.

המאמר הנוכחי יציג ניתוח מעמיק של עיקרי פסק הבוררות, תוך התמקדות בסוגיות הליבה המשפטיות שהוכרעו: מעמדם של הצדדים, פקיעת זכויותיו של הרב שמואל מרקוביץ' (הרש"מ) מכוח פסק בוררות קודם (פסק 2000), וההשלכות המעשיות של הכרעה זו על התביעות ההדדיות – בדגש על תביעת הפינוי והסעדים הכספיים. הפסיקה בעניין הקניין הרוחני וכן הניתוח של שאלת ההתיישנות בתביעת המניות ובתביעת הנאמנות, מוסיפים נדבכים חשובים להבנת מורכבות הסכסוך.

I. הרקע לסכסוך ופסק הבוררות המכונן (פסק 2000)

הסכסוך בין הפלגים, בראשות הרב אליעזר כהנמן (הראל"כ) והרש"מ , החל בשנות ה-90 של המאה ה-20 ונסב סביב תפקידיהם וסמכויותיהם בישיבה , שנוסדה על ידי סבו של הראל"כ, הרב יוסף שלמה כהנמן זצ"ל. שיאו של הגלגול הקודם בסכסוך היה בחתימת שטר בוררות בשנת 1999 , שהוביל למתן "פסק תש"ס" או "פסק 2000".

פסק 2000 נועד להסדיר את חלוקת התפקידים: הראל"כ ירש את מעמד אביו הרב אברהם כ"בעל הבית" ו"נשיא הישיבה" , ואחראי בלעדי לכל העניינים ה"גשמיים" (משרד, כספים ורכוש). הרש"מ מונה לאחד מ"ראשי הישיבה" , והופקד על העניינים ה"רוחניים" – כולל מתן שיעורים וסמכות משותפת עם הראל"כ (ומנגנון הכרעה לגדולי הדור) בנוגע לקבלת תלמידים ומינוי צוות.

כבר אז התריעו הבוררים כי "לא אסתייע מילתא" , ותחזיתם התממשה במהירות. הפסק לא הביא לסיום המחלוקת, אלא הפך למוקד סכסוך חדש. על אף פסק בוררות מאושר וחלוט שניתן ב-2015 על ידי כב' השופטת שבח (פס"ד שבח) , המאבק נמשך והפך אלים יותר , עד שב-2021 התפטר ראש ההרכב המקורי, הרב חיים גדליה צימבליסט זצ"ל , ובהסכמת הצדדים מונה כב' הבורר דוד חשין כבורר דן יחיד.

II. מעמד הצדדים ופקיעת זכויות הרש"מ

ליבת ההכרעה בפסק הנוכחי נעוצה בניתוח מעמדם של הראל"כ והרש"מ מכוח פסק 2000 והשאלה האם הרש"מ הפר את הפסק באופן המפקיע את זכויותיו.

א. מעמד הראל"כ כ"בעל הבית"

הבורר חשין קבע כי פסק 2000 הותיר על כנו את מעמד הראל"כ כ"בעל הבית" ו"נשיא הישיבה" – המעמד שירש מאביו הרב אברהם. משמעותו של מעמד זה היא הזכות והסמכות להכריע לגבי כל עניין בישיבה, הן בפן הגשמי, הן בפן הרוחני , והוא הסמכות העליונה לגבי כל עניין שלא נקבעה לגביו בפסק הוראה מפורשת אחרת. הראל"כ חב אמנם חובת אמון ונאמנות כלפי הישיבה ותלמידיה , אך אין בכך כדי לגרוע מסמכותו המכרעת.

ב. פקיעת מינויו של הרש"מ כראש ישיבה

הרש"מ טען כי פסק 2000 הפך אותו ל"בעל בית" ולנושא "הכתר הרוחני" בישיבה , במעמד השווה לזה של הראל"כ. הבורר דחה טענה זו באופן מוחלט , וקבע כי הרש"מ מונה לכל היותר "כאחד מראשי הישיבה" , וזכויותיו היו מוגבלות ומותנות.

ההכרעה המרכזית בתיק היא המסקנה כי הרש"מ הפר את תנאי מינויו כראש ישיבה , ועל כן פקיעה זכותו למעמד זה. הבורר קבע כי מינוי ראש ישיבה מותנה בכך שיפעל "במסגרת הקיימת של הישיבה" ויקבל את ההיררכיה שנקבעה בה, בראשות הראל"כ כ"בעל הבית". חתירה תחת מבנה הישיבה והמרת סמכותה באלימות מקימה עילה להפקעת המינוי.

הבורר קבע כי הרש"מ "לא הסכין לקבל זאת. את אשר לא קיבל בפסק, הוא ביקש לקחת בכוח הזרוע ובקביעת מציאות בשטח". פעולותיו של הרש"מ, שהוכחו , היוו "הפרה קיצונית ובוטה של תנאים יסודיים במינוי לתפקיד זה":

• קמת מסגרת לימודית נפרדת: הרש"מ פתח כולל ואז ישיבה לבחורים , באמצעות עמותות שבשליטתו ("צור מרביצי תורה" , ששמה שונה ל"מסורת התורה" ), ובכך התנער מהמבנה התאגידי של ישיבת פוניבז' (חברת פוניבז' ועמותת פוניבז'). הבורר קבע כי זו הייתה "דרך עצמאית" ו"חריגה בוטה וקיצונית" מסמכויותיו.

• תלטות אלימה: הרש"מ ותלמידיו השתלטו בכוח הזרוע על מבנים שונים בגבעת הישיבה (פנימיית אגף צפון ב-2005 , נווה שלום ב-2008 ושוגרמן ב-2011 ), תוך "מרד אלים כלפי בעלי הסמכות בישיבה".

• עידוד ושימוש באלימות: הרש"מ היה אחראי לאלימות "קיצונית" ו"מזעזעת" כלפי רבנים ותלמידים מהצד השני , כולל תקיפת הרב ברמן באגרופן וחסימת כניסתו לישיבה.

הבורר סיכם כי "אין מנוס מפני המסקנה כי בעקבות התנהלותו באירועים שנמנו, פקע מינויו של הרש"מ כראש ישיבה בישיבת פוניבז', ועמו פקעו הזכויות שהוקנו לו בפסק 2000 כחלק מתפקידו זה" , וקבע כי הפקיעה אירעה לכל המאוחר בשנת 2007.

III. הכרעה בתביעות העיקריות והקניין הרוחני

פקיעת זכויותיו של הרש"מ הייתה בעלת השלכות משפטיות מרחיקות לכת על התביעות ההדדיות.

א. דחיית תביעות הרש"מ

תביעות הרש"מ לסעדים הצהרתיים (לפיהם מסגרתו היא "ישיבת פוניבז' האמיתית" ותלמידיה זכאים ליהנות מ"נכסי הישיבה" ) נדחו כולן. הבורר קבע כי המונח "ישיבת פוניבז'" כשלעצמו אינו אישיות משפטית שזכאית לשאת בזכויות או חובות , וכי אין יסוד משפטי לחייב את חברת פוניבז' או עמותת פוניבז' בחובות כלפי תלמידי הרש"מ. כתוצאה מכך, נדחו גם תביעותיו הכספיות של הרש"מ למימון מסגרתו.

ב. קבלת תביעת סילוק היד

תביעת הראל"כ לסילוק יד של הרש"מ ועמותת מסורת התורה מכל מקרקעין שבבעלות חברת פוניבז' התקבלה. הבורר קבע כי משפקעו זכויות הרש"מ, החזקתו במקרקעין נעשית "שלא כדין".

ג. הכרעה בסעדים הכספיים

הבורר קיבל שתי תביעות כספיות של צד הראל"כ נגד הרש"מ ועמותת מסורת התורה:

1. דמי שימוש ראויים: הרש"מ חויב בדמי שימוש ראויים בגין השימוש הבלתי חוקי במקרקעי החברה , בסך 42,800,000 ש"ח בתוספת מע"מ.

    

2. החזר הוצאות אחזקה: הרש"מ חויב בהחזר יחסי של הוצאות אחזקת מבנים משותפים , בסך 3,307,402 ש"ח בתוספת מע"מ.

ד. תביעת הקניין הרוחני

תביעת הראל"כ לאסור על השימוש בשם "פוניבז'" וסמל הישיבה (סימן שירות מוכר היטב) התקבלה חלקית. הבורר קבע כי השם "פוניבז'" וסמל הישיבה הם "סימן מסחר מוכר היטב" השייך לחברת פוניבז' , וכי הרש"מ הפר את זכויות הקניין הרוחני , אך דחה את הדרישה לפיצוי כספי מכוח פקודת סימני מסחר שאינו רשום.

הסעד שניתן הוא צו מניעה קבוע:

• איסור על צד הרש"מ להשתמש בשם "ישיבת פוניבז'" לתיאור מסגרת הרש"מ.

   

• איסור להשתמש בלוגו הישיבה.

  איסור על הרש"מ להציג את עצמו בתואר "ראש ישיבת פוניבז'".

IV. פשרה הקרובה לדין והוראות אופרטיביות

בשלב הסופי, הפעיל הבורר את סמכותו לפסוק "פשרה הקרובה לדין" , מתוך שיקולים של צדק, התנהלות הצדדים והרצון למנוע פגיעה בתלמידי התורה.

א. דחיית מועד הפינוי

על אף שהדין הצריך פינוי מיידי , הבורר קבע כי הפינוי יידחה עד לאחר סוף שנת הלימודים הנוכחית וייכנס לתוקף ביום ט"ז באב תשפ"ו (30.7.2026). מטרת הדחייה היא לאפשר לרש"מ ולמסגרתו "לסיים באופן הולם את שנת הלימודים הנוכחית ולהיערך כראוי לשנת הלימודים תשפ"ז".

ב. הפחתת החיוב הכספי

על אף שהדין חייב את הרש"מ בכ-46.1 מיליון ש"ח (בתוספת מע"מ) , הבורר החליט על הפחתה משמעותית, עקב:

• ות הראל"כ: התנהלותו של הראל"כ שהפר אף הוא את פסק 2000.

  אופי השימוש בנכס: הנכסים שימשו למטרות לימוד תורה , והבורר החליט להגביל את הסעד להוצאות הראל"כ בפועל (שכירת מבנים חלופיים והוצאות אחזקה), ובנוסף להתחשב בשימוש מאז 2022 ועד מועד הפינוי.

  שיקולי צדק: הרצון למנוע פגיעה הרסנית במסגרת התורה של הרש"מ.

החיוב הכספי הסופי נקבע על סך כולל של 10,000,000 ש"ח בתוספת מע"מ , שישולם תוך 60 יום ממתן הפסק.

V. סיום והמלצות

פסק הבוררות מסיים באופן חלוט גלגול ארוך של סכסוך היסטורי ופוגעני. הבורר מביע צער ותקווה כי ההפרדה הפיזית תהיה לטובת כולם.

ההכרעה יוצרת ודאות משפטית: מסגרת הרש"מ אינה יכולה עוד לפעול במקרקעי ישיבת פוניבז' או לעשות שימוש בשמה ובתאריה.

הבורר קבע כי נוכח העובדה שהרש"מ עודנו מחזיק ב-21 מניות בחברת פוניבז' , פתרון מקיף ומסודר בסוגיה זו ימנע גלגול נוסף של הסכסוך.