בבית המשפט המחוזי ת"א
במחוז מרכז – לוד
המבקשת:
(התובעת) מרחוב
ע"י ב"כ עוה"ד
מרחוב
טלפון:
-נגד-
המשיב:
(הנתבע) מרחוב
ע"י ב"כ עוה"ד ניר טולדנו מ.ר.
מרחוב מוטה גור 9 ת"ד 2690 פתח תקווה 4912601.
טלפון: 03-9309677 פקס: 03-9309674
תאריך חתימת המסמך: 30.03.2022
תאריך אחרון להגשת התגובה: 30.03.2022
תגובת הנתבע לבקשת התובעת לרישום הערת אזהרה לפי סעיף 130 לחוק המקרקעין
בהתאם להחלטת בית המשפט הנכבד מיום ____מתכבד המשיב, מר ____, להגיש תגובה מטעמו לבקשת המבקשת לרישום הערת אזהרה על זכויותיו בנכס, המצוי ברחוב __ פתח תקווה והידוע גם כגוש __ חלקה 21 (להלן: "הנכס" ו/או "המקרקעין").
כבר בפתח הדברים יטען המשיב כי הוא מתנגד מכל וכל לבקשת המבקשת, אשר מהווה שימוש לרעה בהליכי בית משפט ומבוססת על כזבים ובדיות, אשר בינם ובין האמת אין כלום.
ואלו נימוקי התגובה
- המשיב הינו בעל כ- 42.11% מהזכויות בנכס המצוי ברחוב ___ פתח תקווה. את זכויותיו בנכס קיבל המשיב בירושה, כאשר סבו היה מראשוני העיר פתח תקווה והנכס הנ"ל בבעלות בני משפחת המשיב מזה למעלה מ-100 שנה!
- המבקשת הגישה בתיק זה כנגד המשיב בחודש ___ תביעה טורדנית וקנטרנית, נעדרת כל עילה, בגדרה עתרה לאכיפה של טיוטות הסכמי מכר, אשר לטענתה החליפה בעשור האחרון עם אחיו המנוח של המשיב, אשר לא רק שלא נחתמו, אלא אף לא היו קשורות כלל למשיב, מאחר והוא לא ניהל איתה לפני הגשת התביעה כל משא ומתן למכירת חלקו במקרקעין!
- אחיו המנוח של המשיב, מר ___ ז"ל, נפטר בשנת ____ ממחלת קורונה והיה אף הוא בעלים של כ- 42.11% נוספים במקרקעין, כאשר אף אחיו המנוח של המשיב לא הסכים למכור את זכויותיו במקרקעין לתובעת בעודו בחיים.
- דא עקא, שלאחר הגשת התביעה הסכימו יורשי אחיו המנוח של המשיב למכור את חלקם במקרקעין לידי התובעת.
- למרבה הצער, המבקשת חומדת גם את זכויות הקניין של המשיב במקרקעין, בשל רצונה לאחד את מקרקעי המשיב ביחד עם מגרש צמוד שלה ולצורך כך לא בוחלת בשום אמצעי, לרבות הגשת תביעות סרק, במטרה למוטט את המשיב נפשית וכלכלית ולאלצו למכור לה את אדמת אבותיו "בנזיד עדשים"!
- משכך, רק לאחר הגשת התביעה ולבקשת ב"כ, התקיימה פגישה במשרדו של ב"כ הקודם של המבקשת, על מנת לבחון את האפשרות ליישוב הסכסוך מחוץ לכותלי בית משפט. מדובר היה במו"מ לגישור וליישוב הסכסוך בתיק ועל כן חל עליו חסיון, אותו הפרה התובעת ברגל גסה.
- במקביל ולנוכח קיום המו"מ, סוכם בין ב"כ הצדדים כי עד למיצוי המו"מ תינתן למשיב ארכה להגשת כתב הגנה בתיק דנן.
- כאן המקום להדגיש כי, בניגוד מוחלט למצגה הכוזב של המבקשת, הרי שבשום שלב במו"מ לא הגיעו הצדדים לטיוטה מוסכמת ובשום שלב לא נקבע מועד חתימה על הסכם ולא בכדי המבקשת לא השכילה להציג לבית המשפט הנכבד כל התכתבות בין ב"כ הצדדים, המלמדת על הגעה לטיוטה מוסכמת (אישור ב"כ המשיב על נוסח סופי להסכם) ואף לא על קביעה של מועד חתימה!
- עוד ביום ___ הודיע ב"כ המשיב לב"כ המבקשת על הפסקת המו"מ וכפועל יוצא מכך, הגיש המשיב כתב הגנה מטעמו בתיק ביום ____.
- בסופו של יום, המשיב החליט שלא להתקדם במו"מ ולברר את התיק שנדון בבית המשפט, בין היתר מאחר וגילה שהמבקשת הסתירה ממנו מידע מהותי, לרבות הצעת רכישה במחיר גבוה יותר ששלחה בעבר לאחיו המנוח, בשל יעוץ מיסויי שקיבל בדבר תשלומי מס שבח בהיקפי עתק שיידרש לשלם במידה וימכור למבקשת את חלקו וכן בשל הבנתו שהצעת הרכישה נפלה משמעותית ממחירו הראלי של חלקו בנכס ופרטים נוספים שלא היו הסכמות לגביהם.
- בנסיבות אלו, לא היה כל בסיס משפטי ו/או ענייני ממשי להגשת הבקשה לדחיית דיון קדם משפט שנקבע מבעוד מועד בתיק, ואף לא לבקשה לתיקון כתב תביעה! לא יעלה על הדעת שמו"מ חסוי שהתנהל בין ב"כ הצדדים לאחר הגשת תביעה ישמש כעילה חדשה לתיקון כתב תביעה ולהוספת סעדים נוספים, לרבות סעד דמיוני של פיצוי מוסכם (שלא הוסכם), כאשר אין מחלוקת עובדתית שהמו"מ לא הבשיל לכל הסכם מחייב!
12. מכאן, שהבקשה לרישום הערת אזהרה על זכויותיו של המשיב בנכס כלל לא נועדה על מנת למנוע ממנו את מכירת זכויותיו בנכס לצד ג', אלא אך על מנת להשפיל ולבזות את המשיב ולנסות "להוריד אותו על ברכיו", על מנת שיקבל את גחמות המבקשת למכור לה את חלקו בנכס "בנזיד עדשים" ובמחיר שנופל מערכו הראלי!
- למרבה הצער, על מנת לזכות בסעד של רישום הערת אזהרה, לא התביישה המבקשת והעלתה ברישתה "טענות בדים". המבקשת כמובן שלא זכאית לקבלת סעד של רישום הערת בית משפט על זכויות המשיב במקרקעין מאחר ולא קיימת לה כל זכות שכזו בזכויות המשיב!
- מעבר לכך, המבקשת לא עמדה בחובת הפירוט הנדרשת ולא הניחה בבקשתה לרישום הערת אזהרה כל תשתית עובדתית, אף לא לכאורית, לצורך קבלת הסעד המבוקש על ידה שכן, הטענות שעולות וצפות בתצהירו של מנהל המבקשת, מר ____, הן טענות סתמיות וכלליות בלבד.
- לעניין זה מופנה בית המשפט הנכבד לסעיף 11 לתצהירו של מנהל המבקשת, מר ____, אשר ניתן בתמיכה לבקשה, בו הוא טוען באופן כללי וסתמי כי "לאחרונה נודע לו" כביכול שהנתבע פנה למספר מתווכים לצורך מכירת זכויותיו במקרקעין.
- לא רק שאין אמת בטענה זו, אלא שבעת הגשת תצהירו של מר ___ היה ידוע לו היטב שהמשיב כלל אינו נמצא בישראל והוא שוהה בתאילנד וצפוי לשוב לארץ רק בעוד מספר חודשים, בסוף חודש יוני ___, וגם זאת רק לצורך התייצבותו לדיון הקבוע בתיק דנן ליום _____ בפני כב' השופטת ___.
- חמור מכך, על עצם שהותו הארוכה של המשיב מחוץ לגבולות ישראל נודע למנהל התובעת למצער בפגישת מהו"ת שהתקיימה בין הצדדים ביום ____ במסגרת תיק אזרחי ___, דבר שלא הפריע לו להעלות את טענותיו בתצהירו שנחתם רק ביום ___ בדבר פועלו כביכול של המשיב למכירת זכויותיו במקרקעין!
- לעניין זה אף יודגש כי ב"כ המשיב הוא עורך הדין היחיד שמייצג את המשיב בכל הקשור למקרקעין נשוא תיק זה והוא לא ניהל ולא מנהל אף כיום כל מו"מ עם אף גורם או צד ג' למכירת זכויות המשיב במקרקעין נשוא המחלוקת, פרט למו"מ הקצר שהתנהל עם המבקשת לאחר הגשת התביעה וגם זאת לצרכי פשרה בלבד, דבר המלמד אף הוא על העדר עילה לרישום הערת אזהרה.
- זאת ועוד, המבקשת פעלה "בעורמה" בכך, שהגישה בקשה סתמית לרישום הערת אזהרה, ללא העמדת בטוחות כלשהן להבטחת נזקי המשיב אם יינתן צו ותידחה תביעתה, אשר אין למשיב ספק שנשענת על "כרעי תרנגולת", כעולה אף ממוצגי התביעה הדלים, המלמדים על העדר כל מסמך אובייקטיבי מטעם המשיב, אשר מלמד על גמירות דעת להתקשרות בהסכם מכר מחייב!
- בבש"א 2659/04 עזבון המנוח אחמד זבידה ז"ל באמצעות היורשים נ' עזבון המנוח מחמוד יאסין ז"ל באמצעות יורשיו, תק-מח 2004(4), 10050, 10051 (2004) קבע בית-המשפט כי:
"דומה שבקשת המבקשים לרישום צו על-פי סעיף 130 לחוק המקרקעין נועדה אך ורק לעקוף את הצורך בהגשת בקשה לסעדים זמניים, כמו צו מניעה זמני, או צו כינוס נכסים זמני ולהימנע מעמידה בתנאים הדרושים למתן צו שכזה כמו גם להעמדת בטוחות מתאימות להבטחת נזקי המבקשים במקרה שינתן צו". וכך בדיוק נהגה המבקשת במקרה דנן!
- המשיב מתנגד מכל וכל גם לבקשת המבקשת לתיקון כתב תביעה מאחר והיא מהווה שימוש לרעה בהליכי בית משפט שכן, לא יעלה על הדעת שמו"מ חסוי שהתנהל בין ב"כ הצדדים לאחר הגשת תביעה ישמש עילה לתיקון כתב תביעה ולהוספת סעדים נוספים, כאשר אין מחלוקת עובדתית שהמו"מ לא הבשיל כלל להסכם סופי ומחייב.
- להלן התייחסות תמציתית של המשיב גם לבקשה לתיקון כתב תביעה. תקנה 46 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018, קובעת תחת הכותרת "הוראה לתיקון כתבי טענות" כי:
"(א) בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, תוך התחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג.
(ב) כתב טענות מתוקן יוגש בתוך עשרים ימים. "
- בענייננו, יש לדחות את הבקשה לתיקון כתב תביעה כבר מטעם זה, שהמבקשת עשתה דין לעצמה ובניגוד מוחלט לתקנות סדר הדין האזרחי "רתמה את העגלה לפני הסוסים" והגישה את כתב התביעה המתוקן לתיק בית משפט, עוד בטרם ניתנה כל החלטה המתירה לה את התיקון !
- אין ספק שמדובר בדבר פסול וכי בדרך זו של צירוף כתב טענות מתוקן לתיק בית משפט, מנסה המבקשת "לקבוע עובדות בשטח" ואין ליתן לכך יד. בנוסף, יש לדחות את הבקשה לתיקון כתב תביעה גם בשל שיהוי ניכר בהגשתה שכן, אף אליבא לשיטת המבקשת, המו"מ שנוהל עם המשיב ומהווה לשיטתה את "עילת תביעתה" ולא הבשיל לחתימה, התנהל עוד במהלך חודש אוקטובר 2021!
- מכאן, נראה כי הבקשה לתיקון כתב תביעה הוגשה בשיהוי ניכר ורק בשל חילופי ב"כ המבקשת, אך בוודאי שאין הדבר מהווה עילה מספקת לתיקון כתב תביעה, כאשר המבקשת לא סיפקה בבקשתה כל הסבר לפשר הגשת הבקשה לתיקון כתב תביעה בשיהוי של חמישה חודשים!
- כמו כן, במסגרת הבקשה לתיקון כתב תביעה עותרת המבקשת להוספת סעד כספי של פיצוי מוסכם, לא היא זכאית כביכול בשל "הפרת הסכם". ואולם, גם כתב התביעה המקורי של המבקשת כלל בתוכו טענות להפרת הסכמים כביכול, אשר העתקם אף צורף לכתב התביעה, אך זאת ללא כל סעד כספי!
- הליך של תיקון כתב תביעה לא נועד להוספת סעדים, אשר האפשרות להכנסתם עמדה למבקשת כבר בעת הגשת כתב התביעה המקורי וטעם זה כשלעצמו מצדיק אף הוא את דחיית בקשתה לתיקון כתב תביעה.
- כלל נקוט בידינו, כי תיקון כתב טענות הרי הוא עניין דיוני מובהק, הנתון לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית (ראו, בין רבים: רע"א רונדופלטס בע"מ נ' בירמן).
- אומנם הכלל הוא שבקשות לתיקון כתבי טענות צריכות להיבחן באופן ליברלי, על מנת לאפשר ולקדם בירור ממצה ויעיל של הסכסוך; וכי ככל שניתן, מוטב לרפא את הפגיעה שיסב התיקון להליך או לבעל הדין שכנגד, ככל שכזו מתרחשת, באמצעות חיוב בתשלום הוצאות (עע"מ 5674/04 עיריית תל-אביב-יפו נ' פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבניה בע"מ); (רע"א 6195/12 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' שימר).
- אולם, גם לגישה זו ישנן גבולות, ולא בכל מצב ייעתר בית המשפט לבקשה לתיקון כתב טענות. בבואו לבחון בקשה כאמור, על בית המשפט לשקול מגוון שיקולים, ובכללם: האם התיקון דרוש לצורך בירור השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת, התנהגות המבקש ומועד הגשת הבקשה, האם התיקון עלול לפגוע באינטרס של בעל הדין שכנגד, האם העתרות לבקשה תגרום להכבדה רבה, להארכת הדיון וסרבולו על חשבון אינטרס בעל הדין שכנגד והאינטרס הציבורי שבייעול הליכים וחיסכון בזמן שיפוטי ועוד (בר"ם 4303/12 אינסלר נ' המועצה האיזורית עמק חפר, פסקה 8, 22.11.2012), ע"א 5316/20 רמתיים צופים אגודה הדדית בע"מ נ' מדינת ישראל, פסקה 15, 4.4.2021).
- כידוע, בית המשפט יטה שלא להיעתר לבקשה לתיקון כתב טענות, כאשר מטרת התיקון היא הוספת עילה חדשה, שהראיות הדרושות להוכחתה שונות מהראיות הדרושות להוכחת העילה המקורית (ראו למשל: ע"א 5016/91 שאוליאן נ' שאוליאן, פ"ד מט (5) (387 ,395) 1996).
- תצהיר המשיב, מר _____, מצ"ב לתגובה זו כחלק בלתי נפרד ממנה.
- לאור כל האמור במצטבר לעיל, מתבקש בית המשפט הנכבד:
א. לדחות את בקשת המבקשת לרישם הערת אזהרה על זכויות המשיב במקרקעין, בהעדר כל עילה, לרבות בשל העדר כל זכות שעומדת למבקשת לרישום הערה כאמור וזאת מנימוקי התגובה.
ב. לחילופין, להסתפק בהתחייבות הצהרתית של המשיב לכך, שלא ימכור את חלקו במקרקעין ללא אישור מוקדם של בית משפט וזאת עד לתום ההליך המשפטי בתיק זה ו/או במסגרת הליך משפטי לפירוק שיתוף מקרקעין בבית משפט, ללא רישום כל הערה בטאבו, אשר עצם רישומה תפגע אנושות בזכות הקניין שלו וזכות הגישה שלו לערכאות המשפטיות.
ג. לדחות את בקשת המבקשת לתיקון כתב תביעה, אשר צורף לתיק ללא רשות ואשר עילתה האמיתית הינה ניהול מו"מ חסוי ולצרכי פשרה, לאחר הגשת התביעה וזאת גם מחמת שימוש לרעה בהליכי בית משפט ושיהוי ניכר ו/או הוספת סעדים חדשים שמטרתם שדרוג וניסיון לביצוע "מקצה שיפורים".
ד. לחילופין, וככל ובית המשפט הנכבד ימצא לנכון, בניגוד לעניות דעת המשיב, להיעתר לבקשה לתיקון כתב תביעה, לחייב את המבקשת כבר עתה בהוצאות התיקון, בין היתר בשל צורך בהגשת כתב הגנה מתוקן, אותו יאלץ המשיב לממן בשנית, על לא עוול בכפו.
__________________
ניר טולדנו, עו"ד
ב"כ המשיב