1 |
בתי המשפט
בית משפט השלום תל אביב-יפו | א 048472/04 | ||
בפני: | כב' השופט תמיר מיכאל | תאריך: | 31/03/2005 |
בעניין: | רשף נכסים-יואל אזרי | ||
ע"י ב"כ עו"ד | צור | התובע | |
– נ ג ד – | |||
נבון אורית | |||
ע"י ב"כ עו"ד | מושונוב | הנתבעת |
פסק דין
פסק דין זה ניתן בהמשך להגשת סיכומי הצדדים בכתב בעקבות דיון הוכחות אשר נערך במעמד הצדדים במסגרת תביעת התובע כנגד הנתבעת בגין שיק מס' 6919 ע"ס 13,420 ₪ מיום 5/4/04.
להלן טענות ההגנה של הנתבעת, כעולה מתוך כתב הגנתה (תצהירה אשר הוגש בתמיכה לכתב ההתנגדות לביצוע השטר):
- אכן נחתם הסכם להזמנת שירות תיווך מיום 1/3/04, וכן נחתם הסכם מכר לרכישת דירה מול המוכרים ה"ה צרפתי מיום 18/3/04.
- באותו מעמד נמסר לתובע השיק נשוא התביעה בגין דמי תיווך לעסקה.
- התברר כי דובר במכירת מחסן ולא דירה, ועל כן העסקה בין הקונים והמוכרים בוטלה.
- המוכרים השיבו לידי הקונים כספי הרכישה למעט סכומים בגין הוצאות שונות כאשר 10,000 ₪ היו על חשבון דמי תיווך ששילמו המוכרים לתובע.
- הנתבעת נתנה לבנק הוראת ביטול בגין השיק, ולמרות דרישות הנתבעת להשיב את השיק ולא להפקידו, הוא הופקד על ידי התובע ולאחר מכן הוגש לביצוע.
- בפועל ובעקבות ביטול ההסכם, לא נתקבלה כל תמורה בגין השיק.
- השיק נרשם לפקודת רשף נכסים ולא לטובת התובע, ועל כן אין יריבות בין הצדדים, כאשר מתווך בשם "אבי" החתים את בעלה של הנתבעת על ההזמנה.
- רשף נכסים בנוסף אינו בעל רישיון תיווך בישראל, ועל כן אינו זכאי לתשלום כלשהו.
- ההסכם היה להראות דירה ולא מחסן.
- אבי המתווך היה קרוב משפחה של המוכר, חתנו, ועל פי החוק היה על המתווך לגלות כי קיים עניין אישי במכר.
- ביטול ההסכם כשבועיים וחצי לאחר מועד חתימתו לא גרם כל נזק לתובע.
- מדובר בחוזה על תנאי שלא קוים מאחר ולא נמכרה דירה.
- ערך הנכס עומד על סך של 35,000$ בלבד, ועל כן לחילופים 2% מסכום זה הינו 700$ כאשר המתווך קיבל כבר מהמוכרים 13,425 ₪.
בתצהיר עדות ראשית מטעם התובע, נטען על ידי מר פרדי אזרי בתצהירו כי תפקידו של המתווך לתווך בין שני צדדים, ובעקבות חתימה על הסכם מכר זכאי המתווך לעמלה בגין כך. עוד נטען כי אין בביטול ההסכם בשלב מאוחר יותר על מנת לפטור את הקונה מתשלום דמי תיווך, כאשר לא מדובר בתשלום מותנה בתנאי כלשהו. כמו כן נטען כי משרד התיווך הינו בבעלותו האישית של התובע אשר מחזיק בזיכיון מהרשת "רשף נכסים".
בנוסף לכך נטען על ידי התובע כי אין מקום להטיל עליהם טענות כלשהן אשר נוגעות לרשלנות עורכי הדין אשר ייצגו את הקונים, ובגין האחריות שהקונים נטלו על עצמם, וכל זאת כאשר המתווך אינו רשאי לפנות לרשויות על מנת לברר פרטים אודות נכס.
התובע מפנה בנוסף בתצהירו לכך שהמוכרים התחייבו בהסכם למכור "דירה", כאשר הקונים התחייבו ואשרו כי בדקו את המצב המשפטי בנוגע לנכס.
התובע הכחיש בנוסף כל מעורבות אישית מטעם אבי המתווך, וכן טען כי גם אם דובר בעניין אישי, מדובר בעניין אישי אשר מרוחק ביותר.
לעניין שווי המכירה נטען, כי מדובר ב- 2% משווי המכר בהסכם, ועל כן אין לקבל אומדן אחר לגבי שוויו של הנכס.
לבסוף נטען על ידי התובע כי הוא השלים את מלאכתו בעת שנחתם הסכם המכר, ועל כן הוא זכאי למלוא סכום העמלה.
תצהיר עדות הראשית מטעם הנתבעת מהווה הרחבה של טענותיה הנ"ל כפי שפורטו בכתב ההגנה. בנוסף לאמור לעיל הוגש תצהיר מטעם שמאי מקרקעין אבי מנדלסון ובו הצהיר, כי שוויו של הנכס הינו לכל היותר 35,000$ ארה"ב.
המצהירים נחקרו במסגרת חקירה נגדית, והצדדים הגישו את טענותיהם בכתב כאשר ב"כ הנתבעת הגיש תשובה לסיכומי התובע.
לאחר עיון בכלל הראיות בתיק הנני דוחה את התביעה השטרית אשר הוגשה כנגד הנתבעת.
הזמנת שירותי התיווך מציינת בצורה מפורשת כי סוג הנכס הינו "דירה", אף כפי שפורט בפרטי הנכס "דירה". בנוסף לכך דובר בהזמנת שירותי תיווך "למגורים". בהזמנה אף דובר בדירה בשטח של 60 מ"ר.
הסכם המכר אשר נחתם בין הצדדים מגדיר את הנכס בתור "דירת מגורים בת 2 חדרים בקומת מרתף בבניין ברח' אנטיגונוס 7, תל-אביב", כמפורט בנסח רישום מקרקעין אשר סומן באות א'.
נסח המקרקעין מתאר נכס בקומת מרתף בשטח של 36 מ"ר כ"דירה".
יחד עם זאת, בעקבות שמאות שהתקבלה בקשר לנכס בעקבות בקשת הנתבעת לקבלת משכנתא עלה, כי "הנכס מוגדר כמחסן ולא דירת מגורים. יתרה מכך, בנכס בוצעה הרחבה אשר אינה מהווה חלק מהיתר הבניה כפי שנמצא בעיריית תל-אביב."
הסכם המכר בוטל בין הצדדים, והיות הנכס מחסן אינו שנוי במחלוקת.
התובע גם לא הוכיח באמצעות ראיות אחרות כי בפועל מדובר ב"דירה" ולא במחסן.
התובע טען כי די בכך שנחתם הסכם מכר על מנת לזכותו בתשלום העמלה. כאמור לעיל המתווך היה זכאי לקבל עמלה בכפוף לכך שנמכרה "דירה", ובפועל נמכר מחסן.
סעיף 8 לחוק המקרקעין קובע כי "במילוי תפקידו יפעל מתווך במקרקעין במיומנות ובסבירות וינקוט אמצעים הראויים בנסיבות הענין לקבלת מידע מהותי הנוגע לנכס נשוא עיסקת התיווך."
אותו מתווך בשם אבי אשר פעל למכירת הנכס, חתנו של המוכר יכול היה לדעת כי מדובר במחסן, ויכול היה לקבל מידע מקרוב המשפחה שלו אשר בוודאי ידע או יכול היה לדעת כי מדובר במחסן ולא בדירה, וכן על כך שבוצעה הרחבה בניגוד להיתר.
בנוסף לאמור עליל, אכן מדובר במכר נכס תוך קרבה אישית של מתווך עם המוכר, והיה על המתווך לפעול על פי חוק על מנת לקבל אישור והסכמת הקונים בכתב בקשר לכך.
בנוסף לאמור לעיל, עצם העובדה כי המוכר שילם, ולו לכאורה דמי תיווך, עדיין אינו מכשיר את העיסקה כעיסקה כשרה, מאחר וחזקה על המוכר כי ידע כי הוא מכר מחסן ולא דירה. בנוסף לאמור לעיל, עולה מהתיק כי הכספים אשר שולמו ע"י המוכרים למתווך הגיעו למתווך, כאשר חתנו של המוכר עצמו עובד באותו משרד, וכאשר עולה כי 10,000 ₪ מהסכום הנ"ל שולם על ידי הנתבעת ובעלה במסגרת ההסדר לביטול הסכם המכר.
על כן ולאור האמור לעיל, התביעה נדחית בזאת. הנני מורה בזאת על סגירת תיק הוצל"פ מספר 01-44122-04-2, וכן מחייב את התובע לשלם לנתבעת סך של 5,000 ₪ + מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.
המזכירות מתבקשת להעביר העתק מפסק הדין לצדדים.
ניתן ביום 31/3/05 בהעדר הצדדים.
________________