ההלכה שנקבעה בעניין "גל יעד" קבעה כי ניתן להרים את מסך ההתאגדות על מנת למנוע מבעלי מניות בחברה או מהחברה כתאגיד ניצול ההפרדה שביניהם להשגת מטרה לא כשרה, הכרוכה ממילא בפגיעת הזולת, בקיפוחו או בהסבת נזק לו, והן לשם עשיית הצדק, והיושר ושמירה על טובת הציבור וכי ניתן להרים את מסך ההתאגדות לשם תכלית כאמור גם בשלב גביית חוב פסוק במסגרת הליכי הוצל"פ.
בהחלטת רשם הוצל"פ בתל אביב מיום 15.07.12 שניתנה במסגרת תיק הוצל"פ 01-07719-57-1 דחה רשם הוצל"פ את בקשת צד ג' לבטל עיקולים שהוטלו עליה על בסיס הלכת גל יעד.רשם הוצל"פ מנה בהחלטתו את כל אותן עובדות ונתונים המצביעים על זהות בין שתי החברות ועל ערבוב הנכסים בנהם המצדיק , בהתאם להלכת גל יעד הרמת מסך בין החברות בהוצל"פ.
מכאן הגיע רשם הוצל"פ למסקנה כי מדובר בחברות כי לאור כל הסממנים שפורטו בהחלטתו נראה כי קיים ערבוב בין נכסי החייבת לחברה השניה וכן עסקינן בחברות אשר מבנה ארגוני והמבנה העובדתי הפיזי זהה. ועל כן הורה על דחיית הבקשה לביטול עיקולים שהוטלו על נכסי צד ג'.
החלטה:15.7.12
לשכת ההוצאה לפועל בתל אביב
תיק 01-07719-57-1
בפני: כב' הרשם עמית גולן תאריך: 15.7.12
בעניין: צד ג'
המבקשת
– נ ג ד –
הזוכה המשיב/ה
החלטה
1.בפני בקשת צד ג' "בלישה ניהול מקומונים בע"מ" (להלן: "בלישה") וכן עיתון העיר אילת (להלן : "עיתון העיר אילת" ) לביטול עיקולים שהוטלו על נכסי צד ג' המצויים אצל צדדים /מחזיקים שונים.
2.צווי העיקול ניתנו בהחלטתי מיום 2.6.12 במעמד צד אחד נוכח נימוקי הבקשה ובהתחשב בהלכה שנפסקה בבר"ע (ת.א) 2417/05 גל יעד בע"מ נ" ט.א. מכונות מזון וקידוד בע"מ, תק-מח 2005 (3) 4541, (להלן:"גל יעד" ו/או "הלכת גל יעד") וזאת לאור טיעוני הזוכה על פיהם החייבת , חברת טל אופק תקשורת בע"מ (להלן: "אופק" , או "החייבת" ) לכאורה מתנהלת ומנוהלת באמצעות בלישה לא כחברות נפרדות אלא כחברה אחת לכל דבר ועניין.
3.קבעתי את הבקשות לדיון בפני שאכן נערך ביום 10.7.12 , במהלך דיון זה נחקרו הצדדים.
4.הצדדים הגישו סיכומים בכתב במועד.
טענות הזוכה :
5.על פי דוח רשם החברות של בלישה והחייבת עולה כי בעל מניות היחידי ומנהל החברות בשתי חברות אלו הוא מר יוסי בלישה (להלן: "מר בלישה").
6.כתובת משרדי שתי החברות נמצא באותן בניין משרדים ברחוב אמתל 3, אילת .
7.החייבת שוכרת את המשרדים כולל את המשרדים עבור בלישה.
8.דרכי ההתקשרות זהות . מספרי הטלפון והפקסימיליה של החייבת ובלישה זהים. בשיקים של החייבת ובשיקים של בלישה מופיעים אותם מספרי טלפון ופקס וכן אותן כתובות. בחקירתו הנגדית אישר מר בלישה כי קו הטלפון הוא אותו קו קווי אצל החייבת ובלישה.
9.המזכירה של החייבת מקבלת הודעות עבור בלישה.
10.לחייבת ובלישה רו"ח זהה. החייבת ובלישה צרפו חוות דעת רו"ח אך ציין הזוכה כי רו"ח לא התייצב להחקר על חוות דעות ולכן אין לייחס לה חשיבות .
11.ב"כ החייבת ובלישה הוא אותו עו"ד.
12.מר בלישה אישר כי הוא העובד היחידי בבלישה , טענה זו אינה מתיישבת עם חוות דעת רו"ח שנטען שם כי לבלישה אין עובדים ואין תיק ניכויים .
13.קיימת זהות בין העובדים בחברות ,מר בלישה עובד בשתי החברות , אופק ובלישה , מר בלישה לא צירף תלוש שכר מבלישה ומנגד צירף טופס 102 של החייבת לפיו הוא מקבל שכר מהחייבת.
14.מר בלישה אישר כי החייבת מקבלת מבלישה מידי חודש 100,000 ש"ח ,טוען הזוכה כי לא יעלה על הדעת שבלישה משלמת מייצרת הוצאות בסכומים כאלו כאשר לה עוד אחד בלבד.
15.טענת הזוכה כי טענת מר בלישה בחקירתו, לכך שבשנתיים האחרונות בלשיה לא הייתה פעילה, אינה מתיישבת עם העובדה על פיה שילמה בלישה לחייבת סך של 100,000 ₪ מידי חודש.
16.החייבת ובלישה עוסקות באותו תחום , נושא ועניין והוא עיתון העיר אילת.
17.התכתבויות נייר מכתבים וכיוצ"ב כל אלו נרשמו על עיתון העיר אילת בלבד ללא ציון שם החייבת או שמה של בלישה.
18.בלישה והחייבת נוסדו באותו מועד 21.12.03 .
19.לא ברור מדוע הוקמו שתי חברות וכי מר בלישה לא טרח להסביר זאת בחקירתו שנשאל על כך.
20.בלישה לא הציגה כל אסמכתא על הפרדת ישויות וקיומן של רציונאל אמיתי כלכלי להפרדה זאת, לרבות אי צירוף מאזנים , חשבוניות לספקים וכיוצ"ב של בלישה .
עיקר טענות בלישה :
21.בלישה והחייבת חברות נפרדות אשר נוסדו לפני 9 שנים .
22.פעילות החייבת הינה חברה העוסקת בהוצאה לאור של עיתון העיר אילת שזהו השם המסחרי של העיתון.
23.החייבת הינה המעסיקה של כל עובדי העיתון לרבות הוצאות הדפוס ולה יש הנהלת חשבונות נפרדת.
24.בלישה הינה חברה בע"מ העוסקת בין היתר ברכישת שטחי פרסום בעיתון העיר אילת מאת החייבת ושיווקם למפרסמים שונים.
תמורת שיווק זה גובה היא עמלה . כן עוסקת בלישה בשיווק בלעדי למפרסמים שונים מאילת של שטחי פרסום בעיתוני רשת שוקן, הפצה ולחוקה בלעדית של עיתוני מעריב באזור אילת.
25.השיווק אצל בלישה לא נעשה בידי עובד כלשהו של החייבת. השיווק נעשה ע"י שני אנשים בלבד מר בלישה ומר שלומי. לבלישה הנהלת חשבונות נפרדת וחיצונית שנעשית על ידי הגב' "רוחלה".
26.החייבת ובלישה הינן חברות נפרדות ,בעלות פעילות עסקית שונה ,שתיהן הוקמו באותו המועד והינן פעילות 9 שנים .
דיון:
הצדדים התייחסו להלכות השונות הקיימות בעניין זה , קרי הרמת מסך בין חברות לצורך ביצוע הליכי גבייה בהוצאה לפועל .
כל צד נימק את נימוקיו העובדתיים והמשפטיים בהתאם להלכות הקיימות .
להלן התייחסותי למצב העובדתי והמשפטי כדלקמן:
27.אין מחלוקת כי החייבת ובלישה הוקמו באותו המועד ביום 23.12.03 . כן בעלי שתי החברות הינו מר בלישה . משנשאל מר בלישה מדוע היה צורך להקים שתי חברות באותו המועד השיב כי מטרת הקמת בלישה הייתה להתמקד בתחומים נוספים אחרים עיסוקי החייבת (עמוד 2 לפרוטוקול דיון מיום 10.7.12 – להלן: "הפרוטוקול").
28.אין כל מחלוקת כי החייבת ובלישה מנוהלות על ידי אותו אדם מר בלישה אשר הוא בעל המניות בשתי החברות.
29.אין מחלוקת כי מענן הרשום של שתי החברות הינו באותו המען ברחוב אמתל 3 ,אילת וכי שתי החברות עוסקות באותו התחום שעיקרו תחום העיתונות-מדיה, נשוא עיתון העיר אילת.
30.יצוין כי התגלו סתירות רבות בחקירת מר בלישה . כשנשאל מר בלישה מהו מצבה הכספי של החייבת השיב זה כי מצבה לא טוב (שאלה שנייה בעמוד 2 לפרוטוקול), אך כנשאל לאחר מכן האם מתקבלים כספים מבלישה במסגרת יחסי עבודתם , טען כי מידי חודש מתקבלים סך הנע בין 80-100 אלף ש"ח . עוד נשאל מר
יוסי בלישה כי האם בלישה רוכשת שטחי פרסום מהחייבת, השיב מר בלישה כי התשובה היא שלילית , כי בלישה משווקת וקונה שטחי פרסום מלקוחותיה עבור החייבת ומקבלת עמלה מאופק (שאלה 3 לפרוטוקול), אך בתצהיר תגובת בלישה , ציין מר בלישה כי אופי העבודה המשותף בין החייבת לבלישה הינו רכישת שטחי
פרסום מהחייבת על ידי בלישה.
31.התגלו עובדות רבות המצביעות על כך כי קיימת פעילות זהה בין החברות וערבוב בין נכסי החייבת ובלישה ואופן פעילות זהה כפי שציינתי לעיל. להלן סיכום כל הפרטים העובדתיים כדלקמן:-
1) מיקום החברות באותו בניין משרדים כאשר חברה אחת ממוקמת בקומה הראשונה וחברה שנייה ממוקמת
בקומה השנייה.
2) החייבת שוכרת ומשלמת עבור משרדי בלישה.
3) הטלפון הקווי משותף לבלישה ולחייבת ומדובר באותו מספר השייך לחייבת ולבלישה כאחד.
4) מספר הפקסימיליה שייך וזהה לחייבת ולבלישה.
5) בעל המניות הינו אצל החייבת ובלישה אותו אדם , מר בלישה.
6) תחום התעסוקה של החייבת ובלישה הינו אותו התחום הקשור לעיתון העיר אילת –עיתונות , הדפסה, הפצה וכיוצ"ב .
7) החייבת ובלישה נוסדו באותו המועד בדיוק.
8) מספר הטלפון והפקסימיליה על גבי השיקים של החייבת ושל בלישה זהים .
9) המזכירה של החייבת מקבלת הודעות עבור בלישה.
10) מנהלת החשבונות של בלישה הייתה בעבר מנהלת חשבונות של החייבת.
11) ההכנסות של החייבת הינן רק מבלישה ולא ממקורות אחרים.
12) מר בלישה הינו מורשה החתימה בחייבת ובבלישה , מורשה חתימה בלעדי בשתי חברות אלו.
13) מר בלישה עוסק בשיווק בבלישה ועוסק בחייבת בתפקיד אחראי .
14) לבלישה היו שני עובדים אך כפי שטען בחקירתו מר בלישה , נכון למועד החקירה לא היו עובדים וקיים תיק
ניכויים (עמוד 2 לפרוטוקול,שאלות 14-15 ) .
15) קיימת סתירה בין חוות דעת רו"ח מטעם בלישה לבין דברים של מר בלישה בחקירתו, על פי חוות הדעת שצירפה בלישה לתגובתה/בקשתה לביטול העיקולים צוין כי לבלישה אין עובדים ואין תיק ניכויים.
16) קיימות סתירות רבות בתשובות מר בלישה בעניין כמות העובדים המועסקים אצל החייבת .
17) מר יוסי בלישה לא צירף כל אסמכתא ראויה להוכחת פעילותה העצמאית של בלישה בניתוק מהחייבת , לרבות חשבוניות שמפיצים מנפיקים לבלישה.
18) עולה ספק באשר ליכולתה של בלישה לנהל את עצמה ולתפקד באמצעות יוסי בלישה בלבד וללא כל עזרה בעובדים כפי שנטען על ידי יוסי בלישה שרק הוא עובד בבלישה.
19) מר יוסי בלישה טוען כי אינו זוכר את שמות כל העובדים אצל החייבת .
20) סתירה נוספת עלתה כאשר נשאל יוסי בלישה האם בלישה מקבלת תמורה מהחייבת וכן מהם הסכומים , השיב מר בלישה כי אינו יודע , עם זאת שכנשאל שוב האם החייבת מעבירה כספים לבלישה כתמורה לעבודתה, ציין כי מתבצעות העברות הנעות בין 80-100 אלף ש"ח מידי חודש (שאלה 18 ,עמוד שלישי לפרוטוקול).
21) חוות הדעת החשבונאית שהוגשה מטעם בלישה , לא נערכה כדין ,מגיש/עורך חוות הדעת לא הצהיר על נכונות האמור ו/או ערך חוות דעתו בהתאם להוראות הדין. כן לא התאפשר לזוכה לחקור את מגיש חוות הדעת משום שזה לא נכח בדיון.
32.נראה כי קיימת פעילות עסקית וערבוב בין החייבת לבין בלישה וכן ניצול היותן חברות נפרדות על פי רישומי רשם החברות.
ההלכה הקיימת הינה כי ניתן להרים את מסך ההתאגדות על מנת למנוע מבעלי מניות בחברה או מהחברה כתאגיד ניצול ההפרדה שביניהם להשגת מטרה לא כשרה, הכרוכה ממילא בפגיעת הזולת, בקיפוחו או בהסבת נזק לו, והן לשם עשיית הצדק, והיושר ושמירה על טובת הציבור (ראה: ע"א 4606/90 מוברמן נ' תלמר
בע"מ, פ"ד מו (5) 353, ע"מ 362).
33.ההלכה הידועה ובעניין זה להפנות להלכת גל יעד ,כי ניתן להרים את מסך ההתאגדות לשם תכלית כאמור גם בשלב גביית חוב פסוק במסגרת הליכי הוצל"פ. וכן רע"א 510/00 ח. רשף קבלנים (1990) בע"מ נ' אילנה ענבר, פ"ד נד (2) 712 .
34.נראה כי בעניינו עסקינן בחברות שנוסדו באותו המועד שמטרת הקמתן באותו המועד מוסתרת ולא ברורה , כן לא הובאו כל ראיות לכך שאכן יסוד בלישה נועד למטרות שונות ואחרות מעבר לעיסוקה של החייבת. כן לאור כל הסממנים שפורטו לעיל נראה כי קיים ערבוב בין נכסי החייבת לבלישה וכן עסקינן בחברות אשר מבנה ארגוני והמבנה העובדתי הפיזי זהה. כל הפרטים כפי שפורטו לעיל מעלים ספקות רבים לעובדת היות בלישה חברה עצמאית לכל דבר ועניין . כן הסתירות הרבות שהתגלו במהלך חקירות מר בלישה מוסיפות על הנסתר שרב הוא על הגלוי.
35.בנסיבות אלו קיים זהות מוחלטת בין חברות לכאורה, כאשר קיים חשש ממשי לכאורה כי עובדת היות בלישה נועדה להבריח נכסים או להעתיק פעילות מתוך מטרה להתחמק מתשלום חוב פסוק של החייבת כלפי הזוכה.
36.אמנם אין עסקינן בחברה שהוקמה לאחר יסוד החייבת אלא בחברה- בלישה שהוקמה באותו המועד , אך עם זאת ראוי יהיה לאמץ את הלכת גל יעד בהקשר לניצול קיום החברה האחרת –כאן בלישה לצורך התחמקות החייבת מתשלום חובותיה לזוכה . הקמת בלישה ו/או לחילופין פעילותה, הינה /נועדה להשתחררות מחיובים ומחויבויות והכשלת גביה ונשיה של הזוכה כלפיי החייבת .
37.כפי שנאמר בהלכת בגל יעד לעיל על ידי כבוד השופט אלטוביה מגן: "יציבותם של אורגניים עסקיים, היא נדבך חיוני בבסיסה של כלכלה מודרנית, חזקה ויציבה. החלפת ישויות משפטיות פוגמת גם בבסיס היציבות והאימון במערכת המשפטית. שהרי מה טעם בטורח בניהולה של תובענה כאשר בסופה ימצא הזוכה בפני
חברה ריקה כאשר מנגד ניצבת חברה זהה אשר לתוכה רוקנו נכסי הראשונה בדיוק על מנת לסכל את הוצאתה לפעול של אותה תובענה. הגבלת היכולת להרים את מסך ההתאגדות בין אשכול חברות באופן שזו אינה יכולה שתעשה במסגרת הליכי הוצאה לפועל, אינה עולה בקנה אחד עם תכלית היציבות הכלכלית
והמשפטית הכרוכות זו בזו והתכלית שבבסיס סעיף 6 לחוק החברות. גם מוצא הפירוק אינו נותן תמיד מענה, לא משפטי ולא עסקי והדברים ידועים. על כן מצאתי בכל אילו תמיכה להרחיב, ככל שלהרחבה יחשב הדבר, את הילכת רשף קבלנים." (סוף ציטוט).
38.נראה כי יש לאמץ את האמור בגל יעד גם במקרה דנן בו קיימות חברות שהוקמו באותו המועד על ידי אותו בעל המניות שהוא הרוח החיה בשתי החברות , אשר הוקמו לצורך אותה מטרה ואשר קיים ערבוב מפורש בהתנהלותם שהינה התנהלות כמקשה אחת ו/או כחברה אחת לכל דבר ועניין .
39.לאור כל האמור לעיל , החלטתי היא לדחות את בקשת בלישה לביטול העיקולים וזאת ללא צו להוצאות.
עמית גולן, רשם