מהי בוררות? ומהן העילות לביטול פסק בוררות?

 
בוררות היא שיטה אפשרית ליישוב סכסוכים, בה צדדים למחלוקת מסכימים להציג את עמדותיהם בפני בורר ניטראלי, על מנת שיכריע בסכסוך .אחד מיתרונותיו הבולטים של הליך הבוררות הינם שהליך זה מתברר באופן קצר משמעותית מהליך משפטי בבית משפט כאשר המתווה לניהולו מוסדר בהוראות חוק הבוררות התשכ"ט – 1968 (להלן: "החוק") ולרוב אינו מתנהל עפ"י סדרי הדין הנהוגים בבית המשפט או דיני הראיות, אלא עפ"י הדין המהותי. 
 

האם פסק בוררות שתוכנו מנוגד להחלטה של בית משפט שאין עליה עוד זכות ערעור הינו מנוגד לתקנת הציבור באופן המקיים את עילת הביטול הקבועה בסעיף 24(9) לחוק הבוררות, התשכ"ח- 1968? ואם התשובה על שאלה זו היא בחיוב , כיצד יש לנהוג בפסק בוררות שכזה? 

באלו מקרים תנתן על ידי בית משפט רשות ערעור על החלטה של בית משפט בעניין בוררות?רשות ערעור על החלטות של בית המשפט בענייני בוררות אינה ניתנת אלא במקרים חריגים בלבד המעוררים שאלה עקרונית משפטית או ציבורית, אשר חורגת מעניינם הפרטי של הצדדים לבקשה, או במקרים בהם נדרשת התערבותו של בית משפט משיקולי צדק או מניעת עיוות דין. 

מתי יבוטל פסק בורר מחמת שתוכנו של הפסק מנוגד לתקנת הציבור?הפסיקה פרשה את עילת הבטלות מחמת ניגוד לתקנת הציבור באופן מצומצם, כאשר "מעטים פסקי הדין, בהם התערב בית המשפט בפסק בורר וביטלו בשל היות תוכנו מנוגד לתקנות הציבור. "עילה זו נדירה בגלל עמימותה"…" נאמר כי "לפסוק בניגוד לתקנת הציבור משמעו לפסוק דבר בלתי מוסרי, בלתי מקובל על הציבור, דבר שאינו עולה על הדעת"  

האם בורר שייצג תחילה את שני הצדדים ולאחר מכן המשיך לייצג רק אחד מהם, יוכל להמשיך לכהן כבורר חרף התנגדות הצד שאינו מיוצג עוד על ידו כעורך דין? 

האם מוסמך בורר להיוועץ בגורם כלשהו, צד ג' שאינו מומחה שמונה בבוררות, ואף אינו עד, בעל דין או עורך דין המייצג בבוררות ?

האם החלטות ביניים של בורר שלא אושרו על ידי בית משפט מוסמך ושמחייבות צד בהליך בוררות לשלם הוצאות, ללא קשר לתוצאה הסופית של הליך הבוררות, יוצרות "זכות קיזוז קיימת או שניתן לראות בטענה לקיזוז החוב שנוצר בעקבות אותן החלטות כ"זכות קיזוז נטענת", שאין לרשם ההוצל"פ סמכות לדון בה?

האם מסמכים שמקורם בהליך בוררות, ואשר גילויים התבקש בהליך גילוי מסמכים על ידי צד שלישי שלא היה צד להליכי הבוררות, נהנים מחיסיון ולא ייחשפו לעיני הצד השלישי?

האם שיעורי הריבית הנקובים בהסכמי ההלוואה , שחלקם נחזים לכאורה להיות חריגים בגובהם, בצירוף העובדה שהבורר אינו כפוף לדיון המהותי, מצדיקים את דחייתה של הבקשה למינוי בורר על אף קיומה של תניית בוררות מפאת החשש לפגיעה בתקנת הציבור? שאלה זו נדונה בפסק דין שניתן לאחרונה במסגרת רע"א 2561/15 יצחק בראון נגד אנדריי גונשיורובסקי שם נדונה בקשת רשות ערעור שהגיש המערער על החלטת בית משפט מחוזי בתל אביב אשר דחה  את בקשתו למינוי ברור בשל חשש שבשל שיעורי הריבית הנקובים בהסכם שנכרת בין הצדדים יפסוק הבורר שימונה פסק הנוגד את תקנת הציבור וגם מאחר והבורר לא חויב לנמק את הפסק. בית המשפט העליון נתן רשות ערעור וקיבל את הערעור.  בית משפט נימק את החלטתו לקבל את הערעור בכך ששני שיקולים משפיעים על ההחלטה האם ההתערבות  בפסק הבוררות מפאת פגיעה אפשרית בתקנת הציבור צריכה להיות מבעוד מועד (דהיינו, מניעת ההתדיינות בבוררות) או בדיעבד (דהיינו, התערבות מכוח העילות לביטול פסק בורר) – ההסתברות כי פסק הבוררות אכן יפגע בתקנת הציבור ומידת יכולתו של בית המשפט להתערב גם לאחר שניתן פסק הבורר. במקרה שנדון בפניו , שני השיקולים מובילים למסקנה כי לא מדובר במקרה שבו מינוי בורר יוביל בהכרח למצב שבו יינתן בסופו של יום פסק בוררות הפוגע בתקנת הציבור ובית המשפט לא יוכל לבטלו בשל כך. עסקינן בהוראות המצויות בשני הסכמי הלוואה שהחלתן על ידי הבורר לא תגרור אחריה, בהכרח, חיוב בריבית מופרזת הפוגעת בתקנת הציבור, ובה בעת לבית המשפט שמור שיקול הדעת אם לקבל בקשת ביטול שתוגש, ככל שתוגש, בהתייחס לפסק הבורר לכשיינתן. משמעות הדברים היא כי יש לבכר את הסכמת הצדדים כפי שזו משתקפת מההסכמים ולמנות בורר, וזאת חרף ההתכנות לפגיעה ביעילות הדיונית.

האם מוסמך בורר לאשר הסכם ממון שהתגבש בין בני זוג במהלך הליך בוררות שהתנהל לפניו וליתן להסכם כזה תוקף של פסק בוררות? וכפועל יוצא, האם בית המשפט שאליו מוגשת בקשה לאישור הסכם ממון שקיבל תוקף של פסק בוררות יבחן את הבקשה בהתאם להוראות חוק הבוררות או בהתאם להוראות חוק יחסי ממון?

בפסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט העליון במסגרת בע"מ 8063/14 פלמונית נגד פלמוני נפסק כי כאשר הסכם הפשרה שהתגבש בין בני הזוג במהלך הבוררות הינו הסכם "רגיל" ולא הסכם ממון, הרי שאין כל מניעה עקרונית שהבורר יעניק להסכם כזה תוקף של פסק בוררות, וזאת כמובן בתנאי שהצדדים הסמיכוהו לעשות כן. הליך אישורו של פסק בוררות כזה זהה להליך אישורו של פסק בוררות "רגיל" המכריע במחלוקות לגופן, ובית המשפט יבחן את בקשת האישור בהתאם לחוק הבוררות. לעומת זאת, כאשר ההסכם שנכרת בין בני הזוג במהלך הבוררות הינו הסכם ממון – דהיינו הסכם שצופה פני איזון משאבים לעת גירושין או מוות ושיש לו השלכות פוטנציאליות נכבדות על בני הזוג – הרי שהחוק שחל עליו בראש ובראשונה הינו חוק יחסי ממון, ולכן הסכם כזה טעון אישור של בית המשפט או בית הדין הדתי המוסמך בהתאם לחוק יחסי ממון ולא בהתאם לחוק הבוררות. משכך, אף אם הצליח הבורר לפשר בין בני הזוג וסייע להם לגבש הסכם ממון המסדיר את הסכסוכים ביניהם, ואף אם בני הזוג הסכימו להסמיך את הבורר לאשר את הסכם הממון וליתן לו תוקף של פסק בוררות, הבורר אינו רשאי ליטול לעצמו סמכות זו

רע"א 5060/15 עו"ד שמעון חזן ואח' נגד נתנאל גרופ בע"מ – בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו ברע"ב 10955-03-15, מיום 29.6.2015 (השופטת י' שיצר) אשר  דחה על הסף ערעור שהגישו המבקשים על החלטת הבורר עו"ד זאב הרטבי  אשר ניתנה ביום 4.12.2014 שכותרתה: "החלטת ביניים". נאמר כי אין זכות ערעור על החלטת ביניים של בורר לפי הוראות חוק הבוררות, התשכ"ח-1968. נפסק כי כי סעיף 38 לחוק הבוררות אינו רלבנטי לעניין ערעור על החלטות ביניים של בורר שכן הוא מדבר על ערעור ברשות על החלטה של בית המשפט [ראו סמדר אוטולנגיבוררות – דין ונוהל 1223 (מהדורה רביעית מיוחדת, 2005)]. שנית, גם סעיף 29ב לחוק הבוררות אינו רלבנטי במקרה דנן, שהרי הוא אינו מכיר כלל באפשרות להגיש ערעור על "החלטת ביניים" של בורר אלא מכיר בערעור ברשות לבית המשפט "על פסק בוררות" בלבד (ודוק: פסק בוררות חלקי או סופי, אך לא החלטת ביניים). לצד האמור יובהר כי צדדים להסכם בוררות אינם רשאים לקבוע זכויות ערעור מעבר לאלה הקיימות בחוק הבוררות או בדין, כך שגם אם הם הסכימו על אפשרות לערער על החלטות ביניים של הבורר במסגרת הליך הבוררות, הם לא היו רשאים לעשות כן.

ת"א 21-30-9218 קידר נ' קידר בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו קיבל את בקשת הנתבע לדחייה על הסף של תובענה לביטול פסק בורר. התובענה הוגשה על רקע סכסוך כספי בין אופיר (להלן התובע) לאחיו, גבריאל קידר (להלן – גבריאל או הנתבע), בנוגע להלוואה על סך 200,000$ שנתן גבריאל לאופיר בשנת 1996 ,לצורך מימון רכישת דירת מגורים בגבעתיים (להלן – הדירה) והתחייבותו של אופיר להשיב לגבריאל את ההלוואה תוך 6 חודשים. ביום 24.03.1998 ניתן פסק בוררות לפיו,כאמר אופיר חייב לגבריאל סך של 200,000$ ועליו להשיב את החוב בשקלים חדשים תוך שישה חודשים מיום פסק הבוררות. לצורך הבטחת החזר החוב, גבריאל רשאי לרשום הערת אזהרה על הדירה. עוד נקבע בפסק הבוררות, שגבריאל רשאי להגיש את פסק הבוררות לאישור בית המשפט, רק אם יוכח שאופיר לא השיב את החוב תוך שנתיים מיום מתן פסק הבוררות. ביום 05.04.2001 אושר פסק הבוררות, התובע מבקש מבית המשפט להורות על ביטול פסק דין זה . לטענתו, פסק הדין המאשר ניתן במרמה והליך הבוררות, שהתקיים בין הצדדים היה הליך פיקטיבי, שיזם אביהם במטרה למנוע מאשתו של התובע לתבוע זכויות בדירה. לטענת הנתבע, יש לסלק את התובענה על הסף מהטעם שהיא נוגדת את הוראות חוק הבוררות, תשכ"ח – 1968 ( להלן – חוק הבוררות) ותקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 ( להלן – תקנות סדר הדין האזרחי). לטענתו, התובענה מוגשת כנגד מעשה בית דין מפורש וחל עליה השתק עילה והשתק פלוגתא, המגולמים בהחלטות שיפוטיות קודמות של ערכאות שונות, שדנו והכריעו באותו עניין ואותן נסיבות העולות בכתב התובענה.

ת"א 19814-06-16 סולימני נ' נס הרים מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ ואח' דחיית בקשה לעיכוב הליכים והעברת הסכסוך לבוררות. לטענת התובע הוא זכאי לרכוש את המגרש תמורת הסכום של 280,000 ₪ שהוצע על ידו בשנת 2010 במסגרת מכרז פנימי שפרסמה המבקשת. לטענת המשיבים 5-3 התובע הציע בשנת 2011 למשיב 4 להעביר אליו את הזכות להמליץ על מועמד מטעמו, בתמורה לאותו סכום ששילם התובע למבקשת.

ת"ב 1538-10-16 מ. נגד מ. ואח' בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו דחה הקשה לביטול פס"ד בורר שניתן ע"י כב' השופט (בדימוס) גל גוטזגן בטענה שהבורר חרג מסמכותו, לא פסק על-פי הדין המהותי ופסק דין מנוגד לתקנת הציבור.

מהו אופן ההשגה על פסק דין שעניינו העברת בורר מתפקידו – באמצעות הגשת ערעור בזכות או על דרך של הגשת בקשת רשות ערעור? ככל שלא ניתן להשיג על פסק דין זה באמצעות ערעור בזכות – האם יש בנסיבות העניין להיעתר לבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק הדין? אלה הן השאלות שנדונו בבית משפט עליון  במקרה שנדון במסגרת ע"א 2985/19 א.א. שי אחזקות וייעוץ בע"מ נ. איילון חברה לביטוח בע"מ מיום 06.02.20

במידה והינכם זקוקים ליעוץ או יצוג בהליך בוררות צרו קשר עם משרדנו או  חייגו 03-9309677

חקיקה

חוק הבוררות התשכ"ח- 1968

הצעת חוק בתי המשפט (בוררות חובה) התשע"א – 2011

All articles loaded
No more articles to load