Home » סדר הדין האזרחי
העקרונות המכוננים של מעשה בית דין ומניעות
העקרונות המכוננים של מעשה בית דין ומניעות מערכת המשפט הישראלית, בדומה לכל מערכת משפט מודרנית, מונעת על ידי שני אידיאלים מרכזיים: חתירה לאמת ולצדק, ויצירת ודאות וסופיות. אידיאל הסופיות, המכונה "שלום משפטי" (Finality of Litigation), הוא העיקרון המנחה מאחורי דוקטרינת מעשה בית דין (Res Judicata) ודוקטרינת המניעות (Judicial Estoppel). דוקטרינות אלו אינן רק כלים טכניים, אלא הן מהוות את "ציפור נפשם של כללי המוסר והדיון", כפי שניתן ללמוד מפסיקות בית המשפט העליון לאורך השנים. העקרונות הללו נועדו למנוע מצב שבו מתדיינים נצחיים ינהלו אינסוף סבבי ליטיגציה על אותה מחלוקת, ובכך יבזבזו משאבי ציבור יקרים ויפגעו בזכות הצד שכבר זכה להכריע סופית בעניינו. העיקרון של "מעשה בית דין" קובע כי משניתן פסק דין סופי, הסכסוך מוכרע. לעיקרון זה שני פנים מרכזיים: השתק עילה (Cause of Action...
פשרה משפטית: מתי כדאי להגיע להסכם מחוץ לכותלי בית המשפט?
פשרה משפטית: מתי כדאי להגיע להסכם מחוץ לכותלי בית המשפט? כשאנחנו שומעים את המילה "משפט", הדימוי המיידי שעולה לרוב הוא עימות חזיתי: עורכי דין שמתעמתים, עדים שמעידים, ובסוף – החלטה של שופט שמכריע לטובת צד אחד. אבל במציאות המשפטית, הסוף הזה רחוק מלהיות הדרך היחידה. למעשה, יותר ויותר תיקים מסתיימים בהסכם פשרה – פתרון שמוסכם על שני הצדדים, לעיתים עוד לפני שהחל הדיון, או במהלכו. אז מתי כדאי לצד בהליך משפטי לשקול את האפשרות הזו? יתרונות הפשרה: למה לוותר על ההכרעה השיפוטית? כדי להבין מתי פשרה היא הפתרון הנכון, חשוב להכיר את היתרונות שלה. פשרה מאפשרת לשני הצדדים לשלוט בתוצאה. במקום להפקיד את גורל התיק בידי שופט שלא מכיר את כל הניואנסים והמורכבות של היחסים בין הצדדים, הם יכולים יחד לקבוע את התנאים שיסיימו את...
תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003
תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 בתוקף סמכותי לפי סעיפים 82, 108 ו-109 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן – החוק), וסעיף 43(ב) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, ולאחר התייעצות עם שר התעשיה המסחר והתעסוקה, אני מתקין תקנות אלה: הגדרות 1. בתקנות אלה – "בית משפט" – לרבות שופט או רשם; "החלטה" – פסק דין, פסיקתה וכל החלטה אחרת של בית משפט; "מנהל בתי המשפט" – כמשמעותו בסעיף 82 לחוק; "נשיא בית משפט" – לרבות סגן נשיא; "עיון" – לרבות צפיה, האזנה, העתקה, צילום, הדפסה, הקלטה, קבלת פלט מחשב או קבלת עותק של מסמך בכל דרך אחרת, בהתאם לסוג המידע וצורת החזקתו; "רשימת המשפטים" – כמשמעותה בסעיף 101 לחוק; "תיק בית משפט" – תיק בית משפט, לרבות כל המסמכים והמוצגים שבו,...
חיוב עורך דין בהוצאות אישיות על ידי בית משפט אימתי
חיוב עורך דין בהוצאות אישיות על ידי בית משפט אימתי? הלכה לפיה בית המשפט רשאי להורות כן, מכוח סמכותו הטבועה, נקבעה בבית המשפט העליון עוד בתקופת המנדט הבריטי, ומאז אושררה שוב ושוב בפסיקה (ראו, למשל, המ' 183/52 ש. א. שצ'ופק נ' מועצת עיריית תל-אביב-יפו, פ"ד ז 603, 606-605 (1953) (להלן – עניין שצ'ופק) והאסמכתאות שם; ע"א 557/69 הופמן נ' "תלוה מודל" שותפות רשומה, פ"ד כד(1) 14, 15 (1970); ד"נ 8/86 המשחטה המאוחדת שוק הכרמל נ' עיריית תל-אביב-יפו, פ"ד ט(2) 157, 160 (1986); ע"א ניר, בעמ' 645; ע"א 6185/00 חנא נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(1) 366, 378-377, 383 (2001) (להלן – עניין חנא). ראו גם, אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 733-732, 1377 (מהדורה 11, 2013); שלמה לוין תורת הפרוצדורה האזרחית – מבוא ועקרונות יסוד...
צירוף בעלי דין מכוח תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי אימתי
בקשה לצרוף תובע או נתבע מכח תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי צירוף בעלי דין אימתי? תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כדלקמן: "בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשת אחד מבעלי הדין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה" מלשונה של תקנה 24 עולה כי היא עוסקת בשני מצבים של החלטה על שינויים בזהותם של בעלי דין לאחר שההליך החל: מחיקת בעלי דין ש"צורפו שלא כהלכה", מחד גיסא, והוספתם של בעלי דין נחוצים, מאידך גיסא. ענייננו...
רע"א 8181/15 אריה את עופר עבודות בניה בע,מ ואח' נגד בנק מזרחי טפחות ואח
בבית המשפט העליון רע"א 8181/15 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקשים: 1. אריה את עופר עבודות בניה 2. עופר גרשון נ ג ד המשיבים: 1. בנק מזרחי טפחות בע"מ 2. אדן השרון בנייני איכות בע"מ בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בת"א 46482-04-13 מיום 2.11.2015 שניתנה על- ידי השופט מ' יפרח בשם המבקשים: עו"ד יניב בוקסר בשם המשיב 1: עו"ד יצחק גולדשטיין בשם המשיבה 2: עו"ד מיכל הרצברג; עו"ד יסכה פישר-יוסף פסק –דין 1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט מ' יפרח) בת"א 46482-04-13 מיום 2.11.2015, בה נדחתה בקשת המבקשים ל"גילוי ועיון במסמכים נוספים". רקע2. ...
גילוי מסמכים ספציפיים- מתי יעתר בית משפט לבקשה , ומה מידת התערבות ערכאת הערעור בהחלטה שדוחה בקשה זו
גילוי מסמכים ספציפיים תקנה 113 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעת כי " בית משפט או הרשם רשאי בכל עת, בין שניתן צו גילוי מסמכים או הוגש תצהיר על מסמכים ובין אם לאו, ליתן, לפי בקשת בעל דין, צו לפי טופס 12, המורה לבעל דין אחר לגלות בתצהיר אם מסמך פלוני המפורש באותה בקשה מצוי, או היה מצוי, ברשותו או בשליטתו, ואם אינו מצוי בה – מתי יצא ממנה ומה היה עליו". האם קיימת חובה לתמוך בקשה לגילוי מסמכים ספציפים בתצהיר? כב' השופט אורי גורן בספרו: " בקשה למתן צו לגילויו של מסמך פלוני אינה צריכה להיתמך עוד בתצהיר על פי תקנה 113 לתקנות" (אורי גורן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שמינית, תשס"ה-2005), עמ' 187) קובע כי אומנם, בתקנה 124 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשכ"ג-1963, אשר קדמו לתקנות סדר הדין...