פסק הדין הנדון (רע"א 21627-10-25) שניתן על ידי בית המשפט העליון ביום 9.12.2025 , מציב אבן דרך חשובה בפרשנות החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014 (להלן: החוק) , ומכריע בסוגיה רגישה ומשפטית מורכבת: מרוץ הסמכויות בין בית המשפט לענייני משפחה לבין בית הדין הרבני בענייני קטינים , לאחר סגירת הליך יישוב סכסוך. פסק הדין, שניתן מפי השופט אלכס שטיין (בהסכמת השופטים דוד מינץ ויעל וילנר ), מחדד את גבולות הזכות לבחירת ערכאה (זכות הקדימה) ואת מעמדה של בקשה לסעד זמני בהקשר זה.
️ כרונולוגיה ומספרי התיקים המלאים
הסכסוך החל כאשר המבקשת (האישה) הגישה ביום 9.7.2025 בקשה ליישוב סכסוך לבית הדין הרבני האזורי תל אביב-יפו. לאחר קיצור הליכי המהו"ת, הורה בית הדין הרבני ביום 10.8.2025 על סגירת הליך יישוב הסכסוך. מרגע זה, החלה תקופת זכות הקדימה הקבועה בסעיף 4 לחוק, המעניקה למבקשת (כמי שהגישה ראשונה את הבקשה ליישוב סכסוך) 15 ימים להגיש תובענה לכל ערכאה שיפוטית שתבחר.אלא שמהלכי הצדדים יצרו "מירוץ" מקביל ומבלבל:
תביעת המשיב (הבעל): ביום 12.8.2025 , במהלך תקופת זכות הקדימה של המבקשת , הגיש המשיב תביעה לבית המשפט לענייני משפחה ראשון לציון בנושא הורות משותפת וסעד זמני. מספר התיק הוא תמ"ש 38554-08-25.
בקשת המבקשת (האישה) לסעד דחוף: ביום 15.8.2025 , עדיין בתוך תקופת זכות הקדימה, הגישה המבקשת עצמה לבית המשפט לענייני משפחה ראשון לציון "בקשה לסעד דחוף בעניין קטינים". מספר התיק הוא תמ"ש 129/25. בקשה זו נדונה והוכרעה בו-ביום.
החלטה על סמכות בראשון לציון: ביום 17.9.2025 קבעה השופטת נ' גדיש כי הסמכות לדון בענייני הקטינים מצויה בידה , וזאת בשל הבקשה לסעד דחוף שהגישה המבקשת.
הערעור הראשון (מחוזי): המבקשת הגישה בקשת רשות ערעור על החלטה זו. מספר התיק הוא רמ"ש 70978-09-25.
החלטת המחוזי: ביום 29.9.2025 דחה בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת ו' פלאוט, ס"נ) את הבקשה.
בקשת רשות הערעור לעליון: המבקשת הגישה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי. מספר התיק הוא רע"א 21627-10-25.
שתי ההכרעות המרכזיות של בית המשפט העליון
בית המשפט העליון (השופט א' שטיין) דן בבקשה כבערעור ופסק שתי הכרעות מרכזיות:
1. ביטול תביעה מוקדמת: עקרון "בטלה מעיקרה" (Void)
השופט שטיין קבע בצורה נחרצת כי תביעתו של המשיב מיום 12.8.2025 , שהוגשה בטרם פגה זכות הקדימה של המבקשת (עד 25.8.2025) , הוגשה שלא כדין ועל כן יש לראותה כאילו לא הוגשה וכבטלה מעיקרה (void).
דחיית "החייאת מתים": בית המשפט דחה את טענת המשיב לפיה תביעתו "נכנסה לתוקף" עם פקיעת זכות הקדימה של המבקשת ביום 26.8.2025. נקבע כי הדין אינו מכיר באפשרות ש"תובענה על תנאי" שהוגשה בניגוד לחוק תמתין לשעת כושר, וכי קבלת פרשנות זו סותרת את לשון החוק ואת תכליתו. זכותו של בעל הדין שכנגד להגיש תביעה קמה לתחיה רק אם בעל זכות הקדימה לא הגיש את תובענתו-שלו במהלך 15 הימים.
התוצאה: תביעת המשיב בבית המשפט לענייני משפחה (תמ"ש 38554-08-25) תבוטל ותימחק על הסף.
2. מעמדה של בקשה לסעד זמני: רכישת סמכות בלעדית
השאלה המכריעה הייתה האם הבקשה לסעד דחוף שהגישה המבקשת בעצמה לבית המשפט לענייני משפחה ביום 15.8.2025, ביטלה את זכות הקדימה שלה לטובת בית הדין הרבני.
"תובענה" כוללת סעד זמני: בית המשפט קבע כי סעיף 2 לחוק מגדיר במפורש "תובענה" ככוללת "תביעה, בקשה או הליך אחר שמביא בעל דין לפני ערכאה שיפוטית לפי דין, ובכלל זה בקשה למתן סעד זמני".
הבחירה בערכאה: בהתאם, משהגישה המבקשת את הבקשה לסעד זמני בעניין הקטינים (תמ"ש 129/25) לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון ביום 15.8.2025 , יש לראות בכך בחירה בערכאה זו כערכאה המוסמכת לדון בענייני הקטינים.
דחיית סעיף 3(ח): המבקשת טענה כי סעיף 3(ח) לחוק קובע ש"אין בדיון בסעד דחוף או זמני או במתן סעד כאמור כדי לקבוע בשאלת הסמכות לדון בתובענה". השופט שטיין דחה טענה זו וקבע כי סעיף 3(ח) הוא הוראה מיוחדת וצרה המיועדת לחול רק במהלך תקופת עיכוב ההליכים , אשר הסתיימה עם סגירת הליך יישוב הסכסוך ביום 10.8.2025. לפיכך, בקשת המבקשת מיום 15.8.2025 לא באה בגדרו של סעיף 3(ח) לחוק.
סוף דבר: הסמכות הבלעדית לקטינים
בית המשפט העליון קיבל את הערעור באופן חלקי וקבע כי:
בית המשפט לענייני משפחה ראשון לציון הוא הגורם לו תהא נתונה הסמכות הבלעדית לדון בעניין הקטינים במסגרת הסכסוך בין בעלי הדין.
כפועל יוצא, כריכת הסדרי שהותם וחינוכם של הקטינים לתביעת הגירושין שהגישה המבקשת לבית הדין הרבני ביום 11.9.2025 נעשתה שלא כדין והוכרזה כבטלה מעיקרה (void).
פסק הדין מחזק את תכלית החוק – מניעת מרוץ סמכויות ומחדד את הכלל כי הגשת תובענה, ולו רק כבקשה לסעד זמני, בתקופת זכות הקדימה, משלימה את רכישת הסמכות הבלעדית.