1.        בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט י' פרסקי) מיום 19.10.2014, בה נדחתה בקשת המבקש לביטול צו עיכוב יציאתו מן הארץ לצורך השתתפותו בתחרות בינלאומית.
 
2.        המבקש פתח בהליכים להכרזתו כפושט רגל. בחודש מאי 2014 ניתן צו כינוס לנכסיו והוטלו עליו הגבלות, לרבות צו לעיכוב יציאתו מן הארץ. כפי שעולה מהבקשה, המבקש משלם את התשלומים החודשיים שהוטלו עליו ומגיש את הדו"חות החודשיים.
 
3.        ביום 14.10.2014 הגיש המבקש בקשה לבית המשפט המחוזי לביטול צו עיכוב היציאה נגדו למשך ארבעה ימים, החל מיום 24.10.2014 ועד ליום 27.10.2014, וזאת לצורך השתתפותו באליפות רוסיה הפתוחה לריקודים (להלן: התחרות). לטענת המבקש, אליפות רוסיה הפתוחה היא אחת מהתחרויות היוקרתיות בעולם, ולה משמעות רבה לדירוגו כרקדן בעולם. לבקשתו צירף כתבי ערבות מאת אביו ומאת ההתאחדות הישראלית לספורט הריקוד (להלן: ההתאחדות), אשר נתנו את הסכמתם לערוב לכל חיוביו לצורך יציאתו מן הארץ.
 
4.        כפי שעולה מהבקשה וממכתב שצורף מטעם ההתאחדות, המבקש הוא אחד מהרקדנים הבכירים והמצטיינים בישראל, אשר זכה בתארים מרשימים לרבות באליפות ישראל בריקודים לטינו-אמריקאיים, והוא ייצג ומייצג את מדינת ישראל בתחרויות ואליפויות בינלאומיות רבות בארץ ובחו"ל. במכתב צויין כי כל נסיעותיו של המבקש לתחרויות בחו"ל נעשות במימון מלא של ההתאחדות.
 
5.        בהחלטה מיום 19.10.2014 דחה בית המשפט המחוזי את בקשת המבקש לביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ על הסף, לאור המועד שבו הוגשה, בסמוך למועד היציאה המתוכנן מן הארץ. בהחלטה קבע השופט: "איני סבור שמדובר בנושא שאינו צפוי מראש. איני משוכנע כי יש הצדקה 'לטירוף מערכות' רק בשל כך שהמבקש החליט להגיש בקשתו סמוך ליציאה מהארץ, ואין מדובר רק בענין טכני אלא בצורך בפעולה של גורמים שונים, המנהל המיוחד, הכונ"ר, מזכירות בית המשפט והגורם השיפוטי המטפל".
 
           על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור.
 
6.        לטענת המבקש, שגה בית המשפט המחוזי בהחלטתו. לטענתו, לא יגרם כל נזק לנושיו מהתרת יציאתו מן הארץ, לאור קיומם של ערבים בעלי יכולת פרעון גבוהה, ולנוכח העובדה ששהייתו בחו"ל היא במימונה המלא של ההתאחדות. לדברי המבקש, הסיבה למועד הגשת הבקשה בסמוך למועד היציאה, נעוצה בכך שההחלטה להשתתף בתחרות הייתה תלויה במוכנותו הפיזית ובהחלטת מאמניו.
 
7.        דין הבקשה להידחות. המבקש הגיש את בקשתו 10 ימים בלבד לפני המועד המבוקש ליציאתו מן הארץ, במהלך חול המועד סוכות. זאת על-אף שמועדי התחרות היו ידועים זמן רב קודם לכן, ומבלי שהמבקש הביא נימוק מספק למועד המאוחר שבו הגיש את בקשתו. כך, למשל, בבקשה קודמת של המבקש לביטול עיכוב יציאה מן הארץ לצורך תחרות אחרת בגרמניה, הוגשה הבקשה כחודש וחצי לפני מועד היציאה המבוקש מן הארץ, כאשר ברי כי גם השתתפות בתחרות זו תלויה הייתה במוכנותו הפיזית של המבקש ובגורמים אחרים הרלבנטיים לכל תחרות. העיכוב האמור בהגשת הבקשה, באין כל טעם מיוחד לכך, הביא את בית המשפט המחוזי להחליט כפי שהחליט, ובדין כך. אין למבקש להלין אלא על עצמו. הדבר נכון לבטח בענייננו, כשבקשת רשות הערעור הוגשה אתמול, והובאה לעיוני היום, יומיים בלבד לפני התאריך המבוקש ליציאה מן הארץ, ביום 24.10.2014, ומבלי שידועות עמדות המשיבים ביחס לבקשת היציאה מן הארץ.
 
8.        על כן, אינני רואה מנוס מלדחות את בקשת רשות הערעור, לאור המועדים בהם הוגשו בקשותיו של המבקש, הן בבית המשפט המחוזי, הן בבית משפט זה, וזאת אף מבלי להידרש לבקשת המבקש לביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ לגופו של עניין. משלא נתבקשה תשובה, לא אעשה צו להוצאות.
 
9.        עד כאן במישור הפורמלי. בשולי הדברים, ולפנים משורת הדין, אציין זאת: על פני הדברים (בהסתמך על ניסיון העבר) נראה לכאורה שהמשיבים אינם צפויים להתנגד לבקשת המבקש לביטול עיכוב היציאה מישראל לימים אחדים לצורך התחרות. במלוא הזהירות, וכמובן מבלי לחייב מי מהנוגעים בדבר לעמדה זו או אחרת, נראה לכאורה שהמבקש עומד באותם תנאים שלאורם נתנו המשיבים את הסכמתם לביטול עיכוב היציאה מן הארץ לצורך התחרות בגרמניה, שבעקבותיה הורה בית המשפט המחוזי על ביטולו הזמני של הצו (החלטה מיום 21.7.2014). על כן, אציע למבקש לפנות לאלתר לגורמים הנוגעים בדבר לצורך קבלת הסכמתם בעניין (בתנאים כאלה ואחרים) ולהגיש באופן מיידי, היום או מחר, בקשה לעיון חוזר לבית המשפט המחוזי. אם אכן תוגש בקשה מוסכמת, ולא יהיה צורך לקיים דיון, יש לקוות כי בית המשפט המחוזי יוכל להידרש אליה, סמוך לאחר הגשתה, ואם ימצא לנכון – ליתן תוקף למוסכם, ובכך לאפשר את היציאה מן הארץ.
 
           אך זאת, כאמור, לפנים משורת הדין. על-פי שורת הדין, הבקשה כאמור נדחית.