מאמרים

Home » מאמרים

רע"א 63848-04-26 Google LLC נ. עמית זילברג

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בלוד (כב' השופט אבי פורג) מיום 15.4.2026 בת"צ 44672-06-21, בגדרה התקבלה בקשת המשיב 1 לעיין בתיק בית המשפט. ביום 20.6.2021 הגישה גב' שירן זיקרי, המשיבה 2, בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המבקשת דכאן, Google LLC (להלן: גוגל), שפרטיה אינם מענייננו. הליך זה הסתיים ביום 7.5.2025, אז אישר בית המשפט הסדר פשרה בין המשיבה 2 ובין גוגל (להלן: ההליך העיקרי). כשנה לאחר שנסגר ההליך העיקר

ניצחון לשקיפות: העליון קובע – חברות ענק לא יוכלו לחסום עיון בתיקים ייצוגיים

סיכום ממוקד: רע"א 63848-04-26 Google LLC נ' עו"ד עמית זילברגהסוגיה המשפטית: היקף זכות העיון של צדדים שלישיים, ובפרט עורכי דין המבקשים לבחון הליכים ייצוגיים עתידיים, בתיקי תובענות ייצוגיות שהסתיימו נגד תאגידים גדולים. הכרעת בית המשפט העליון: השופט עופר גרוסקופף דחה את ערעורה של חברת גוגל וקבע הלכה מחייבת, לפיה ככלל יש לאשר בקשות עיון בתיקי תובענות ייצוגיות "על נקלה וכעניין שבשגרה". נימוקי ההחלטה:פומביות הדיון: ברירת המחדל בדין הינה חשיפת מסמכים שיפוטיים. הנטל המוטל על מבקש העיון להצדיק את בקשתו הוא קל ומצומצם, בעוד הנטל על הנתבע להתנגד לעיון הוא כבד ומצריך טעם קונקרטי וממשי. מאפייני ההליך הייצוגי: תובענות ייצוגיות נושאות אופי ציבורי מובהק המשפיע על חברי הקבוצה כולה. עידוד אכיפה אזרחית: רצונו של עורך דין ללמוד מתיקים קודמים לצורך גיבוש אסטרטגיה או בחינת תביעות חדשות...

רע"א 18136-03-26 גיל עמירן נ. שמי אשקלוני בע"מ

תקציר פסק דין: רע"א 18136-03-26 גיל עמירן ויעקב חדד נ' שמי אשקלוני בע"מערכאה: בית המשפט העליון (בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים) שופטים: אלכס שטיין, דוד מינץ, יעל וילנר (פסק הדין המרכזי נכתב על ידי השופט א' שטיין) תאריך מתן פסק הדין: ה' באלול התשפ"ו, 18.8.2026 הסוגיה המשפטיתהאם אי-מתן הזדמנות נאותה לקבלן לתקן אי-התאמה בדירה, כנדרש בסעיף 4ב(א) לחוק המכר (דירות), התשל"ג-1973, מוביל לשלילה מוחלטת של זכות הקונה לקבלת פיצוי כספי בגין ליקויי בנייה שהוכחו, או שמא מחדל זה מצדיק לכל היותר הפחתה של הפיצוי? הרקע וההשתלשלות המשפטיתהרקע: המבקשים (רוכשי הדירות) הגישו תביעה כספית בגין ליקויי בנייה נגד המשיבה (חברת הבנייה) במהלך שנת הבדק. בית משפט השלום (בת ים): קבע כי המבקשים הגישו את התביעה מבלי לתת לחברה הזדמנות נאותה לתקן את מרבית הליקויים. עם זאת,...

אי-מתן הזדמנות לקבלן לתקן ליקוי בנייה: האם רוכש הדירה מאבד את זכותו לקבלת פיצויים?

רכישת דירה היא לרוב העסקה הכלכלית המשמעותית והחשובה ביותר בחייו של אדם. התרגשות המעבר לדירה החדשה מלווה לעיתים קרובות בגילוי מורכב ולא פשוט: ליקויי בנייה ואי-התאמות. כאשר רוכש דירה נתקל בפגמים בדירתו החדשה – בין אם מדובר ברטיבות, בסדקים בקירות, בעבודות ריצוף לקויות או בדלתות פגומות – עולה השאלה המשפטית והפרקטית: כיצד עליו לפעול? חוק המכר (דירות), התשל"ג-1973 (להלן: חוק המכר דירות), קובע בסעיף 4ב(א) מנגנון ברור: כאשר מתגלה אי-התאמה בדירה הניתנת לתיקון, מוטל על הקונה ליתן למוכר (הקבלן) "הזדמנות נאותה לתקנה", ועל המוכר לתקנה תוך זמן סביר. אולם, מה קורה כאשר רוכש הדירה ממהר להגיש תביעה כספית לבית המשפט במהלך שנת הבדק, מבלי שנתן לקבלן הזדמנות נאותה ואמיתית לתקן את הליקויים? האם מחדל זה מוביל לשלילה מוחלטת של זכותו לקבלת פיצוי כספי בגין הליקויים...

כשהבטחות בעל-פה פוגשות חוזה מכר

סקירת פסק הדין בעניין דיור אדר נ' נתנאל גרופ: בחינת אחריות קבלן לאיחור במסירה, העברת נטל ההוכחה בטענות פטור בעל פה, וקביעת דמי שכירות ראויים לפי חוות דעת שמאי מומחה.

בין "הבעת דעה" לשיימינג ברשת: העליון מציב גבולות לחופש הביטוי

תקציר פסק הדין: רע"א 65005-03-26 ניסים ואטורי נ' מרדכי הררי בית המשפט העליון קיבל פה אחד את ערעורו של ח"כ ניסים ואטורי נגד הגולש מרדכי הררי, והפך את החלטת בית המשפט המחוזי. התביעה הוגשה בעקבות תגובה שפרסם הררי ברשת X (טוויטר), שבה כינה את ואטורי, בין היתר, "המושחת באדם". ערכאת השלום חייבה את הררי בפיצויים. המחוזי הפך זאת וקבע כי מדובר ב"גידוף סובייקטיבי" החוסה תחת חופש הביטוי. העליון החזיר את פסק דינה של ערכאת השלום על כנו וקבע כי המילה "מושחת" היא חלק מ"ביטויי התפר" – ביטויים הנעים בין דעה לעובדה. השופט אלכס שטיין הבהיר כי לא ניתן לקבוע מראש שגידופים סובייקטיביים תמיד ייחשבו כדעה תמימה, ואת ביטויי התפר יש לבחון בכל מקרה לגופו לפי ההקשר וכוונת המפרסם. מאחר שהררי כיוון לייחס לואטורי התנהגות עבריינית...

עצמאות החקירה מול ניגוד העניינים: המערכה השלישית בפרשת "שדה תימן" מגיעה להכרעה בבית המשפט העליון

פסק הדין בתיק בג"ץ 65416-03-26 חותם את המערכה השלישית בפרשת הדלפת הסרטונים ממתקן "שדה תימן". בדעת רוב של הנשיא יצחק עמית והשופט חאלד כבוב, כנגד דעתו החולקת של השופט דוד מינץ, קבע בית המשפט העליון כי הטיפול בהליך הפלילי יועבר לפרקליט המדינה, עמית איסמן. ההכרעה התקבלה לאחר שהמשטרה סיימה חקירה מקיפה שנקתה את פרקליט המדינה ממעורבות. בעקבות כך, קבעה יועמ"שית משרד המשפטים כי מניעותו הוסרה. נפסק כי מניעות משפטית היא עניין דינמי המשתנה לפי העובדות, ודחיית העתירה מונעת השפעה פוליטית של הדרג המיניסטריאלי על קצב וניהול חקירות פליליות. מנגד, בדעת המיעוט סבר השופט מינץ כי לא ניתן להבטיח את טוהר החקירה ללא מפקח חיצוני מלווה בזמן אמת. דחיית העתירה מקבעת את העברת הסמכויות לאיסמן, ומדגישה את עצמאות מערכת אכיפת החוק לצד אי-התערבות שיפוטית בשיקולי חקירה...

כשהצלחה משפטית לא מבטיחה שכר טרחה מלא

המאמר סוקר את החלטת בית המשפט העליון בתיק רע"א 73862-01-26, העוסקת במאבק על שכר טרחת עורך דין בעקבות סכסוך ירושה מורכב. עורך הדין רונן כרמי ייצג אחות ערירית שנמחקה מבקשת ירושה מקורית. במסגרת ייצוגה על בסיס שכר מותנה תוצאה, השיג עבורה זכויות בשתי דירות בשווי מיליוני שקלים. אולם, מכיוון שתביעת פירוק השיתוף המקורית נמחקה בשל אי-תשלום אגרה וההישג הושג באמצעות הליכים חלופיים, קבע בית המשפט המחוזי כי עורך הדין אינו זכאי ל-15% המוסכמים מראש, והפחית את השכר הראוי מ-9% ל-4% בלבד. בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור. ההחלטה ממחישה את החשיבות המכרעת של ניסוח מדויק של הסכמי שכר טרחה, הכללת סעיפי סל המכסים הליכים אלטרנטיביים, והבנה כי שכר ראוי הנפסק בבית משפט עלול להיות נמוך משמעותית מהשכר החוזי המקורי.

מחיר ההשתהות: כשהבנק מתרשל, אבל הלקוח משלם את המחיר

פסק הדין של השופט יחיאל כשר בבית המשפט העליון (רע"א 2231-12-25) עוסק בסוגיות מורכבות של רשלנות בנקאית, שומת נזק ואשם תורם. התיק עוסק בזוכֶה במכרז מקרקעין של רמ"י שזכייתו בוטלה ופיקדונותיו חולטו עקב איחור בתשלום. העיכוב נגרם בשל תקלה טכנית של בנק מזרחי טפחות, אשר נכשל בהעברת כספי ההלוואה וההון העצמי במועד. בפסק הדין הוכרעו שתי טענות מרכזיות: ראשית, נקבע כי המועד הקובע לחישוב הנזק הוא יום ביטול הזכייה ולא מועד מאוחר יותר, בהתאם לעקרון השבת המצב לקדמותו בדיני נזיקין. שנית, בית המשפט אישר ייחוס אשם תורם בשיעור 40% ללקוח. הסיבה לכך היא התנהלות הלקוח, אשר השתהה ופנה לבנק בסד זמנים דחוק ביותר ממש ערב מועד התשלום האחרון. בשורה התחתונה, נדחתה בקשת רשות הערעור, ונפסק כי אחריות הבנק תופחת בהתאם לרשלנות התורמת של הלקוח. ההכרעה...

מהפכת "הדייר הממשיך" בדיור הציבורי: ניתוח פסק הדין התקדימי ברע"א 1705/24 פרזות נ' אוחיון

ית המשפט העליון הכריע במחלוקת ארוכת שנים בנוגע לפרשנות הוראת המעבר בסעיף 70(א) לחוק ההתייעלות הכלכלית (2009), המסדירה זכאות ל"דייר ממשיך" בדיור הציבורי ללא צורך בהוכחת זכאות אישית. במוקד הדיון עמדה תביעת פינוי נגד מרק מאיר אוחיון, שגר עם אביו ביום הקובע (1.8.2009) למעלה מ-4 שנים, עזב את הדירה למספר שנים, וחזר לגור עמו כ-3 שנים עד למעבר האב למוסד סיעודי. בדעת רוב הוחלט לאמץ את "הפרשנות השלישית": על מנת להיות מוכר כדייר ממשיך, נדרשת זיקה משפחתית, מגורים בדירה ביום הקובע (1.8.2009), ובנוסף מגורים רצופים של 4 שנים לפחות המסתיימים במועד פטירת הזכאי או מעברו למוסד. השופט אלכס שטיין השתמש ב"גישה ההסתברותית לפרשנות" והתבסס על נהלי משרד השיכון (נוהל 08/19) כדי להגן על אינטרס ההסתמכות של הציבור. השופטת יעל וילנר הצטרפה לתוצאה מתוך ניתוח לשון...