במאמר אנסה להשיב אם כן על השאלה, האם ניתן לחייב את שני בעלי החשבון על יסוד חתימתו של האחר למרות שבשיק מופיעה חתימה אחת בלבד?כלל הרגיל היה ונותר שקיומו של חשבון משותף לשני אנשים אינו הופך כל אחד מבעלי החשבון ערב להמחאות שנמשכו ע"י חברו, ובוודאי שאין עצם קיום החשבון המשותף מקים חבותשטרית על בעלים במשותף אשר אינו חתום על שיק שמשך רעהו, וכרגיל ניתן לאכוף את השטראך ורק על מי שעשה אותו וחתם עליו.
האבחנה בין טענה של כשלון תמורה חלקי קצוב לבין טענת הגנה של כשלון תמורה חלקי לא קצוב חשובה שכן על פי הפסיקה לא תינתן רשות להתגונן בתביעה שטרית לצד שהגנתו מבוססת על כשלון תמורה חלקי לא קצוב.
נתבע המבקש רשות להתגונן כנגד תביעה שטרית שהוגשה ע"י האוחז בשטר, די לו שיפרט בתצהירו את ההגנה שהיה מעלה אילו נתבע לדין על ידי הצד הסמוך שעימו התקשר. הגנה זו פוגמת לכאורה בזכות הקנין בשטר וכוחה יפה גם כנגד הצד השלישי שאליו סוחר השטר .
כאשר מדובר בצדדים קרובים לשטר, אשר נמשך על ידי הנתבע לפקודת התובע במסגרת "עיסקה אחת", . ההלכה היא, , כי ניתן לקזז כל חוב כספי כנגד החיוב השטרי, בין קצוב ובין שאינו קצוב. הלכה זו מתיישבת היטב עם הגישה הרואה את השטר בין צדדים קרובים כחוזה.
החשיבות בבחינת מעמדו של התובע, כאוחז רגיל או אוחז כשורה חשובה והיא נובעת מכך שאוחז כשורה נהנה ממעמד בכורה, שכן הוא מעביר את כלל נטל ההוכחה כי נפלו פגמים ברכישת זכותו המפריכים את החזקות השונות, על כתפי הנתבע.הרציונאל הטמון ברעיון זה, דומה באופיו ל"תקנת השוק" המוכרת מסעיף 34 לחוק המכר וסעיף 5 לחוק המשכון.