חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001 (להלן: "חוק הטרדה מאיימת") הינו חוק , אשר נחקק כעשור לאחר חוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991 ובשונה ממנו נועד להגן על כל אדם מפני הטרדות ו/או איומים מסוגים שונים אשר פוגעות בשלוותו חייו, בפרטיותו או בגופו של אדם.

הרקע לחקיקת חוק הטרדה מאיימת

בשנת תשנ"א-1991, נחקק חוק למניעת אלימות במשפחה, אשר היקנה לבתי משפט סמכות לתת צו האוסר על אדם להיכנס לדירה בה מתגורר בן משפחתו או להימצא בתחום מרחק מסויים מאותה דירה.  כן רשאי בית משפט, במסגרת צו ההגנה, לאסור על המחוייב בצו להחזיק או לשאת נשק (סעיף 2ב לחוק הנ"ל). סעיף 2(א)(2) לאותו חוק גם איפשר לבית משפט לתת צו האוסר להטריד בן משפחה בכל דרך ובכל מקום.

כעשור לאחר חקיקת החוק למניעת אלימות במשפחה נחקק חוק למניעת הטרדה מאיימת.   ”המושג 'הטרדה מאיימת' או במקורו בשפה האנגלית 'Stalking' ,מתייחס לדפוסי התנהגות הכוללים הטרדות ואיומים מסוגים שונים, אשר פוגעים בשלוות חייו, בפרטיותו או בגופו של אדם, ועל פי נסיון החיים המצטבר, מקימים גם חשש לפגיעה בגופו או בחייו של האדם המוטרד.מרבית המעשים המצטרפים יחד לכדי הטרדה מאיימת מהווים, כל אחד בפני עצמו, עבירה פלילית.

עם זאת, גם הטרדות ואיומים מרומזים, משתמעים ועקיפים, שאינם עולים כדי עבירות פליליות, עלולים ליצור, כמכלול, הטרדה מאיימת.

הטרדה מאיימת גורמת לאדם שכלפיו היא מופנית למתח, לחרדה ולתחושות איום, לעיתים עד כדי אי יכולת לקיים שגרת חיים תקינה.

יצוין כי הרקע לחקיקת חוק הטרדה מאיימת היה כי מרבית הקורבנות להטרדה מאיימת הן נשים נרדפות על רקע מערכת יחסים שהתסיימה. ואולם בסופו של יום החוק נקט בלשון כללית והתייחס לכל אדם . בדברי ההסבר להצעת חוק מניעת הטרדה מאיימת מובא הטעם להגנת המוטרדים.

מהי הטרדה מאיימת?

המונח "הטרדה מאיימת" מוגדר בסעיף 2 א לחוק הקובע כי:

"הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אדם אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של אדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו".

אלו מקרים יכולים להחשב כהטרדה מאיימת?

סעיף 2(ב) לחוק הטרדה מאיימת מפרט מהם המקרים בהם התנהגות של אדם יכול להוות הטרדה מאיימת:

(1) בבילוש, במארב או בהתחקות אחר תנועותיו או מעשיו , או בפגיעה בפרטיותו  בכל דרך אחרת;

(2) בנקיטת איומים בפגיעה בו או במאיים עצמו;

(3) ביצירת קשר עימו בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר;

(4) בפגיעה ברכושו, בשמו הטוב, או בחופש התנועה שלו; 

בע"א 4666-08-12 דיין נגד אוריאל קבע בית משפט כי, גם פרסום מעשיו של אדם יכולים להוות הטרדה מאיימת, ומקימים לאותו אדם זכות לקבלת צו למניעת הטרדה מאיימת : "אם פרסום זה נעשה באופן חוזר ונשנה, במקרקעין של אדם, במקום עבודתו, באמצעים אלקטרוניים, בפניה לבני משפחתו ולמכריו, הוא כן הטרדה מאיימת."  בפסק דין זה אף נקבע כי בחוק למניעת ההטרדה מאיימת לא חלה הגנה של "אמת דיברתי" שחלה בחוק איסור לשון הרע השתכ"א 1965. במקרה זה מדובר היה במבקש אשר לווה מאישה כספים אותם לא השיב לה . האישה פרסמה את מעשיו ברבים, בין היתר, באמצעות שליחת מסרונים לו ולמשפחתו בו תיארה את מעשיו והזהירה את הציבור מפניו. בית משפט קבע בעניין זה כי גם אם הפרסום אמת ומותר לה להזהיר את הציבור מפניו, הרי ששליחת מסרונים מהווה הטרדה מאיימת ובהתסס על כך ניתן צו למניעת הטרדה.

באלו מקרים יעתר בית המשפט למתן צו למניעת הטרדה מאיימת?

על פי סעיף 4(א) לחוק מניעת הטרדה מאיימת רשאי הוא במסגרת הצו להורות לאדם להימנע מלעשות את המעשים המפורטים בסעיף 5 לחוק אם "נוכח בית המשפט כי אדם נקט הטרדה מאיימת". בבר"ע 179/04 נס שובל נגד ניסים(להלן: "פרשת שובל") , נקבע כי בית המשפט ייתן צו מניעת הטרדה מאיימת, כאשר מתקיימים שני יסודות מצטברים:

היסוד הראשון, צופה פני עבר, אם אדם ביצע הטרדה בעבר כלפי אדם אחר או נקט איומים כלפיו.

היסוד השני, צופה פני עתיד, הנסיבות נותנות בסיס סביר להניח כי אותו אדם יטריד או יאיים שוב ויפגע בשלוות חיו, בפרטיותו או בחירותו או בגופו של אותו אדם.

בפרשת שובל הגיש המערער ערעור על החלטת בית משפט שלום בירושלים אשר קיבל באופן חלקי את בקשת המשיבה ליתן כנגדו צו הטרדה מאיימת.

במקרה זה הוגשה על ידי הנפגעת בבית משפט שלום בקשה לצו מניעת הטרדה מאיימת כנגד המערער שהתבססה בעיקרה על טענתה שהמערער הטריד אותה בהגשת תלונת סרק כנגדה במשטרה. ואולם, באותו מקרה היה מדובר בתלונה שהגיש המערער נגד המשיבה כשנה וחצי בטרם הוגשה הבקשה למתן צו מניעת הטרדה מאיימת.

בית משפט מחוזי קיבל את ערעור המערער על החלטת בית משפט שלום ( כב' השופטת  ד"ר מיכל אגמון גונן)  והורה על ביטול הצו , בין היתר,  מהנימוקים הבאים:

ראשית, קבע בית משפט מחוזי כי כלל הגשת תלונה במשטרה אינה בגדר הטרדה מאיימת, ואין להעלות על הדעת כי דרכו של אזרח לפנות למשטרה תחסם בשל החשש שמה הנילון יפנה לבית המשפט ויקבל צו למניעת הטרדה מאיימת כנגד המתלונן במשטרה.אם כי בית משפט לא שלל את האפשרות כי יתכנו מקרים נדירים בהם מדובר יהיה במתלונן סדרתי אשר מגיש תלונות סרק במשטרה שאז ניתן יהיה לראות בו במטריד.

שנית, קבע בית משפט כי העובדה שחלפה שנה וחצי מאז אותה הטרדה נטענת, מקהה היא את חודה ולכן לא ראוי להשתמש בארוע מן העבר הרחוק כעילה לפגיעה בזכויות הפרט במסגרת צו מניעת הטרדה מאיימת.

 סעיף 4(ב)(2) לחוק הטרדה מאיימת קובע כי דרישת החוק שיהיה זיקה בין האירוע האלים לבקשה לצו הרחקה שמוגשת לבית המשפט. ההנחה היא כי אם אדם הוטרד פעם אחת ולא פנה לבית המשפט במשך תקופה משמעותית, המשמעות היא שהוא מחל על ההטרדה, ולא יוכל להשתמש בה כעבור זמן רב כעילה לבקשה להוצאת צו מניעת הטרדה מאיימת. 

תוקפו של צו למניעת הטרדה מאיימת

סעיף 6 לחוק מניעת הטרדה מאיימת קובע כי: "תוקפו של צו מניעת הטרדה מאיימת לא יעלה על שישה חודשים; בית המשפט ראשי להאריך ולחזור ולהאריך את תוקפו של הצו, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על שנה, ואולם מנימוקים מיוחדים שיפורטו בהחלטתו, רשאי הוא להאריך ולחזור ולהאריך את תוקפו של הצו לתקופה כוללת שלא תעלה על שנתיים".

מכאן שהתקופה הראשונה בה מוסמך בית משפט ליתן את הצו לא תעלה על חצי שנה. סטיה מעבר הזמן שקבע המחוקק היא בגדר חריגה מסמכות כך נקבע בפרשת שובל. 

בית משפט המוסמך לתת צו למניעת הטרדה מאיימת

חוק מניעת הטרדה מאיימת הינו חוק המופעל על ידי בית משפט השלום, בית המשפט לנוער ובית משפט לענייני משפחה. (סעיף 3 לחוק הטרדה מאיימת). סעיף 7 (א) לחוק מניעת הטרדה מאיימת קובע כי:

"בית המשפט רשאי לתת צו מניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד, אם הוא סבור כי הדבר דרוש לשם הגנה מיידית על שלומו של הנפגע, או כשהמשיב הוזמן כדין ולא התייצב לדיון." 

סעיף קטן (ב) קובע כי הדיון במעמד שני הצדדים יתקיים בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים מיום מתן הצו.

איך מגישים את  הבקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת?

על הנפגע למלא טופס בקשה לצו מניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד ולהגיש אותו לבית משפט שלום או בית משפט מוסמך אחר לפי נסיבות העניין. על הבקשה להיתמך בתצהיר מטעם המבקש (את התצהיר יש לאמת בפני עורך דין). בבקשה עצמה יש לפרט את פרטי המבקש או הנפגע , ופרטי המשיב או הפוגע .

יש לפרט את הנסיבות על פיהן דרוש מתן הצו במעמד צד אחד אם המבקש סבור כי יש מקום למקום לצו שכזה.

כמו כן, יש לפרט מהן ההגבלות שבית משפט מתבקש להטיל על הפוגע. על הבקשה עצמה יש לצרף כתב ערובה של המבקש לפיצוי עבור כל נזק שיגרם למשיב אם יקבע על ידי בית המשפט שהמבקש היא קנטרנית.

לאיזה בית משפט נתונה הסמכות המקומית לדון בבקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת?

 ניתן לראות את המקום שבו נקלטו דברי  האיום  או ההטרדה ( למשל מקום מגוריו או עבודתו של הנפגע) כמקום השיפוט של בית משפט כך שבית המשפט המוסמך יכול להיות בקרבת מקום מגוריו של הנפגע או של הפוגע. על כל פנים, אין לשאלה זו של סמכות מקומית חשיבות ,בכל הנוגע להליך של בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד לנוכח הוראות סעיף 10 לחוק הקובעת כי בית משפט לא ימנע מלדון או מלהחליט בבקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת מחמת טענה של העדר סמכות מקומית.

מהיא הדרך לערער על החלטה של בית משפט שמקבלת או דוחה בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת? 

השאלה אם יש צורך להגיש בקשת רשות ערעור או ערעור בזכות לבית משפט מחוזי נבחנת לא על פי הכותרת אם זו החלטה או פסק דין אלא לפי השאלה אם בית משפט הוציא תחת ידו החלטה אחרת אשר לאחריה עליו להמשיך בטיפול. במקרה שכזה יש לבקש רשות ערעור. לעומת זאת, אם ההחלטה מסיימת את תפקידו של השופט ולא נותר לו עוד דבר לעשות בתיק יחשב הדבר לעניין ערעור כפסק דין עליו ניתן יהיה לערער בזכות.

שרותי משרד עורכי דין בפתח תקווה בקשר למתן צו למניעת הטרדה מאיימת

אם אתם מרגישים שאתם מוטרדים או מאוימים על ידי אדם ואתם סבורים שיש מקום להוצאת צו למניעת הטרדה מאיימת  כנגדו צרו קשר עם משרדנו לצורך קבלת הצעת מחיר לייצוג המשרד בעניין זה או חייגו עכשיו 03-9309677 . חשוב לציין כי במידה והבקשה לא תוגש כראוי ובית משפט ידחה את הבקשה בהיותה טורדנית וקנטרנית הרי  שבהתאם לסמכותו על פי סעיף 9 לחוק מוסמך הוא להטיל הוצאות לטובת אוצר המדינה ולטובת הצד שנפגע מהוצאת הצו ואף לתת פיצוי נאות למי שנפגע כתוצאה מהגשת הבקשה.