בבית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
ת"א 31145-05-13 מדיליין נ' תעשיות א.ינאי ואח'
ישיבת יום 22 מרץ 2016
תיק אזרחי 31145-05-13
לפני כב' השופט יהודה פרגו – שופט בכיר
התובעת: מדיליין (דורון) יבוא ושיווק בע"מ
נ ג ד
הנתבעים: 1. תעשיות א. ינאי בע"מ
2. לינת נובל בע"מ
נוכחים:
בשם התובעת עו"ד אסף רז
בשם הנתבעת 1 עו"ד נועם בן חורין
בשם הנתבעת 2 עוה"ד ניר טולדנו ורימה גרסימוב
מר מאור דורון וגב' ליזה שותפים בתובעת
מר ראובן ינאי מנהל הנתבעת 1
מר אייל קורקוס מנהל הנתבעת 2
העדים:
המהנדס אלכסנדר סחנובסקי
מר ראובן ינאי
מר יפתח גלר
מר אייל קורקוס
פרוטוקול
כב' השופט: טוב, אנחנו נמשיך. אוקי, אנחנו נמשיך, כן?
עו"ד בן חורין: אדוני יש לי בקשה לפני שאנחנו מתחילים, דובר רבות על הנושא של השרטוטים. אנחנו הצלחנו לאתר אלכס המהנדס שלנו הצליח לאתר אתמול שרטוטים שהוא הכין, אני מציג לאדוני, אלו מסמכים אדוני יראה בבקשה, זה דוגמה אחת, זה צילום של השרטוט המקורי שהוא עשה.
כב' השופט: מי?
עו"ד בן חורין: אלכס המהנדס.
כב' השופט: אבל אין חולק על כך שהוא עשה את השרטוטים. הוא רק אומר, אין חולק על כך הוא אמר שהוא עשה שרטוטים אלא הוא רק אומר אני הבאתי את המוצר המושלם ועל סמך זה נעשו השרטוטים.
עו"ד בן חורין: בסדר, אבל אני חושב שזה,
כב' השופט: טוב, בוא נתקדם.
עו"ד בן חורין: מה שאני מבקש אדוני,
כב' השופט: תשאל אותו על דוכן העדים על מה שאתה רוצה ואני אשאל אותו.
עו"ד בן חורין: אוקי.
כב' השופט: אוקי?
עו"ד בן חורין: כן.
כב' השופט: בבקשה העד הראשון.
העד, המהנדס אלכס לאחר שהוזהר כדין משיב בחקירה ראשית לעו"ד בן חורין:
כב' השופט: מה שמך?
העד: אלכסנדר סחנובסקי.
כב' השופט: אתה מוזהר לומר את האמת וכל האמת. ברור לך?
העד: כן.
ש: אני מבין שאתה במקור מרוסיה, תספר לנו בבקשה על ההכשרה המקצועית שלך שם?
ת: סיימתי מכון טכנולוגי ותואר שני, עבדתי כטכנולוג ראשי של המפעל ומהנדס ראשי של המפעל.
ש: טוב.
ת: מפעלים ברוסיה לא כל כך גדולים, טכנולוגיה הייתה במפעל 800 פועלים, מהנדס ראשי 5000 פועלים.
ש: אוקי.
ת: זה מה שהיה שם. פה התחלתי לעבוד כמו כל אחד השכרתי את המקצוע שלי הראשונה, רתך, התחלתי לעבוד כרתך בברקן הנדסה, אחרי זה, אחרי כמה שבועות התחלתי לעבוד כמנהל עבודה ובסופו מהנדס המפעל. וכשהוא עבר לאזור תעשיה בשטחים אז אני התחלתי לעבוד אצל תעשיות ברקן, זה היה בשנת 93 ואני עובד עד היום.
ש: טוב. אני מציג לך את מוצג 1 שלנו, זו תעודה, תוכל לספר לנו במה מדובר?
ת: זה קורס לטכנולוגיה גבוהה, אחרי זה יש,
כב' השופט: טוב, הלאה הלאה, יש לי את התעודות שלו. קדימה.
ש: אוקי. עכשיו, אתה מכיר את דורון מאור?
ת: כן.
ש: תספר לנו מה היה איתו?
ת: הוא היה לקוח שלנו, לקוח עשינו לו כמה סוגי מוצרים, גם אוגר כביסה. מה עוד אני צריך לנושא של אוגר לספר?
ש: כן לספר בנושא האוגר.
ת: אמממ…כפי שזכור לי בסביבות, לא זכור במדויק אבל ב-2007 משהו כזה הוא בא עם השקית,
ש: עם מה?
ת: עם השקית ניילון ודרש לעשות אוגר כביסה.
כב' השופט: בא עם שקית?
העד: כן.
כב' השופט: מה זאת אומרת עם שקית ניילון?
עו"ד רז: אתמול הייתה הסכמה שבעלי הדין לא נמצאים במהלך העדויות וזה גם חל עלינו.
כב' השופט: כן, בעלי הדין ימתינו בחוץ. כל העדים ממתינים בחוץ. הם ייכנסו עוד מעט אחד אחד. כן?
העד: הוא בא אליי עם שקית ניילון.
כב' השופט: לא הבנתי מה היה בתוך השקית.
עו"ד בן חורין: בתוך השקית היה כלום, כי זה שקית שבדרך כלל זורקים לשם את הכביסה בבתי חולים, דברים כאלה עשינו לפני גם לכל מיני מטרות, עשיתי משהו דומה לזה לפסולת של דפוס.
כב' השופט: האם הוא בא עם מתקן כזה אליכם?
העד: לא, מתקן כזה עשינו אצלנו.
כב' השופט: אבל האם הוא הביא לכם דוגמה של מתקן כזה?
העד: לא, לא צריכים את הדוגמה כדי לייצר את זה, זה דבר שגרתי ופשוט.
כב' השופט: הוא לא הביא לכם את הדוגמה הזו?
העד: לא.
כב' השופט: מה?
העד: לא, רק שקית.
כב' השופט: רק שקית?
העד: כן.
כב' השופט: ומה היה בתוך השקית?
העד: בתוך שקית כלום, שקית ריקה.
כב' השופט: שקית של מה?
העד: שקית פלסטיק. שקית פלסטיק שמחברים למתקן לשפוך לשם דברים. איזה דברים זה יכול להיות כביסה, יכול להיות פסולת, לפי הדרישה.
כב' השופט: טוב.
ש: אתה, אז אתה אומר שהוא בא לבית מלאכה?
ת: כן.
ש: ואז מה?
ת: הוא בא לא אליי, הוא בא לראובן.
ש: כן.
ת: וראובן הזמין אותי לישיבה, בדרך כלל עושים ישיבה כזו, מסתכלים, לקוח מספר לנו דרישות שלו ואנחנו משתדלים להבין אחד את השני, מה הבעיה, מה צריך לפתור, איך. עשיתי איזשהו סקיצה וזה דבר שגרתי שבדרך כלל עושים.
ש: אני רוצה להציג לך,
ת: מה זה?
ש: אני מציג לך דף,
ת: כן.
ש: תגיד לי בבקשה מה זה?
ת: זה מה שכבוד העורך דין ביקש אותי לבדוק, איך אומרים, לא, זה לא הראשון. תן לי ראשון.
ש: בבקשה.
ת: למזבלה איך קוראים את זה, זה כל מיני סקיצות שרטוטים מה שהיו, זה המתקן שנתתי לעבודה ופה ופה יש תאריך, למה? כי השתמשנו את הדף משומש לכל הדברים האלה, בדרך כלל כל הטכנולוגיה אני עושה צילום ממקור ונותן לפועלים לייצר את זה. זה משהו כזה שאני נותן. זה אחרי דף הזה וזה משהו שאני נותן לפועלים לייצר, פה כמויות, סוגים, חלקים וסוגים חומר שהם מקבלים. זה כל העבודה שלנו. וזה מתאים בדרך כלל לרתכים שמרכיבים את זה.
ש: אני רק רוצה להבין, תסביר בבקשה זה צילום או העתק? מה שעכשיו אתה הסתכלת עליו? סליחה, צילום או מקור?
ת: לא, זה צילום. לא נשאר לי כלום, זה הכי ישן שהיה.
ש: אז מה צילמת פה למעשה?
ת: צילמתי הזמנה, זה פקודה לפועלים לייצר את זה.
ש: לא, בסקיצה את מה צילמת?
ת: זה אוגר כביסה.
כב' השופט: זה הסקיצה המקורית הוא שואל אותך?
העד: זה צילום מסקיצה מקורית. סקיצה מקורית לצערי לא נשארת כי 2007 לא ידעתי שזה צריך.
כב' השופט: אוקי.
ש: יש פה סימנים בטיפקס. מה זה הסימנים האלה?
ת: כן זה דברים שאני בדרך כלל אם יש לי איזשהו שינויים בביצוע הזמני אז אני מתקן את זה ישר על הדף עבודה.
ש: טוב.
עו"ד בן חורין: אפשר לסמן בבקשה אדוני?
עו"ד רז: אפשר לסמן את זה לא בתיק המוצגים.
כב' השופט: למה משום שהוא מצא את זה אתמול,
העד: אני אתמול מצאתי את זה.
כב' השופט: ודאי ודאי.
עו"ד בן חורין: סליחה אדוני, מה זה?
העד: זה הדף הזמנה שאני מקבל איזושהי הזמנה אני עושה סקיצה עם רשימת חלקים וזה מה שנשאר מאותם הזמנים הכי ישן, זה הסקיצה הכי ישנה שלי מ-2008. זה אפשר למצוא שם את התאריך מתי זה היה, וזה היה דף משומש ויש שם,
עו"ד רז: ומה זה בא ללמד אותנו אם אפשר להבין?
כב' השופט: זה סקיצה שהוא עשה.
העד: האם אפשר?
כב' השופט: הלא גם דורון אמר שהוא עשה סקיצה.
עו"ד בן חורין: אז אדוני אם אפשר בבקשה לסמן.
כב' השופט: זה בסדר קיבלתי את זה.
עו"ד רז: אנחנו רק נחזור לזה בחקירה.
עו"ד בן חורין: שנדע על מה מדובר, שנוכל להתייחס לזה.
העד: סקיצות זה דבר שגרתי יומיומי.
כב' השופט: אתה רוצה שאני אסמן לך סקיצות? החלטה:
החלטה
הסקיצות מסומנות נ/1, נ/2.
ניתנה והודעה היום, 22.03.2016, במעמד הנוכחים.
________________
יהודה פרגו,
שופט בכיר
כב' השופט: תראה, אני שמעתי אתמול עד שייצר את זה לפניכם, שמעתי עד אתמול שייצר במסגרייה שלפניכם ודורון אומר שהוא הביא לכם כבר אחד כזה מושלם. מה יש לך לומר על כך?
העד: לא יודע מי מה אמר אבל אפילו מידות לפלסטיק,
כב' השופט: מה זה?
העד: אפילו מידות למכסה פלסטיק אני נתתי. לא יודע מי אמר. כי מוצר הזה הוא פשוט וכל יום כמעט עושים דברים כאלה. במה הוא השתנה מעגלה פשוטה? רק מכסה פלסטיק שלמעלה, מרימים ומורידים. אין פה מקום, אני מצטער, אין פה מקום לשכל להכניס, זה לא מוצר הנדסי שממש צריך להתרכז ולעבוד ולעשות ניסיונות. חתיכת ברזל. כל מה שצריך לעשות פה זה סרגל מידות למעלה, אנכי ואופקי, זה כל החוכמה.
ש: כשאתה עשית את השרטוטים ועשית את האב טיפוס על מה התבססת?
ת: ראיתי דברים כאלה, זה לא שמשהו חדש, סיפרתי לך שכבר לפני המוצר הזה עשינו משהו דומה. הבדלים זה כמו פה ראיתי, כל ההבדלים בינינו ובין מוצר צרפתי. במקום עגול שטוח.
כב' השופט: אתה שינית פעם את הייצור של זה או שאתה מייצר כל הזמן אותו דבר?
העד: לא, כל הזמן יש שינוים למה? אולי חומר השתנה. אין חומר כזה יש חומר כזה.
כב' השופט: לא, אבל באופן כללי נשאר?
העד: באופן כללי שינוי לא גדול, הלקוח החדש שהוא דרש ממנו לעשות משהו מכופף שם, היו שינויים שלפי הבקשה של אדון דורון הרכבנו שם גומיות, הוא לקח את זה בבדיקה והיו תלונות שזה הרעיש בזמן של נסיעה.
כב' השופט: כן, אבל זה בסך הכל זה אותו דבר, כל השנים אותו דבר?
העד: בפרינציפ זה שום דבר, כפי שאמרתי לך. פשוט.
כב' השופט: אוקי. טוב.
ש: אוקי, עכשיו, היה לך מפגש נוסף עם דורון בבית המלאכה, אתה זוכר משהו?
ת: זה כשתפסנו את לא שלנו, כן, הכמות אוגרי כביסה קבוע בדרך כלל היצרן אחראי על המוצר, היה תהליך אחריות והיה מטפל בזה. אבל הפעם היה כמות גדולה, בדרך כלל זה 1-2 בזמן ייצור יכול להיות, אבל פה הייתה כמות של מוצרים, אז הוא התחיל לפרק אותם מהרכב וראובן פנה אליי בתלונה, מה רמה האיכות הזו? למה כל כך הרבה? ואני התחלתי לבדוק מה הסיפור ומצאתי שזה לא מוצר שלנו. אצל יצרן יש סימנים, הרי אני יודע איך רתכים שלנו עובדים, איך אנחנו עושים, אנחנו משחיזים, רמת האיכות שלנו די גבוהה. ופה היה סימן נוסף כי בזמן שעשינו את המוצר, עשינו רגולז' באמצע, הברגה שיש לנו על המוטות. הרמה של מכסה היא נותנת אפשרות לייצר אותו פשוט ולא לחפש מידות מדויקות בדרך של תהליך לצבוע. אפשר לעשות רגולז' בקצה של תהליך ולקבל דרישות מהמוצר. ויש לנו טכנולוגיה קטנה של התחום וטכנולוגיה כזו לא הייתה, אני ראיתי שם את הצינוריות עם אום מרותך. וזה סימן, נדלק לי המנורה אדומה במח שראיתי שזה לא שלנו, לא עושים ככה כי משתמשים במה שיש לנו. אמרתי את זה לראובן, אמרתי לאדון דורון שזה לא שלנו בכלל, הוא הרגיש לא נוח עד כמה שזכור לי, זכור לי זה מפני שאני מאוד לא אוהב דברים שביצוע שלנו עובר למפעל עושים העתק ממוצרים שלנו, אז אני בזה קצת קטלני ואני ישר אמרתי לו שזה פשוט שקר, זה לא שלנו ואנחנו לא חייבים לתקן את זה.
כב' השופט: אתם לפני שדורון בא וביקש מכם לייצר לא ייצרתם דבר כזה?
העד: לא ייצרנו.
כב' השופט: זאת אומרת רק בעקבות הבקשה שלו אתם התחלתם לייצר דבר כזה?
העד: כן, ייצרנו משהו דומה למטרות אחרות.
כב' השופט: אבל את זה לא ייצרתם?
העד: את זה לא, זה דבר ראשון ייצרנו אצלנו.
כב' השופט: לפי הדרישה של דורון?
העד: כן, היו כמה שינויים אבל ייצרנו,
כב' השופט: לא חשוב, אבל לפני כן את זה לא ייצרתם, זה היה לפי הדרישה של דורון?
העד: לא.
כב' השופט: עכשיו, מי הביא לכם את הפלטת יציקה, את התבניות שמהם יצקתם?
העד: אדון דורון סיפק לנו את המכסים לפי המידות.
כב' השופט: סיפק לכם את המכסים?
העד: כן.
כב' השופט: אוקי.
ש: אוקי, עכשיו אני רוצה להציג לך את מוצג 2 ומוצג 3 שלנו, זה מוצגים,
כב' השופט: היום שאתם מייצרים אתם מייצרים את זה לפי מה שדורון סיפק לכם? לפי, הלא זה עושים ביציקה, בתבניות.
העד: אני לא יודע מפני שהלקוח מספק לנו.
כב' השופט: את מה?
העד: את המכסה.
כב' השופט: ומי מספק לכם את זה היום?
העד: לקוח שמזמין, אני לא כל כך זוכר שם שלו.
כב' השופט: תראה, אבל זה, תביא רגע את הפלטות שלכם. זה אותו גודל פלטה?
עו"ד רז: אלה שני האוגרים.
כב' השופט: הנה אתה רואה, אחד שלכם ואחד של, זה אותו גודל.
העד: לא, זה פלטות שלנו. הכל פלטות של היום, למה? כי חלק מחובר לפלטה,
כב' השופט: לא תראה, החלק העליון, תראה, יש פה שתי פלטות. יש פה שני אוגרים, שני מתקנים. אוקי? הפלטה העליונה אצל שניהם זהה, אני פשוט לא רואה מפה, הפלטות העליונות הן זהות?
העד: זה אותן פלטות אחד לאחד.
כב' השופט: כן, אבל אחד זה ייצור של דורון,
העד: לא. לא. זה פלטות שמייצרים עכשיו.
כב' השופט: שמה?
העד: שמייצרים עכשיו, שמקבלים עכשיו. למה? בבקשה תסתכל על הדבר הזה, זה חיבור,
כב' השופט: כן.
העד: זה חיבור לפלטה וזה ייצור שלנו, זה מה שאנחנו מייצרים היום.
כב' השופט: כן.
העד: ותסתכל על כל זה, אפשר להביא את השלישי?
עו"ד רז: אני אביא.
העד: אין בעיה.
כב' השופט: אני לא מבין. דורון, מה זה?
מר דורון מאור: אלה מכסים, טוב, כמו שהסברתי בתהליך עד שהגענו למכסה שייתן לנו פתרון ויעמוד,
עו"ד בן חורין: רגע, עכשיו הוא מרצה אדוני?
כב' השופט: לא, אני שואל, הוא עונה לשאלה שלי. הוא לא מרצה.
מר דורון מאור: לא, אני לא מרצה.
כב' השופט: הוא לא מרצה, הוא עונה לשאלה שלי. בבקשה.
מר דורון מאור: עד שהגענו לנוסחה לעשות את המכסה מ-ABS ואקום פורמים היינו עושים את זה מפיברגלס בהתחלה, את המכסים אני סיפקתי למר ינאי, יש לנו חשבוניות הכל,
כב' השופט: תקשיב טוב מה שהוא אומר.
מר דורון מאור: הכל גם מצוין, הכל בתיק, אי אפשר להכחיש שום דבר.
כב' השופט: כן.
מר דורון מאור: זה הכל, זה המכסים שאני הייתי מספק ופשוט כשהם העתיקו הם עשו גם את המכסה אותו דבר.
כב' השופט: מי עושה היום את המכסים?
מר דורון מאור: לינת נובל.
עו"ד רז: מי עושה ללינת?
מר דורון מאור: מי עושה?
העד: אני חושב שזה לינת. אני במדויק לא יודע.
כב' השופט: קודם אתם עשיתם את המכסים?
העד: לא. אף פעם לא עשינו את המכסים.
כב' השופט: הבנתי.
העד: אנחנו מקבלים את המכסים מ…אבל סליחה, ואקום פור זה מי שיודע חתיכת עץ.
כב' השופט: מה זה?
העד: חתיכת עץ.
כב' השופט: מה זה?
העד: תבין, כל הטכנולוגיה של ואקום פור זה עושים צורה, ומושכים את האוגר, מחממים את הפלסטיק ומושכים את האוגר.
כב' השופט: נכון.
העד: אז בתוך הצורה הזו אפשר להשתמש גם בעץ, גם רגיל, מה שיש.
כב' השופט: אבל זה אותו גודל בדיוק.
העד: אז גודל יכול להיות שאותו גודל בדיוק.
כב' השופט: אותה צורה בדיוק.
העד: כי זה, כי זה הכל עיצוב שלנו.
כב' השופט: אבל זה אותה צורה בדיוק. תראה, הפלטה העליונה היא אותה צורה בדיוק.
העד: נו אז מה?
כב' השופט: שום דבר, אני רק רוצה שתסתכל אתה בעין שלך. אם יש לזה חשיבות או אין לזה חשיבות זה אני אחליט, אבל זה אותה צורה בדיוק, נכון? אין הבדלים בפלטות?
העד: אין הבדלים כי זה הכל שלנו. זה תוצרת אחרונה.
כב' השופט: לא לא, לא לא לא,
העד: זה לא מה שאדון דורון הביא. זה לא שלו. זה מה שהוא לקח ממוצר שלנו. הבנת? וגם פה וגם פה וגם פה. תסתכל בבקשה על החיבורים האלה, אתה רואה?
כב' השופט: זה הכל שלכם?
העד: ילדים מאמא אחד.
כב' השופט: אז זה הכל שלכם?
העד: כן.
כב' השופט: אוקי, כלומר כל העגלות האלה הן עגלות שאתם ייצרתם?
העד: כן, בטח.
כב' השופט: אוקי. אוקי. אתה אומר שאתה מספק היום עגלות אחרות. איפה העגלות שאתה מספק היום?
מר דורון מאור: אני מוכר אותן.
כב' השופט: אבל לא הבאת לי דוגמה של עגלה שאתה מספק היום?
מר דורון מאור: על מה אתה מדבר? על האוגר כביסה?
כב' השופט: מה שאתה מוכר היום.
מר דורון מאור: אוקי, אני משווק אותם בבתי החולים.
עו"ד רז: אז איך אתה מייצר את זה?
מר דורון מאור: והם נמצאים אצלי בתצוגה באופן קבוע.
(מדברים ביחד)
כב' השופט: איפה עגלות מייצור אצל יצרן אחר?
מר דורון מאור: אצל נירוסטה.
כב' השופט: אבל איפה היא?
עו"ד רז: לא הבאנו דוגמה של זה, זה אותו דבר בדיוק.
מר דורון מאור: זה אותה עגלה.
כב' השופט: לא, זה לא מקובל עליי. זה שאתה מביא לי שתי עגלות שהוא ייצר, שהם ייצרו? תראה לי עגלה שהוא מייצר היום.
עו"ד רז: מי מייצר היום?
כב' השופט: דורון.
עו"ד רז: אז תביא משהו בהפסקה.
כב' השופט: מה זה, אתה מראה לי עגלות ואומר לי תראה שניהם אותו דבר, הם ייצרו את כל העגלות האלה. אז מה אתה מראה לי? הם ייצרו את כל העגלות האלה.
עו"ד רז: אבל אדוני אם אפשר אולי אנחנו לא הבנו למה נפקא מינה, היא תיראה אחד לאחד כמו זאת.
כב' השופט: לא, אני רוצה לראות שזה נראה אחד לאחד.
עו"ד רז: אה, בסדר גמור.
עו"ד טולדנו: יש לו יצרן בשטחים שמייצר לו היום.
כב' השופט: סליחה, אני רוצה לראות שזה נראה אחד לאחד.
עו"ד רז: בסדר.
כב' השופט: זה לא זה, זה לא חוכמה להביא לי.
עו"ד רז: אדוני אנחנו נביא.
כב' השופט: זה לא חוכמה להביא לי את אלה. זה לא חוכמה. אפשר לקחת. אני לא יכול מזה ללמוד שום דבר. זה שלהם, כולם שלהם.
עו"ד רז: לא אדוני, זו שלנו. זו העגלה שהם היו מייצרים לנו וזו העגלה שהם העתיקו מאיתנו, זה הרעיון.
כב' השופט: לא, הם אומרים שזו אותה עגלה, כל העגלות האלה מיוצרים על ידם.
עו"ד רז: נכון אדוני אבל מעולם לא הייתה על זה מחלוקת. זה הם ייצרו לנו וזה הם העתיקו מאיתנו, זה מה שאנחנו מבקשים להראות, כולל המכסה.
כב' השופט: טוב, הלאה.
עו"ד רז: זה שאנחנו מייצרים אצל יצרן אחר, זה,
כב' השופט: סליחה, סליחה, הם לא העתיקו מכם.
עו"ד רז: אלא?
כב' השופט: הם לא העתיקו מכם. תראה מה שיש. תראה. זה עגלות שהם ייצרו כל הזמן. אתה אומר שאסור היה להם לייצר את העגלות האלה.
עו"ד רז: אבל הוא הרגע אמר העד שאת העגלות האלה הם לא ייצרו לפנינו.
כב' השופט: סליחה, לא חשוב, אבל הם המשיכו לייצר כל הזמן את העגלות האלה.
עו"ד רז: עבורנו. הם לא ייצרו את זה ומכרו בשוק החופשי.
כב' השופט: מה זה חשוב, הוא אומר אני כל העגלות האלה אני ייצרתי.
עו"ד רז: אין על זה מחלוקת, הרי אנחנו מביאים את זה, זו טענתנו. שהם מייצרים סוד מסחרי שלנו לאחרים.
כב' השופט: טוב, אוקי, זו השאלה אם זה סוד מסחרי או לא סוד מסחרי זה הכל, אבל הוא לא מכחיש שכל העגלות האלה זה ייצור שלהם.
עו"ד רז: זה אנחנו טענו את זה מלכתחילה.
כב' השופט: אבל הוא אומר זה עגלות שאני ייצרתי אותם.
עו"ד רז: אבל אין בזה תגלית.
כב' השופט: טוב, הלאה. הלאה.
ש: אני מציג לך את מוצג 2 שלנו,
כב' השופט: אגב אני לא רואה, תראה, אני לא רואה בעגלות האלה, העיד העד אתמול שיש להן כמה לחיצות.
מר דורון מאור: אפשר?
כב' השופט: כן.
עו"ד רז: בסדר, כן.
מר דורון: אני אסביר גם למה.
כב' השופט: לא, תראה לי רק את המצבים.
מר דורון: אוקי, יש לחיצה ושני מצבים של פתיחה, פתיחה וסגירה ופתיחה ולהשאיר את זה אחורה.
עו"ד בן חורין: אבל הרגל שלך כל הזמן על הדוושה.
עו"ד רז: למה היא על הדוושה?
מר דורון: הרגל שלי לא על הדוושה.
עו"ד בן חורין: אה, לא על הדוושה? אני ראיתי אותה כל הזמן על הדוושה.
עו"ד רז: אבל הנה עכשיו זה פתוח והיא לא על הדוושה.
עו"ד בן חורין: עכשיו לא.
כב' השופט: סליחה, יש שני מצבים הוא אומר. מצב אחד שאתה יכול עם הרגל רק להרים ולזרוק את הכביסה פנימה, והמצב השני שאתה מביא אותו למצב של פתיחה ואתה יכול, אתה לא צריך להחזיק את הרגל, להוציא.
עו"ד בן חורין: אז בוא נשאל את העד אם יש פה משהו מיוחד?
עו"ד רז: לא סליחה, הוא מעיד עדות מומחה?
כב' השופט: הלאה. כן.
ש: נאמר לנו עכשיו,
כב' השופט: יש משהו מיוחד בזה?
ש: שיש משהו מיוחד בזה שאפשר אני יכול לדרוך,
ת: שמע אתה יכול ללחוץ את זה סליחה לחצי ונפתח לחצי. זה המצב. ואתה יכול ללחוץ את זה עד הסוף וזה נפתח עד הסוף. אז מה? תלוי איך שאתה לוחץ על זה, חזק חזק או חלש.
ש: טוב. אוקי עכשיו אני מציג לך את מוצג 2 שלנו.
ת: כן בבקשה.
ש: זה צילומים, תסביר לי בבקשה מה רואים בצילומים?
ת: זה מה שאני אמרתי לגבי החיבור הזה, סליחה, על החלק הזה, אתה רואה?
כב' השופט: עכשיו תלחץ, תביא את הצרפתי ותלחץ עליו.
העד: סליחה, אני פשוט לא יודע,
כב' השופט: גם בצרפתי יש את האפשרות הזו?
העד: כנראה כן, צריך להיות כי רעיון כזה.
כב' השופט: לא, עד הסוף. אין בצרפתי.
העד: בבקשה, הנה.
כב' השופט: לא, אני מתכוון אם אתה עוזב את הרגל.
העד: זה הבעיה, בעיה שאין פה רגולז' כזה.
כב' השופט: הבנתי.
העד: הרגולז' הזה נותן לנו,
כב' השופט: בקיצור הצרפתי הוא משהו אחר. חוץ מזה שהמכסה מתרומם גם יש פחי אשפה והכל שמתרומם.
העד: מה זה אחר?
כב' השופט: הבנתי, פה זה אחר. תודה רבה.
עו"ד בן חורין: אדוני כבר הסיק שזה אחר?
כב' השופט: כן אני צריך להסיק ואני רואה בעין. תודה רבה.
עו"ד בן חורין: אבל יש פה עד מומחה שמעיד על זה.
כב' השופט: סליחה אני מתעסק עם המומחה, אני תיכף אשאל את המומחה, מה אתה חושב שאני,
עו"ד בן חורין: בסדר גמור אז, בוא נמשיך.
כב' השופט: מה אתה חושב שאני לא אשאל את המומחה שאלות? מה אתה חושב?
עו"ד בן חורין: לא, לא, ברור.
כב' השופט: אני לא רואה שיש שוני ביניהם? מה אני, אני צריך מומחה לראות שיש שוני ביניהם? שזה עומד וזה לא עומד?
עו"ד בן חורין: אדוני לא כל שוני הוא הופך משהו,
כב' השופט: תיכף נשאל את המומחה.
העד: מספיק לעשות את זה קצת יותר ארוך, את זה, ונגמר העסק.
כב' השופט: אז צריך לעשות.
העד: אז זה תלוי בדרישות. אז אולי העגלה הזו לא דורשת שיהיה כך.
כב' השופט: סליחה, סליחה,
העד: זה עניין של הזמנה.
כב' השופט: טוב, אוקי.
ש: אבל אני רואה שהעגלה בכל זאת אפשר להשאיר אותה פתוח, כל השאלה זה עם המוט.
כב' השופט: כן, לא עם הרגל.
העד: בסדר אולי עם היד.
כב' השופט: לא עם הרגל.
ש: אוקי, עכשיו אני מציג לך את מוצג 3 שלנו, את התרשים, תספר לנו, זה תרשים שאתה ערכת?
ת: כן, זה מה שראיתי על אוגרי כביסה שהביאו לנו, האום מרותך לצינורית שם במקום לחיצה.
ש: הבנתי.
כב' השופט: טוב, עוד משהו?
עו"ד בן חורין: מיד.
ש: המנגנון הזה שדיברת עליו עכשיו לגבי האום וכל זה, זה משהו מסובך, משהו שאתה חשבת, איך זה בא לעולם?
ת: פתרון לבעיה.
ש: זה פתרון מוכר? זה פתרון,
ת: זה שום דבר לא חדש, כי הייתה דרישה לשנות את האורך, לכוון אותו אז לפי זה עשינו העברה שם.
עו"ד בן חורין: אין לי יותר שאלות.
ת: הייתה אפשרות לעשות בצורה אחרת.
כב' השופט: לך יש שאלות אליו?
עו"ד טולדנו: כן.
כב' השופט: אז תשאל. אתה אחרון לפי הסדר, קודם הנתבעים ואחר כך אתה.
חקירה נגדית לעו"ד טולדנו:
ש: יש קודם כל שתי עמדות, דורון העיד פה אתמול, הוא אומר שהוא בא עם אב טיפוס, זו עמדה ממש מנוגדת לשלך. דורון טוען שמומחה מטעמו עבד במשך עשרה חודשים על פיתוח אב טיפוס, ואתה בא וטוען עמדה הפוכה לגמרי, עובדתית. אתה בא ואומר שהוא בא עם שקית, והוא בא ואומר שהוא בא עם אב טיפוס,
ת: אני לא יודע,
ש: יכול להיות שהוא בא עם אב טיפוס ואתה לא זוכר?
ת: אני כבר אמרתי,
ש: אתה זוכר בבירור שהוא בא עם שקית? זה דבר מאוד חשוב להכרעה במשפט הזה.
ת: בסדר.
ש: אני רוצה באמת לחדד את הנקודה הזו.
ת: תשמע, אני מאוד לא אוהב לעבוד עם אב טיפוסים ואני מתווכח על זה. למה? כי אם מישהו עשה כבר טעות אז אני צריך להתבסס על טעות שלו. אני בדרך כלל לא עושה דברים כאלה, ואני מעדיף לשבת עם לקוח ולהבין דרישה שלו, ולענות על הדרישות האלה.
ש: אני לא שואל באופן כללי, אני שואל במקרה הזה.
ת: במקרה הזה לא. קיבלתי שקית ולפי השקית הזה עשינו את זה.
ש: אז איך ידעת,
ת: עשינו את זה כלומר שם אותו דבר לגומייה לחבר את ה…,
ש: איך אתה ידעת את המידות?
ת: יש שקית. יש גובה של שקית, יש היקף של שקית.
ש: אתה נעזרת בדגמים אחרים של אוגרים? הסתכלת באינטרנט? תסביר לי איך,
ת: בבית חולים, בכל בית חולים,
ש: יש פה מומחה שטוען שלפעמים צריך 100 שעות מחקר,
ת: תשמע,
ש: העיד פה, תהליך מאוד מאוד ארוך ועלויות מאוד מאוד גבוהות בשביל לפתח מוצר כזה. אתה בא ואומר שכאילו, כמה שעות הקדשת,
כב' השופט: תראה,
ש: זו השאלה שלי, כמה שעות הקדשת,
ת: לעשות פה סקיצה מה שקיבלתי אני צריך שעתיים.
כב' השופט: תראה, תראה, תנסה לחשוב ולהיזכר, התשובה שלך מאוד חשובה. מי שהעיד אתמול שעשה את מה שנקרא את האב טיפוס, אוקי? הציג תמונות של האב טיפוס שהוא עשה, שצולמו באפריל 2007. זאת אומרת יש תאריך על התמונות. אפריל 2007. והוא אומר אני עשיתי אב טיפוס ובאיזשהו שלב הפסקתי את הדבר הזה. והציג בבית המשפט את התמונות.
העד: זה לא תמונות שלנו? ממוצר שלנו?
כב' השופט: לא לא, באפריל 2007. התאריך שאתה נתת הוא 2008.
העד: כן.
כב' השופט: זה 2007 ואומר דורון תקשיב טוב,
העד: כן.
כב' השופט: אומר דורון אני לקחתי מאותו אדם את האב טיפוס ויש תמונות של האב טיפוס, לקחתי מאותו אדם את האב טיפוס והעברתי אותו אומר דורון, ונתתי אותו לראובן. מה אתה אומר על כך?
העד: קודם כל, אני לא זוכר במדויק מתי התחלנו לייצר את המוצר. זה דבר אחד. דבר שני, 2008 זה העתק מהסקיצה. כלומר, הראשון הוא היה לפני. מתי עוד פעם אני לא מחשב לזכור דברים כאלה, אבל אני בפירוש זוכר שקיבלתי רק שקית, רק שקית ודרישות.
כב' השופט: ממי קיבלת את השקית? מדורון?
העד: מדורון.
כב' השופט: מדורון קיבלת את השקית?
העד: מדורון.
כב' השופט: אולי גם קיבלת גם שקית וגם את האב טיפוס?
העד: לא. לא. לא.
כב' השופט: טוב.
העד: יש מה כן? מה כן? הוא סיפר לי איך הוא רוצה לחבר את זה, השקית עם גומייה, זה כן. בגלל זה עשינו פה.
כב' השופט: טוב.
ש: עכשיו במהלך השנים מ-2007-2008 יש עוד דבר שהיה במחלוקת עם דורון. דורון בעדות שלו אתמול בכלל מכחיש את האירוע מ-2010 שהחזירו לכם אוגרי כביסה לתיקון. קודם כל אני רוצה שתספר לי במהלך 2007 עד איזה שנה עבדתם איתו? 2013, האם זכור לך על הרבה מקרים שהחזירו לכם אוגרי כביסה לתיקון? זה היה אירוע בודד?
עו"ד רז: רגע, תן לו לענות.
ת: לא הרבה, בדרך כלל רמת האיכות של העסק שלנו די גבוהה, ויכול להיות בודדים או איזשהו אוגר כביסה קיבל מכה בבית חולים או משאית דפקה אותו. זה דברים כאלה.
ש: יש לכם אחריות בעצם על המוצרים שלכם? אתם גובים תשלום על זה, אם הוא בא בעצם לתקן?
עו"ד רז: סליחה, תגיד במילים כי ההקלטה לא מקליטה תנועות של ראש. אתה אומר, תגיד מילים.
ת: אני פשוט שומע את השאלה.
ש: אם למשל מחזירים לכם מוצר פגום?
ת: אחריות בדרך כלל על קונסטרוקציה כזו נותנים שנה אחריות. אבל כל מיני קונסטרוקציות ממתכת שלנו, גם עגלות, גם זה, אבל אם לקוח קבוע ומזמין בכמויות אנחנו לא מסתכלים על זה, מתקנים את זה.
ש: ואיך אתה יודע אם מדובר במוצר שייצרתם לפני חמש שנים אם זה יוצר לפני שנה או לפני ארבע שנים?
ת: קשה, קשה להגיד, בגלל זה אנחנו לא,
ש: מדקדקים.
כב' השופט: טוב, זו לא השאלה.
ש: אז האירוע הזה ב-2010 בא דורון ואומר שכשאתם גיליתם שזה אוגרי כביסה לא שלכם, בא גם דורון וגם אשתו של דורון שהעידה פה אתמול ואומרים שלא היה ולא נברא, לא היה כל אירוע כזה כי לטענתם הם למעט תקלות קטנות ב-2007 הם לא החזירו לכם את האוגרי כביסה לתיקון. אני שמעתי טוב את העדות שלה. מה יש לך להגיד על זה? אתה בוודאות זוכר את האירוע שהוא החזיר אוגרים? כמה אוגרים הוא החזיר אז? פחות או יותר סדר גודל.
ת: אני יודע שאני זוכר שהיה טנדר.
ש: מה?
ת: טנדר נדמה לי שזה הרבה היה כמה עשרות.
ש: הוא בא לבד? הוא בא עם עוד אנשים? אם אתה זוכר.
ת: אני זוכר שהוא התחיל להוציא את האוגרים מהטנדר ועצרתי אותו בדרך, אחרי 10, במדויק אני לא יכול להגיד לך את זה כי זמן עבר.
ש: וכשאמרתם לו שזה לא מיוצר על ידכם איך הוא הגיב?
ת: הוא התחיל ל…לא נוח, הוא התחיל להרגיש לא נוח בזה.
ש: אתה זוכר אולי דברים שראובן מה אמר לו? איך ראובן הגיב?
ת: ראובן התחיל בצעקות ואמר שזה גניבה ולא יכול להמשיך לעבוד איתו ככה בצורה כזו שהוא מזמין אצל מישהו אחר.
ש: למה ראובן כעס?
ת: כי זה לא כל כך נעים שמוצר שאתה מייצר מתחיל לייצר מישהו אחר.
כב' השופט: טוב.
עו"ד טולדנו: אין לי יותר שאלות.
כב' השופט: כן, חקירה.
חקירה נגדית לעו"ד רז:
ש: אתה אמרת בעדות שלך שאתה ייצרת את האוגר הראשון לפי שרטוטים שלך ולא לפי דגם, נכון?
ת: כן.
ש: נכון. עכשיו אתה זוכר אולי להגיד לנו מתי ייצרת, מתי יצא האוגר הראשון מוכן מפס הייצור בערך?
ת: אני לא יכול.
ש: אז אני אעזור לך. תראה, כאן יש את ההזמנה הראשונה שהיא מ-30.8.07, זאת אומרת פחות או יותר מתי אתה יכול לומר לנו שאפשר להניח שיצא האוגר הראשון מוכן?
ת: קשה לי להגיד כי בדרך כלל אחרי מוצר הראשון, יש לנו טווח די ארוך להזמנה ראשונה. למה זה? עושים אחד שתיים, מפזרים בבתי חולים, נותנים לבדוק שם ושם, עושים שינויים. קשה לי להגיד.
ש: תן לי הערכה גסה, חודשיים שלושה, שנה שנתיים?
ת: לכל מוצר זה דבר ספציפי. אני לא יכול במדויק להגיד.
ש: לא ביקשתי במדויק, בתוך חצי שנה אפשר לומר?
ת: אהה…חצי שנה יכול להיות אבל אולי קצת יותר. קשה להגיד.
ש: עכשיו תגיד לי ככה, תסביר לי משהו שקשה לי. אתה אומר ששרטטת לפני, סליחה, ייצרת לפי שרטוט ושלפני כן לא היה דגם של אוגר ושהאוגר הראשון יוצא מפס הייצור בערך אחרי חצי שנה, אבל אני אפנה אותך בבקשה להסכם לשמירת סודיות שנחתם בין ראובן לבין דורון, ביום הראשון שהוא מגיע אליו, אותו יום עם השקית.
עו"ד בן חורין: אני מתנגד. מתנגד לשאלה.
עו"ד רז: אני אעצור, אז שיצא העד בבקשה.
כב' השופט: סליחה, אני מתיר את השאלה.
ש: ובהסכם, תראה מה כותב לנו ראובן, הוא כותב לנו מצ"ב צילום של הפח. רק שניה, ראובן כותב מצ"ב צילום של הפח שאתה אומר לנו שלא היה קיים ושלראשונה יוצר בערך משהו כמו 7-8 חודשים אחרי זה, וזה לא אנחנו מוסיפים, זה ראובן כותב. עכשיו תסביר לי מה צילמו פה.
ת: אני לא יכול להגיד לך כי אני לא ידעתי לגבי הסכם סודיות. לא ידעתי. אני לא יכול לקחת שום אחריות על מה שכתוב שם. אני יכול לקחת אחריות על מילים שאני אמרתי.
כב' השופט: כן אבל הוא אומר לך כך, תראה, באותו יום נחתם הסכם הסודיות. אומר ראובן, אומר כותב ראובן מצורף בזה צילום של הפח. כלומר הוא צילם משהו.
העד: בסדר, עשיתי סקיצה על המקום כשישבנו.
כב' השופט: צילום של הפח.
העד: בסדר, זה יכול להיות צילום מכל בתי חולים, מאיפה אני יודע מה היה הצילום הזה? לא באמת, תבינו, צילום זה צילום.
ש: אז בוא אני אעשה לך את החיים יותר קלים.
ת: בבקשה.
ש: כשנכנסת ההזמנה תסתכל מה כותבים, כותבים למשל למכסה יש להחליף לאום כיפה ניקל. להחליף. עכשיו אם אתה מייצר לפי שרטוט, ביחס למה מחליפים אם אין לנו כבר דגם שבודקים אותו?
ת: סליחה, גם פה אין אום כיפה. אתה רואה?
ש: אני לא שאלתי,
כב' השופט: אני לא מבין את השאלה.
העד: בסדר, אבל סימן שהיה לנו דוגמה.
כב' השופט: סימן שהיה לכם דוגמה.
העד: כן שייצרנו את הדוגמה ואת הדוגמה הייתה בדוקה.
עו"ד רז: לא לא , אני אחזור על זה בבקשה. אתה אמרת לי שחצי שנה אחרי זה יוצא האוגר הראשון מפס הייצור,
העד: נו?
ש: ואמרת לי שייצרת לפי שרטוט. אז תסביר לי בבקשה מה יש להחליף אם אין דגם שמסתכלים עליו ואומרים תראה את זה צריך להחליף?
ת: מתי להחליף לא הבנתי אותך?
ש: ב-30.8.07, שוב אני אומר, חצי שנה לפני שאתה אומר לנו שיוצא דגם,
ת: כן נו?
ש: כבר יודעים שצריך להחליף משהו ביחס למשהו.
ת: בסדר אבל זה סימן שהייתה כבר דוגמה.
ש: שהייתה כבר דוגמה?
ת: ייצרנו כבר דוגמה. למה לא?
ש: ייצרת דוגמה לפני שהכניסו לך הזמנה בכלל לייצר?
ת: איזה כמות שם? סליחה? הזמנה לעשרים יחידות.
ש: נכון.
ת: תגיד לי בבקשה, מי מייצר מוצר פעם ראשונה עשרים יחידות?
ש: זאת ההזמנה הראשונה אין על זה מחלוקת.
ת: כן בבקשה אבל בפירוש כתוב שם עשרים יחידות, אתה רואה?
כב' השופט: תראה, תראה, הסקיצה הזו שנתת לי שבו פעם ראשונה מופיע השרטוט, שבו מופיע פעם ראשונה הדבר הזה, אתה רואה?
העד: לא, זה צילום.
כב' השופט: מה זה?
העד: זה צילום, זה לא מקור.
כב' השופט: סליחה, זה צילום?
עו"ד רז: זה לא צילום, יש חורים בצד.
כב' השופט: זה לא צילום.
עו"ד רז: זה מקור.
העד: צילום.
כב' השופט: זה לא צילום. זה לא צילום. פה אני רואה חתימת מקור.
העד: לא, אבל זה סתם דף.
כב' השופט: פה אני רואה חתימת מקור, פה אני רואה מחיקה בטיפקס.
העד: בסדר, זה מה שיש.
כב' השופט: אז זה לא צילום, אז זה לא צילום.
עו"ד בן חורין: אדוני, אני ממש, אני קשה לי מאוד עם הדבר הזה. העד אומר שזה צילום.
עו"ד רז: אבל איך, יש פה מחיקה בטיפקס.
עו"ד בן חורין: אז מה, אז אי אפשר למחוק בטיפקס בצילום?
עו"ד רז: לא, הכניסו את זה עם הטיפקס.
מדברים ביחד.
עו"ד בן חורין: הוא הסביר, העד הסביר, צריך להקשיב למה שהעד אומר.
כב' השופט: סליחה, סליחה,
עו"ד רז: הוא לא אמין במיוחד העד שלך.
מדברים ביחד.
העד: אם אתה תיקח כל הזמנה שלי לביצוע אתה תראה שם טיפקס. או חומר.
עו"ד רז: והמכונה יודעת להדפיס על הטיפקס את התיקון? זו מכונה יוצאת דופן.
העד: מה קרה? לא רשמת על הטיפקס תיקון?
כב' השופט: טוב, הלאה הלאה.
עו"ד רז: אתה רוצה שנביא מומחה שיגיד שזה מקור?
כב' השופט: הלאה.
העד: זה לא מקור בכלל.
כב' השופט: הלאה. טוב.
ש: בוא נמשיך בבקשה, אם אני יכול אבל לקבל לרגע אדוני את זה, תראה אתה אומר לנו שזה שרטוט,
עו"ד בן חורין: אדוני, אדוני עושה תנועות שמאוד מאוד קשה לקבל אותן. אדוני אני חושב שאדוני כבר החליט לפי התנועות של אדוני מאוד מאוד קשה. אני חושב שצריך לתת הזדמנות לעד להשמיע את דבריו. וכשאדוני מטיל כל כך ספק בדבריו של העד וכל דבר לא מתקבל, זה קשה מאוד להבין את זה.
כב' השופט: אני מודה לאדוני שהוא בוגר האוניברסיטה למימיקה וכל הדברים האלה. אני לא אמרתי כדבר הזה ותמתין עד הסוף, כנראה שאדוני מבין שיש בעיה אם הוא ככה מתפרץ, אבל אני לא אמרתי שום דבר עדיין בעניין הזה. את מה שיהיה לי לומר אני יאמר בפסק הדין.
ש: כן, בוא נלך בבקשה לסקיצה שאתה,
כב' השופט: וזכותו של בית המשפט בהחלט לעמת אותו עם גרסאות אחרות.
עו"ד בן חורין: ודאי.
כב' השופט: זה זכותו, בוודאי שאני אצטרך לשקול את הגרסאות וזכותי גם לעמת אותו עם כך שיש,
עו"ד בן חורין: לא אמרתי על כך דבר.
כב' השופט: שיש צילום מאפריל 2007 שראינו אותו כולנו אתמול ולנסות לשאול אותו אולי הוא רוצה לרענן, זה זכותי.
עו"ד בן חורין: אין ספק אדוני, אני מקבל לחלוטין.
ש: כן, בוא נחזור בבקשה לסקיצה, לשרטוט הטכני שאתה הבאת לנו.
כב' השופט: ואם אני רואה על הסקיצה שהיא מחוקה בטיפקס, זכותי לקבל על זה הסבר. כי טיפקס זה לא יכול להיות צילום. הטיפקס ישנו.
העד: למה על צילום אני לא יכול לתקן?
כב' השופט: אז הוא ענה שעל הצילום אני תיקנתי. אבל זכותי לשאול את זה.
עו"ד בן חורין: הבנתי, אז הייתה אי הבנה, אני מתנצל.
עו"ד טולדנו: אדוני פשוט אי הבנה.
כב' השופט: ואני מציע שאדוני ישמור קצת על…מה שיהיה לי לומר אני יאמר בפסק הדין.
עו"ד בן חורין: אני מתנצל, אי הבנה שלי.
עו"ד טולדנו: ממש אי הבנה ואנחנו לא אומרים שמסכימים לכל השאלות, יש פה את שתי הגרסאות קוטביות שבוודאי צריך לברר אותן.
עו"ד רז: יש פה גם צילום וגם מקור. הרי אף אחד לא מסוגל לשרטט בצורה מדויקת אחד לאחד את אותו דבר. יש פה גם את המקור. תסתכל זה אותו דבר. זה צילום וזה המקור.
כב' השופט: סליחה,
עו"ד בן חורין: אתה מעיד?
עו"ד רז: אני מראה לך. להנחת דעתך.
ש: אתה מציג לנו את הסקיצה הזו ואתה משרטט אותה על נייר משומש שבצדו השני יש חשבונית.
ת: כן.
ש: והתאריך של החשבונית שהיא לא קשורה לעניין היא 19.8.08. זאת אומרת אנחנו יכולים בקלות להניח שהשרטוט הזה משורטט על ידך לאחר 19.8.08?
ת: נכון.
ש: עכשיו בוא נסתכל רגע בזריזות בשרטוט. אנחנו רואים כאן, אני מציג לך את התחתית של האוגר ואנחנו רואים כאן תחתית, שיש בה פסים שהולכים לרוחבו של האוגר, נכון?
ת: נכון.
ש: עכשיו אנחנו לא רואים פסים,
כב' השופט: רגע. השרטוט הזה הוא מקור?
העד: לא. איך הוא יכול להיות מקור?
כב' השופט: אני אמרתי את זה עוד פעם כי הוא טוען שזה לא מקור. הוא טען גם קודם שזה לא מקור.
עו"ד רז: יש כאן שני שרטוטים,
העד: וזה גם צילום.
עו"ד רז: זה צילום.
העד: כן.
עו"ד רז: אבל זה מקור. בוא נמנה לזה מומחה כי זה עניין של מהימנות סליחה. זה מקור בוודאות. צילום במכונת צילום לא נראה ככה, זה סימן של עט.
עו"ד בן חורין: בבקשה נמנה מומחה, בבקשה, שיבדוק את זה.
עו"ד רז: בכל מקרה,
עו"ד בן חורין: בבקשה אתה רוצה? תביא מומחה, תביא מי שאתה רוצה.
עו"ד רז: למה אני צריך להביא מומחה כשהעד אישר לי שזה לא לפני,
עו"ד טולדנו: כי אתה הטעית אותו, אתה שואל אותו וביהמ"ש בהגינותו כי רבה הפנה לחקירתו הראשית שבו הוא אומר את הדברים אז אתה מנסה להכניס מילים לפה שלו.
כב' השופט: סליחה, סליחה, הלאה.
עו"ד רז: אני גם, כשתקבל את התמלול תראה שאני שואל כל שאלה כמה פעמים.
כב' השופט: הלאה. הלאה.
ש: כן בבקשה. אז אנחנו רואים כאן באוגר שהתחתית שלו היא בכלל שנוה מהשרטוט שלך, נכון?
ת: כן.
ש: אז זה לא בהכרח שרטוט של האוגר הזה?
ת: לא בהכרח שרטוט של האוגר הזה. זה אוגר שייצרנו באותן שנים.
ש: עכשיו תאמר לי בבקשה,
ת: וזה אוגר שאחר כך עם שינויים הייתה דרישה בבית חולים. השקית נכנסת.
כב' השופט: טוב.
ש: עכשיו תאמר לי בבקשה, תנסה לפחות לפי הראיה שלי ההבדלים לפחות הוויזואליים בין האוגרים זה שהזווית כאן מכופפת, ושהדוושה כאן היא בעלת פינות עגולות וכאן היא בעלת פינות טרפזיות כאלה. אתה רואה? יש לנו כאן זווית שונה,
ת: כן.
ש: זה ישר וזה מכופף. שתי זרועות והדוושה היא מעט שונה, נכון?
ת: כן.
ש: מי ביקש לשנות את זה? למה החלטתם לייצר עם זווית מכופפת?
ת: כל לקוח מזמין מה שהוא רוצה. ככה בא לו.
ש: אתה למעשה מי שבא אליך ואמר לך, או נשאל את זה אחרת, כשהתחיל לינת לייצר את האוגר הזה, מה הוא ביקש לייצר?
ת: הוא הביא אותו שקית ולייצר.
ש: הביא לך שקית ואמר לך תייצר לי אוגר מאפס?
ת: בסדר.
ש: כן?
ת: בסדר אבל היה לי אותה דוגמה וייצרתי את זה. השתמשתי במה,
ש: רגע, בוא נעצור פה.
ת: בבקשה.
ש: הוא בא אליך ואומר לך תשמע יש לי שקית כמו של דורון.
ת: כן.
ש: ואני רוצה שתייצר לי, תעטוף לי את זה באוגר?
ת: כן.
ש: ואתה אמרת לו תשמע יש לי במקרה שרטוטים בדיוק מה שאתה מחפש, נכון?
ת: אני לא מבין מה זה, מה הקונץ עם השרטוטים.
ש: אני שואל. זה מעניין אותי לדעת מה היה.
ת: שרטוטים זה דבר שגרתי.
ש: אתה אמרת לו יש לי שרטוטים שאני יכול לייצר לפיהם?
ת: אני לא זוכר, אני באמת לא זוכר. תשמע, מתי זה היה?
ש: אתה זוכר באופן נפלא דברים משנת 2010 אבל מה היה לפני שנתיים או שלוש אתה לא זוכר?
ת: אני יכול להסביר לך למה אני לא זוכר את,
ש: בבקשה.
ת: את הדברים הקודמים. כי מצב הזה,
כב' השופט: השאלה שלו, פשוט חבל על הזמן, השאלה שלו אתה ייצרת את כל האוגר הזה?
העד: כן.
כב' השופט: מא' עד ת'?
העד: כן.
כב' השופט: אתה תכננת את כל האוגר הזה מא' עד ת'?
העד: כן.
כב' השופט: זה מה שהוא שואל, כולל הגוף כולל הכל כולל הכל אתה?
העד: כן, כל הצורה הזו רוקדת משקית.
כב' השופט: מה זה?
העד: כל הצורה הזו היא יצאה מהשקית.
כב' השופט: טוב.
ש: אני אחדד בבקשה. כשלינת בא אתה ייצרת לו לפי שרטוטים שכבר היו לך או ישבת ושרטטת מאפס?
ת: בדקתי אותו מה שאפשר לקחת לקחתי, מה שאי אפשר לא לקחתי.
ש: עכשיו אתה אמרת לנו,
כב' השופט: דורון גם ביקש ממך שאתה תעשה כך כשלוחצים על הדוושה עד הסוף שזה עומד?
עו"ד רז: לא דורון, לינת.
כב' השופט: אני יודע מה אני שואל. דורון ביקש ממך שכאשר אתה לוחץ את זה זה יישאר עד הסוף?
העד: אני לא יכול לענות.
כב' השופט: אתה לא זוכר?
העד: לא זוכר, פשוט לא זוכר.
ש: עכשיו אתה אמרת לנו, כן, שהוא בא עם שקית ואתה השתמשת בשרטוטים וייצרת לו את האוגר. אז מתי בדיוק הוא ביקש ממך לשנות את הזווית פה שאמרת לנו?
ת: תשמע, הוא לקוח, הוא רואה צורה, צורה כזו לא מתאימה לו אז הוא מבקש לשנות את הצורה לעין, כי כל מוצר הזה,
כב' השופט: טוב.
ש: רגע, ייצרת לו בהתחלה אב טיפוס ישר והוא אמר לך תשנה לי את זה?
ת: לא. לא.
ש: אז מה?
ת: אני לא ייצרתי לו אב טיפוס, אני עשיתי לו סקיצה.
ש: ועל הסקיצה הוא אמר לא, במקום ישר תעשה פה זווית?
ת: כן, פה לשנות כי לפי עין זה לא כל כך מתאים.
ש: הבנתי, שלא ייראה אותו דבר?
ת: יכול להיות זה, יכול להיות זה.
ש: למה הוא אמר לך שהוא רוצה לשנות את זה?
ת: תשאל אותו.
ש: הבנתי. לא, מה הוא אמר לך אבל?
ת: הוא לא אמר לי.
כב' השופט: טוב. חבל על הזמן.
ש: הוא אמר לך פשוט תעשה לי,
כב' השופט: הוא ייצר את הכל, זו גרסתו. או שאני אקבל או שאני לא אקבל, חבל על הזמן. באמת.
ש: הוא גם אמר לך אל תעשה לי עגול בדוושה אלא תעשה לי עם פינות?
ת: זה יותר זול.
ש: זה יותר זול?
ת: כן.
ש: הבנתי.
ת: לחתוך עגול זה צריך לייזר, ופה אפשר לעשות את זה על גליוטינה.
עו"ד רז: אין לי שאלות נוספות.
כב' השופט: תודה רבה.
עו"ד רז: אולי רק עוד שאלה אחת.
ש: אמרת לנו שהביאו לתיקון בשנת 2010 עשרות אוגרים, זה מה שאמרת.
ת: לא אמרתי באיזו שנה. אני לא זוכר.
ש: ביום ההוא שהוא הביא את האוגרים לתיקון,
ת: כן.
ש: אמרת עשרות אוגרים?
ת: כן.
ש: נכון, עשרות? ואמרת שזה הגיע בטנדר?
ת: טנדר.
ש: הבנתי.
ת: יכול להיות.
עו"ד רז: אין לי שאלות נוספות.
העד: אני יכול להיות משוחרר?
עו"ד רז: כן כן אתה משוחרר.
כב' השופט: עוד שאלה אחת, למה היית צריך לצלם את התוכנית? את התוכניות? למה היית צריך לצלם את התוכניות?
העד: כי נשאר לי בדרך כלל מקור וכל פעם אני נותן לפועלים לייצר את זה. זה יכול ללכת לאיבוד.
כב' השופט: הבנתי. כן תודה. תודה.
העד מר ראובן ינאי לאחר שהוזהר כדין משיב בחקירה ראשית לעו"ד בן חורין:
כב' השופט: כן שמך?
העד: ינאי ראובן.
כב' השופט: אתה, איפה המומחה?
העד: הוא יצא בטח.
כב' השופט: כן קודם המומחה נשמע אותו. נשמע קודם את המומחה, טוב? אתה יכול לשבת. אתה תחכה בחוץ.
העד: סליחה לא הבנתי.
כב' השופט: אתה יכול להמתין בחוץ, אתה בעל דין. נשמע את המומחה. את המומחה ביקשתי, יש לכם מומחה, לא?
עו"ד בן חורין: כן אדוני אני אומר, אנחנו לא קיבלנו דרישה לחקור אותו לפי תקנה 130. אני ניסיתי לברר לצערי הוא נסע לחו"ל ולא יוכל להעיד היום. הוא פשוט בתערוכה. אני מודע להחלטה של אדוני. זה המצב.
עו"ד רז: אנחנו מתנגדים לעדותו בגלל שהיא בכלל לא הוגשה בצורה של חוו"ד מומחה. הוא גם בעל אינטרס בעניין, זה היינו מגלים תוך רגע בחקירה, בגלל זה אני לא חושב, אחרת לא הייתי עומד על משהו פרוצדורלי אבל אין מקום בכלל לשמוע את העדות שלו, וזה לא חוו"ד מומחה.
כב' השופט: איפה? אתה מדבר על מי?
עו"ד רז: המומחה של הנתבעת 1.
כב' השופט: שמה שמו?
עו"ד רז: ספרדי שמשון.
כב' השופט: נו, זה לא חוו"ד מומחה.
עו"ד בן חורין: כן כן בהחלט חוו"ד מומחה.
עו"ד רז: זה שהיא מוכרת חוו"ד מומחה זה לא הופך אותה לכזו. היא בוודאי לא ערוכה כחוות דעת מומחה.
כב' השופט: טוב, היא גם לא מוסיפה הרבה. אין בה כלום. היא גם לא מוסיפה כלום, זה שיש אוגרים עם זה, זה לא התיק. זה לא הפטנט. היא לא מוסיפה כלום,
עו"ד רז: אני יכול,
כב' השופט: רגע. מי המומחה של הנתבעת 2? מה איתו, יפתח גלר, איפה הוא?
עו"ד גרסימוב: הוא בדרך לכאן.
כב' השופט: טוב.
עו"ד בן חורין: אדוני אני רק רוצה לומר שלא הייתה לנו אפשרות מאחר ואדוני אתמול איפשר את ההצגה של התמונות ע"י מר דבורקין, לא היה לנו אפשרות לאמת את התמונות מאחר וגם לא קיבלנו עותק שלהן, עם העד,
כב' השופט: לא צריך לאמת. טוב, לא צריך לאמת. תמונות הן תמונות. כן, שמך בבקשה?
העד: ינאי ראובן.
כב' השופט: אתה חייב לומר את האמת וכל האמת. ברור?
עו"ד רז: אדוני אני יכול לעיין רק עוד רגע בשרטוט שהביא העד?
כב' השופט: בטח.
עו"ד רז: אני רוצה לראות, תודה רבה ואני מחזיר את זה.
כב' השופט: כן, בבקשה.
עו"ד בן חורין: כן, ספר לנו בבקשה על תעשיות ינאי.
ת: אז ככה, העסק משנת 67, אני בן לניצולי שואה,
כב' השופט: זה לא, אני רוצה לעניין של האוגר. אני הולך לעניין של האוגר. אל תתחיל לי מראשון לשני, טוב? זה לא מעניין אותי בכלל.
עו"ד בן חורין: אוקי. בוא ניגש ישר לעניין, דורון מאור אתה מכיר אותו?
ת: מכיר.
כב' השופט: ישר ולעניין.
ש: ספר לנו מה היה איתו?
ת: אהה…הוא לקוח שלי, הוא בסדר אין לי מה לדבר חוץ מכל פעם שהוא לא מדבר אמת אבל לא משנה,
כב' השופט: זה אני אחליט. זה אני אחליט בסוף, אוקי?
ת: בסדר אני אמרתי את דעתי.
כב' השופט: אני לא רוצה שאתה תחלק,
ת: בכל מקרה הוא היה לקוח שלי עד שהוא הגיע אליי לעסק עם שקית ניילון וביקש ממני לעשות אוגר כביסה. לא ידעתי בדיוק מה זה אוגר כביסה אבל לפי מה שהוא הסביר לי פחות או יותר עם הידיים רגליים, זה מה שאני צריך. לא הבנתי אותו כל כך בדיוק היות ואני לא כל כך מקצועי, קראתי למהנדס שלי אלכס, וצירפתי אותו לשיחה. אמרתי לו אלכס תראה הוא רוצה אוגר כביסה, הוא טוען שיהיה כמויות, הוא טוען שיהיה ככה. תשמע מה הוא אומר ותגיד לי. הוא ישב איתו באמת, עם השקית ניילון כמובן, ולקח איזה מידות כלשהן, הראה לו סקיצה, ואמר לו זה מקובל? אמר לי כן כן כן זה מה שהוא אמר, זה מה שאני רוצה. בסדר, אלכס לקח את הסקיצה, זה סקיצה זה סתם ציור. לקח ופיתח אותו, עשה ככה, עשה ככה. עשינו לו אב טיפוס, כמובן ללא המכסה, וזימנתי את דורון לעסק. הראיתי לו את זה הוא אמר לי יופי יופי יופי תן לי מידות של המכסה, קראתי לאלכס אמרתי לו תן לו את המידות של המכסה פלסטיק, למה הוא צריך לעשות את זה תבנית, בשביל הפיברגלס. אז הוא עשה את זה בהתחלה בפיברגלס. וכך, אחרי שהוא השאיר את הדגם הוא הלך לבתי חולים, לבית חולים, לא יודע מה, לקח את הדגם שלי, חזר חזרה ואמר לי יש לך הזמנות. אני לא זוכר את ההזמנה הראשונה, אני חושב שעשרים יחידות בהתחלה.
ש: אני מציג לך את מוצג ב' של התובעת, תוכל לספר לנו במה מדובר?
ת: כן, הנה רשום פה 20, זה הזמנה ל-20 אוגרי כביסה, הוא ביקש את השינוי מה הוא רוצה למה? היות והמכסה שגוררים אותו, זאת אומרת העגלה כשגוררים אותה אז היא עושה רעש. אני יכול להראות את זה פה?
ש: כן ודאי.
ת: היא עושה רעש ואז הוספתי לו את שתי הגומיות האלה, רשמתי את זה גם, כדי שלא יעשה רעש כשמושכים אותם. וכל מיני שינויים שאמרתי שהוא יביא את הניילונים ואני לא זוכר בדיוק, אם תראה לי אז אני אזכור מה רשמתי.
כב' השופט: קודם לא ייצרת כאלה?
העד: עשינו, אבל לא לאוגרי כביסה, עשינו לנייר.
כב' השופט: לא לא, לכביסה?
העד: לא, עשינו לנייר משהו כזה, לנייר. עוד פעם, זה יכול לשמש גם כנייר. זה לא משנה.
כב' השופט: טוב בסדר.
העד: אבל עשינו. עשינו.
ש: אוקי, אני מציג לך את מוצג א' של התובעת,
ת: כן זה ההסכם.
ש: אתה חתום עליו?
ת: אמת.
ש: עכשיו תספר לנו בבקשה מה היו נסיבות החתימה של המסמך הזה, תספר לנו מה היה?
ת: אני אגיד לך, אותו דורון הגיע אליי עם המסמך, בא אליי מוכן מהבית עוד, בא אליי מוכן עם כל הכיתוב שהוא חתם על זה והכל, מה שהוא רשם פה, הוא בא אליי מוכן, שם לי את זה, זה היה כבר בסביבות הערב, שכבר אחרי יום, אני עובד משבע בבוקר עד שבע בערב, הוא בא אליי אומר לי ראובן תחתום לי על הסכם סודיות. הבנתי, לא הסכם סודיות, הסכם הדדיות הוא קרא לזה. אמרתי לו מה קרה שאתה בא אליי אחרי כבר כמה זמן שאני עושה לך את האוגרים? הוא אומר תראה אני אגיד לך את האמת, פונים אליך כל מיני מתחרים שלי, ואני לא רוצה שתעשה להם, אמרתי לו אין בעיה, מקובל. ואפילו אם לא היית מביא הסכם, זה ככה היה בינינו, שאני עושה לך. ואז לקחתי את העט שאני בדרך כלל הייתי רושם עם טוש, ותראה כב' השופט רשמתי את הכל, גם את העוסק מורשה, בר יוחאי, מחקתי לו את זה שאני צריך לחייב את הפועלים שלי בשביל שלא ילכו למקום אחר ויגידו להם האוגר כביסה אצל ינאי מרוויחים מיליונים. ורשמתי לו מצורף בזה צילום של האוגר, וחתמתי לו. הוא הבטיח לי למחרת שהוא יביא לי את הצילום עם החוזה. אני עד היום לא היה לי את המקור של זה, לא היה לי. כל כך סמכתי עליו,
כב' השופט: אמרת שאתה צילמת את האוגר. איזה אוגר?
העד: אני לא צילמתי. נתתי לו את המסמך, מה שחתמתי.
כב' השופט: לא, כתוב פה, כתבת מצורף בזה צילום של האוגר?
העד: נכון, הוא היה אמור לצלם ולהביא לי את זה למחרת והוא לא עשה את זה.
כב' השופט: לא, תראה מה כתוב פה.
העד: מצורף בזה צילום למה הוא אמר לי אני הולך מחר לצלם ואני מחזיר לך. את האוגר.
כב' השופט: אבל אתה כותב מצורף בזה צילום של, היה אוגר?
העד: היה אוגר שעשיתי לו כבר תקופה של שנתיים, משהו כזה.
כב' השופט: אה, אתה אומר שזה נחתם אחרי שנתיים?
העד: כן.
כב' השופט: טוב.
העד: משהו כזה, אל תתפוס אותי במילה, אולי שנה וחצי, לא משנה. זה, החוזה הזה בא רק לאחר שעשיתי לו כבר כמויות מזה. ופנו אליו המתחרים שלו, פנו גם אליי, ינאי למה לא תעשה לנו? הייתי אומר אני לא עושה לאף אחד. כשאני עושה ללקוח אחד אני לא עושה ללקוח שני. ואז הוא פתאום בא אליי עם המסמך הזה וחתמתי לו. אבל גם חתמתי לו מצורף בזה צילום של הפח, הסכם זה כל עוד ההזמנות רק אצל ינאי, נקודה. זה מה שאמרתי לו בפנים, אמר לי אין בעיה, הוא לא הגיב, מילה הוא לא הגיב, לקח את זה, עד היום לא קיבלתי לא צילום ולא את החוזה. מתי ראיתי את החוזה הזה? כשקיבלתי את הכתב תביעה. למזלי, למה אם הוא היה מוחק את כל זה ומגיש את זה, כביכול אני הייתי אשם וזה לא נכון כב' השופט.
כב' השופט: אוקי.
העד: אני מצטער, אני עם בעיות סוכר.
ש: עכשיו, היה איזה אירוע עם פיליבה, בוא תספר לנו מה היה?
ת: אם אני לא טועה זה היה בשנת 2010 משהו כזה, הגיע אדון דורון אליי לעסק עם טנדר מלא אוגרי כביסה והתחיל להוריד את זה עם הנהג, או בלי הנהג שלו, אני לא זוכר בדיוק, וקרא לי למשרד. אחרי שהוא הוריד כבר איזה עשר יחידות אמר לי ראובן ראובן בוא תעזור לי, יש לי פה תיקונים של אוגרי כביסה. באתי לשם, אני לוקח, לא ראיתי שום הבדל, לא ראיתי שום הבדל באוגרי כביסה. קראתי למהנדס שלי להראות לו תשמע, אני נותן לו על הראש, למה צריכים לחזור אליי אוגרי כביסה? לא רק זה, שום עבודה אצלנו לא חוזרת. בוא תראה איזה כמות, משהו, עשיתם פדיחות פה. ואז הוא בא, לוקח, הופך את האוגר כביסה מסתכל ואומר לי ראובן זה לא שלנו. אני אומר לו מה לא שלנו? אומר לי תסתכל פה, אני יכול להראות? אומר לי תסתכל פה, אנחנו עושים את זה,
כב' השופט: ראובן אני לא רואה. תרים אותו שאני אראה.
העד: אני לא יכול.
עו"ד בן חורין: אני אעזור, רגע רגע.
העד: אתה רואה פה? אצל המתחרה הוא הלך וריתך אום פה, ואצלנו יש מכשירים מיוחדים שעושים את הלחיצות האלה. זה פשוט יותר, יותר מקצועי בוא נאמר הדבר הזה.
כב' השופט: טוב.
העד: הוא אומר לי ראובן תסתכל הנה פה ההבדל. וגם משהו היה פה, אל תתפוס אותי במילה אבל הוא ראה ישר שזה לא שלנו לפי המנגנון. הסתכלתי על דורון בפנים ואמרתי לו תגיד לי אתה לא מתבייש, הלכת למישהו אחר עשית את זה? מה פתאום, לא, עשיתי, אני אשאל בבית חולים ואני אגיד לך, הוא נהיה אדום, נהיה כחול, נהיה צהוב. אמרתי לו תשמע דורון, מרגע זה אתה אצלי גמרת את הקריירה. אל תבוא אליי לפה אפילו, לא רוצה אותך, אתה שקרן. אמרתי לו למה עשית לי את זה? אתה הלכת. אמר לי לא מה פתאום, לא עשיתי. העמיס את הסחורה בצורה אגרסיבית וברח. כל כך היה בהלם. זה הסיפור. אז עוד לא ידעתי בכלל מי עשה, מה עשה, זה לא עניין אותי. אמרתי לו תשמע מרגע זה אתה אצלי גמרת, לא חוזה ולא נעליים. תשכח מכל הסיפור.
ש: אוקי עכשיו נוצר קשר עם לינת. תספר מה היה?
ת: לינת פנה אליי, אמר לי ראובן אני רוצה לעשות אצלך אוגרים, אמרתי לו אין בעיה תבוא. אומר לי יש לך בעיה עם זה? אמרתי לו לא אין לי בעיה.
ש: מתי זה היה?
ת: תאריכים אני לא זוכר.
ש: בגדול?
ת: הוא פנה אליי. התקשר אליי.
ש: זה היה לפני פיליבה אחרי פיליבה?
ת: אחרי, לא, לפני פיליבה אם אני זוכר טוב. לא זוכר, באמת אני לא זוכר. אין לי, פשוט בראש שלי תאריכים או משהו. לא זוכר.
ש: אוקי.
ת: מה שכן נזכרתי כשהלכתי לצבעי שלי בשביל לתת לו סחורה, ואז ראיתי שם את האוגרי כביסה. אמרתי לו תגיד לי של מי האוגרי כביסה? אז הוא אומר לי תשמע לא נעים לי להגיד, פיליבה. הוא לא ידע את כל המקרה של המשפט וכל זה. אמרתי לו מה פיליבה עשה את זה? הוא גם מתחרה שלי וגם חבר שלי. כל כך התאכזבתי, אבל מה אני יעשה? בעל המאה בעל הדעה. מה אני יעשה? ואז באמת התקשרתי לדודי מפיליבה ושאלתי אותו מה העניין פה, אתה עשית לדורון? אז הוא אומר לי כן. אמרתי לו תגיד לי הוא הביא לך דוגמה או שרטוט? אז הוא אמר לי דוגמה. לא היה לו שרטוט? הוא אומר לי לא, נתן לי דוגמה. הדוגמה שלי הכוונה. אין לו משהו אחר. זה כל הסיפור עם פיליבה וזהו.
ש: הבנתי. עכשיו השם דבורקין אומר לך משהו?
ת: אני רק הבנתי שאתמול היה פה, מה שראיתי הגבוה הזה, אין לי קשר איתו.
עו"ד רז: העד הרגע אמר שסיפרו לו על הדיון של אתמול.
העד: ראיתי אותו אתמול, לא ידעתי מי זה. אבל גם בכל המשפט הזה מה שרשום שם דבורקין, אז נזכרתי דבורקין.
כב' השופט: איך תתייחס לזה שדבורקין אתמול הציג תמונות מאפריל 2007?
העד: אני שמעתי את זה רק אחרי זה.
כב' השופט: כן?
העד: לא יודע להגיד לך כב' השופט. זה לא מעניין אותי בכלל.
כב' השופט: אתה לא קיבלת אב טיפוס?
העד: כלום. אני מוכן להישבע וללכת גם למכונת אמת. אין דבר כזה, לא קיים דבר כזה כב' השופט.
כב' השופט: טוב.
העד: אתה ראית אולי מי כבודו המנהל עבודה שלי והמהנדס, בן אדם עם ראש שאתה אומר לו רק משהו הוא כבר יודע איך לייצר את זה. זה המציא את זרועות ברקן.
כב' השופט: טוב.
העד: זה לא בן אדם סתם. אני מחזיק רק אנשים בעלי מקצוע.
ש: אוקי אני מציג לך את מוצג 6 שלנו, תאמר לי במה מדובר?
ת: זה חשבונית שעשיתי ללינת עשיתי לו דוגמה אחת שילך ויאשר את זה. זה הכל, הנה דוגמה ראשונה.
ש: כן.
ת: לעומת הטמטום שלי שלא לקחתי מדורון אפילו כסף על האב טיפוס הזה. האמנתי לו.
ש: מוצג 7 זה מהאינטרנט אתה יכול להגיד במה מדובר?
ת: לאחר שבדקנו איפה ממה, איך נובע המוצר, יש את זה בכל הבתי חולים, בכל,
עו"ד רז: ומשום מה זה יצא בדיוק כמו שלו, בכל הבתי חולים. איזו מקריות מדהימה.
העד: סליחה?
כב' השופט: הלאה.
עו"ד בן חורין: אין לי יותר שאלות אדוני.
כב' השופט: כן. בבקשה. סליחה, בלי הערות.
חקירה נגדית לעו"ד טולדנו:
ש: אתה יכול להגיד לי מבחינת התאריכים, אתה לא זוכר תאריכים,
ת: כן לא כל כך.
ש: אבל בכתב ההגנה שלכם נטען שהאירוע של האוגרי כביסה שגילית שהאוגרי כביסה אצל פיליבה היה ב-2010,
ת: יכול להיות. אני לא רוצה לנקוב בתאריכים למה באמת יש לי בעיה בזיכרון של תאריכים.
ש: אבל יש פה פער משמעותי לא של ימים אלא של שנים, יש פה כרגע פער של שנים, זה בור של שנים. אני שואל, מכרז שלינת נובל היה בכלל ב-2013.
ת: נו?
ש: האם אייל מלינת נובל פנה אליך, אני מתאר לעצמי,
ת: לא.
ש: לא, הוא פנה אליך אחרי שהוא זכה במכרז, לפני שהוא זכה במכרז?
ת: לפני, הוא ביקש ממני דוגמה.
ש: הוא סיפר לך שהוא מתמודד במכרז?
ת: אני חושב שכן.
ש: הוא סיפר לך שהוא מתמודד במכרז?
ת: אני חושב שכן אבל לא זוכר, הוא אמר יש לי הזמנה, לא אמר לי מכרז. אמר לי יש לי הזמנה לכמויות, אני רוצה תעשה לי אב טיפוס אחד.
ש: עכשיו, כשאייל ביקש שינויים,
ת: כן?
ש: על סמך מה הוא ביקש את השינויים?
ת: על סמך מה? תשמע בא בן אדם מבקש במקום פה מלבן רוצה עגול, רוצה משהו, אין לי בעיה. מה שהוא מבקש.
ש: מה, מבחינה קוסמטית? כי היו דרישות מבית החולים שהוא קיבל?
ת: אני לא יודע, מה שהוא ביקש עשיתי לו.
ש: אתה אמרת לאייל באיזשהו שלב כשהוא בא אליך, שאתה חתמת על הסכם סודיות?
ת: אף אחד לא צריך, אני לא צריך להעביר לאף אחד שום דין וחשבון. אני שום דין וחשבון לא נותן ללקוח.
ש: אתה אמרת לו, אתה לא אמרת לו שיש הסכם סודיות, אתה לא חושב שזה רלבנטי כשאתה מתקשר,
ת: אני לא חושב,
ש: כשאתה מתקשר עם לקוח, שאולי צד שני טוען שיש לו איתך הסכם סודיות, אתה לא חושב שזה אולי רלבנטי עבור מי שמתקשר איתך? אולי אתה מכניס אותו לסיכון? הרגע הוא נמצא במשפט,
ת: אני לא אמרתי לו שיש הסכם,
ש: אולי אם הוא היה יודע,
ת: למה אני יגיד לך,
ש: לא, אולי אם הוא היה יודע הוא לא היה מתקשר איתך בכלל.
ת: אני ברגע שידעתי שהוא הלך למישהו אחר כאשר הוא בא אליי עם האוגרי כביסה אמרתי לו בפנים אדוני אתה אצלי גמרת, אין חוזה ואין כלום.
ש: אז זאת אומרת אם אני אומר לך שזה היה ב-2010 האירוע הזה שאתה אמרת לו שאתה גמרת, אתה בעצם עדיין המשכת לעבוד עם דורון?
ת: כן.
ש: אז אתה מתכוון שהוא לא גמר איתך כמזמין, אלא?
ת: גמרתי מבחינת החוזה.
ש: מבחינת הבלעדיות?
ת: החוזה הבלעדיות שחתמנו.
ש: שהיא כבר לא תקפה?
ת: שחתמנו הסכם של הדדיות בוא נאמר.
ש: אוקי, עכשיו ישאלו אותך, אני אשאל אותך, ולמה אתה לא מעגן את זה בכתב, לא שולח לו מכתב? בשביל הסדר הטוב.
ת: תקשיב, אני אסביר לך,
ש: מכתב אין לי בלעדיות איתך?
ת: תקשיב, אני לא עורך דין ואני לא בנוי לזה,
ש: כן.
ת: אני איש עבודה, שתבין, אני איש עבודה. אני עובד משבע בבוקר עד שבע בערב. בחיים שלי, בחיים שלי, לא חתמתי על מסמך כזה. בא אליי הבן אדם בערב, אני אחרי יום עבודה, בא אליי תחתום לי. נו? אני יודע מה? אני עורך דין, הייתי כמו מטומטם. אתה יודע גם לפני חודש, לפני חודש, בא אליי מישהו אני רק קמתי לשירותים, והוא במקרה מכיר אותו,
ש: דורון.
ת: דורון מכיר אותו, לא משנה, גם בא אליי עם הסכם, אני רק נכנסתי לשירותים וחזרתי וראיתי את ההסכם על השולחן אמרתי לו תקשיב ידידי, אם אתה בא להזמין אצלי ואתה רוצה להחתים אותי על זה, קח את זה ולך הביתה. אל תזמין אצלי. יש לי מספיק על הראש, לא רוצה. הראיתי לו את התיק, במקרה הוא מכיר, איזון הגוף, אתה מכיר את איזון הגוף? הוא מכיר אותך. גם אותו רצית להחתים. אחר כך,
כב' השופט: טוב, אוקי. הלאה.
ת: את כולם הוא מחתים. לא יודע.
עו"ד רז: לא ההיפך הוא עושה לך טובה.
כב' השופט: סליחה.
ש: אתה יודע מה אני אשאל אותך שאלה אחרת, בזמן שאתה התקשרת עם לינת נובל, אתה אומר שאתה לא אמרת לאייל?
ת: לא.
ש: אבל האם בכלל זכרת שאתה בכלל חתום על ההסכם הזה, זו גם שאלה, אתה בכלל זכרת את זה?
ת: אני זכרתי, אבל ברגע שהוא בא אליי,
ש: לא,
ת: ברגע שהוא בא אליי עם כל התיקונים וראיתי שהוא הלך למקום אחר ואחר כך הבנתי גם מדודי שהוא נתן לו יותר זול מאשר אני, אז מה הוא צריך אותי? אצלי הוא בא מזמין 10 10 ואצל מישהו אחר הוא הולך להזמין כמויות, למה נותנים לו יותר זול. אף אחד לא יעשה לו 10 10 20 20.
ש: עכשיו, בעדות של הנתבעים אתמול, הם טענו שהסיבה שהייתה הזמנה אצל דודי פיליבה ב-2009 זה מאחר שהם פנו אליך הם קיבלו הזמנה גדולה, ואתה מבחינת כושר ייצור לא יכולת לעמוד בזה. מה יש לך להגיד על זה?
ת: אין לי מה להגיד, זה שקר. לא נכון. למה עשיתי לו גם כמויות. כל ההזמנות שלו היו בפקסים, אחרת הוא היה שולח לי פקס היה אומר לי 200 יחידות. תסתכל אצלך יש לך הזמנה ל-200 יחידות. אני יש לי בעיה לעשות לו? הוא מצא בשוק מישהו יותר זול והלך, אפילו לא דיבר איתי, לא אמר לי כלום.
ש: השאלה שלי האם הייתה פניה אליך, אם זכור לך אם הייתה פניה ואמרת אני לא יכול לעמוד בטווח זמנים קצר?
ת: לא קיים דבר כזה.
ש: לא היה?
ת: אין, לא היה דבר כזה, בכלל לא היה דבר כזה.
עו"ד טולדנו: אני סיימתי אדוני.
ת: עובדה שעשיתי.
חקירה נגדית לעו"ד רז:
ש: כן, תאמר לי בבקשה, אתה הכרזת לנו בעדותך פעמיים שאתה אמרת לדורון שהוא גמר אצלך, לא חוזה ולא נעליים?
ת: אמת.
ש: היו עדים לאמירה הזו?
ת: אני חושב שאלכס היה גם לידי אבל תשמע, אני חושב שגם אלכס היה לידי, רק אלכס למה ביקשתי ממנו לבוא לבדוק את האוגרי כביסה.
ש: ותאמר לי מאז ועד היום או סליחה, מהמועד שבו אתה אמרת לו שאין יותר הסכם עד המועד שמגיע אליך לינת, פנו אליך יצרנים אחרים שתייצר להם?
ת: אני חושב שכן אבל לא התייחסתי, אמרתי להם אני לא עושה.
ש: אתה לא עושה. למה?
ת: רגע סליחה, ממתי לא הבנתי את השאלה?
ש: מהיום שאתה אומר לדורון אין הסכם יותר ואין נעליים עד לינת?
ת: לא זכור לי שפנו אליי.
ש: לפני רגע אמרת שאתה זוכר שהיו לך פניות?
ת: לא זוכר, טעיתי, אז אני אומר לא זוכר.
ש: היו לך פניות אי פעם מיצרנים שתייצר להם?
ת: מיצרנים לא.
ש: ממתחרים של דורון, סליחה.
ת: כן, היה איך קוראים לו עידו ולוך גם כן היה שהוא פנה אליי, אמרתי לו אני לא עושה.
ש: למה?
ת: מה זה למה?
ש: למה אתה לא עושה? כסף.
ת: אדוני ברגע שאני עושה למישהו לא עושה לאף אחד, נקודה, אין אצלי, זה אפילו בלי חתימה אני עושה את זה. אין דבר כזה, אני שומר על הלקוחות שלי.
ש: בכל הזמן שמי שדורון מייצר אצלך שזה 2007 עד שהוא מסיים שנת 2013, יותר משש שנים רק גוף אחד פונה ומבקש שייצרו לו?
ת: עידו ולוך הוא פנה אליי.
ש: וחוץ ממנו? רק אחד?
ת: עד כמה שזכור לי, זה מה שאני זוכר.
ש: בשלוש שנים מ-2010 עד 2013 יותר משלוש שנים אף אחד לא פונה ומבקש?
ת: לא.
ש: ודורון מזרים לך הזמנות במאות יחידות, רגע רגע לא סיימתי, יש פה אתה יכול להסתכל,
ת: מאות? 10 20. היה אולי 200 אני לא זוכר.
ש: אני אראה לך. מזרים לך הזמנות של מאות יחידות ביודעין שאתה לא חייב לו כלום. אתה יכול לייצר לכל מי שבא לך.
ת: סליחה.
ש: בבקשה?
ת: כל ההסכם שעשינו עד למתי שהוא הביא את התיקונים ההזמנות היו רק אצלי. זה מה שהיה הסכם הדדיות ביני לבינו,
ש: תיכף נגיע לזה.
ת: אפילו אם הייתי יושב איתו בלי הסכם זה ככה היה ממשיך. אבל ברגע שאתה רואה לקוח שלך שנתת לו את הנשמה, כל מה שהוא מבקש אנחנו עושים, הכל על הצד הכי טוב ביותר. פתאום הולך והולך למישהו אחר? בגלל שמה? בגלל שזה יותר זול?
ש: אז אני שואל,
ת: אז זה כבר לא הדדיות, זה כבר נגמר.
ש: אז תענה לי לשאלה בבקשה, יותר משלוש שנים לא פונה אף אחד ומבקש שייצרו לו?
ת: לא זכור לי.
ש: לא זכור לך. עכשיו תאמר לי בבקשה מתי,
כב' השופט: אני רוצה לשאול אותך שאלה.
העד: כן בבקשה?
כב' השופט: תראה, שחתמת את הסכם ההדדיות שהוא הביא לך אותו בכתב, בשלב הזה אתה לא ידעת עדיין שמישהו, שהוא פונה למישהו אחר?
העד: שמה? סליחה, לא הבנתי?
כב' השופט: בזמן שחתמת על הסכם ההדדיות, על ההסכם הזה,
העד: כן.
כב' השופט: עדיין לא ידעת שדורון גם פנה לפיליבה?
העד: לא. לא. באמת שלא.
כב' השופט: אוקי.
העד: רק אחר כך שהתחלתי לבדוק אצל הצבעי,
כב' השופט: טוב מצוין.
העד: רק אחרי זה ידעתי שזה פיליבה.
כב' השופט: אוקי, לא חשוב.
העד: הוא טען בכלל שהוא פתאום לא יודע.
כב' השופט: חתמת,
העד: הוא ישאל את הבית חולים ויחזור אליי.
כב' השופט: תקשיב טוב, תקשיב, כשחתמת על ההסכם לא ידעת שהוא הולך גם עם מישהו אחר בשלב הזה?
העד: לא ידעתי, אם הייתי יודע אז הייתי נותן לו בראש איך שקוראים לזה.
כב' השופט: רגע. ואתה אומר גם בלי הסכם היה הדדיות ולא הייתי צריך הסכם בשביל הדבר הזה?
העד: אמת.
כב' השופט: כי אני לא מייצר אצל לקוחות אצלי ולכן אין זה, נכון?
העד: כן.
כב' השופט: ולכן אני שואל אותך למה מצאת לנכון לציין בהסכם, הסכם זה כל עוד הזמנות רק אצל ינאי?
העד: נכון.
כב' השופט: למה מצאת לנכון? למה היית צריך את זה?
העד: תשמע, אני אמרתי לך, אני לא עורך דין כב' השופט.
כב' השופט: אבל למה,
העד: אני רשמתי את זה,
כב' השופט: למה?
העד: מבחינת הדדיות, שהוא בא ומזמין רק אצלי. נקודה. ברגע שהוא לא מזמין אצלי הוא גמר את הקריירה שלו אצלי.
כב' השופט: אבל למה היית צריך לכתוב את זה?
העד: בבקשה?
כב' השופט: הלא זה היה ברור, גם אם לא היו כותבים את ההסכם, בשביל מה הוספת את זה?
העד: בשביל מה הוספתי?
כב' השופט: גם אם לא היה הסכם לא היית נותן למישהו אחר.
העד: אני שומר על הלקוחות שלי נקודה, ברגע שהוא הפר את ההסכם שהוא בא אליי עם התיקונים,
כב' השופט: אבל למה היית צריך לכתוב את זה?
העד: למה הייתי צריך? זה אני לא יכול להגיד לך, לא יכול להסביר למה, רשמתי.
כב' השופט: טוב. ולמה התכוונת שכתבת מצורף בזה צילום של הפח? איזה פח?
העד: הפח, האוגר, מה שהוא קרא לזה, בהתחלה הוא קרא לזה פח.
כב' השופט: טוב.
העד: זה מה שהוא קרא לזה.
כב' השופט: אז למה לא כתבת אוגר?
העד: אני אמרתי לך, אני לא עו"ד.
כב' השופט: טוב.
ש: כמה זמן הוא קרא לזה פח? מתי התחילו להשתמש במילה אוגר?
ת: אל תשאל אותי שאלות כאלה, הוא לא הזמין אצלי פח אשפה, זה מה שהוא הזמין אצלי כל הזמן.
ש: כן, תאמר לי בבקשה, אין לנו מחלוקת אבל, אתה בא ואומר שאתה לא חייב לו שום דבר מכוח ההסכם הזה כי הוא ייצר אצל אחרים. והוא גמר אצלך את הקריירה.
ת: ברגע שראיתי אמרתי.
ש: כן, זאת אומרת אין לנו מחלוקת שאם הוא לא ייצר אצל אחרים, שמה שאתה אומר לנו זה לא נכון, אז אתה חייב לו?
ת: תסביר לי, קשה לי.
ש: אנחנו שנינו מסכימים, אני ואתה,
ת: כן?
ש: שאם הוא לא ייצר אצל אחרים אז לפי ההסכם הזה אתה אסור לך לייצר למישהו אחר, נכון או לא נכון?
ת: אמת.
ש: אמת. אוקי עכשיו תאמר לי בבקשה, כשאתה אמרת בעדות הראשית שלך שכשדורון הגיע כדי, אתם לא ייצרתם דבר כזה לפני זה, אתה גם אמרת,
ת: ייצרנו לנייר.
ש: אני מצטט ממך, אתה אמרת אני לא ידעתי מה זה אוגר כביסה, ואז אתה אומר מגיע דורון, ואמרת אלכס לקח מידות. קראתי למהנדס שלי,
ת: לא מידות.
ש: זה מה שאמרת. אפשר לשמוע את זה בהקלטה.
ת: לא מידות, הוא לקח מידות של הניילון הזה.
ש: הוא לקח את המידות של הניילון?
ת: של הניילון.
ש: הבנתי. אוקי, ולמה הוא לא פשוט חשב להשאיר אצלו את הניילון?
ת: מה זאת אומרת? לא הבנתי.
ש: למה הוא עשה דבר כל כך מוזר כמו למדוד שקית של ניילון במקום, תסביר לי?
ת: אני אסביר לך,
ש: כן.
ת: היות וזה מלבני זה לא דבר שטחי ניילון, צריך לעשות לו משהו שיהיה מכופף בדיוק שהניילון ייסגר עליו והמכסה יסגור אותו.
ש: הבנתי. המכסה יסגור אותו?
ת: כן.
ש: עכשיו תאמר לי אתה אמרת בעדות שלך שאדון לינת ביקש שינויים. נכון?
ת: כן.
ש: שינויים ביחס למה הוא ביקש, מה הוא ראה ואמר לא, אני לא רוצה כזה אני רוצה משהו אחר?
ת: אני רוצה שינויים, אני רוצה אוגר כביסה, ואני רוצה שינויים. במקום שתעשה לי ישר אני רוצה שתעשה לי עקום, הוא היה מבקש עגול היינו עושים עגול, כל מה שהוא ביקש.
ש: תקשיב, שינוי זה שלוקחים משהו ועושים איזושהי פעולה כדי לתת לו צורה אחרת. מה ביחס למה? הוא אמר לך אני לא רוצה כמו מה? תעשה לי אחרת מה..?
ת: יכול להיות שהוא ביקש ממני לעשות שינויים, כן, אבל מה,
ש: זה שהוא ביקש זה בטוח, אבל ביחס למה?
ת: מה זאת אומרת ביחס?
ש: הוא אמר לך אני לא רוצה כמו מה? אלא עם זוויות מכופפות?
ת: לא יודע אם הוא אמר לי ציין לי כמו לינת, אה.. כמו,
ש: דורון.
ת: דורון. לא יודע אם הוא ציין אבל הוא אמר לי אני רוצה אותו אוגר כביסה, מה שאתם מייצרים, הוא ידע שאני מייצר את זה, הוא ידע. וביקש את השינויים, במקום לעשות ישר תעשה לי.
ש: הוא אמר לך תשמע ראובן תעשה לי אוגר כביסה כמו של דורון אבל תעשה לי את הברזלים מכופפים ותעשה לי?
ת: אני לא יודע אם הוא ציין דורון, ציין מדיליין, לא זכור לי שהוא ציין את זה.
ש: זה נורא חשוב לנו להבין,
ת: אז אני מסביר לך.
ש: כשהוא פנה אליך,
ת: לא זכור לי.
ש: אני אעזור לך להיזכר, בשביל זה אני פה.
ת: בסדר.
ש: כשהוא פונה אליך הוא מזכיר את השם מדיליין או לא?
ת: לא זכור לי.
ש: שהוא מזכיר?
ת: לא זכור לי אני אומר.
ש: אתה לא זוכר מה היה בשיחה?
ת: מה זה לא זוכר, אני אומר לך לא זוכר שהוא אמר לי אני רוצה כמו של זה, אני הבאתי את המהנדס שלי והם ישבו יחד, הוא אמר לו תעשה ככה, תעשה ככה.
ש: בוא נישאר בככה וככה, אוקי?
ת: כן.
ש: מגיע המהנדס,
ת: כן.
ש: אוקי, הם משרטטים אוגר מאפס שבמקרה במקריות מופלאה נראה אותו דבר?
ת: נראה לי שכן.
ש: מאפס?
ת: תקשיב,
ש: אתה ראית את זה?
ת: בוא אני אסביר לך משהו, אני אסביר לך. ברגע שיש משהו מקצועי שלקוח מבקש משהו מקצועי אני יוצא מהשיחה ומושיב אותם יחד, הם מתכננים הם עושים, זה שאולי אמר לו אני רוצה את לינת, רוצה נעליים, לא יודע להגיד לך.
ש: אתה היית בתהליך העבודה?
ת: אני יושב במשרד אבל אני לא שומע מה הם מדברים. הם יושבים לגבי דברים טכניים.
ש: אז יכול להיות שאלכס במקרה מוציא לו את השרטוטים,
עו"ד טולדנו: אני מתנגד לשאלה.
ש: של האוגר של דורון.
ת: לא זוכר, אני לא זוכר. יכול להיות שכן, יכול להיות שלא.
ש: הבנתי. עכשיו תאמר לי, יש משהו שקשה לי בגרסה שלך, אתה בא ואומר תשמע, אני מרגע שהזמינו אצל יצרן אחר, אני לא חייב שום דבר לאף אחד?
ת: אמת ויציב.
ש: זאת אומרת אני יכול לעשות מה שאני רוצה?
ת: ידידי, ההסכמה היא הדדיות.
ש: אתה לא מבין אני מסכים איתך,
ת: אה בסדר.
ש: אני רק רוצה שתסביר לי משהו.
ת: כן?
ש: למה,
ת: גם אם לא היה, תקשיב, גם אם לא היה המסמך הזה והוא היה הולך ללקוח אחר והייתי יודע, הוא גמר אצלי.
ש: הבנתי. אני מבין.
ת: גמר אצלי, אני בן אדם ישר.
ש: אני חושב שאתה צודק אז תן לי,
ת: תודה.
ש: אז תן לי לשאול אותך שאלה. שני אנשים העידו פה אתמול, וזה מה שקשה לי עם הגרסה שלך, שאחרי שהם מגלים שמסיבה מופלאה הם הפסידו במכרז לאוגר זהה, הם מתקשרים אליך ואומרים לך ראובן איך יכול להיות דבר כזה שמישהו ייצר כמונו ואתה אומר להם תשמע אני לא יודע על זה בכלל. למה אתה לא אומר להם תראו,
ת: אני לא צריך להביא,
ש: רגע, לא סיימתי.
ת: אני לא צריך להביא שום,
ש: לא סיימתי את השאלה.
ת: אני לא צריך להביא לאף אחד שום נתונים.
ש: לא, אבל למה אתה לא אומר להם, תשמעו מה אתם רוצים? אני לא חייב לכם שום דבר, אתם הפרתם את הסכם הסודיות ואני אעשה מה שאני רוצה?
ת: אני, תשמע, אני לא צריך לתת לאף אחד שום דין וחשבון. שום דבר.
ש: זאת אומרת אתה מודה,
ת: נו?
ש: שכשהם התקשרו אליך אתה למעשה שיקרת להם, אמרת להם שאתה לא קשור לסיפור הזה?
ת: אני לא נותן,
ש: וידעת שאתה ייצרת את זה?
ת: אני לא מעביר שום אינפורמציה בין לקוח ללקוח.
ש: הבנתי.
ת: לא צריך לתת לאף אחד שום דין וחשבון.
ש: הבנתי הבנתי. תגיד לי בבקשה, מתי, אני יודע שאתה חלש בתאריכים אבל בוא ננסה איכשהו להסתדר. יש לנו תמונות של האוגר אצל אדון דבורקין באפריל 07 ויש לנו,
כב' השופט: ראובן, השאלה שלו אבל הייתה אחרת. תראה, אל תיתן אינפורמציה מלקוח ללקוח, זה לא עסק שלך.
העד: נכון.
כב' השופט: נניח. אבל פה הוא בא אליך בטענה.
העד: מי?
כב' השופט: אומר לך ראובן תקשיב מישהו עושה את, אתה ייצרת, נתת, עשית ללינת או למישהו שזכה במכרז במקומי, ואתה בא ואתה יודע שאתה ייצרת את אותם הדברים האלה, ואתה מתנער, אומר אני לא יודע, אני לא יודע שום דבר על הדברים האלה.
העד: נכון, אני לא צריך לתת לאף אחד דין וחשבון על מה שאני עושה.
כב' השופט: טוב.
העד: ברגע שהבן אדם הפר את ההסכם ביני לבינו גמרנו.
כב' השופט: טוב.
העד: אין לי שום לתת אינפורמציה לאף לקוח, ולא רק הוא. כל לקוח שבא אליי ראובן כמה עשית לו, כמה מכרת לו, אני לא נותן. אין אצלי דברים כאלה.
כב' השופט: טוב.
העד: אבא שלי ז"ל ניצול שואה אמר לי ראובן תמיד תלך בדרך הישרה אתה תצליח וככה אני עושה את זה עד היום.
כב' השופט: טוב.
העד: והצלחתי.
ש: עכשיו תגיד, סתם פרט שמעניין אותי.
ת: נו?
ש: את השינוי בצורה של הדוושה לינת ביקש?
ת: אני לא יודע.
ש: לא יודע, בסדר.
ת: נראה לי שאלכס יכול לתת לך את התשובה.
ש: אגב, גם לא יודע זו תשובה.
ת: נראה לי שאלכס יכול לתת תשובה.
ש: טוב. עכשיו תאמר לי בבקשה לשאלה של התאריכים, אני אעזור לך, באפריל 07 אנחנו רואים אצל אדון דבורקין תמונות של האב טפוס שהוא טוען שהוא ייצר,
ת: לא, אמרתי לך רק אתמול,
ש: אני יודע. רק תישאר עם התאריך. ואתה יכול לראות הזמנה ראשונה של אותם 20 יחידות שהתאריך שלה זה אוגוסט 07, אז מתי בפעם הראשונה, אוקי, הנה אני אראה לך שתראה, 30.8.07, מתי בפעם הראשונה אתם מוציאים מפס הייצור אב טיפוס מוגמר?
ת: אני גם לא זוכר את התאריך אבל אני זוכר את המקרה שעשינו לו הכל, שהוא בא עם השקית ניילון. לא זוכר תאריך, באמת שלא.
ש: שוב אני אומר, הוא מגיע עם השקית ניילון,
ת: אמת.
ש: בין אפריל לאוגוסט, זה ברור לנו.
ת: אל תתפוס אותי,
ש: לא, זה יש לנו ראיות לזה.
ת: טוב.
ש: מתי יש לך אב טיפוס מוכן בערך?
ת: אחרי תקופה שהוא היה אצלי דורון עם השקית ניילון, לאחר כשבוע, לא זוכר בדיוק, עשה לו אלכס את הדוגמה.
ש: אחרי שבוע יש לו דוגמה?
ת: משהו כזה.
ש: זאת אומרת שההזמנה הזו, 30.8.07, נכנסת אחרי שכבר יש?
ת: פה הוא מבקש ממני, אני אסביר לך,
ש: בבקשה.
ת: פה הוא מבקש ממני כל מיני שינויים. אחרי שעשיתי לו את הדוגמה.
ש: כן אני יודע לקרוא.
ת: אתה שואל אותי אני עונה לך. הוא ביקש תוסיף את הגומיות, תוסיף זה, תוסיף זה. זה מה שעשיתי.
ש: אז בוא תסביר לי אם כך, למה המהנדס שלך אלכס שהוא אחראי על הייצור על פי מה שאני מבין, אומר שהאוגר הראשון יוצא מפס הייצור אחרי התאריך הזה?
עו"ד טולדנו: לא לא, סליחה.
עו"ד רז: לפני שאתה קופץ תשמע את ההקלטה.
עו"ד טולדנו: אני עכשיו מוכן לשמוע את ההקלטה.
עו"ד רז: הוא חזר על זה שלוש פעמים ואני יודע שהתשובה,
עו"ד טולדנו: ובית המשפט גם שמע.
כב' השופט: אוקי, אוקי.
עו"ד רז: אני חזרתי על החצי שנה שבעה חודשים אולי חמש פעמים.
עו"ד טולדנו: הוא אמר כל מקרה,
עו"ד רז: תענה לי בבקשה על השאלה.
עו"ד טולדנו: בסדר, אתה זוכר.
כב' השופט: טוב אי אפשר לשאול אותו. זו גרסתו.
עו"ד רז: זו גרסתך. נראה אם יש לי עוד שאלות.
כב' השופט: טוב.
ש: רגע סליחה, מתי אמרת לנו שאתה רואה אצל דודי פיליבה את השלדים בצבע?
ת: הייתי אצל הצבעי אז ראיתי.
ש: בערך מתי זה קורה?
ת: אני גם לא זוכר תאריך.
ש: אבל אמרת לנו שזה קורה אחרי המשפט, אמרת את זה בעדות?
ת: יכול להיות, אל תתפוס אותי בתאריך. לא יודע, אני הלכתי אליו.
ש: התאריכים במקרה במשפט הזה מאוד מהותיים.
ת: ידידי אני לא זוכר תאריכים.
ש: הבנתי.
ת: ואמרתי לך את זה מלכתחילה. אני פשוט הייתי אצל הצבעי, ראיתי את האוגרים, אמרתי לו מה זה יגאל? אמר לי ראובן, גם הוא בדיוק כמוני, אנחנו אנשי עמך, אמר לי ראובן אל תשאל אותי. אמרתי לו לא תגיד לי אמת, עכשיו של מי זה? אמר לי של דודי.
ש: עכשיו תאמר לי בבקשה כמה אוגרים בשנת אתה לא טוב בתאריכים הוא מביא לתיקון, כשגיליתם שזה לא שלו?
ת: אני חושב ש-25-30, אל תתפוס אותי על מילה. כמות. הוא הביא טנדר, כמות.
ש: הביא עם טנדר 30 אוגרים?
ת: טנדר.
עו"ד רז: טוב, תודה רבה.
כב' השופט: נצא להפסקה.
עו"ד רז: חצי שנה אדוני?
כב' השופט: כן.
לאחר הפסקה:
כב' השופט: כן בבקשה.
העד מר יפתח גלר לאחר שהוזהר כדין משיב בחקירה נגדית לעו"ד בן חורין:
כב' השופט: שמך בבקשה?
העד: יפתח גלר.
כב' השופט: אתה חייב לומר את האמת וכל האמת. ברור?
העד: ברור.
ש: שאלה כזו, במהלך המשפט אני אומר לך שבמהלך המשפט הוצג עלתה טענה שכאשר לוחצים על הדוושה, ויש שתי אפשרויות, או להרים אותה באופן הדרגתי ואפשרות נוספת לנעול אותה בסוף,
כב' השופט: מיהו, מהו?
עו"ד בן חורין: הוא הביא חוו"ד מטעם הנתבעת 2 אדוני.
עו"ד רז: כן, אני לא הבנתי למה לשאול שאלות שהן מעבר לחוות דעתו?
עו"ד בן חורין: אני חוקר בחקירה נגדית. אדוני רוצה משהו בראשית?
עו"ד רז: איך ראשית?
עו"ד בן חורין: קפצתי מהר מדי. סליחה.
כב' השופט: אתה הגשת חוות דעת?
העד: כן.
כב' השופט: ואתה עומד מאחוריה?
העד: בהחלט.
כב' השופט: עכשיו אתה יכול לשאול.
עו"ד בן חורין: תודה.
ש: עכשיו, במהלך המשפט אני אומר לך שעלתה טענה שאפשר ללחוץ על הדוושה להרים אותה לסירוגין ואחרי זה אפשר לנעול אותה, לעומת מצב שבו כאשר לוחצים עד הסוף המכסה פשוט מגיע לסוף ואז נסגר.
כב' השופט: אתה הבנת אותו?
ש: יש בזה איזשהו חידוש. אתה יכול לחוות את דעתך לגבי העניין הזה?
ת: אז ככה, אני אוכל גם לגשת למוצר תוך כדי עדות?
כב' השופט: שם יש למשל את המוצר הצרפתי.
העד: כן.
כב' השופט: אם אתה עושה את ההלבשה, תלחץ אותו, אתה לא יכול.
העד: נכון.
כב' השופט: אם אתה לוחץ אתה נעלת אותו במצב הנוכחי.
העד: כן. בז'רגון ההנדסי קוראים לתופעה הזו נעילה גאומטרית. מה שאנחנו רואים כאן, הוא דבר מאוד מאוד בקינטיקה אין בו שום חידוש, הוא מאוד פשוט ומאוד מוכר. בניסיוני מה שכתוב בחוות דעתי שהייתי מנהל הנדסה בחברת צאג סטנלי ישראל, פיתחנו הרבה מאוד ארגזי כלים שכל בעל מלאכה או בן אדם שהוא מחזיק כלים משתמש בו. ואחד הדברים הבסיסיים היה שפותחים את המכסה שהוא לא ייטרק באופן ספונטני חזרה, אלא שהוא יחזיק.
כב' השופט: כן אבל את הארגז כלים אתה לא פותח עם הרגל.
העד: זה לא משנה. כל מה שקובע פה, אין שום קשר לפתיחה ברגל לזה שהמוצר הזה עומד בפני עצמו, כל מה שצריך לעשות זה אפשר לראות את זה, אני אראה לביהמ"ש במבט צד, אתה יכול לדמיין לך שבעצם לגאומטריה הזו נניח שזה איזשהו גלגל והמוט הזה הוא כמו ברכבות, בקטרי קיטור שיש אם זה הגלגל יש כאן מוט שעושה את התנועה הזו ומסובב את הגלגל.
כב' השופט: כן, אבל תראה,
העד: ברגע שהציר נקודת הריתום ברגע שהיא עוברת את הציר לצד השני,
כב' השופט: תראה, תראה.
העד: מרכז הכובד,
כב' השופט: תראה. זה הכל בסדר. בוא נאמר זה לא פטנט אבל מספיק בפטנט מסוים שיהיה רכיב אתה יכול לקחת הרבה מאוד פטנטים, אתה יכול לקחת הרבה מאוד רכיבים שנניח אפילו יש עליהם פטנט או שאין עליהם פטנט, וכשאתה מרכיב אותם ביחד ויוצר משהו ייחודי אז זהו הפטנט. מספיק שאחד יהיה לצורך הזה, או המדגם לצורך העניין, אפילו לא פטנט, המדגם וכדומה. זאת אומרת אחת הדרישות הנוספות שהיו, כך העידו, אני מדבר כרגע על פי העדויות, אחת הדרישות היו שזה יהיה ככה. זאת אומרת אם אתה מסתכל לדוגמה על הפטנט, לא הפטנט, על הזה הצרפתי שהביאו לי כדוגמה, אוקי? ואני מדבר כרגע על אוגרים לבתי חולים, ואני לא מתעסק לא בארגז כלים ולא בשום דבר, כי ארגז כלים אנחנו גם לא פותחים אותו ברגל אלא אנחנו מרימים אותו עם הזה ואז הוא נשאר. גם עם זה, אם תרים אותו ביד, תרים אותו עד הסוף, אז הוא יישאר.
העד: נכון.
כב' השופט: הוא יישאר. למה לי ללכת עד ארגז כלים? גם האוגר הזה אם תרים אותו עד הסוף הוא יישאר. אחת הטענות, אני לא יודע אם אקבל או לא אקבל אותה, אלה שני דברים נפרדים, אבל לפחות אחת הטענות, בוא נקרא אחת התביעות בשפה הזה, אחת התביעות אומרת שהייתה דרישה שהגיעה מבית חולים או מכל מקום אחר, וזה לא חשוב כרגע, שהמנגנון הלחיצה שיילחץ זה יישאר במצב הזה, לחיצה ברגל. זאת אומרת שתוכל להרים מעט ברגל ואז להכניס רק את הכביסה המלוכלכת, אבל אם תרצה להוציא בלי מגע יד תרים את הלחיצה ותיקח את כל הזה, ועל כן באה הדרישה הזו. הבנת את הטיעון?
העד: הבנתי, אני לא הבנתי מה בדיוק שאלת בית המשפט אליי בנושא הזה. על מה אני נשאל?
כב' השופט: זאת אומרת במה שאתה ראית באוגרים שראית ובדקת וכל הזה, האם מצאת אוגר אני מדבר אוגר כביסה, לא פח אשפה ולא זה, ולא שום דבר, האם מצאת אוגר כביסה שעונה על הקריטריון הזה? שאתה לוחץ בלחיצה והוא מגיע למצב של עצירה כזו? אתה מבין למה אני מתכוון? ללא מגע יד.
העד: אני התייחסתי בחוות הדעת שלי ובמה שהתבקשתי לשאלות שהיו כתובות בחוות הדעת.
כב' השופט: כן, אבל מותר לי לשאול אותך שאלות נוספות.
העד: כן כן בהחלט.
כב' השופט: כי אתה מבין שמספיק אין על זה פטנט אבל אני בכוונה לוקח אותך לפטנטים, שזה דבר איך אומרים פטנט יש לו יותר דרישות מדבר כזה, אבל מספיק שלמשל אני לא יודע, יכול להיות שאם הייתי בא לרשם, היה בא אותו אדם לרשם הפטנטים והיה אומר תראה זה מהותי, זה מהותי. הקטע הזה הוא מהותי. והיה אומר אוקי, ואני רוצה לרשום על זה פטנט. על זה אני רוצה לרשום פטנט ואני מראה לך את כל מה שהיה קיים עד היום, שעד היום אי אפשר לעגן את זה בדבר, וזה נקודה מאוד חשובה לזה לא' לב' לג' לד' לה', היה עובר רשם הפטנטים, בודק את כל הדברים האחרים והיה אומר אני רושם פטנט על ה..?
העד: כן, אני לא ראיתי עוד אוגרי כביסה חוץ מהאוגר הצרפתי והאוגר הזה.
כב' השופט: כלומר באוגר הצרפתי זה איננו קיים?
העד: באוגר הצרפתי כרגע כמו שהוא. אבל גם בחוות הדעת ההנדסית ההבדלים פה הם כל כך מינוריים שלעשות את זה פה, יכול להיות שזה אפילו בצורה אקראית נעשה. זה רק עניין של אורך מוט.
כב' השופט: לפעמים הבדל מינורי הוא הבדל.
ש: אני רק רוצה להבין, בעקבות מה ששאל אותך ביהמ"ש הנכבד. אתה מתוך המומחיות שלך בתחום שלך,
כב' השופט: זה לא משנה אם קל לייצר את זה ככה.
עו"ד בן חורין: לא לא לא, לא שאלתי אם קל לייצר את זה.
כב' השופט: זה לא שייך בכלל.
ש: אני, במחילה מכבודו של אדוני, אני חושב שאני אנסח את זה אחרת. האם בהינתן שיש עגלה,
כב' השופט: לא בהינתן.
ש: שאין בה את הדבר הזה ויש עגלה שיש בה את האפשרות, האם יש איזה חידוש המצאתי בדבר הזה או שזה איזה משהו שהוא ידוע?
כב' השופט: תראה, אנחנו לא עוסקים בפטנט.
עו"ד בן חורין: אני מודע לזה. אבל אנחנו מדברים עדיין אם יש משהו שהוא טריוויאלי אז הוא גם לא יהיה סוד מסחרי אדוני.
כב' השופט: לא טריוויאלי, תראה, העניין אם זה טריוויאלי או לא טריוויאלי זה לא אני יכול להחליט ולא אתה יכולים.
עו"ד בן חורין: רק מומחים.
כב' השופט: לא.
עו"ד בן חורין: אלא?
כב' השופט: גם מומחה, המומחה יכול להגיד זה שונה מזה בנקודה הזו והזו. קל מאוד לייצר את זה כך. זה פשוט, זה גם מה שהוא אמר, אתה מאריך את הזרוע ונקודת האחיזה וכו' וכו'. קל מאוד בוא נאמר אם אתה שואל אם קל לייצר את זה? קל מאוד לייצר את זה. זה לא המבחן. זה לא המבחן. אתה יכול לקחת לתלות סכיני גילוח פלסטיק שתתלה אותו וזה פטנט, יש כזה של ג'ילט ויש כזה של אחרים וכל הדברים האלה, שהם שונים זה מזה בצורתם.
עו"ד בן חורין: כן.
כב' השופט: זאת אומרת עושים את אותו תפקיד אבל שונים זה מזה בצורתם, זה בוודאי מדגם.
עו"ד בן חורין: כן, אז אולי אני אשאל את זה אחרת. האם האפשרות הזו לנעול את המכסה בסוף העלייה שלו, זה משהו מיוחד? יש בזה משהו חדשני? מהפכני?
העד: מניסיוני ההנדסי, בתכנון של דברים כאלה קינטיים, בדיוק של מכסים כאלה ולא חשוב הקונטקסט שלהם, אני לא רואה פה שום דבר שהוא חדשני. אני מהנדס משנת 92 נתקלתי בגאומטריה כזו גם במוצרים דומים לכאלה.
כב' השופט: זה לא פטנט.
העד: אני לא רואה כאן שום דבר חדשני, ואני רק אומר מקצועית שלפתור דבר כזה של נעילה גאומטרית, כן? זה דבר מאוד מאוד טריוויאלי.
כב' השופט: שאלתי אם אתה ראית אוגרים עם נעילה גאומטרית?
העד: אני לעניין הדיון שלנו ראיתי רק את שני האוגרים האלה ואותם ראיתי.
כב' השופט: אוקי.
העד: לא ראיתי אוגרים של יצרנים אחרים, ולא התעסקתי איתם.
כב' השופט: ובאוגרים האלה שאתה מסתכל עליהם,
העד: זה רק שני אלה כרגע.
כב' השופט: בזה אין נעילה.
העד: כרגע לא, אין לו נעילה גאומטרית. הוא על הסף.
כב' השופט: אוקי.
העד: הוא ממש על הסף.
כב' השופט: אבל אין נעילה גאומטרית.
העד: כרגע לא.
כב' השופט: בסדר אוקי.
העד: זה מתנדנד, פה למשל נתתי טריקה והוא נתקע. היו מקרים שהוא לא נתקע, הוא על הסף. כנראה שלא חשבו על זה בתכנון הזה, אני יכול רק להעריך אני לא יודע. אני לא תכננתי את המוצר.
כב' השופט: טוב. זה לא סתם תוכנן ככה, סליחה, לפחות מהעדויות. אני לא יודע.
העד: אני לא יודע.
כב' השופט: גם אני לא יודע.
העד: אני התבקשתי,
כב' השופט: גם אני לא יודע.
העד: אני התבקשתי לתת את חוות דעתי.
כב' השופט: גם אני לא יודע, אני אומר רק מהעדויות ששמעתי שהדרישה הייתה שבאה מהשטח, מבתי החולים, שהנעילה תהיה נעילה גאומטרית בניגוד ל, זאת אומרת קודם לא היה, בהתחלה הייתה איפה דף השינויים?
עו"ד רז: מוצג ב'.
כב' השופט: לא חשוב. בהתחלה הייתה,
עו"ד רז: ההזמנה שכתוב להחליף?
כב' השופט: תראה לי, אני רוצה לראות אם זה מופיע פה.
עו"ד רז: לא, פה לא כתוב לייצר נעילה. את הנעילה אנחנו אומרים שייצרנו עוד לפני, זה מה שדבורקין עשה.
כב' השופט: כן, כן. אני פשוט שמעתי ראיות, אקבל או לא אקבל זו שאלה אחרת בפסק הדין, אבל לפחות שמעתי ראיות שהתייחסו לשאלה הזו ואמרו שבאה דרישה שזה לא, זאת אומרת א' שזה יעמוד בחוזק של, בחוזק המתאים כי הרבה אנשים סוגרים בידיים וזה, הרבה פעולות וזה לא אדם אחד סוגר, זה כמו רכב השכרה, נוהגים בו הרבה נהגים, הדבר הזה. והדבר השני גם עניין של משקל שאם זה ייפול על יד או משהו שזה לא יעשה את, לא יגרום לפציעה של,
העד: קרוב לוודאי שבגלל זה הוא גם פלסטיק.
כב' השופט: בבקשה?
העד: קרוב לוודאי שבגלל זה הוא פלסטיק.
כב' השופט: נכון שלא יפצע, והדבר השלישי קודם זה היה פיבר או מה היה פיברגלס, והנקודה השלישית שזה יהיה את שני המצבים, מצב אחד שאתה מרים ודבר נוסף של הנעילה. זו הייתה הדרישה ולכן זה לא במקרה יוצר כמו שזה יוצר. כן?
חקירה נגדית לעו"ד רז:
ש: כן אני אקצר, שתיים שלוש שאלות קצרות בבקשה. אתה בחוות הדעת שלך אם אתה יכול להסתכל אתה כותב שהתבקשת לחוות דעתך לגבי שתי שאלות והראשונה אני מקריא לך, נתבקשתי לבחון את מידת מורכבות המוצר והאם ניתן לייצר את העגלה כפי שהיא במסגרייה אחרת ללא כל שרטוטים מוקדמים, רק על פי דוגמה של המוצר, באמצעות הנדסה חוזרת?
ת.: כן.
ש: לחדד איתך את המסקנה שלך, חוות הדעת שלך קובעת שלייצר את האוגר הזה באמצעות הנדסה חוזרת, זאת אומרת לקחת אב טיפוס ולייצר כמותו זה עניין של מה בכך, עניין פשוט?
ת: פשוט.
ש: ועוד דבר בבקשה, על סמך מה אתה מבסס את חוות הדעת? אתה מכתיר אותה חוות דעת של מומחה. למה אתה חושב שאתה מומחה?
ת: אני רואה את עצמי מומחה, בעל ניסיון רב בתכנון ופיתוח של מוצרים הנדסיים.
ש: אוקי.
ת: כשברקע המקצועי שלי יש הרבה מאוד שילוב גם של פלסטיק ומתכת, כאשר במתכת מה שאנחנו רואים כאן לפנינו זה מוצרים שעשויים ממסגרות פשוטה. יש כאן פרופילי מתכת סטנדרטים שאני יכול היום ללכת אפילו ליישוב ליד המקום שאני גר לאיזה ספק ברזל, להביא לו את זה ולבקש שהוא יעזור לי ויספק לי. אני גם יכול לעשות את זה בעצמי. הדברים כאן הם מאוד מאוד פשוטים. יש כאן בסה"כ מסגרת תחתונה שמחזיקה ארבע גלגלים ורק לדוגמה אני גם ציינתי את ההבדל בין רצפה אחת שנראית כמו גריל ורצפה אחת שטוחה,
ש: כן זה,
ת: היא רק שינוי פונקציונלי. היא לא משנה כלום. היא יכולה התוך יכול להיות או לא יכול להיות, זה לא ישפיע כהוא זה על תפקודו של המוצר, ואם הפרופיל כאן הוא פרופיל מלבן בגודל אחד והשני הוא קצת טיפה שונה, זה ממש בטל בשישים.
ש: את זה אני מבין. מה אתה עושה היום?
ת: היום אני עצמאי.
ש: כן.
ת: מזה שש שנים. יש לי משרד.
ש: שעוסק במה?
ת: אני עוסק בתכנון ופיתוח של מוצרים.
ש: איזה מוצרים?
ת: הרבה מוצרים שיש בהם פלסטיקה, פלסטיקה ומתכת, מוצרים לתעשיית האוטומטיב, מוצרים שיש בהם גם תבניות להזרקה, פיקוח על תבניות להזרקה, יעוץ ללקוחות בנושא של תהליכי היצור, מציאת הטכנולוגיה המתאימה.
ש: אבל אין לך, אתה לא בעל השכלה בתחום הזה, נכון?
ת: אני בעל השכלה בתחום הזה כי אני מהנדס.
ש: אבל אתה מהנדס חקלאי?
ת: אני סיימתי בפקולטה להנדסה חקלאית, יש בה שתי מגמות, מגמה אחת היא מגמת מיכון והיא הנדסת מכונות לכל דבר,
ש: כן.
ת: את רוב המקצועות האלקטיביים ומקצועות החובה עשיתי בפקולטה להנדסת מכונות, המגמה השניה שם היא מים וקרקע וזה אנשים שמתכננים מאגרים וכן הלאה.
ש: איך קוראים לתואר שיש לך? יש לך BSC ב?
ת: BSC בהנדסה חקלאית בטכניון, במגמת מיכון.
ש: הבנתי. תודה רבה אין לי שאלות נוספות. תודה. זהו, משוחרר.
עו"ד בן חורין: בית משפט יכול לפסוק את שכרו של העד?
ש: רגע אני סליחה, סליחה בבקשה. אין צורך.
כב' השופט: החלטה:
החלטה
שכרו של העד בסך 2500 ₪ ישולם לעד ע"י הנתבעת 2.
ניתנה והודעה היום, 22.03.2016, במעמד הנוכחים.
_______________
יהודה פרגו
שופט בכיר
העד מר אייל קורקוס לאחר שהוזהר כדין משיב בחקירה ראשית לעו"ד טולדנו:
כב' השופט: כן, אתה מוזהר לומר את האמת וכל האמת אחרת תהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק, ברור?
העד: כן.
ש: אייל שלום, תספר לנו בבקשה על החברה שלך, מתי היא נוסדה, במה היא מתעסקת ואת השתלשלות האירועים מבחינתך שקדמה להגשת התביעה בהקשר של אוגרי הכביסה?
ת: אוקי. אני הבעלים של חברת לינת נובל, משנת 2006, החברה שלי מתעסקת מייצרת מוצרי אלומיניום בעיקר לבתי חולים, עגלות, עגלות החייאה, עגלות טיפולים, עגלות תרופות, אוגרי כביסה גם. הרבה מאוד סוגים של עגלות וציוד לבתי חולים. אנחנו עובדים עם רוב בתי החולים בארץ ועם קופות חולים וזהו. בנוגע להשתלשלות האירועים,
ש: אני מבין שהיה,
ת: עוד דבר קטן, סליחה, אנחנו מייצרים הרבה מאוד מוצרים זה 50% מהפעילות שלנו, ו-50% זה שיווק, אנחנו משווקים מוצרים של חברות אחרות כמו של ינאי וכמו עוד חברות. אנחנו קונים ומוכרים. סוחרים.
ש: איזה מוצרים אתם מספקים לבתי חולים?
ת: עגלות, עגלות החייאה, עגלות טיפולים, עגלות תרופות, אוגרי כביסה, עמודי אינפוזיה, עגלות כביסה, תאי אחסון.
ש: אני מבין שבאיזשהו שלב היה מכרז של חברת שראל.
ת: שראל, כן.
ש: תספר לנו מבחינתך אם אתה יכול איך נודע לך על המכרז, מה עשית כדי להשתתף בו, איך זכית במכרז? בוא תספר לנו.
ת: אוקי. בשנת 2013 שראל שאני עובד איתם הרבה פרסמו מכרז לציוד משקי לבתי חולים. במכרז היו הרבה מאוד מוצרים, פחי אשפה, אוגרי כביסה, עוד כמה מוצרים אני לא זוכר בדיוק מה, אני הייתי משווק את המוצרים האלה באותו זמן. הייתה דרישה לאוגר כביסה ממתכת בין היתר. אני יודע על שני מפעלים בארץ שמייצרים מתכת לבתי חולים, חיים פיליבה באשדוד ותעשיות ינאי בתל אביב. פניתי לשניהם לקבל הצעות מחיר לאוגר כביסה ממתכת עם דוושה. פניתי לדודי פיליבה ביקשתי ממנו הצעת מחיר לאוגר כביסה ממתכת, שאלתי אותו אם יש לו, אני ידעתי שהוא מייצר. הייתי אצלו במשרד כמה פעמים. שאלתי אותו אם הוא יכול למכור לי, אמר לי אין בעיה, נתן לי מחיר. פניתי לינאי שאני עובד איתו הרבה, שאלתי אותו גם אוגרים שראיתי אצלו בעבר, שאלתי אותו אם הוא מייצר את האוגרים האלה עדיין ואם הוא יכול למכור לי, אמר לי כן, נתן לי הצעה, ההצעה הייתה מעט יותר נמוכה משל פיליבה ואחר כך כשזכיתי במכרז, כשהודיעו לי שזכיתי במכרז, פניתי לראובן ינאי, הייתי אצלו, ביקשתי ממנו לייצר עבורי דגם, עברנו על הדגם, עבדנו על מספר שינויים קטן כדי שאני אדע מה המוצר שלי כי אני משווק את זה בבתי חולים וידעתי שכבר המוצרים האלה קיימים בבתי חולים, רציתי שיהיה לי איזה סימן כי אני צריך גם לתת אחריות על המוצרים, אז ביקשתי לשנות את הזווית של המוטות המרכזיים ועשינו איזשהו שינוי קטן בדוושה ובפלטה התחתונה. זהו. אחר כך נסעתי אליו שוב, ראיתי את הדגם, אישרתי אותו וזהו. מבחינתי זאת אומרת אני פניתי לינאי כמו שאני הולך לחנות, הלכתי, ידעתי שהוא מייצר את המוצרים האלו, הוא מייצר הרבה מוצרים לבתי חולים, הוא מייצר עגלות לבלוני חמצן ועוד דברים, ידעתי שהוא מייצר את המוצרים האלה, פניתי אליו שאלתי אותו אם אפשר לקנות וזהו. הזמנתי.
ש: התובעת טוענת בתביעה שלה וגם דורון העיד פה אתמול וטוען שאתה התקשרת עם ראובן, חברת ינאי, אתה ידעת על הסכם הסודיות שהיה לו איתו?
ת: מעולם, מעולם מעולם לא אמרו לי על ההסכם סודיות, לא ראובן ינאי ולא דורון. עם דורון דיברתי מעט מאוד, אני חושב בשש שנים האחרונות לא דיברתי איתו בכלל, לפני זה היינו מדברים מעט מאוד, הוא היה מתחרה שלי, אף פעם לא הרחבנו בנוגע למה שאנחנו עושים, מוצרים, עסקאות, אף פעם לא דיברנו על זה. מעולם מעולם מעולם דורון לא אמר לי שיש שם הסכם סודיות, גם ראובן ינאי אף פעם לא ידעתי על ההסכם הזה, פעם ראשונה שנודע לי על ההסכם הזה זה שקיבלתי את התביעה הזו. לא ידעתי אף פעם שיש הסכם ביניהם ולא היה לי גם דרך לדעת, אני לא מבין איך אני אמור לדעת.
ש: אז כשאתה באת לראובן ינאי ושהיה שם את המוצר, אתה של מי חשבת שהמוצר שם? זאת אומרת אני מתכוון אתה ראית את המוצר לפני כן? ראית אותו בעיניים שלך?
ת: מבחינתי זה מוצר, ראיתי אותו לפני זה, אני הרבה אצל ינאי, ראיתי את המוצרים האלה. אף פעם וזה קטע גם בעסקים האלה, אף פעם אתה לא שואל של מי זה ומה זה ולמי אתה מוכר, זה קטע עסקי, אף אחד לא אומר. כמו שיש לי סוחרים שקונים ממנו וקונים ממני, אני אף פעם לא שואל מה הוא קונה אצלך ומה הוא לא קונה אצלך. אני ראיתי את האוגרים האלה אצלו, היה לו הרבה זמן במשרד איזושהי דוגמה, ולא ידעתי שהוא מייצר את זה ספציפית עבור דורון. הערכתי שהוא מייצר עבור דורון, הערכתי שהוא מייצר עבור עוד סוחרים, בשוק הזה יש הרבה מאוד סוחרים, וגם הרבה מאוד דוגמאות.
עו"ד טולדנו: אין לי שאלות נוספות אדוני.
חקירה נגדית לעו"ד רז:
ש: כן בבקשה רק כבודו לפני שאנחנו מתחילים עניין טכני קצר. מי האיש הזה?
ת: אבי.
ש: והאיש שלידו?
ת: זה דוד שלי וזה אבא שלי.
ש: כשקיימנו את הדיון קודם לכן אני שאלתי אותם מיהם והם אמרו אנחנו לא קשורים לתיק, אבל אחר כך אני רואה אותם בחוץ,
כב' השופט: טוב, הלאה.
עו"ד רז: רגע רגע, לא,
העד: בוא אני אענה לך.
עו"ד רז: אני מבקש אני לא הגעתי לשאלה, תן לי לסיים.
עו"ד בן חורין: אדוני, יש לי תמונה של העד דבורקין עם אשתו של דורון יושבים אתמול מדברים לפני העדות של דבורקין, אז בוא לא ניתמם.
עו"ד רז: השאלה היא מה הם דיברו. עכשיו אני רוצה לשאול אותך שאלה. אני ראיתי אותם לא רק אומרים לך מה היה בדיון אלא גם נותנים לך דף שהם סיכמו מה העידו העדים האחרים.
העד: בוא בבקשה תמצא לי את הדף. על מה אתה מדבר?
ש: אני לא שואל על זה. את זה ראיתי בעיניים. השאלה שלי, השאלה שלי, אם אתה הגרסה שלך היא כל כך נכונה,
ת: כן.
ש: למה זה חשוב לך לדעת מה נאמר לפניך באולם?
ת: למה אתה חושב שזה מה שהם אמרו לי, מה שנאמר באולם?
ש: לא דיברו איתך על הדיון?
ת: לא דיברו איתי על הדיון.
ש: בסדר. בוא נמשיך.
ת: לא דיברו איתי על הדיון נקודה. לא אמרו לי מה היה בדיון, לא אמרו לי מה הוא אמר ואני לא זוכר באיזה הפסקה זה היה.
כב' השופט: סליחה,
העד: אם לזה אתם נתפסים אני באמת לא מצליח להבין.
ש: בוא נמשיך. האם אתה לפני המכרז הזה של שנת 2013 התמודדת במכרזים על אוגרי כביסה?
ת: כן, וזכיתי ויש לי גם חשבוניות שמכרתי לשראל אוגרי כביסה.
ש: עם איזה מוצר זכית?
ת: מוצר שאני מייצר, אוגרי כביסה מפלסטיק.
ש: שאתה מייצר. אלה מוצרים שהתאימו גם למכרז הזה?
ת: לא, ביקשו אוגרי כביסה ממתכת.
ש: והאם השתתפת קודם לכן במכרזים על אוגרי כביסה ממתכת?
ת: אני לא זוכר שהיו מכרזים, אני לא השתתפתי אני גם לא זוכר שהיו מכרזים על אוגרי כביסה ממתכת.
ש: תראה דורון מכר במכרזים אז אנחנו מבינים שהיו מכרזים.
עו"ד טולדנו: סליחה, אני מתנגד. אני גם אגיד למה אדוני.
כב' השופט: סליחה, סליחה, לא שמעתי שהוא מכר במכרז.
עו"ד טולדנו: לכן אני מתנגד.
מדברים ביחד.
ש: אתה לא מכיר מכרזים לפני זה?
ת: אני אענה לך יותר טוב, בתמלול עם יוחאי מתל השומר, הוא מסביר לו אתה יכול לקנות בלי מכרזים ובגלל זה הוא היה קונה ממנו עד היום, ומעכשיו הוא צריך להוציא מכרז כי כשעוברים תקרה מסוימת של 100 אלף שקל עם אותו ספק חייבים להוציא מכרז. זה המכרז הראשון לדעתי שיצא באוגרים.
ש: ידעת שמישהו קונה אוגרים ממתכת בשוק?
ת: ידעתי בטח שידעתי, אני ראיתי אותם בשוק.
ש: ולא מכרת?
ת: לא מכרתי אוגרי כביסה ממתכת.
ש: למה לא חשבת אז למכור אוגרי כביסה ממתכת?
ת: אתה יודע כמה מוצרים אני לא חושב למכור? עמודי אינפוזיה, לא עמודי אינפוזיה, עגלות, אתה רוצה שאני אתן לך, עגלות מחשב לבתי חולים, אני יכול לתת לך רשימה של עוד 200,
ש: אתה יכול להגיד לי גם זה לא מתחשק לי, זה גם בסדר.
ת: מיטות לבתי חולים אני גם לא מוכר, ארוניות אני לא מוכר.
ש: ציינת בעדותך שאתה משווק מוצרים של ינאי?
ת: נכון.
ש: איזה מוצרים?
ת: יש עגלות של בלוני חמצן.
ש: שינאי מייצר?
ת: ינאי מייצר, דרך אגב עגלות אם אני צריך עכשיו לקנות עגלות אני צריך גם לחקור אותו למי הוא מייצר קודם ומי תכנן ומי עשה?
ש: שאלתי איזה מוצרים אתה מוכר.
ת: זה אותו מצב, אני ראיתי מוצר שהוא מייצר.
כב' השופט: אוקי, הלאה.
העד: גם עגלות לבלוני חמצן הוא מייצר, אז עכשיו לפי מה שאתה אומר אני צריך ללכת לשאול אותו לפני שאני קונה.
כב' השופט: אוקי הלאה.
ש: עכשיו תראה,
ת: ולמה ומתי.
ש: זה יש לך עו"ד. מתפרסם מכרז בשנת 2013,
ת: כן.
ש: ואתה אומר בעדות שאתה פונה לפיליבה, נכון?
ת: פניתי לפיליבה חד משמעית.
ש: יפה, אוקי, הוא היה הראשון שפנית אליו?
ת: פניתי לשניים, לינאי ולפיליבה.
ש: כן הבנתי.
ת: באותו יום, אני באמת לא זוכר למי באיזה שעה התקשרתי לכל אחד.
ש: עכשיו אתה מתקשר לפיליבה ואומר לו אני רוצה מה?
ת: אני רוצה אוגרי דוושה ממתכת שאתה מייצר שראיתי אצלך במשרד.
ש: הבנתי. ואתה את אותו דבר אומר לינאי, אני רוצה את האוגר שראיתי אצלך?
ת: כן.
ש: הבנתי. עכשיו אצל פיליבה ואצל ראובן זה לא אותו אוגר.
ת: זה לי זה היה נראה אותו דבר.
ש: לך היה נראה אותו דבר. הבנתי.
ת: זה אותו אוגר.
ש: עכשיו בוא נמשיך את תהליך הייצור,
ת: אלא אם כן אתה יכול לתפוס על איזה ניט שהשתנה שם, אבל באמת אני לא, זה אותו אוגר לדעתי.
ש: האוגר של ראובן ינאי והאוגר של פיליבה זה אותו אוגר?
ת: האוגר של ראובן ינאי והאוגר של,
ש: בלי ההבדלים הסמנטיים של הברזל המכופף, זה אני מבין.
ת: בוא אני אתן לך את התשובה כבר. כשהגיעו התיקונים של דורון לינאי אז הוא ראה שזה לא האוגרים שלו הוא ראה שזה האוגרים של פיליבה כי יש איזה שינוי קטן למטה. מבחינתי זה אותו אוגר.
ש: הבנתי. עכשיו בוא נלך רגע לתהליך הייצור. אתה אומר לינאי שאתה רוצה אוגרים כמו שיש אצלך?
ת: אני נפגש איתו אני אומר לו אני רוצה אוגר כמו שאתה מייצר.
ש: אבל תשנה לי רק קצת כדי שיראו שזה שלי?
ת: נכון.
ש: זה מה שאתה אומר. ועם זה אתה ניגש למכרז?
ת: לא.
ש: אלא?
ת: אני התקשרתי לראובן ושאלתי אותו אם הוא יכול למכור לי אוגרים, אוגרי כביסה ממתכת כמו שהוא מייצר.
ש: מה ראובן אומר לך?
ת: הוא נתן לי מחיר.
ש: הוא אומר לך יש לי אני יכול למכור לך?
ת: יש לי אני יכול למכור לך, אין לי שום מניעה, אני אתן לך מחיר.
ש: אוקי, ואתה ראית אותם אצלו?
עו"ד טולדנו: רגע אבל שאלת אותו, תן לו לענות.
עו"ד רז: התשובות שלו מצוינות לי. מעולות.
ש: אתה ראית את זה אצלו לפני שהתקשרת?
ת: כן.
ש: אוקי, איפה?
ת: הייתי אצלו הרבה פעמים,
ש: איך? מה בייצור?
ת: הכניסה אצל ראובן ינאי זה מפעל שפרוש רובו על הכביש, יש שם כמה דלתות, הכל פתוח, יש שם העמסות, הכל בחוץ. יש במשרד שלו לדעתי ראיתי.
ש: ראית מוצר וזכרת,
ת: ראיתי מוצר מוגמר אצלו במשרד.
ש: ורצית כזה?
ת: כן.
ש: אוקי, ואז אתה כדי שאני לא אפריע לו, מתקשר אליו ואומר לו שאתה רוצה?
ת: התקשרתי שאלתי אם אני יכול לקנות ממנו את האוגרים הוא אמר לי אין בעיה.
ש: מצוין ומה קרה?
ת: נתן לי מחיר. התקשרתי לפיליבה שאלתי אותו אם הוא יכול למכור לי את האוגרי כביסה ממתכת שהוא מייצר,
ש: שגם ראית אצלו?
ת: גם ראיתי אצלו יש לו דוגמה במשרד, זה אני זוכר עד היום, יש לו דוגמה הרבה שנים במשרד.
ש: כן?
ת: אמר לי אין בעיה וגם נתן לי מחיר עם הנתונים האלה אני ניגשתי למכרז. כשקיבלתי את התשובה מהמכרז שזכיתי, אז נסעתי לראובן, כי הוא היה קצת יותר זול ואני עובד איתו יותר, נסעתי לראובן וביקשתי ממנו שיעשה לי דוגמה של אוגר כביסה.
ש: עכשיו, במכרז יש ספציפיקציה. מה התנאים, מה צריך שיהיה? למשל שזה יהיה ממתכת נכון?
ת: אני אגיד לך בדיוק את הספציקציה שיש במכרז,
ש: כן?
ת: אתה רוצה את כל האספקט?
ש: לא, אני רוצה לשאול שאלה.
ת: את כל האספקט אני אתן לך.
ש: אני לא רוצה, אני רוצה לשאול שאלה. לא אכפת לי מה הספציקציה.
ת: אוקי.
ש: השאלה שלי איך אתה ידעת שבאוגר הזה שנמצא אצל ראובן ונמצא אצל פיליבה יש את הספציקציה הזו? איך ידעת? נגעת בזה פעם בעבר? ניחשת?
ת: אני אגיד לך אם תרצה אני אענה, שניה,
ש: רק תגיד לי.
ת: במכרז רשום כל הספציקציה שהייתה שם אוגר כביסה עם דוושה ממתכת. זהו. יש שני יצרנים בארץ שמייצרים. יש עוד שני יצרנים בארץ שמייצרים את זה מפלסטיק, ויש עוד שלושה יבואנים שמייבאים את זה מאלומיניום, יש עוד ארבעה או חמישה שמייבאים מנירוסטה. הם ביקשו אוגרי כביסה ממתכת. יש שני יצרנים בארץ שמייצרים מתכת. את השוק הזה אני מכיר.
ש: ובעקבות זה, ככה נסכם כדי שנקצר, בעקבות זה שאתה רואה את זה אצל ראובן ומבקש שייצרו לך את אותו מוצר רק עם השינויים הקלים שביקשת,
ת: כן?
ש: זה מה שהיווה את הבסיס הזה שהזמנת את הסחורה ממנו?
ת: נכון.
ש: עכשיו, מי עבד איתך בתהליך הייצור אצל ינאי?
ת: אני נפגשתי עם אלכס לגבי השינויים.
ש: ומה אלכס עושה איתך? מראה לך את השרטוטים ואתה אומר לו תשנה לי פה תשנה לי פה?
ת: מה אלכס עושה איתי?
ש: כן.
ת: בעל פה, ביקשתי ממנו שייצר לי את האוגר כביסה.
ש: מה, אחד? אב טיפוס?
ת: אב טיפוס.
ש: כן, ייצר לך, נפגשתם?
ת: רגע לא, נפגשתי איתו, אמרתי לו אני רוצה שתייצר לי דוגמה, בדוגמה אני רוצה הכנסנו מספר שינויים קטנים, השינוי של הרגלית אם אני זוכר נכון זה שינוי שהוא רצה כדי שיוכל לעשות את זה אצלו ולא יצטרכו להוציא את זה החוצה לחיתוכי לייזר, את הפלטה גם שזה יהיה בחתיכה אחת זה היה יותר נוח לייצור, ואני רציתי איזשהו סימון כדי שאני אדע איזה אוגרים אני שיווקתי.
ש: עכשיו הוא אומר לך אלכס שאתה צריך לארגן מכסים, נכון?
ת: כן.
ש: והוא שולח אותך למי שמייצר לך את המכסים?
ת: הוא לא שולח אותי,
ש: אלא?
ת: הוא אמר לי לך תקנה מכסים. זו המילה.
ש: ואתה הולך למי?
ת: לדנצי הנדסה.
ש: דנצי הנדסה ו…?
ת: ביקשתי ממנו אני צריך מכסים במידה הזו, פלסטיק.
ש: אתה מציג בפניו משהו?
ת: לא, לא נראה לי. הוא נתן לי את המידות, לא, הוא נתן לי את המידות של המכסה ולפי זה אנחנו הזמנו.
ש: זה מזכיר את תרגום השבעים, אז איך יוצא ככה מה דמיון כל כך מופלא אחד לשני אם לא מציגים לו דוגמה?
ת: אני אסביר לך.
ש: כן?
ת: כשמקבלים הנחיה בדיוק מה להזמין ומה,
ש: הבנתי.
ת: ומזמינים את אותו דבר מגיעים לתוצאה דומה.
ש: למעשה נתנו לך תיאור,
ת: זה לא מטוס, זה מלבן פלסטיק.
ש: אמרו לך תארגן מכסה, נתנו לך תיאור מאוד מדויק מה אתה אמור להביא, כולל הקדחים שיש פה.
ת: לא, הקדחים הם עשו.
ש: הם עשו, הבנתי.
ת: ינאי עשה את הקדחים אני הבאתי רק את המכסה. זה בסך הכל מגש בגודל כזה, כזה, רדיוסים וזוויות.
ש: נתנו לך מידות מדויקות של מה אתה צריך להביא?
ת: כן.
ש: הבנתי. עכשיו רק שאלה אחת אחרונה בבקשה, תראה אתה תיארת את השיחה עם דודי פיליבה,
ת: כן?
ש: יש צורף לאחד מכתבי הטענות, אני אתן לך לראות, זה מאוד קצר, עמוד אחד של תמליל של שיחה בין ליזה מאור ודודי פיליבה. תעיין בה, תראה שהוא אומר משהו אחר ממך.
ת: אני מכיר את זה.
ש: אז מה יש לך לומר על זה?
ת: מה יש לי לומר על זה?
ש: כן?
ת: שהוא אומר לה בפירוש אם אני, אם לינת נובל פנה,
ש: לא, אבל תקרא עד הסוף.
ת: שניה, לדלג על ההתחלה?
ש: לא, תקרא עד הסוף.
ת: לצערך אני לא אדלג על ההתחלה אז תן לי לקרוא.
ש: לא לא זה בסדר.
ת: "האם פנה אליך לינת נובל, זה אומר אייל לקבל בעבר הצעת מחיר של האוגרי כביסה שלנו" דודי פיליבה אומר ואם כן ואם לא לא הייתי אומר לך.
ש: תמשיך.
ת: לא הייתי אומר לך נקודה.
לא היית אומר לי?
לא.
למה לא היית אומר לי?
לא אומרים דברים כאלה, זה דברים לא מקצועיים זה כמו שהוא ישאל אותי אם אני מייצר, אם מדיליין מזמין כמה הוא מזמין אני לא אגיד לו.
זה על האוגר כביסה שלי, מה הקשר?
לא לא.
ואז ליזה אומרת לו לא שאלתי אם הוא ביקש הצעת מחיר. לא לא לא זה דודי אומר ואז ליזה אומרת הפח שלך אני יודעת משהו אחר שאלתי אם הוא ביקש על האוגר הספציפי שלי.
ש: והתשובה?
ת: דודי אומר לא.
ש: לא. הוא לא ביקש.
ת: לא. אני לא ביקשתי על האוגר של מדיליין מעולם. אני ביקשתי על האוגר שלו. אני לא אמרתי לו על האוגר של מדיליין תן לי הצעת מחיר. אני אמרתי על האוגר שאתה מייצר תן לי הצעת מחיר, וזה גם דודי פיליבה לא סופר אותי, הוא אומר את זה בפירוש.
ש: כשהוא מייצר,
ת: לא, על מדיליין לא שאלתי, מעולם לא הזכרתי את המילה מדיליין.
ש: הבנתי הבנתי.
ת: לא בשיחות עם ראובן ולא בשיחות עם ינאי.
ש: האמן לי שהחידוד הובן. למי מייצר דודי פיליבה את האוגרים שלו בדרך כלל ביום יום?
ת: אני לא יכול לדעת, אני מעריך שלמדיליין, היום אני יודע שלמדיליין. באמת לא יכול לדעת.
ש: יכול להיות,
ת: אני אשאל אותך למי ראובן מייצר את העגלות בלוני חמצן? זה שאלות?
ש: העו"ד של ינאי אמר יפה אתמול הכללים פה זה שאני שואל ואתה משיב.
ת: בבקשה. אתה שואל שאלות קצת שאין לי דרך לענות עליהן, אני באמת לא יושב אצלו במפעל אז אני לא יכול לדעת למי הוא מייצר.
עו"ד רז: בסדר גמור, תודה.
כב' השופט: תודה רבה. תודה רבה לך.
העד: ואני באמת לא מצליח להבין אם אני קונה מוצר מוגמר,
עו"ד בן חורין: יש לי שאלה חוזרת אדוני. שאלה אחרונה.
העד: איך אני אמור להתחקות אחרי המקור שלה? אין לזה סוף. אין לזה סוף. אנחנו מדברים פה על מסחר ועסקאות שנעשות ביום יום מאות עסקאות כאלה.
כב' השופט: תראה, הטענה שלהם הייתה, פשוט שתבין, אני לא אומר אם היא נכונה או לא נכונה, הטענה שלהם הייתה שברגע שאתה קנית, קנית את זה על אף שידעת שיש הסכם בלעדיות עם דורון.
העד: מאיפה אני יכול לדעת? אני לא דיברתי עם דורון, אנחנו שנים לא דיברנו.
כב' השופט: אבל זו הטענה שלהם.
עו"ד רז: רגע, אני רוצה,
העד: יש פה איזה ניסיון לדעתי למנוע תחרות או משהו כזה, וזה פשוט,
עו"ד רז: אתה הזכרת את השיחה עם חיים מתל השומר.
העד: כן.
ש: אז בוא אני אקריא לך תמלול של שיחה בינו לבין דורון ותגיד לי מה אתה אומר על זה.
ת: אוקי.
ש: הוא אומר אבל איך זה אומר דורון, מה הוא בא אליך אייל מלינת ואמר לך אני הולך לייצר אוגר כמו של מדיליין? אני לא מבין אומר דורון, עונה יוחאי כן כן כן הוא אמר לי,
ת: תקרא את הכל, תקרא מהתחלה.
ש: מהתחלה, בבקשה.
ת: אתה רוצה שאני אקרא? תקרא מהתחלה.
ש: אני אתן לך את זה אחר כך אם אתה רוצה להגיד שהוצאתי דברים מהקשרם אז זה בסדר.
ת: הוצאת דברים מהקשרם חד משמעית.
ש: אין בעיה, תצביע לי אחר כך.
ת: דורון בשיחה איתו ניסה להוציא את זה,
ש: אתה יכול לתת לי את הנימוס המינימלי?
ת: בבקשה, חשבתי שסיימת.
ש: כן כן הוא אמר לי אני הולך לייצר זה אני אמר לי אני הולך לייצר בשני מסלולים, אחד זה אני הולך לייצר עם עוד מישהו שזה יהיה אוגר יותר טוב ואחד אומר אני הולך לייצר אוגר דומה לזה. אומר לי, אומר, ראיתי מה יש לכם, אני הולך לייצר אוגר דומה, אני הולך לייצר אוגר מה שנקרא יותר ברמה, עוד יותר ברמה. אז הנה אני נותן לך את זה ותגיד לי א' מה יש לך לומר על זה, ב' אם הוצאתי את הדברים מהקשרם זה הזמן?
ת: מה יש לי לומר על זה,
ש: כן?
ת: א' אני, אתה מדבר על שיחה שנעשתה במאי. אני בפברואר זכיתי במכרז. הבאתי להם דוגמה. בפברואר כנראה שהבאתי את הדוגמה, הוא אמר לדורון, רמז לו, אמר לו, לא יודע מה, תשמע אייל הביא פה דוגמה הוא הולך להתחרות בך. זה כל העניין.
ש: אז אתה לא הזכרת את השם מדיליין?
ת: אני הזכרתי את השם מדיליין? לא לא הזכרתי את השם מדיליין. אני הבאתי להם פיזית דוגמה, הם ראו את הדוגמה, הם הבינו שאני הולך לקחת פה את העסקה שיכול להיות שעד היום הם היו קונים ממדיליין, אז יכול להיות שהוא אמר לו תשמע נכנס פה מתחרה חדש. זה הכל.
ש: הבנתי. טוב, תודה רבה.
ת: בבקשה.
חקירה חוזרת לעו"ד טולדנו:
ש: האם חלק מתנאי המכרז,
עו"ד רז: רגע, לא לא, אין האם בחקירה חוזרת.
עו"ד טולדנו: סליחה?
עו"ד רז: אין האם בחקירה חוזרת.
עו"ד טולדנו: בסדר.
עו"ד רז: לא, אל תסמן לי ככה עם הראש. אין האם בחקירה חוזרת.
עו"ד טולדנו: הבנתי אוקי.
ש: חלק מתנאי המכרז במפרט אתה כן העדת על המפרט, האם הייתה דרישה,
עו"ד רז: אני מבקש לא לשאול שאלה של האם בחקירה חוזרת.
ש: האם הייתה דרישה שהדלת הזו תישאר בצורה כזו, הייתה לזה דרישה ספציפית במפרט במכרז שזכית? זו השאלה שלי.
כב' השופט: סליחה, סליחה,
עו"ד טולדנו: שאלה חשובה.
כב' השופט: כן?
העד: בוא אני אגיד לך בדיוק, במכרז ספציפית לא היה איזה שאלה, איזה, לא היו נתונים בכלל, לא אמרו שזה אמור להיפתח, לעמוד, לעצור. אני אגיד לך באופן כללי, זה מוצר שנמכר באירופה, באירופה זה אמור להיסגר כי זה הדרישה כדי שלא יגעו בידיים. בגלל זה זה נסגר ולא נשאר תקוע. גם באוגר הזה יש אפשרות לכוון את זה שזה יעמוד ולא ייסגר. אותו דבר בזה. יש אפשרות לכוון את זה, לא הייתה שם איזה דרישה ספציפית. יש אפשרות לכוון את זה שזה יעצור ולא ירד למטה.
עו"ד טולדנו: תודה.
עו"ד בן חורין: אדוני יש רק עוד שני דברים קטנים, אחד זה התמונות אנחנו עוד לא ראינו את התמונות האלה. וגם לא ראינו את התמלול.
עו"ד רז: אנחנו נקבל אותם ונגיש לתיק.
עו"ד בן חורין: אני מקווה שאם יהיה צורך אנחנו נוכל בכל זאת לעשות משהו בעניין הזה. אבל לא ראינו. קודם נראה אותם.
כב' השופט: תוך כמה זמן תגיש סיכומים?
עו"ד רז: 45 ימים אדוני או 60 ימים שאני לא אהיה בלחץ, יש פסח פשוט.
כב' השופט: החלטה:
החלטה
התובעת תגיש דברי סיכום תוך 60 יום.
הנתבעים תוך 60 מקבלת סיכומי התובעת.
כתב תשובה תוך 20 יום.
דברי הסיכום לא יעלו על עשרה עמודים בגופן דיויד 12 רווח שורה וחצי בין שורה לשורה. שוליים סנטימטר וחצי בכל צד. דברי התשובה לא יעלו על שלושה עמודים.
ניתנה והודעה היום, 22.03.2016, במעמד הנוכחים.
________________
יהודה פרגו
שופט בכיר
– ההקלטה הסתיימה –