ארכיון מאמרים

Home » מאמרים

חוק מ-1858, משורר נשכח וקטינים יתומים: מעגל הקסמים של פסק דין קדוש

תקציר המאמר:המאמר סוקר את פסק דינו המרתק של השופט יניב הלר בתיק ת"א 28106-08-18, העוסק בתביעת האפוטרופוס הכללי לפינוי אב ושני ילדיו הקטינים ממגרש ובית מגורים בקריית ביאליק. מדובר בנכס שנרכש בשנת 1925 על ידי בני הזוג יוחנן ועדנה גוש חלב ז"ל, אשר נפטרו ללא צאצאים. מנגד, משפחת הנתבעים התגוררה בנכס עשרות שנים במעמד היסטורי של דיירות מוגנת. השופט הלר נאלץ לקבל את תביעת הפינוי לאחר שנקבע כי "שרשרת" הדיירות המוגנת המשפחתית נותקה חוקית בשנת 2012 עם פטירת אבות המשפחה, חוה נמרוד. עם זאת, מתוך רגישות למצבם של הקטינים היתומים, נפסקו הוצאות מתונות וביצוע הפינוי עוכב בצורה משמעותית עד לסוף שנת 2025. מעבר להכרעה השגרתית, המאמר צולל אל "מעגל הקסמים" ההיסטורי שנוצר בנכס : בצוואתה משנת 1960 ביקשה עדנה גוש חלב להפוך את הנכס להקדש...

מ"שיטת האחוזים" ל"שיטה הגלובלית": בית המשפט העליון עושה סדר בשכר הטרחה בתביעות נגישות

תקציר פסק הדין: ע"א 5382/24 עיריית לוד נ' תמיר מאור פסק דין תקדימי של בית המשפט העליון קובע כללי משחק חדשים בתמחור שכר טרחה וגמול בתביעות ייצוגיות שאינן מסתיימות בסעד כספי ישיר. התיק החל בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגיש תמיר מאור נגד עיריית לוד, בטענה לאי-הנגשת תחנות אוטובוס בעיר לאנשים עם מוגבלות. במסגרת הסדר פשרה, התחייבה העירייה לתקן את הליקויים וכן להקים "הטבה בעין" בדמות מתחם משחקים וכושר נגיש בעלות של כ-4 מיליון ש"ח. בית המשפט המחוזי גזר את שכר הטרחה והגמול מתוך עלות פרויקט הגינה (לפי "שיטת האחוזים") ופסק סכום כולל של 640,000 ש"ח. עיריית לוד ערערה לעליון, וזה הפך את ההחלטה והפחית משמעותית את הסכומים (גמול של 100,000 ש"ח ושכר טרחה של 300,000 ש"ח). השופט עופר גרוסקופף קבע כי כאשר הסעד אינו כספי...

הצצה ל"כלוב הזהב": כיצד פירק בית המשפט מבני נאמנות מתוחכמים בשווי מאה מיליון דולר?

תקציר המאמר:המאמר סוקר את פסק הדין המהדהד שניתן על ידי סגן הנשיאה, השופט יהורם שקד, בתיק תמ"ש 31661-07-16, המהווה אבן דרך דרמטית בדיני המשפחה בישראל. במרכז התיק עומדת תביעה רכושית של אישה נגד בן זוגה, עילוי פיננסי בינלאומי, אשר רקח תוכנית ארוכת שנים להעלמת הון משפחתי המוערך בכ-100 מיליון דולר. האיש הכמין את הנכסים – לרבות אחוזת פאר בשווי עשרות מיליוני דולרים – תחת מבני מס סבוכים, חברות קש ונאמנויות זרות במקלטי מס ברחבי העולם, במטרה לנשל את אשתו לחלוטין עם גירושיהם. בית המשפט סירב להיכנע למסך העשן הפיננסי. בהתבסס על דוקטרינת "אותות המרמה", חוסר תום לבו הקיצוני של האיש ועדות השקר הפתלתלה שמסר, הפך השופט שקד את נטל הבאת הראיות וקבע כי החברות הזרות והאיש הם ישות אחת. באמצעות כלי האומדנה, נקבע כי הווילה...

הלקוח נעקץ, עורך הדין ישלם: סיפורה של הלוואה, אישה בלב ים ו-11 נורות אזהרה מהבהבות

תארו לעצמכם את הסיטואציה הבאה: אתם עומדים להשקיע סכום עתק של למעלה ממיליון שקלים בעסקת הלוואה שנראית לכם בטוחה לחלוטין, ומגובה במשכנתא רשומה על נכס מקרקעין יקר ערך. כדי לישון בשקט בלילה, אתם שוכרים עורך דין מקצועי שילווה אתכם, יבחן את המסמכים וישמור על האינטרסים שלכם. אתם חותמים על ההסכמים בביטחון מלא ומעבירים את הכסף בפעימות. אלא שבהמשך מתברר שהכל היה "פייק" – תרגיל עוקץ מתוחכם, המסמכים מזויפים, ובעלת הנכס האמיתית בכלל לא ידעה שהיא מלווה או ממשכנת משהו. מי אשם בנזק הכספי הכבד? הנוכלים שביצעו את המרמה, זה ברור. אך מה לגבי עורך הדין שלכם, שהיה אמור לייצג אתכם נאמנה ולא הבחין בסימני האזהרה שזעקו מכל עבר? פסק דין מרתק שניתן בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד בתיקים ע"א 46084-01-25 ו-ע"א 52775-02-25, דן בדיוק בשאלה הרגישה...

בין חופש העיתונות לחקר האמת: גבולות החיסיון העיתונאי על חומרי גלם וראיונות ערוכים

תקציר המאמר: גבולות החיסיון העיתונאי על חומרי גלם המאמר סוקר פסק דין עקרוני ותקדימי של בית המשפט העליון, המשרטט מחדש את האיזון החוקתי שבין חופש העיתונות לאינטרס הציבורי של חקר האמת ולחימה בפשע.במרכז הפרשה עומדת דרישת המשטרה ויונתן אוריך (חשוד ב"פרשת הבילד") לקבל לידיהם את מלוא חומרי הגלם הלא-ערוכים מריאיון ממושך שקיים עיתונאי התחקירים עמרי אסנהיים עם אליעזר פלדשטיין בתוכנית "כאן 11", שבו נחשפו פרטים על "פרשת הפגישה הלילית" בחניון הקריה.ההליך המשפטי התגלגל בשלוש ערכאות:בית משפט השלום בראשון לציון (צ"א 33800-01-26, השופט מנחם מזרחי): קיבל את בקשת המשטרה וקבע כי מאחר שזהות המקור גלויה, החיסיון העיתונאי אינו חל על חומרי הגלם. בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (בע"ח 79314-01-26, השופטת שרון גלר): דחה את הערר של אסנהיים, אך הכיר עקרונית בהרחבת החיסיון גם על שיחות "לא לציטוט"...

פירוק שיתוף דרך רישום בית משותף: עיון מחודש בהלכת רידלביץ נ' מודעי (רע"א 1017/97)

להלן תקציר המאמר הסוקר את פסק הדין המנחה בעניין רע"א 1017/97 רידלביץ נ' מודעי: פסק הדין עוסק במחלוקת סביב פירוק שיתוף בבניין מגורים ישן בתל אביב. המשיבים (מודעי), בעלי רוב הזכויות, ביקשו למכור את הנכס בשלמותו ליזם כדי למקסם רווחים, בטענה ששיפוצו אינו כלכלי וכי חלוקתו תגרום "הפסד ניכר" . מנגד, המבקשים (רידלביץ), בעלי המיעוט, עמדו על זכותם להמשיך ולהחזיק בדירתם וביקשו לפרק את השיתוף בדרך של רישום הבניין כבית משותף . בית המשפט העליון, מפי השופט מ' חשין, קבע כי חלוקה בעין היא "דרך המלך" בפירוק שיתוף, וכי רישום בית כבית משותף מהווה מבחינה מהותית טכניקה של חלוקה כזו . חידושו המרכזי של פסק הדין טמון בפרשנות המצמצמת למונח "הפסד ניכר": נקבע כי ההפסד חייב לנבוע במישרין מעצם פעולת החלוקה (כגון יצירת "בדלי קרקע"...

אילן שילוח נגד מירילשווילי: הקרב על ה-X שעבר לבית המשפט העליון

האם זכותו של הציבור לדעת וזכותו של אדם להתגונן בבית המשפט גוברות על הרצון של אנשי עסקים לשמור על סודיות בסכסוכים משפטיים? פסק דין חדש ומסקרן של בית המשפט העליון (רע"א 52259-02-26), שניתן על ידי כבוד השופטת רות רונן ב-26 באפריל 2026, מספק תשובה ברורה ומרעננת לסוגיה הזו. במרכז הדרמה המשפטית עומדת בקשתו של הפרסומאי אילן שילוח לעיין בתיק בית משפט שעסק בסכסוך בין האחים גבריאל מיראלי ומיכאל מירילשווילי. פסק הדין לא רק עוסק במאבק היצרי בין הדמויות המוכרות הללו, אלא משרטט מחדש את גבולות "עקרון פומביות הדיון" בעידן המודרני. הרקע: שני הליכים, מטרה אחת כדי להבין את פסק הדין, צריך להכיר את שתי הזירות שבהן התנהל המאבק: 1. זירת הבוררות (התיק שבו התבקש העיון): מדובר בבקשה לביטול פסק בוררות שהגיש גבריאל מיראלי נגד אחיו...

החור שבגרוש": העליון סוגר את דלת הייצוגיות בפני עיצומי רשות המסים

תקציר: פסק דין כהנא – גבולות התובענה הייצוגית מול המדינההשאלה המרכזית: האם נישום שחויב בעיצום כספי על ידי רשות המסים רשאי לתבוע את השבתו במסגרת תובענה ייצוגית, בטענה שהגבייה נעשתה שלא כדין? הרקע: עו"ד עודד כהנא הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד רשות המסים. הוא טען כי הרשות הטילה עליו עיצומים כספיים ועיקולים מבלי ששלחה התראות לכתובתו המעודכנת, ובניגוד להנחיות היועמ"ש בנוגע לשיהוי. הכרעת בית המשפט (דעת הרוב):החרגת עיצומים כספיים: השופטות יעל וילנר ורות רונן קבעו כי עיצום כספי אינו נחשב ל"תשלום חובה" כהגדרתו בחוק תובענות ייצוגיות (פרט 11). לגישתן, עיצום הוא סנקציה עונשית-הרתעתית ואינו חלק ממערכת המסים שנועדה למימון הקופה הציבורית. הגנה על "חדילת הרשות": נקבע כי שינוי לטובה בהתנהלות הרשות (כמו עדכון מערכות המחשוב) אינו מהווה "הודאה" בכך שפעלה שלא כדין בעבר. ביטול...

סעיף 55 לחוק הירושה: האם 4 חודשי זוגיות מספיקים כדי לרשת מיליונים?

תקציר המאמר: מבחן הטינדר וסעיף 55 לחוק הירושה האם קשר זוגי של ארבעה חודשים בלבד מקנה זכויות בירושה של מיליונים? פסק הדין המהדהד בתיק ת"ע 40500-08-22 מעמיד למבחן את המושג "ידועים בציבור" בעידן הדיגיטלי ומספק תשובה נחרצת.המאמר מנתח את החלטת השופט בן שלו, שדחה את תביעתה של בת זוג לרשת מחצית מעיזבון מנוח עמו חיה זמן קצר. המאמר סוקר את "מבחן הטינדר" – כיצד חשבון פעיל באפליקציית הכרויות הפך לראיה מכרעת שסתרה את יסוד הבלעדיות הנדרש לפי סעיף 55 לחוק הירושה. במאמר תמצאו: ניתוח משפטי: שלושת התנאים המצטברים להכרה כידועים בציבור. הממצאים הדיגיטליים: כיצד הטלפון הנייד הפך ל"עד המפתח" בתיקי ירושה. טבלת מבחני הפסיקה: צ'ק ליסט מהיר לבחינת הסטטוס המשפטי שלכם. שורה תחתונה: מדוע הסתמכות על החוק ללא צוואה מסודרת היא הימור מסוכן על העתיד...

ידוע בציבור או רק "גרים יחד"? המדריך המלא לפיצויים לאחר טרגדיה (רע"א 5096/21)

קציר: ידועים בציבור במסלול המכשולים המשפטי – ניתוח רע"א 5096/21 האם טבעת אירוסין ומגורים משותפים מבטיחים לכם זכויות כלכליות במקרה של אסון? פסק הדין המהדהד רע"א 5096/21 חושף את הפער הדרמטי שבין זוגיות בחיים לבין "שותפות זוגית" בחוק. המאמר סוקר את הדרמה המשפטית של בן זוג שאיבד את ארוסתו בתאונה, וגילה כי הדרך לפיצוי עוברת במבחנים מחמירים. בעוד בית משפט השלום הכיר בזכויותיו על בסיס סעיף 55 לחוק הירושה, בית המשפט המחוזי ביטלן בשל היעדר "תלות כלכלית בפועל". המהפך הגיע מבית המשפט העליון, שקבע תקדים: ניתן לתבוע פיצוי על תלות עתידית ("בכוח"), אך ורק אם הוכח שהצדדים כבר עברו את שלב ה"ניסיון" והפכו ליחידה כלכלית מחויבת ביום התאונה. המאמר מדגיש כי בעידן המודרני, מגורים משותפים אינם "צ'ק פתוח" לפיצויים. הוא מציע טיפים קריטיים למתקדמים, ביניהם...