מאמרים

Home » מאמרים

מאבק הירושה של הידועים בציבור: האם הסכם ממון יכול להחליף צוואה?

פסק דין דרמטי שניתן בבית המשפט לענייני משפחה על ידי השופט רן ארנון, מדגיש את אחת הטעויות הנפוצות ביותר בדיני משפחה: האשליה שהסכם ממון יכול להחליף צוואה. התיק עסק בשלוש בנותיו של מנוח אשר תבעו להדיר את בת זוגו (הידועה בציבור שלו במשך כ-20 שנה) מחלקה בירושה. הבנות התבססו על הסכם ממון מפורש שנחתם בין בני הזוג, אשר קבע הפרדה רכושית מוחלטת שנועדה לחול גם במקרה של פטירה. לטענתן, אומד דעתם של הצדדים היה ברור ומנע מבת הזוג לקבל נכסים מהעיזבון. השופט ארנון דחה את תביעת הבנות במלואה וקבע כי הסכם ממון משמש לקביעת היקף העיזבון בלבד, אך אינו מוסמך לקבוע את חלוקתו. בהתאם לסעיף 8(א) לחוק הירושה, הוראה בהסכם ממון המדירה יורש חוקי מירושתו היא חסרת תוקף. בית המשפט הבהיר כי גם כוונה ברורה...

הסכם ממון צרפתי בארץ הקודש: האם הפרדת רכוש בחו"ל תקפה לגבי דירה בישראל?

בפסק דין מיום 04.11.2024 שניתן על ידי כב' השופט פליקס גורודצקי (יצוין כי מספר התיק הספציפי אינו מופיע בטקסט שצורף), נקבע כי הסכם ממון שנחתם בצרפת וקבע הפרדת רכוש מוחלטת אינו חל על נכסים שנרכשו ונרשמו במשותף בישראל. השופט דחה את טענת הבעל שהשקעתו בדירה הייתה בלעדית והרישום המשותף בטאבו היה טכני בלבד, וביסס זאת על שלושה נימוקים: כשל בהוכחת הדין הזר: חוות דעת המומחה מטעם הבעל נדחתה בשל פגמים צורניים חמורים, חריגה מסמכות לקביעת עובדות והיעדר תרגום של סעיפי הליבה מהקוד האזרחי הצרפתי. הסכמה מכללא (הלכת נפיסי): הגעת בני הזוג להינשא בארץ כדמו"י חודש לאחר נישואיהם האזרחיים, ועלייתם המוצהרת לישראל ללא עריכת הסכם מקומי, מעידות על קבלת הדין הישראלי במשתמע. שתיקת ההסכם הצרפתי: ההסכם הגן רק על נכסים בבעלות בלעדית, אך לא קבע כל...

מלכודת 25 השנים: האם אפשר לבטל הסכם ממון אחרי שני עשורים?

המאמר מנתח את פסק הדין המרתק של השופטת אליה נוס (תמ"ש 4323-01-24), הדן בתביעתה של אישה לבטל הסכם ממון נוטריוני עליו חתמה עם בן זוגה כחמישה חודשים לפני נישואיהם, בשנת 2000. האישה טענה כי חתמה על ההסכם מתוך עושק, טעות והטעיה, ומבלי שהבינה כי הוא מחריג את נכסי העבר והירושות המשפחתיות של בעלה. מנגד, הבעל טען כי מדובר בהסכם שוויוני והדדי שנחתם בהסכמה מלאה. בית המשפט דחה את התביעה במלואה וקבע כי ההסכם שריר וקיים. ההכרעה התבססה על "חזקת התקינות" של האישור הנוטריוני, על העובדה שהאישה נמנעה מזימון הנוטריון לעדות, ועל הודאתה בחקירה כי הסכימה להחרגת הירושות. המאמר מדגיש את המסר המרכזי של פסק הדין: מערכת המשפט מקדשת את חופש החוזים והוודאות המשפטית, והחתימה על הסכם ממון מאושר היא מחייבת וכמעט בלתי ניתנת לביטול רטרואקטיבי.

בין ירושה לנדל"ן: למה פירוק שיתוף בין אחים הוא לא סתם "מכירת דירה"?

המאמר מנתח את פסק הדין "פלונית נגד אלמוני" (תמ"ש 7474-07-22) ומבהיר שני עקרונות מפתח בסכסוכי ירושה ומקרקעין בין אחים: זכות קדימה ליורשים: בניגוד לשותפות נדל"ן רגילה שבה פירוק השיתוף נעשה לרוב במכירה פומבית, חוק הירושה מעניק ליורש זכות מוקנית לרכוש את חלקי שאר היורשים לפי מחיר השוק כדי להשאיר את הנכס במשפחה. בפסק הדין אושר לאח לרכוש את חלק האחות (1/8) בדירה ובפנצ'רייה המשפחתית על פי הערכת שמאי.פרוצדורה דווקנית בדמי שימוש: בית המשפט דחה את דרישת האחות לקבלת דמי שימוש ראויים במסגרת הליך זה. נקבע כי בסכסוך בין אחים (בשונה מבני זוג), לא ניתן לתבוע סעד כספי כטענת הגנה בכתב ההגנה, אלא חובה להגיש תביעה כספית נפרדת ולשלם אגרה. זאת כדי לשמור על זכות הטיעון של האח ולאפשר לו להתגונן כראוי.

רע"א 63194-08-25 נבו בן כהן נ' עיריית רמת גן ומדינת ישראל – משרד החינוך (

כשבינה מלאכותית מולידה "הזיות משפטיות": הרשות המקומית שקיבלה שיעור יקר באחריות דיונית

המאמר סוקר פסק דין תקדימי וחמור של בית המשפט העליון (רע"א 63194-08-25 נבו בן כהן נ' עיריית רמת גן), הדן בסכנות השימוש הבלתי מבוקר בבינה מלאכותית (AI) על ידי רשויות ציבוריות. הפרשה החלה כאשר עיריית רמת גן דחתה בקשת אב להסעת בנו בחינוך המיוחד, תוך הסתמכות על חוזר מנכ"ל ופסקי דין שהומצאו לחלוטין על ידי מערכת AI ("הזיה משפטית"). העירייה הגדילה לעשות והמשיכה לצטט פסקי דין פיקטיביים גם בכתבי הטענות שהגישה לבית המשפט המחוזי ולעליון. המשנה לנשיא, השופט נעם סולברג, מתח ביקורת חריפה על התנהלות זו וחילק את חומרתה לשניים: פגיעה והטעיה בהליך המשפטי, והפרה חמורה של חובת ההגינות המוגברת החלה על הרשות מול האזרח הקטן, הנוטה לקבל מכתבים רשמיים כעובדה מוגמרת. בשל כך, העליון קיבל את ערעור האב והטיל על העירייה הוצאות משפט משמעותיות,...

רע"א 80472-02-26 פלוני נ. פלוני

פסק הדין של בית המשפט העליון, מפי השופט עופר גרוסקופף, מכריע בסוגיית הסמכות העניינית הנדונה תכופות בעסקים משפחתיים: מתי סכסוך תאגידי בין בני משפחה צריך להתברר בבית המשפט המחוזי, ומתי בבית המשפט לענייני משפחה. ההליך נולד בעקבות תביעה שהגישו האחים אברהם והארי הירש נגד אחיהם לארי בבית המשפט המחוזי בירושלים. התובעים טענו כי לארי גזל קופסת יהלומים משפחתית וגרם לחברה המשותפת ("האחים מדומוציג בע"מ") נזקים במיליוני שקלים. מנגד, לארי ביקש את פירוק השותפויות והעברת התיק לבית המשפט למשפחה. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה, והאחים המערערים ביקשו רשות ערעור מהעליון. השופט גרוסקופף דחה את הבקשה וקבע כי הסמכות שייכת לבית המשפט לענייני משפחה. בהסתמך על מבחן "התרומה המשמעותית" (הלכת חבס), נקבע כי הסכסוך המשפחתי הוא המנוע המרכזי מאחורי עילת התביעה. השופט מצא עירוב מוחלט בין הדינמיקה...

כשהעסקים נשארים במשפחה: קו הגבול הדק של הסמכות העניינית

המאמר מנתח את סוגיית הסמכות העניינית בבתי המשפט לענייני משפחה, תוך התבססות על החלטה תקדימית של בית המשפט העליון בתיק רע"א 80472-02-26 הירש נ' הירש (מיום 11.6.2026). במרכז התיק עומד סכסוך מר בין שלושה אחים, בעלי מניות בחברה משפחתית, אשר הגישו תביעות הדדיות בגין גזילת נכסי ירושה (קופסת יהלומים ומגרש) ונזקים כלכליים. בעוד התובעים טענו כי מדובר בסכסוך עסקי-תאגידי מורכב השייך לבית המשפט המחוזי, נקבע כי התיק יועבר לבית המשפט לענייני משפחה. כבוד השופט עופר גרוסקופף דחה את בקשת רשות הערעור ויישם את מבחן "התרומה המשמעותית" (הלכת חבס). בחוות דעתו הסביר השופט כי אף שהסכסוך לובש מעטפת עסקית, מדובר במאבק משפחתי מובהק: עירוב מוחלט: הדינמיקה העסקית נשענת על היסטוריה והיררכיה משפחתית. היבט סובייקטיבי: הצדדים עצמם הגדירו את המשבר כ"הרס חלום המשפחה" ו"קרע עמוק". מאפייני ירושה:...

"המשחק הכפול" שהוביל להפסד בטוח: כשהצהרות סותרות בבתי המשפט סוגרות את הדלת

פסק דין שניתן בבית המשפט העליון ביוני 2026, נדחה על הסף ערעורה של המערערת, הדרה סגל, שבו ביקשה סעד הצהרתי על מחצית מהזכויות בדירת מגורים בירושלים. הדירה נרשמה על שם המשיב, צ'רלס יחזקאל ניס, כבר בשנת 2009 בעקבות הליכי מימוש משכנתה והוצאה לפועל. המערערת טענה בתביעתה כי חתימותיה על מסמכי המכר והמשכנתה זויפו, וכי הליכי הפינוי נודעו לה רק לאחרונה ב"תדהמה רבה". מנגד, המשיב הציג כי במסגרת הליך קודם לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ בגין חוב ארנונה, הצהירה המערערת בתצהירים מפורשים כי אין לה כל זיקה רכושית לנכס, כי הדירה נמכרה כעשור לפני כן, וכי מרכז חייה הוא בארצות הברית. כבוד הנשיא יצחק עמית, אליו הצטרפו השופטים אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ, קבע כי מדובר במקרה מובהק של השתק שיפוטי ושימוש לרעה בהליכי משפט. הנשיא דחה...

מכת מדינה או צדק חלוקתי? מאחורי הקלעים של הדרמה המשפטית ברחוב הראובני ביפו

תקציר פסק הדין: רע"א 73497-06-25 רשות הפיתוח נ' אחמד קסאס ואח' פסק דין חדש של בית המשפט העליון מציב גבולות ברורים למאבק על מקרקעי הציבור ומחדד את חשיבות הפרוצדורה המשפטית האדברסרית. ברקע ההליך תביעה של רשות הפיתוח לפינוי בני משפחת קסאס מנכס ביפו, לצד דרישה לתשלום דמי שימוש ראויים בסך כ-710,000 ש"ח. בית המשפט המחוזי ביטל את החיוב הכספי לאחר שהעלה מיוזמתו את קונסטרוקציית "רישיון מכללא", המונעת גבייה רטרואקטיבית בשל שתיקת הרשות משך שנים. רשות הפיתוח ערערה על כך שלא ניתנה לה הזדמנות להשיב לטענה זו. דעת הרוב, בהובלת המשנה לנשיא נעם סולברג והשופט עופר גרוסקופף, קיבלה את הערעור בחלקו והחזירה את התיק לערכאה הדיונית. השופט סולברג קבע כי העלאת טענה משפטית ביוזמת בית המשפט ללא מתן זכות טיעון סדורה לצדדים מהווה פגם דיוני חמור....