ארכיון מאמרים

Home » מאמרים

דינמיקת החרטה מהסדרים דיוניים: ניתוח החלטת בית המשפט העליון ברע"א 53562-05-26 יהודה אמיתי נ' אברהם ביטון ושלום סיידה

תקציר פסק הדין: רע"א 53562-05-26 יהודה אמיתי נ' אברהם ביטון ושלום סיידה (בית המשפט העליון, 14.7.2026) ההליך: בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט א' נחלון) בתיק ת"א 66850-06-25, אשר סירב לבטל מתווה דיוני מוסכם. הרקע: שני עורכי דין תבעו את לקוחם לשעבר על סך כ-3.28 מיליון ש"ח שכר טרחה (מכוח חוזה או כשכר ראוי). בקדם-המשפט הוסכם על מתווה: מינוי מומחה לשכר ראוי, מתן אפשרות לטענות קיזוז, ופסיקה בפשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, עם סמכות לקבל את התביעה במלואה. המחלוקת: מיד לאחר הדיון עתר הלקוח לשנות או לבטל את המתווה. הוא טען כי בשל כבדות שמיעה לא הבין שבית המשפט מוסמך לפסוק את מלוא הסכום (שלשיטתו מבוסס על החוזה שלטענתו בבוטל), וכי הסכים לפשרה רק תחת עילת שכר ראוי. המחוזי...

בין פלילי, מנהלי ואזרחי: לאן שייך ההליך המשמעתי של עורכי הדין?

בפסק דין עקרוני שניתן ביום 1.7.2026, הכריע שופט בית המשפט העליון אלכס שטיין בשאלת סיווגם של הליכי ערעור משמעתיים של לשכת עורכי הדין. המבקש, עו"ד חיים ארבל, עתר לביטול החלטה שדחתה את בקשת רשות הערעור שלו ב"גלגול רביעי" באופן תמציתי, מכוח תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי (סד"א). ארבל טען כי הליך משמעתי הוא "מעין-פלילי", ולכן תקנות סד"א אינן חלות עליו. השופט שטיין דחה את הבקשה וביצע סדר במפת סדרי הדין: לא פלילי: חרף "הדמיון המשפחתי" (בלשון ויטגנשטיין), הליך משמעתי אינו יוצר סיכון כפול ואינו מוגדר כעבירה פלילית. לא מנהלי: בתי הדין המשמעתיים פועלים כטריבונל שיפוטי עצמאי ולא כגוף מנהלי. אזרחי (שיורי): לפי חוק בתי המשפט, כל הליך שאינו פלילי או מנהלי מסווג כסוגה אזרחית שיורית. לפיכך, נקבע כי תקנות סד"א חלות על ההליך, והשימוש...

דרמה מאחורי הפרגוד: כך פסל בג"ץ את הבחירות למבקר המדינה

דרמה פוליטית ומשפטית בכנסת: קראו על פסק הדין המהדהד של בג"ץ שפסל וביטל את הסיבוב השני של הבחירות למבקר המדינה בעקבות חברי כנסת שתיעדו את הצבעתם בווידאו מאחורי הפרגוד. האם חשאיות ההצבעה היא זכות שניתן לוותר עליה, או חובה מוחלטת שאינה תלויה ברצון המצביע? המשנה לנשיא נעם סולברג ושופטי ההרכב קבעו פה אחד כי חשאיות ותיעוד צילומי אינם יכולים לדור בכפיפה אחת. בניתוח מרתק זה נציג את "מבחן הילד" של השופט סולברג , את הסיכונים לפגיעה בחופש המצפון של הנבחרים , ואת ההשלכות המשפטיות של שמירת טוהר הבחירות בדמוקרטיה הישראלית. כנסו לקריאת הכתבה המלאה

קיבלתם דוח על חניה בתחנת אוטובוס בשבת? אל תמהרו לשלם – פסק הדין שמשנה את הכללים

קיבלתם דוח על חניה בתחנת אוטובוס בשבת? אל תמהרו לשלם! פסק דין דרמטי ותקדימי של בית המשפט העליון (רע"פ אופיר סטר נ' מדינת ישראל) הופך את הקערה על פיה ומשנה לחלוטין את כללי המשחק עבור הנהגים בישראל. השופט חאלד כבוב קבע באופן חד-משמעי: אזרח שנקנס רשאי להתגונן במשפט פלילי בטענה שהעירייה הפרה את החוק ולא הציבה תמרור מתיר בסופי שבוע כנדרש. פסק הדין קובע כי בתי המשפט לעניינים מקומיים מחויבים לדון בחוקיות מחדלי התימרור של הרשות המקומית, ומעניק כלי נשק משפטי אדיר לביטול קנסות חניה לא חוקיים. חניתם בסופ"ש בתחנה שוממת שאינה פעילה בשבת וקיבלתם קנס? כנסו לקרוא כיצד פסק הדין החדש מאפשר לכם להילחם בדוח, להעביר את נטל ההוכחה לעירייה ולדרוש צדק בבית המשפט.

הפוך, גוטה, הפוך: כיצד שינה בית המשפט העליון את חלוקת נטלי ההוכחה בסכסוכי פשרה?

במשך שנים, ברירת המחדל המשפטית בסכסוכים סביב הסכמי פשרה פעל לפי הכלל המסורתי של "המוציא מחברו עליו הראיה". מי שביקש לבטל הסכם פשרה חתום, או טען שהצד השני הפר אותו, נשא בנטל הוכחה כבד במיוחד, שכן בתי המשפט רואים בהסכמי פשרה "מעשה בית דין" כמעט קדוש שיש לשמור על יציבותו. אולם, בפסיקה חלוצית הפך בית המשפט העליון את הקערה על פיה. השופטים קבעו כי ברגע שצד אחד מוכיח קיומן של נסיבות חריגות – כגון חוסר תום לב קיצוני בשלב המשא ומתן, או הסתרה מכוונת של מידע מהותי שהיה משנה את תנאי הפשרה – נטל ההוכחה עובר מיידית אל הצד המבקש לאכוף את ההסכם. כעת, עליו להוכיח כי פעל בשקיפות מלאה וכי ההסכם נחתם מרצון חופשי ומודע. מהפך זה משנה לחלוטין את אסטרטגיית ניהול הסיכונים הליטיגטורית....

כשנוסעים ממחים את הזכות: המהפכה הצרכנית של בתי המשפט

פסק דין תקדימי של בית המשפט העליון (יוני 2026) ברע"א 84863-02-26 קובע: חברות למיצוי זכויות צרכנים רשאיות לאחד תביעות של נוסעים שונים נגד חברות תעופה (כמו Wizz Air) בגין טיסות שונות לכתב תביעה אחד. פסק הדין סוקר את גלגולו של התיק מבית משפט השלום בהרצליה (תא"מ 72434-05-25), דרך בית המשפט המחוזי (רע"א 38540-11-25) ועד להכרעה הסופית בעליון. השופטת גילה כנפי-שטייניץ דחתה את טענות חברת התעופה, וקבעה כי איחוד העילות משפר את היעילות הדיונית ומקדם את התכלית הצרכנית של חוק שירותי תעופה, מבלי להצריך תצהיר אישי מכל נוסע כבר בשלב פתיחת ההליך. קראו סקירה ידידותית ומעניינת על המהפכה הצרכנית שתקל על האזרח הקטן מול ענקי התעופה.

כשמלחמה ברשויות הופכת ל"הטרדה מאיימת": הגבול הדק שבין עמידה על זכויות לשימוש לרעה בבית המשפט

כיצד מתמודד בית המשפט העליון עם שימוש לרעה בחוק מניעת הטרדה מאיימת? סקירה משפטית מרתקת של פסק הדין הטרי מאת השופט יחיאל כשר (רע"א 36439-06-26). המאמר מציג מקרה של אזרח ללא ייצוג משפטי, אשר ניהל מאבק סדרתי והגיש בקשות צווים חוזרות ונשנות נגד גורמי רווחה, נשות טיפול וראש עירייה. נלמד מדוע קבע בית המשפט העליון כי "האכסניה המשפטית" אינה מתאימה לסכסוכים מול רשויות השלטון הפועלות כדין, מהן אמות המידה המחמירות לערעור ב"גלגול שלישי", וכיצד פגמים פרוצדורליים כמו היעדר תצהיר חתום מובילים לדחיית הליך על הסף. לקינוח, נראה כיצד המערכת שמה תג מחיר כספי והטילה הוצאות לטובת אוצר המדינה כדי להילחם בהליכי סרק ולשמור על הזמן השיפוטי. שיעור חובה במשפט אזרחי, זכויות אזרח וגבולות הגישה לערכאות. כנסו לקריאת הניתוח המלא.

כשהעבר של דוד אפל מנסה לעקוף את סופיות הדיון: סיפורו של החוב שלא נמחק

שהעבר של דוד אפל מנסה לעקוף את סופיות הדיון: סיפורו של חוב המיליונים שלא נמחק . כיצד פרשת הונאה מתוחכמת משנות ה-80 של איש העסקים דוד אפל מול משרד הבינוי והשיכון התגלגלה לחוב תופח של למעלה מ-63 מיליוני שקלים בימינו? מאמר זה סוקר את החלטתו הדרמטית של בית המשפט העליון בתיק רע"א 47531-04-26, שבה דחתה השופטת רות רונן את בקשת רשות הערעור של אפל. המאמר צולל אל "המלכוד הדיוני" שבו נתקע החייב, מנתח את טענתו המפתיעה בדבר פירעון החוב באמצעות מנגנון פיקדונות מסתורי בבנק מזרחי טפחות, ומסביר מדוע בחר בית המשפט העליון להציב גבולות נוקשים ובלתי מתפשרים של זמן ופרוצדורה. זהו שיעור מרתק במשפט ישראלי על עקרון סופיות הדיון, על המשמעות של שיהוי בן שנה בהגשת ערעור, ועל הסיבות לכך שטענות ישנות באריזה חדשה לא...

האם ניתן לחסום ראיות בגלל אי-קיום גילוי מסמכים אוטומטי?

האם ניתן לחסום הגשת ראיות בשל אי-קיום הליך גילוי מסמכים אוטומטי? במאמר זה ננתח את פסק הדין המרתק של בית המשפט העליון בתיק רע"א 88373-02-26 (טי.אפ.סי. נגד בית המכס אשדוד), הדן במחלוקת מס בסך 18.5 מיליון ש"ח שנדונה בבית המשפט המחוזי (ת"א 40833-12-24). נבחן את נימוקי הכרעתה של השופטת רות רונן, אשר קבעה כי גילוי מסמכים לפי תקנות סדר הדין האזרחי החדשות הוא כביש דו-סטרי, והציגה את דוקטרינת "הוויתור המשתמע": צד אשר נמנע בעצמו מקיום חובת הגילוי האוטומטית, אינו יכול לישון על זכויותיו הדיוניות בקדם המשפט ואז להתעורר בשלב ההוכחות כדי לחסום את ראיות הצד שכנגד. מדריך חובה לליטיגטורים.

הטיסה בוטלה, אבל מי יחליט על חלופת הפיצוי? העליון עושה סדר לחברות התעופה

מאמר זה סוקר את פסק דינו של בית המשפט העליון בתיק רע"א 17685-01-26 ארקיע נ' בונדרבסקי ואח' (יוני 2026), שעסק בטיסה מצרפת שבוטלה תוך מתן סיוע לקוי לנוסעים. המאמר מנתח את החלטת השופט אלכס שטיין (בהסכמת השופטים מינץ ווילנר) לדחות את ערעור החברה, ומציג שתי קביעות תקדימיות: חובת הצעת חלופות: חברת תעופה מחויבת להציע מיוזמתה ובאופן אקטיבי לנוסע שטיסתו בוטלה לבחור בין כרטיס חלופי להחזר כספי, ואינה יכולה להמתין שהנוסע ידרוש זאת. פגיעה באוטונומיה ופיצויים: מניעת הבחירה כופה על הנוסע חלופה שאולי אינו זקוק לה, נחשבת לשלילת הטבה, ומצדיקה פסיקת פיצויים לדוגמה (עונשיים). לצד זאת, המאמר מדגיש את סייג השופטים לפסוק פיצויים אלו במשורה, כדי למנוע גלגול עלויות וייקור כרטיסים לציבור.