תקנות 10 ו 11 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות ( סדר דין) , התשל"ז 1976   ( להלן: "תקנות השיפוט)" מונות למעשה את שני המקרים בהם רשאי בית משפט לתביעות קטנות ליתן פסק דין כנגד בעל דין . תקנה 10 מדברת על סיטואציה בה נתבע בתביעות קטנות לא הגיש כתב הגנה במועד בעוד שתקנה 11 מדברת על סיטואציה של תובע או נתבע שאינו מתיצב לדיון אליו הוזמן.

תקנה 10 לתקנות השיפוט תחת הכותרת  נתבע שלא הגיש כתב הגנה  קובעת כי :

" נתבע שנדרש להגיש כתב הגנה ולא הגישו תוך המועד שנקבע לכך, יתן בית המשפט פסק דין על יסוד כתב התביעה בלבד ; אולם רשאי בית המשפט, אם ראה שמן הצדק לעשות כן, להזמין את בעלי הדין לטעון את טענותיהם ולהביא את ראיותיהם גם אם לא הוגש כתב הגנה כאמור."

המועד להגשת כתב הגנה בתביעות קטנות הוא 15 ימים מיום הגעת כתב התביעה לידי הנתבע. מכאן שנתבע שלא מתגונן במועד נתון לסיכון שהתובע יוכל לעתור לקבלת פסק דין כנגדו בהעדר כתב הגנה. הסיבה למתן פסק דין בהעדר הגנה הוא נקודת המוצא שנתבע שאינו מתגונן מפני התביעה מודה למעשה בכל הטענות שמעלה התובע ואין לו למעשה הגנה ממשית כנגדה.

יצוין כי בית משפט לתביעות קטנות לא חייב ליתן פסק דין בהעדר הגנה והוא רשאי אם ראה שמן הצדק לעשות כן להזמין את בעלי הדין לדיון בפניו. בכך הלך מתקין התקנות כברת דרך כלפי מתדיינים בתביעות קטנות והעניק לבית משפט שיקול דעת רחב יותר מבית משפט רגיל אם להיענות לבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה שכן בבית משפט רגיל אין לבית משפט למעשה שיקול דעת בסיטואציה דומה והוא מחויב ליתן פסק דין בהעדר הגנה מבלי לקבוע דיון.

תקנה 11 לתקנות השיפוט תחת הכותרת אי התייצבות למשפט קובעת כי:

"נמסרה על הדיון הודעה כראוי ואי מבעלי הדין לא התייצב – תימחק התביעה; התייצב התובע והנתבע לא התייצב-  יתן בית המשפט פסק דין על יסוד כתב התביעה, ובלבד שהתובע הצהיר בפני בית המשפט על אמיתות האמור בכתב תביעתו; התיצב הנתבע והתובע לא התייצב – תידחה התביעה."

מכאן שפסק דין בהעדר התייצבות יכול להינתן הן נגד נתבע והן נגד תובע במידה והם זומנו לדיון ולא התייצבו.

תקנה 12 לתקנות השיפוט בתביעות קטנות פותחת חלון הזדמנות צר מאוד לבעל דין שניתן כנגדו פסק דין בהעדר הגנה או בהעדר התייצבות לדיון , להגשת בקשה מטעמו לביטול הפסק וזאת תוך 30 ימים בלבד מיום שנודע לו על פסק הדין.

" ניתנה החלטה שלא בפני בעל דין והגיש בעל הדין בקשה לביטולה תוך 30 ימים מיום שה ומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט, על פי צד אחד, לבטלה בתנאים שיראו לו בדבר הוצאות המשפט או ענינים אחרים; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם".

במידה והוחמץ המועד להגשת הבקשה לביטול פסק דין , ניתן להגיש את הבקשה אך במקרה שכזה יש להגישה בצירוף בקשה להארכת מועד בה יש לפרט את הנימוקים להארכת המועד. בהקשר זה יצוין כי בפסק דין שניתן בבית המשפט העליון במסגרת בר"ע 3230/98 טדסקי נגד משעלי רונן ונטלי. 

הוראות תקנה 12 לתקנות השיפוט מסמיכה למעשה את בית משפט לתביעות קטנות לבטל פסק דין שנתן במעמד צד אחד גם ללא תגובת הצד שכנגד אשר זכה בפסק הדין. הוראת תקנה זו חריגה באופיה ואינה עולה בקנה אחד עם הוראת תקנה מקבילה תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984 , שאינה מעניקה סמכות לבית המשפט לבטל פסק דין ללא תגובת הצד שכנגד.

בהקשר זה יצוין שפני נציבות תלונות הציבור על שופטים נדונה תלונה של בעל דין שזכה בפסק דין לטובתו בהעדר הגנה במעמד צד אחד ולאחר מכן אף נקט בהליכי הוצאה לפועל כנגד הנתבע לביצוע פסק הדין אשר במסגרתם הטיל עיקולים כנגד הנתבע ואף ניתן לחובת הנתבע צו עיכוב יציאה מהארץ. לימים ובאיחור של שנה וחצי לאחר מתן פסק הדין ביקש הנתבע לבטלו ובית משפט לתביעות קטנות נעתר לבקשה במעמד צד אחד מבלי שאפשר לתובע להגיב לבקשה זו. הנתבע ניצל את ההזדמנות וברח מהארץ.  נציבת תלונות השופטים כב' השופטת בדימוס שטרסברג- כהן כתבה בחוות דעתה על התלונה כי אכן בית משפט פעל מתוקף סמכותו על פי תקנה 12 לתקנות השיפוט בתביעות קטנות ולכן מדובר בהחלטה שיפוטית שאין בסמכות הנציבות להתערב בה. יחד עם זאת, מצאה לנכון להביע את דעתה כי על פי תקנה 12 לתקנות השיפוט בית המשפט רשאי ואינו חייב לותר על תגובת הצד שכנגד וכי רצוי כי בית משפט ימנע לעשות שימוש בסמכות זו באופן אוטומטי מבלי להפעיל את שיקול דעתו בהתאם לנסיבות.

את הבקשה לביטול פסק דין יש לתמוך בתצהיר אשר בו יש לפרט את הסיבה לאי הגשת כתב ההגנה במועד או לאי ההתיצבות לדיון שנקבע.
במידה ופסק הדין ניתן בהעדר כתב הגנה קיימת חובה גם לפרט את סיכוי ההגנה אם יבוטל פסק הדין שכן על פי ההלכה הפסוקה לשאלה זו של  סיכוי ההגנה יש משקל רב יותר מהשאלה הראשונה. במידה ומדובר באי התיצבות לדיון הרי שסיכוי ההגנה נלמדים מכתב ההגנה שנמצא כבר בתיק בית משפט ולכן לכאורה אין צורך לפרטם בפרוט רב וניתן לכתוב אותם בקצרה. את הבקשה עצמה יש להגיש בשלושה עותקים לפחות. ( עותק אחד לבית משפט ועותק נוסף לכל בעל דין).

יתכנו מקרים יוצאים מן הכלל בהם יהא התצהיר מיותר , כגון שאפשר ללמוד את העובדות לגבי אי ההתיצבות מתיק בית המשפט. אכן שעה שמדובר בתביעות קטנות , ביקש המחוקק להקל על בעלי הדין ככלל, בפישוט הפרוצדורה . לכן, יתכן שבית משפט לתביעות קטנות ימצא כי במקרים מסויימים ניתן להקל על מתדיינים שכלל אינם מיוצגים ולא לדרוש תצהיר כתנאי לדיון בבקשה לביטול פסק דין אך בעל דין שמגיש בקשה לביטול פסק דין ללא תצהיר נוטל על עצמו סיכון שבית משפט ידחה את בקשתו מטעם זה בלבד. 

בבואו של בית משפט לדון בבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד , יש להבחין בין פסק דין שנפל בו פגם כגון פגם במסירת כתב התביעה או פגם בהמצאה של הזמנה לדיון לבעל דין לבין החלטה שניתנה כהלכה וביטולה נתון לשיקול דעת בית משפט.

במקרה הראשון בו נפל פגם במסירה של כתב התביעה או בהזמנה לדיון יבוטל פסק הדין מחובת הצדק מאחר ולא ניתנה לבעל הדין הזדמנות נאותה להשמיע את דברו ולמעשה לא ניתן לו יומו בבית משפט. במקרה זה אין לבית משפט כל שיקול דעת והוא חייב לבטל את פסק הדין שניתן תחת ידו.

במקרה השני- בו לא נפל כל פגם בהליך המשפטי שהוביל לפסק הדין, נתון לבית משפט שיקול דעת אם להעתר לבקשה. במסגרת שיקולי בית משפט עליו לבחון ולמעשה לשאול את עצמו שתי שאלות. שאלה אחת היא מה סיבת המחדל בעטיה לא הגיש הנתבע כתב הגנה או לא התיצב לדיון והשאלה השניה שעליו לשאול את עצמו היא מה סיכוי ההצלחה אם יבוטל פסק הדין. בפסיקה נקבע כי השאלה השניה היא החשובה בעוד שלשאלה הראשונה חשיבות משנית אך אין זה אומר שיש להתעלם ממנה..

במקרה שנדון לאחרונה בבית משפט העליון במסגרת רע"א 8768/13 אברהם גרמה נגד ארז עוזיאל נדונה בקשת רשות ערעור בגלגול שלישי שהגיש המערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ( כב' השופטת ע' צ'רניאק ) מיום 02.12.13 שקיבל את ערעור המשיב על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב שניתן במסגרת ת"ק 53990-02-13 ( כב' השופטת כ' האפט) אשר דחה את בקשתו של המשיב לביטול פסק הדין שניתן כנגדו בבית משפט לתביעות קטנות בהעדר הגנה.

במקרה זה המשיבים פנו לבית משפט לתביעות קטנות בבקשה לביטול פסק הדין בטענה שדבר הדואר אשר נאסף על יד אביו של המשיב הגיע בפועל לידיעתם באיחור וזו הסיבה שלא הגישו את כתב הגנתם במועד. בית המשפט לתביעות קטנות דחה את הבקשה לביטול פסק הדין.

המשיבים הגישו על פסק הדין בקשת רשות ערעור לבית משפט מחוזי במסגרתו ביקשו לערער הן על פסק הדין והן על החלטת בית משפט לתביעות קטנות שדחתה את בקשתם לביטול פסק הדין.

בית המשפט המחוזי קיבל את בקשת רשות הערעור וקבע כי החלטת בית משפט לתביעות קטנות שדחתה את בקשת הביטול לא היתה מאוזנת מאחר ולא התייחסה כנדרש לטענות הצדדים במסגרת הבקשה ולא לקחה בחשבון את השיקולים שיש להביא במסגרת הליך לביטול פסק דין בהם הטענות שהעלו המשיבים באשר לסיבת המחדל. בית משפט מחוזי קבע כי נכוח הסכום שבו חויבו המשיבים שעמד על 24,333 ש"ח היה מקום להסתפק בצעד מידתי יותר ולבטל את פסק הדין המקורי ובמידת הצורך להתחשב באיחור שחל בהגשת כתב ההגנה במסגרת פסיקת ההוצאות בתום ההליך. בית המשפט העליון לא מצא לנכון ליתן רשות ערעור בגלגול שלישי על פסק דינו של בית משפט מחוזי.

ברע"א 1957/12 זהרה חלה נ' יוסף כהן  קבע בימ"ש:"כפי שציין בימ"ש קמא, קיימים שני שיקולים מנחים בבחינת בקשה לביטול פסק-דין שניתן בהעדר התייצבות: הראשון, עניינו בסיבת אי ההתייצבות, האם מדובר במי "שהתעלם מדעת מההליך השיפוטי?", או שמא עסקינן במי שלא התייצב מפאת צירוף נסיבות אומלל, בהיסח הדעת או מרשלנות במקרים אלה, בניגוד למקרה הראשון, תגבר נטיית ביהמ"ש לבטל את פסק הדין. השיקול השני, שעל-פי רוב נודעת לו חשיבות גדולה יותר, עוסק בסיכויי ההגנה (או התביעה, אם מדובר בתובע) של מבקש הביטול. על מבקש ביטול פסק הדין להראות, ברמה הלכאורית, שיש לו אינטרס בביטולו ושטיעוניו אינם עולים בגדר הגנת בדים, שכן אין תועלת בביטול פסק-דין אם אין כל סיכוי שתוצאתו תשתנה לאחר בירור ההליך. לצד שיקולים מנחים אלה, קיים שיקול נוסף, מעין שיקול על, והוא זכות הגישה לערכאות. זכות זו אינה מוחלטת ויש לאזנה, בין היתר, אל מול האינטרס הציבורי-מערכתי בניהול תכליתי ויעיל של מערכת המשפט.

נשאלת השאלה במידה ובית משפט לתביעות קטנות דוחה את הבקשה לביטול פסק דין ממתי יש למנות את המועד לצורך הגשת בקשת רשות הערעור לבית משפט מחוזי האם ממועד פסק הדין המקורי או ממועד ההחלטה שדחתה את בקשת הביטול?

במסגרת רע"א 8768/13 אברהם גרמה נגד ארז עוזיאל קבעה כב' השופטת ד' ברק ארז כיי אין ממש בטענה שהעלה המערער  שאת המועד להגשת בקשת רשות הערעור יש למנות ממועד נתינתו של פסק הדין המקורי, ולא ממועד ההחלטה בבקשה לבטלו וכי העיקרון הקבוע בתקנה 398א לתקנות סדר הדין האזרחי לפיו במקרה של הגשת בקשה לביטול החלטה או פסק דין שניתנו במעמד צד אחד נמנה המועד להגשת הערעור או בקשת רשות הערעור מיום מתן ההחלטה בבקשת הביטול, ראוי שיחול גם בנוגע להחלטות ופסקי דין שניתנו במעמד צד אחד בבית המשפט לתביעות קטנות.

מסקנה זו רצויה שכן היא מאפשרת, ואף מעודדת, להגיש בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד בטרם יוגש ערעור על פסק הדין, ובכך תורמת ליעילות הדיונית משום שהיא מאפשרת למצות את האפשרות של ביטול פסק הדין שניתן בערכאה הדיונית קודם לפנייה לערכאת הערעור (רע"א 2839/98 עבוד נ' מנהל מקרקעי ישראל, פסקה 2 (3.9.1998); בן-נון וחבקין, בעמ' 429-428).

בחינת הבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד תבחן  גם לאור המעמד החוקתי של זכות הגישה לערכאות

אחד השיקולים שעל בית משפט לשקול בבואו לדון בבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד הינה גם המעמד החוקתי שהוקנה בשנים האחרונות לזכות הגישה לערכאות.

  יש ליתן משקל גם לזכות הגישה לערכאות, שהינה זכות יסוד במשפט הישראלי, ויש אף שרואים בה זכות חוקתית של ממש .

לפיכך, מחויב ביהמ"ש לשקול את סיכויי ההגנה של הנתבע/המבקש ואת עיוות הדין שייגרם לו אם לא יבוטל פסק דין שניתן בהעדר הגנה [ראו, למשל, רע"א 2694/92 אינג' אליהו פבר חברה לבניין והנדסה אזרחית נ' הסוכנות היהודית לארץ ישראל (5.8.1992)].

בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד בתביעות קטנות  – סיכום ומסקנות

 בית-המשפט מתייחס באופן כללי ברוחב לב לבקשות לביטול פסק-דין, אך מנגד הוא לא יטה להענות להן במקרה בו יוכח שהיה זלזול והתעלמות מדעת מההליך המשפטי.

קיים "שיווי משקל" מסויים בין שתי השאלות, במובן זה, ש"ככל שהתשובה לאחת השאלות משכנעת יותר ובעלת משקל, קטן המשקל שיש לייחס לתשובה האחרת.

בקשה לביטול פסק דין שניתן  במעמד צד אחד- שרותי המשרד

במידה ובקשתכם לביטול פסק דין תידחה יהיה צורך להגיש בקשת רשות ערעור לבית משפט מחוזי ואז סיכוי הבקשה אינם גובהים ולכן בהחלט מומלץ לפני הגשת הבקשה לקבל יעוץ ושהבקשה עצמה תנוסח באופן מקצועי על ידי עורך דין .  לקבלת הצעת מחיר לטיפול משרדנו בבקשה לביטול פסק דין, צרו קשר עם משרדנו .

כתובתנו: רחוב מוטה גור 9 פתח תקווה ( ליד הקניון הגדול).