תמ"ש 13780-01-10

תיק חיצוני:

בפני כב' השופט סארי ג'יוסי

                                                      המבקש: פלוני

                                                               נגד

                                                     המשיבה: אלמונית

                              החלטה

האם יש לסלק תביעת המשיבה לאיזון משאבים על הסף בשל כתב ויתור עליו חתמה, בזמן ששהתה מחוץ לביתה והרחק מילדיה, ובו ויתרה על כל טענה או דרישה מבעלה בזכויות ונכסים שהיו לו, לרבות בחברה הרשומה על שמו?

פתח דבר;

המבקש – הנתבע (להלן – "המבקש") והמשיבה – התובעת (להלן – "המשיבה"), שניהם מכפר…,. נישאו זל"ז בשנת 1996 ונפרדו בשלהי שנת 2008

ביום 26.05.2007 חתמה המשיבה על תצהיר בפני אחיה, עו"ד…, בנוסח הבא:

"אני הח"מ …לאחר שהוזהרתי כי עליי לומר את האמת כולה ואת האמת בלבד, וכי אם לא אעשה כן אהיה צפויה לעונשים הקבועים בחוק, מצהירה בזה לאמור:

1. הריני מאשרת ומצהירה בזה כי אין לי כל טענה מכל מין וסוג שהיא כנגד בעלי…

2. כנגד בעלי אין לי ולא תהיה לי והריני מוותרת על כל טענה באשר לבעלות ו/או זכויות כלשהן בנכסיו של בעלי לרבות בחברות ה…ונכסיה שבבעלותו.

3. ידוע לי כי על אף שחברת ה…רשומה על שמו של בעלי הרי היא הוקמה ונכסיה נרכשו מכספים של הוריו של …, מר … ולא מכספי בעלי ו/או כספינו המשותפים.

4. תצהיר זה נחתם על ידי ומרצוני החופשי לאחר שקראתיו והבנתי את תוכנו.

5. זוהי חתימתי ותוכן תצהירי אמת.

"……

המבקש סבור, כי תצהיר זה מהווה ויתור מוחלט, תקף ומחייב מצידה של המשיבה על כלל זכויותיה, ועל כן עתר, בבקשה המונחת בפניי, לסילוק תביעתה של המשיבה לאיזון משאבים ופירוק שיתוף, על הסף.

טענות המבקש בקליפת אגוז

התצהיר נערך על ידי אחי המשיבה שהוא עו"ד במקצועו, בנוכחות הוריה של המשיבה, ובהעדרו של המבקש. התצהיר מהווה הסכם ממון תקף ומחייב ובהסתמך עליו לא תבע המבקש את המשיבה להשיב כספים, שלטענתו היא "גנבה" ממנו.

נטען, כי התצהיר מהווה הסכם ממון מחייב, אף שלא אושר על ידי בית המשפט. המשיבה חתמה עליו לאחר שהבינה אותו ואת השלכותיו ותוצאותיו, ומתוך ידיעה ברורה, כי אין לה חלק בחברת ה…

המשיב הבהיר את הרקע לחתימת המשיבה על תצהיר זה כשלדבריו, לאורך שנים היא בגדה בו וניהלה מערכת יחסים עם גברים זרים, ואף נסעה לתקופות ארוכות לחו"ל שם פגשה בהם. בכל פעם היא נהגה לגנוב כספים מהמבקש לצורך מימון הנסיעות והשהייה בחו"ל.

בשנת 2007 ובעקבות אחת העזיבות של המשיבה את בית הצדדים, נערכה התחשבנות בין הצדדים בקשר לכספים שנטלה וגנבה מהמבקש, שהסתכמו בעשרות אלפי שקלים, ובעקבות אותה התחשבנות ולאחר שהתברר, כי הכספים שגנבה עולים על מחצית הזכויות ברכוש שנצבר בתקופת הנישואין, הגיעו הצדדים להסכמה שהמבקש לא יתבע מהמשיבה להשיב לו כספים, וזאת כנגד הצהרתה של המשיבה ובכתב כי אין לה ולא מגיע לה דבר.

טענות המשיבה, בתמצית

לפי המשיבה, טענות המבקש אינן יכולות לבסס עילה לסילוק על הסף, מאלה המנויות בתקנה . 100 ו 101- לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 המבקשת ציינה, כי כבר בכתב התביעה היא התייחסה לתצהיר זה וטענה, כי בשל נסיבות חתימתו הוא חסר כל תוקף משפטי. בהקשר זה טענה בתביעתה, כי המבקש ניצל באחת הפעמים את מצוקתה בשל הלחצים שהופעלו עליה מצד משפחתה, והתנה את חזרתה הביתה בחתימתה על תצהיר ויתור על זכויותיה כאישה, אף שבמהלך כל השנים המשיבה פרנסה את המשפחה וניהלה את משק הבית. המשיבה סבלה מחוסר הבנה וחוסר סבלנות מצד בני משפחתה, ואולצה לחתום על כל מסמך שהוצג בפניה לצורך חזרת ילדיה לחיקה.

היא הוסיפה, כי בדיעבד התברר, כי עניין גירושה מביתה ועצם הפירוד היה מתוכנן מראש על ידי המבקש, אשר ניצל את מצוקתה וניצל את הלחץ שהופעל עליה על ידי הוריה ובני משפחתה, עת החתימו אותה על תצהיר ויתור על כלל זכויותיה כאשה, שנחתם תחת לחץ ושלא מדעת, ובניגוד לרצונה החופשי.

הצדדים ביקשו לחקור את המצהירים, ועל כן נשמעו בגדרי הדיון בבקשה עדויות, ארבעה במספר. מטעם המבקש העיד מלבדו אחיו. המשיבה העידה ובנוסף העיד לה אחיה, עו"ד…הצדדים סיכמו טענותיהם, ולהלן ההכרעה.

דיון והכרעה

הבקשה נסמכת כאמור על טענה אחת ויחידה, לפיה המשיבה ויתרה במסגרת אותו תצהיר, ויתור מוחלט על כל זכויותיה, לרבות אלה נשוא תביעת איזון המשאבים ופירוק השיתוף. יוער בהקשר זה, כי המבקש הגיש תגובה לסיכומי המשיבה, ומאלה משתמע לכאורה, כך מבין השורות, כי הפעם הוא אינו רואה בתצהיר הויתור הסכם ממון, זאת בניגוד לטענתו המפורשת בבקשה (וראה לדוגמא ס' 16 לבקשה). עוד הוסיף וטען הפעם, כי תצהיר הויתור נועד להסדיר סוגיה ספציפית אחת ויחידה של חלוקת הזכויות בעסק ה…, טענות שאינן מתיישבות עם אלה שבבקשה לסילוק תביעתה של המשיבה על כל חלקיה, לא רק אלה המתייחסות לאותן זכויות נשוא תצהיר הויתור.

בהתאם, אדון בטענות המבקש כפי שנוסחו בבקשה;

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ומכלול נסיבות העניין כפי שהוכחו בפניי, הגעתי למסקנה, כי

דין הבקשה להידחות.

מקובלת עליי טענת המבקש, לפיה אדם מוחזק כמי שהבין על מה חתם, ואף הוכח בפניי, כי המשיבה ידעה על תוכן התצהיר, וידעה שבחתימתה עליו היא למעשה מוותרת על כל זכויותיה כלפי המבקש (ראה, בין היתר, עדותו של אחיה עו"ד… שהעיד, כי אמר לה שתחתום וכי אמר לה שלא רוצים מהמבקש שום דבר).

אלא מה, גרסתה של המשיבה אודות נסיבות עריכת התצהיר והטענה, כי היא חתמה עליו עקב לחצים שהופעלו עליה מצד משפחתה, ומתוך אילוץ ומאחר והמבקש התנה את חזרתה לביתה ולילדיה על תצהיר ויתור על זכויותיה כאישה, מקובלת עליי.

לעומת זאת, גרסתו של המבקש, לפיה התצהיר מהווה הסכם ממון או מעין הסכום ממון, שנחתם לאחר שנערכה התחשבנות בין בני הזוג, ובתמורה לכך שהוא לא ידרוש השבת כספים ותכשיטים שלטענתו היא גנבה מהבית, לא שכנעה אותי ואני דוחה אותה.

לאחר ששמעתי את העדים שוכנעתי כי עדותו של עו"ד …, שהיתה מהימנה עליי, וכפי שתובא להלן, משקפת את הנסיבות האמיתיות של עריכת וחתימת התצהיר על ידי המשיבה;

יש לזכור, כי התצהיר נחתם בפניו, ללא נוכחות המבקש או מי מטעמו. בעדותו בפניי הוא סיפר, כי

" … נכון שהלחצים היו בעיקר מהמשפחה וממני, כל דאגתנו היתה להחזיר את אחותי לביתה וכל מה שאמרתי בתצהיר זה מה שהיה. אני מודה שבכלל לא חשבתי על דברים כאלה, מה שחשבתי בזמנו זה שאחותי באה אלינו הביתה והתחילו לדבר שהיא בקשר עם בחור —-מהכפר ובכפר אנחנו —- ו—— וגם הקשר הזה מאוד העיק על המשפחה אנחנו אנשים שחיים בכפר וגם הם חיים באותו כפר, ושתי המשפחות מכובדות, … אמר לי שהוא רוצה שהיא תיוותר על הכל, ובאתי והחתמתי אותה על התצהיר ורק במחשבה אחת כדי להביא שלום בית ולא להרחיב את הסכסוך כי זה יכול היה להגיע למקומות אחרים. באותה עת לא חשבתי שזה מה שיקרה.

אני חושב שלתצהיר יש משמעות, אבל התצהיר בנסיבות האלה, אנו התמודדנו עם לחץ של אבא, אמא של אחות נשואהל…, של שמועת בכפר. … בא וביקש ממני שהוא רוצה ניירולא אמר תצהיר. בנקודת הזמן ההיא אני לא פעלתי כמו עו"ד, אני אף לא אחתים לקוחה שלי על תצהיר כזה, אני פעלתי בתור אח שרוצה שלום בית ולא רוצה שגם השניה יחרב ביתה…"

ובהמשך העיד, " קודם כל היא לא אמרה שום דבר, התצהיר הזה אני ערכתי במשרד שלי, אחרי ש… ביקש ממני, ולא הבאתי את זה בתור תצהיר וכתבתי את זה לפי מיטב הבנתי בתנאי שזה יחזיר את אחותי ויעשה שלום בית."

והוסיף, כי אמר לאחותו ש"אנחנו לא רוצים שום דבר תחזירי הביתה ותחתמי והיא חתמה".

ועוד העיד:

" ש. אתה לא אמרת לאחותך "אנחנו לא רוצים שום דבר תחתמי" אלא אמרת לה שאתם לא רוצים יש לכם מספיק כסף ולכן תחתמי.

ת. אתה לא יודע מה היה. זה אותו דבר מבחינתי, זה שאנחנו לא רוצים שום דבר זה גם כסף. שאנחנו לא רוצים שום דבר אלא רוצים שהיא תחזור הביתה לשלום בית, ועל זה אני מוכן להעיד. נכון ששום דבר זה כסף. … חשב מלכתחילה על כסף ורק על כסף".

עו"ד … הוסיף והעיד:

"ש. ז"א שאחותך ויתרה על כסף?

ת. ויתרה על כסף, רכוש. אני לא יודע על מה ויתרה. ויתרה על מה שמגיע לה. אני מבחינתי באותו רגע חשבתי רק על שלום בית ולא על כסף. אני לא חשבתי שאני רוצה כסף ואתנה את החזרה שלה הביתה בקבלת כסף. … אמר שאם אני רוצה שהסיפור הזה ישאר בתוך הבית ולא יצא החוצה שהיא תחתום. "

להשלמת התמונה יצוין כאן, כי אחיו של המבקש נשוי לאחותה של המשיבה.גם עדותה של המשיבה אודות הסיבה האמיתית לחתימתה על התצהיר מהימנה ומקובלת עליי;

המשיבה העידה בפניי, כי באותם מועדים, ובשל מצוקתה, בהיותה אישה השוהה מחוץ לביתה, הרחק מילדיה הקטינים, כשסביבתה והמבקש מתייחסים אליה כאל מי שבגדה בבעלה, היא היתה חותמת על כל מסמך (אם כי הודתה כי לא היו מסמכים חוץ מהתצהיר) משום שרצתה שלום בית ובכדי שיתאפשר לה לחזור לילדיה וחזרתה הייתה מותנית בחתימתה.

בהמשך עדותה חזרה המשיבה על דברים אלה וסיפרה, כי כשאחיה ביקש ממנה לחתום היא היתה במצב קשה, והרצון שלה היה רק לחזור לביתה, לשוב לילדיה ולעבוד על מערכת היחסים בינהלבין המבקש.

המשיבה הוסיפה, כי במעמד חתימת התצהיר נכחו סבא שלה, חמיה, אמה, אביה ואחיה עו"ד…,וכי אביה אמר לה, כי חמיה – אבי המבקש הודיע לו, שאם לא תחזור לביתה בתנאים שלהם, אז בתם השנייה (אחותה של המשיבה) הנשואה לאחיו של המבקש, גם היא תחזור לבית הוריה, ואביה חשש מאוד כי כך יהא.

המשיבה חזרה בהמשך עדותה על גרסתה ומסרה, כי אחיה שאל אותה אם היא רוצה לחזור לביתה, ועל כך השיבה בחיוב וחתמה על התצהיר ללא שקראה מה כתוב בו. היא היתה במצב קשה, משפחתה ביקשה להרגיע את הרוחות על מנת שתחזור לילדיה.

ולשאלת בית המשפט השיבה, כי היא חתמה על התצהיר גם משום שרצתה לחזור לילדיה וגם משום שרצתה לשקם את חיי הנישואין שלה.

לשיטת המבקש, כך בסיכומיו, טענת המשיבה לפיה היא הייתה נתונה ללחצים התבדתה לאחר שהתברר כי הנסיעה ל.. היתה בשנת 2008 אחרי חתימת התצהיר, אין בה ממש שעה שהוכח, כי לפני חתימת התצהיר נפוצו שמועות בדבר בגידותיה של המשיבה, וכי היא עזבה את הבית מספר פעמים לרבות בסמוך לחתימת התצהיר.

גרסתה של המשיבה מקבלת תימוכין גם בעדותו של אחיו של המבקש שאישר, כי במועד עריכת התצהיר המשיבה היתה אצל הוריה, וכי לאחר מכן היא חזרה לגור עם המבקש. גם המבקש העיד, כי אחרי שחתמה על התצהיר היא חזרה לביתה ולילדיה.

אמור מכאן: חזרת המשיבה לביתה ולילדיה התאפשרה בעקבות חתימת תצהיר הויתור.

מצד שני, גרסתו ועדותו של המבקש ואחיו בדבר עריכת התחשבנות בעקבותיה נערך התצהיר, לא היתה אמינה עליי ואני דוחה אותה. השניים לא ידעו למסור פרטים, שלא לומר פרטים מדויקים, בקשר התחשבנות זו;

… אחיו של המבקש, שפעל מטעמו במסגרת אותה "התחשבנות" נטענת העיד; " ש. כיצד ידעתם מה שווי הסכומים שהיא גנבה?

ת. זה מאח שלי. אני לא יודע כמה היא לקחה, אני יודע מאח שלי כמה נעלמו לו כספים. נעלמו לו כספים מהבית, מהכספת.

ש. כמה כסף נעלם לו?

ת. אני לא יודע מספרים מדויקים. משהו כמו עשרות אלפי שקלים.

ש. אתה אומר שהיית מעורב בהתחשבנות ולכאורה היה מן מו"מ כזה, אז מה היו המספרים?

ת. אין לי מספרים. יש הערכה. תרצה מספרים נכונים אני יכול לגשת ולהביא פעם הבאה מסמכים, אבל מובן ש… הבין שהיא לקחה מעל ומעבר אז הוא רשם את התצהיר וזהו.

ש. אני מבין שיכולת להביא ראיות על מספרים ואתה יכול לעשות זאת בפעם הבאה.

ת. נביא תצהירים משהו נברר ונבדוק. לא זוכר מספרים."

ואילו המבקש ידע לספר רק כי נטלה פעם מהבית 60,000 ₪, מלבד התכשיטים, והיו כמה פעמים שמשכה כספים מהבית.

על כך יש להוסיף, כי אין להתחשבנות זו ולויתורו הנטען של המבקש על השבת המשיבה לסכומים

שנטלה, כל זכר בתצהיר הויתור, ולא ניתן כל הסבר מדוע דווקא ויתורו של המבקש לא קיבל ביטוי כלשהו, בין אם במסגרת תצהיר נפרד ובין אם במסגרת אותו תצהיר עליו חתמה המשיבה.

המבקש שהיה מודע לחוסר סבירותו של אותו ויתור חד צדדי, ביקש לשפץ את התמונה המצטיירת לפנינו, על דרך העלאת אותו טיעון, שאינו מהימן עלי, לפיו עסקינן בויתור חד צדדי שנערך בעקבות התחשבנות", אך בכך נכשל.

עוד נציין, כי גרסת המשיבה מתיישבת עם מכלול הנסיבות של המקרה על רקע הקשרים המשפחתיים, בין משפחת הבעל ומשפחת האישה, וכן החברה לה משתייכים הצדדים ועוד.

כאמור, מדובר במשפחות ערביות המתגוררות בכפר קטן, כשבכפר נפוצו שמועות סביב מערכת היחסים שבינה לבינו, וכן שמועות לפיהן המשיבה בוגדת בבעלה, כשלכך מצטרפת העובדה כי אחותה של המשיבה נשואה לאחיו של המבקש וההשלכות האפשריות שיש למערכת היחסים בין הצדדים על המערכת הזוגית המקבילה.

גרסה זו מתיישבת אף עם נוסח התצהיר, המדבר על ויתור מוחלט וחד צדדי של המשיבה, ואין בו כל ביטוי לויתור מצידו של המבקש, דבר שמחליש עד מאד את גרסתו של המבקש, לפיה הוא כן ויתר על השבת כספים ותכשיטים מהבית.

נוסח התצהיר לצד הנסיבות שפורטו לעיל וחוסר סבירותו מלמדים במצטבר על כך שהוא נערך לפי בקשת המבקש, והמשיבה הוחתמה עליו תוך ניצול מצוקתה וחולשתה אותה עת, כשהיא מחוץ לביתה והרחק   ילדיה, כשעל כל אלה מצטרף הלחץ שהופעל עליה, לא רק מצידו של

המבקש, אלא גם מצד בני משפחתה והסובבים אותה, ועקב דרישתו של המבקש, כי תחתום על "נייר" כתנאי לחזרתה לביתה ולילדיה.

לסיכום נקודה זו, גרסתה של המשיבה אודות נסיבות חתימת התצהיר מקובלת עליי, ודוחה מלפניה את גרסת המבקש בהקשר זה.

בסופו של יום, ולאחר שהתצהיר נחתם, חזרה המשיבה לביתה לתקופה קצרה ולאחריה נפרדו הצדדים, עובדה שאף היא פועלת לחובתו של המבקש ומשתלבת עם אותה תמונה עגומה לפיה, ביקש הוא לנצל את מצוקתה של אישתו, להשלותה כי בחתימתה על תצהיר הויתור יושרו

ההדורים ביניהם, כאשר בפועל כל מטרתו הייתה לזכות בהישגים ויתרונות כאלה ואחרים, ומיד לאחר מכן לשוב ולהיפרד מאישתו.

במקרה דנן קמה לזכות המשיבה עילת ביטול של התצהיר או ההסכם הנטען, בהתאם להוראת סעיף 18 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג – 1973 . סעיף זה מורה:

18 . עושק "

מי שהתקשר בחוזה עקב ניצול שניצל הצד השני, או אחר מטעמו, את מצוקת המתקשר, חולשתו השכלית או הגופנית או חוסר נסיונו, ותנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל, רשאי לבטל את החוזה".

על עילת העושק נאמר בע"א 2041/05 דוד מחקשווילי ואח' נ. רחל מיכקשווילי ואח', מיום 01.11.2006 (פורסם במאגרים המשפטיים המקוונים):

"עילת העושק, הינה אחד הביטויים הברורים לתפיסה העכשווית של דיני החוזים המציבה גם את הדרישה לצדק והגינות חוזית לצד מתן ביטוי לרצון הצדדים. הרעיון הוא כי בהעדר רצון חופשי – החוזה פגום, כאשר "הדרישה לפגם ברצון בעילת העושק ובעילה של השפעה בלתי הוגנת היא מתונה ומרוככת יותר מזו הקיימת בעילות המסורתיות (טעות, הטעייה כפייה) הצירוף של תנאים גרועים עם פגם ברצון ולו פגם מתון הוא המצדיק את קיומה של עילת הביטול". (שם .( בעמ' 13 עוד נאמר שם, כי עילת הביטול מסוג עושק מושתתת על שלושה יסודות מצטברים הקבועים בסעיף 18 הנ"ל:

א. מצבו של העשוק (מצוקה, חולשה שכלית או גופנית או חוסר ניסיון).

ב. התנהגותו של העושק (ניצול מצבו של המתקשר).

ג. תנאי החוזה שנוצר כתוצאה מהניצול גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל.

במסגרת בחינת טענת העושק בכלל ובמקרה שלנו בפרט, יש לבחון האם תנאיו של ההסכם,ובמקרה שלנו תצהיר הויתור גרועים במידה בלתי סבירה מהמקובל, כאשר מבחן אי סבירותהתנאים הינו אוביקטיבי, ומחייב בירור שתי שאלות משנה: מהו "המקובל" ומהי "מידה בלתי סבירה" (שם עמ' 15 ). במקרה שלנו אין ספק כי הויתור החד צדדי אינו סביר בנסיבות העניין הן משום שמדובר בויתור, וככזה הוא ללא תמורה, והן משום שאין זה סביר כי אישה תוותר על זכות מכוח חיי זוגיות, כאשר על פני הדברים מדובר בזכות בעלת ערך כלכלי, כל זאת כמובן בשים לב לעובדה כי ויתור זה לא נעשה כשחיי בני הזוג התנהלו על מי מנוחות אלא הוא נערך כאמור בעת משבר, כאשר האישה שוהה מחוץ לביתה.

המבקש ניצל את מצוקתה של המשיבה, את מצוקת הוריה וכפי שמצינו, התנה את חזרתה לביתה בחתימה על התצהיר.

יש להבין את מצבה של האישה באותה תקופה, את מצוקתה הרבה, ואת העובדה שגם אלה המקורבים לה מבני משפחתה שלה, אחיה ואביה, אשר היו אמורים לחזקה, סברו כי עליה לחתום על תצהיר כזה ובכך תבוא כל הפרשיה על סיומה, ובכך יינצלו חיי נישואי בתם, וכבודה וכבודםלא ייפגע.

נוכח כל האמור לעיל, אני קובע כי אין לייחס לתצהיר עליו חתמה המשיבה תוקף מחייב.

עתה אתייחס בקצרה לעובדה כי כתב הויתור המהווה על פי המבקש, בהתאם לגרסתו הראשונה,הסכם ממון לא אושר בבית משפט.

ס' 2 לחוק יחסי ממון בין בני זוג מורה:

"(א) הסכם ממון טעון אישור בית המשפט לעניני משפחה (להלן – בית המשפט) או בית הדין הדתי שלו סמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין של בני הזוג (להלן – בית הדין), וכן טעון שינוי של הסכם כזה אישור כאמור.

(ב) האישור לא יינתן אלא לאחר שנוכח בית המשפט או בית הדין, שבני הזוג עשו את ההסכם או את השינוי בהסכמה חפשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו.

(ג)…

…( (ג 1

(ד)…"

מבלי להידרש בהרחבה לשאלה אם תצהיר מעין זה שבפנינו טעון אישור של בית המשפט כתנאי לתוקפו, ומבלי לקבוע מסמרות בעניין זה, נראה לי, כי כאשר הצדדים מסכימים שעסקינן בתצהיר המהווה הסכם ממון, כי אז יש להחיל עליו את הוראות החוק לרבות הדרישה כי יאושר בבית המשפט.

בהקשר זה רואה להפנות לדברי השופטת עדנה ארבל בבג"צ 7947/06 איילה קהלני נ' בית הדין הרבני הגדול ואח', מיום 24/12/06 (פורסם בנבו), שאמנם נאמרו "מעבר לדרוש" כלשונה, ומבלי לבחון אותם לעומק, אך הולמים את המקרה שלפנינו;

4. עם זאת, ברצוני להזכיר מעבר לצורך, כי בית משפט "זה חזר והדגיש כי יש לבחון הסכמי גירושין מעין אלו שנערכו בענייננו בקפידה ובזהירות, כאשר המשתמע מהם הוא ויתור של אחד מהצדדים על זכויותיו הממוניות בהתאם לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג- 1973 (ראו דבריו של השופט (כתוארו אז) אלון בע"א 753/82 פלונית1983 )). ישנן מספר הוראות ) 626 ( נ' פלוני, פ"ד לז( 4 בחוק זה אשר עניינן בהגבלת חופש הצורה וההתקשרות ומטרתן היא להוות ערובה לכך שבן הזוג שזכויותיו קופחו עמד על משמעותו, טיבו והשלכותיו של ההסכם ועשה אותו מתוך רצון חופשי והבנה מלאה להוראותיו ולמשתמע מהן. וכמו שציין בפרשה אחרת השופטגולדברג: "מדיניות חברתית ראויה היא שחייבה כי בטרם יאות המשפט להכיר בכוחו של הסכם מקפח לחוללשינויים במערך זכויות בני הזוג, יוסר הספק בדבר רצונם ,573   האמיתי" (דנ"א 1558/94 נפיסי נ' נפיסי, פ"ד נ( 3 1996 )). במיוחד אני סבורה כי יש ליתן את הדעת ) 592

לויתור בלתי מפורש בהסכם גירושין על זכויותיו של אחד מהצדדים שמא נעשה שלא בגמירות דעתו המלאה של הצד המוותר, ויתכן שיהיה מקום לשקול יצירת חזקה לפיה ויתור בלתי מפורש יעביר את הנטל להוכחת גמירות הדעת לצד הטוען לויתור. מכל מקום, כאמור, הדברים נאמרו מעבר לדרוש, ויש לבחון אותם לעומקם כשתיקרהההזדמנות בפנינו. לא סברנו שהמקרה שבפנינו מצדיק לעשות זאת".

אכן, המקרה שלנו ממחיש את החשיבות הרבה שנודעת להליך אישור הסכם ממון בפני בית משפט. אין ספק כי הליך כזה יש בו לרוב כדי להבטיח כי הסכמים מקפחים, חד צדדיים ובלתי סבירים שהושגו לאחר ניצול מצוקתו של אחד מבני הזוג, לא יאושרו. במסגרת הליך זה בית המשפט מוודא כי ההסכם משקף את רצונם האמיתי של בני הזוג, שניהם ולא רק של אחד מהם.

לסיכום, אני דוחה את הבקשה לסילוק התביעה על הסף ומחייב את המבקש לשלם למשיבה .₪ הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 8,000 . קובע את התיק לקדם משפט ליום 12.11.12 שעה 13:00

מותר לפרסום ללא שמות הצדדים וללא פרטים מזהים.

ניתנה היום, ג' אב תשע"ב, 22 יולי 2012 , בהעדר הצדדים.