פסיקה חינם
רע"א 52259-02-26 אילן שילוח נ. גבריאל מיראלי
פסק הדין אילן שילוח נגד מיכאל מירילשווילי (רע"א 52259-02-26), שניתן על ידי השופטת רות רונן, מהווה אבן דרך ביישום עקרון פומביות הדיון וזכות העיון בתיקי בית משפט. הרקע: אילן שילוח ביקש לעיין בתיק בוררות סגור שהתנהל בין האחים מיכאל וגבריאל מירילשווילי, בטענה שהחומרים שם (הכוללים טענות לשוחד ודפוסי פעולה עסקיים) חיוניים להגנתו בתביעת לשון הרע שהגיש נגדו מיכאל. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה בשל חשש לפגיעה בשמם הטוב של הבוררים ובפרטיות הצדדים. הכרעת העליון: השופטת רונן קיבלה את הערעור והפכה את ההחלטה. היא קבעה כי זכות העיון היא הכלל, ועל מבקש העיון מוטל נטל הנמקה מינימלי בלבד. רונן דחתה את החשש לפגיעה בבוררים, בקובעה כי בוררים – בדומה לשופטים – פועלים ב"בית זכוכית" וחשופים לביקורת ציבורית. השורה התחתונה: בית המשפט קבע כי לא הוכח...
ת"ע 40500-08-22 4292-08-22 ר' נ' ד' כב השופט בן שלו
פסק הדין בתיק ת"ע 40500-08-22 (בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב) עוסק בסוגיית הירושה של ידועים בציבור, ומכונה לעיתים בשיח המשפטי כפסק דין המחיל את "מבחן הטינדר". להלן תמצית פסק הדין: רקע ועובדות התובעת טענה כי הייתה בת זוגו והידועה בציבור של המנוח במשך כארבעה חודשים טרם פטירתו, ולכן היא זכאית לרשת אותו לפי סעיף 55 לחוק הירושה. מנגד, יורשיו החוקיים של המנוח טענו כי מדובר בקשר קצר וראשוני בלבד, שלא הבשיל לכדי מעמד משפטי מחייב. "מבחן הטינדר" וההכרעה השופט ארז שני דחה את התביעה וקבע כי לא התקיימו התנאים להכרה בתובעת כידועה בציבור. הממצאים המרכזיים שהובילו להחלטה היו: שימוש באפליקציות הכרויות: הוכח כי המנוח המשיך להחזיק חשבון פעיל בטינדר, שילם דמי מנוי ואף יצא לפגישות עם נשים אחרות במהלך התקופה הנטענת. השופט קבע כי...
ע"א 6275-23 ג'ק ריימונד ג'ייקובס נ. משה עמר
להלן תקציר ממוקד של פסק הדין בתיק ע"א 6275/23 ג'ייקובס נ' עמר, המנתח את המתח שבין לשון החוזה לעקרון תום הלב: תמצית העובדות בני הזוג ג'ייקובס רכשו בית באפרת ממשה עמר. העסקה הותנתה בכך שהמוכר ימציא טופס 4 תוך שנה, ורק לאחר מכן ישלמו הקונים את יתרת התמורה (כ-2.6 מיליון ש"ח). המוכר איחר ב-3 חודשים בהמצאת הטופס. כשהוא הומצא לבסוף, הקונים נתקלו בקשיים ביורוקרטיים בחידוש המשכנתא (שנגרמו בין היתר מהעיכוב של המוכר) ולא שילמו במועד. המוכר שלח הודעת ביטול מיידית, ימים ספורים לאחר תום "ארכת החסד" החוזית. השאלה המשפטית האם עמידה דווקנית על זכות ביטול בגין "הפרה יסודית" (איחור בתשלום) נסוגה בפני חובת תום הלב, במיוחד כאשר הצד המבטל תרם בעצמו לעיכוב? הכרעת בית המשפט העליון (השופט גרוסקופף) בית המשפט קיבל את ערעור הרוכשים וקבע...
בע"מ 48399-09-24 פלוני נ. פלוני
להלן תקציר פסק הדין בתיק ע"א 48399-09-24 (הליך שהחל כבקשת רשות ערעור על עמ"ש 36827-12-23):השאלה המשפטיתהאם בית המשפט מוסמך לאשר הסכם ממון בין בני זוג ידועים בציבור, הכולל תניה מפורשת לפיה ההסדרים שבו יוסיפו לחול גם אם יינשאו בעתיד, כך שלא יידרש אישור נוסף במועד הנישואין? הכרעת בית המשפט (דעת רוב)בית המשפט העליון קיבל את הערעור וקבע כי אין צורך באישור נוסף ברגע הנישואין.מודל "שני הכובעים": בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לפעול בו-זמנית מכוח חוק בית המשפט לענייני משפחה (עבור התקופה כידועים בציבור) ומכוח חוק יחסי ממון (עבור תקופת הנישואין העתידית).העדר מגבלת זמן: לשון חוק יחסי ממון אינה מגבילה את פרק הזמן שבו ניתן לאשר הסכם "לפני הנישואין", ואינה מחייבת סמיכות מיידית לחתונה.מניעת "דינמיקה של סחיטה": אישור מראש מגן על בני הזוג מפני ניסיונות של...
ע"א 8783-23 פלוני נ. מדינת ישראל
פסק הדין ע"א 8783/23 פלוני נ' מדינת ישראל עסק בתביעת נזיקין של קטין שנפצע קשה בנפש וגוף מפיצוץ נפל רימון הלם שמצא בשדהו בבית חנינא. בית המשפט העליון דחה את הערעור על פסיקת המחוזי, בקובעו כי לא הוכחה רשלנות קונקרטית מצד המדינה בניהול השטח או בסימונו. השופטת כנפי-שטייניץ ציינה כי מאחר שדיני הנזיקין מבוססים על אשם, אין עילת פיצוי בהיעדר הוכחת רשלנות, למרות התוצאה הקשה מבחינת "צדק חלוקתי". השופטים הדגישו כי הנזק נבע מפעילות ביטחונית המניבה תועלת לכלל הציבור, ולכן אין זה ראוי שהפרט יישא בנזק לבדו. בסיום פסק הדין, קראו השופטים למחוקק להסדיר מנגנון פיצוי של "אחריות ללא אשם" למקרים דומים של נפגעי אימונים ופעילות מבצעית. הכרעה זו הותירה את המערער ללא פיצוי כספי, אך הניחה תשתית לשינוי חקיקתי עתידי.
ע"פ 4971-24 פלוני נ. מדינת ישראל
השאלה המשפטית: האם להורה (אפוטרופוס) קיימת "זכות וטו" על החלטות קטין בהליך פלילי, ובפרט על הסכמה להסדר טיעון. הכרעת השופט גרוסקופף: בית המשפט העליון קבע כי חוק הנוער הוא דין ספציפי הגובר על חוק הכשרות המשפטית. לקטין מעל גיל 12 יש אוטונומיה לקבל החלטות על גורלו המשפטי, ואין להורה סמכות לכפות עמדה המנוגדת לרצון הקטין ולייצוג המקצועי שניתן לו. התוצאה: ערעור האב נדחה. בית המשפט הגן על האוטונומיה של הקטין ואישר את הסדר הטיעון המקל (צו מבחן ושל"צ), תוך שימת דגש על שיקומו ועל מעמדו כסובייקט עצמאי בהליך. הקביעה המרכזית: השופט גרוסקופף קבע כי חוק הנוער גובר על חוק הכשרות המשפטית. לקטין מעל גיל 12 יש אוטונומיה לקבל החלטות על גורלו וחירותו, ולהורה אין סמכות לבטל הסדר טיעון שהושג עבור בנו על ידי ייצוג מקצועי....