תגובת המשיב לבקשת המבקש לפסלות שופט דוגמא

בבית משפט לענייני משפחה                                                       תמ"ש XXXX-09-19

בתל אביב יפו

המבקש                         פלוני

התובע                           ע"י ב"כ

-נגד-

 

המשיב                          אלמוני

הנתבע                          ע"י ב"כ עוה"ד בפתח תקווה ניר טולדנו

                                   מרחוב מוטה גור 9, ת.ד 2690 פתח תקווה 4912601.

                                   טל: 03-9309677  פקס: 03-9309674

תגובה לבקשה לפסלות שופט מטעם המשיב

בהתאם להחלטת בית משפט מיום___  מתכבד המשיב להגיב לבקשת המבקש לפסלות שופט  מלדון בתיק. כבר בפתח הדברים ידגיש המבקש כי הוא מתנגד מכל וכל לבקשת המשיב  אשר  הוגשה בהעדר כל בסיס משפטי ו/או עניני ממשי לפסלות שופט.

הלכה למעשה שבקשת המבקש, נשענת כולה על אדני מרמה ושקר, כדוגמת טענתו כאילו המותב הנכבד שדן בתיק קיבל אתננים מהמשיב ולכן אף מהווה בזיון בית משפט, מאחר שמעבר להיותה בפן העובדתי כוזבת לחלוטין הועלתה באופן מתריס ומניפולטיבי כאשר המבקש בעצמו לא באמת מאמין בה! משכך יתבקש בית משפט בבואו לדחות את הבקשה להשית על המבקש הוצאות לדוגמא ולטובת אוצר המדינה בשל רצונו העז של המבקש לבזות את מערכת בתי המשפט כולה!

כל מטרתו של המבקש בבקשתו חסרת תום הלב והשערורייתית שהגיש,  הינה לנסות לבצע מניפולציה חסרת תקדים בבחירת שופט בישראל.  כאילו יש שיטת משפט חדשה בישראל המאפשרת לבעל דין לבור לעצמו בית משפט שברצונו להתדיין בפניו וזאת כעולה אף ממכתבה האישי של ב"כ המבקש עורכת הדין פלונית לסגנית הנשיאה מיום 24.10.19 במסגרתה היתממה וטענה כי נפלה שגגה כביכול בניתוב התיק למותב הנכבד והנכון שדן בו!

ואלו נימוקי התגובה:

  1. ביום 25.09.19 הגיש המבקש, אשר הינה בעלה של אחותו של המשיב, תביעה כספית על סך של 900,000 ₪ בעילות לשון הרע.
  2. תביעה זו שהגיש המבקש נגד המשיב הוגשה לאחר שתביעה קודמת שהגיש המבקש ואשתו לבית משפט השלום בתל אביב שנדונה במסגרת ת.א XXXX-08-17 בסכום פנומנלי מליון ₪ נמחקה מחמת חוסר סמכות עניינית, כאשר בהחלטת בית משפט השלום מיום 15.07.18 נקבע כי התביעה כנגד המשיב נמחקת, על מנת לאפשר למשיב להגישה בבית המשפט לענייני משפחה!
  1. תביעת המשיב בתיק דנן הוגשה בחלוף שנה וחצי מיום מחיקת תביעתו בשלום תל אביב. ביום 31.10.19 הגיש המשיב כתב הגנה כנגד התביעה שהוגשה ובתיק אף נקבע דיון קדם משפט ליום 11.02.19 בפני כב' השופטת.
  2. כבר במסגרת כתב הגנתו של המשיב כנגד תביעת המבקש הצביע הוא על העובדה הפשוטה כי הסיבה האמיתית שבעטיה הוגשה תביעת המשיב נגדו בעילת לשון הרע, הינה מעשה נקמנות על דחיית התנגדותה של אשת המבקש לקיום צוואת הוריה המנוחים על פי פסק דין שניתן על ידי בית משפט לענייני משפחה בתל אביב (להלן: "התיק האחר") .
  3. ואכן שלא במפתיע החלק הארי של טענות המבקש, במסגרת בקשתו לפסלות שופט, הינן מחזור של טענות אשתו במסגרת ערעורים שהגישה על פסק הדין שנדונו על ידי בית משפט מחוזי ועל ידי  בית משפט עליון.
  1. למותר לציין שמשמעות דחיית הערעורים הנ"ל מלמדת כי לא נפל כל רבב בפסק דינו של בית משפט הן ביחס לממצאים העובדתיים, הן בפרשנות הדין הרלוונטי והן בסוגיית ההוצאות המתונות שנפסקו, אשר למרבה הצער לא כיסו את מלוא הוצאות המשיב בהליכים הרבים שנכפו עליו בתיק העיזבונות.
  2. בבסיס חוק בית המשפט לענייני משפחה התשנ"א 1995 עומד הכלל של "משפחה אחת – שופט אחד". מכלול הסכסוכים המשפטיים של אותה משפחה יידון בפני אותו שופט באותה ערכאה. בוודאי שתיק זה אינו שונה במאומה מתיקים אחרים שמתנהלים בבית משפט לענייני משפחה כעניין שבשגרה.

מניפולציות המבקש לבחור לעצמו מותב

  1. למרבה הצער הסיבה היחידה בעטיה החליט המבקש לגרוע את שמה של אשתו מכתב התביעה אשר הוגש בתל אביב ונמחק בהחלטת בית משפט ( נספח א' לבקשה ) היתה ניסיון פסול וחסר תקדים לבצע מניפולציה בזהות מותב בית משפט שידון בתיק וזאת באמצעות הגשת התביעה רק מטעמו של המשיב וניסיון להטעות את בית משפט בכתב התביעה לסבור כאילו מדובר בעילות תביעה אישיות של המבקש  כנגד בני משפחתו ולא כלפי בני משפחתה של אשתו!
  1. לצורך יצירת המצג המטעה וניתוב התיק לשופט אחר אף "המציא" המבקש עילת תביעה חדשה, לפיה המשיב גרם לסכסוך כביכול  בין המבקש למשפחתו ואף צורפו מסמכים לא רלוונטיים מהליכים בין המבקש למשפחתו!
  2.  דא עקא, שמזימה זו של המבקש לבחירת מותב לא צלחה עת קבעה כב' השופטת בהחלטתה מיום 26.09.19 כי:" אשת התובע והנתבע הם אחים.  התיק הועבר למותב זה משום שנקשר לתיק שהתנהל לפני מספר שנים בין התובע לאחיו. בהעדר זהות בין בעלי הדין תבטל המזכירות את קשירת התיקים.
  3.  ביום ___ ניתנה החלטת כב' סגנית הנשיאה בה נקבע כי :"לאחר קשירת התיקים נותב התיק נכונה לכב' השופטת ….".
  4.  דא עקא, שהמבקש לא השלים כאמור עם החלטות בית משפט ובצעד לא שגרתי בעליל שיגר מכתב פניה אישי מטעם ב"כ לסגנית הנשיאה בו נרשם כי נפלה שגגה כביכול בהחלטתה בשיוך התיק למותב הנוכחי. המשיב סבור כי מדובר במכתב שערורייתי בעליל שכן הוא נשלח שלא כבקשה אלא כפניה אישית על נייר מכתבים ובאופן שלא אפשר לו להגיב עליו!
  1. על כל פנים, בהחלטת כב' סגנית הנשיאה מיום נקבע כי " לאחר שבחנתי שנית הנתונים וזהות הצדדים להליך ובהתייחס לתיקים הקשורים – אין שינוי מהחלטתי הקודמת".
  1. מהאמור לעיל, עולה כי תיק זה נותב באופן נכון לדיון בפני כב' השופטת _______ על בסיס שתי החלטות ענייניות קודמות של מותבים שונים אשר ניתבו נכונה את התיק למותב המתאים וזאת בניגוד מוחלט לאמור בפרק ד' לבקשת המבקש בה הוא מיתמם לשאול מדוע התיק נותב למותב הנוכחי ולא לכב' השופטת ___.
  1. מעיון בבקשת המבקש עולה כי טענתו המרכזית של המבקש הינה שעל בית משפט לפסול את עצמו מלדון בתיק הנ"ל מאחר ולטענת המבקש הוא פסק במסגרת התיק האחר במשוא פנים. טענה זו ראוי היתה שלא מועלת כלל שכן אם סבר המבקש שבית משפט נהג בתיק האחר במשוא פנים היה עליו להעלות טענה זו על אתר בעת ניהול התיק הנ"ל ולא כחוכמה בדיעבד לאחר פסק הדין ולאחר דחיית הערעור. לפיכך יש לדחות את הטענה אך בשל השיהוי הרב במועד העלאתה.
  1. לגופו של עניין, המותב הנכבד מעולם לא דן בעניינו של המבקש כך שלא ברורה כלל סברתו שבית משפט ינהג כלפיו במשוא פנים ובוודאי שאין להקיש מפסיקה של בית משפט בסוגיית התנגדות לצוואה ודיני עזבונות לדיון עניני בתביעה שהגיש המבקש כנגד המשיב בעילת לשון הרע!
  1. המותב הנכבד מעולם לא דן בתביעת לשון הרע שהגיש המבקש נגד המשיב , לא הביע כל עמדה מוקדמת או קדומה ובוודאי שלא מתעורר במקרה דנן כל חשש שדעתו של השופט בדין ננעלה או למשוא פנים!

  1. יתרה מכך, גם אם בית משפט היה דן בעניינו של המבקש בתיק אחר, מה שלא כן, הרי שבהתאם להלכה הפסוקה עצם העובדה שבית משפט נתן פסק דין אין בה כשלעצמה, כדי להצדיק את פסילתו מלדון בתביעות אחרות בין הצדדים!

  1. הלכה פסוקה זו אינה חדשה במשפטנו ולפיה הבעת עמדה או דעה בהליך קודם אינה מקימה חשש ממשי למשוא פנים (ראה: ע"א 379/11 גיא מיקי נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (לא פורסם, 20.3.2011)).
  1. יש לזכור כי פסילת שופט מלשבת בדין אינה מעשה של מה בכך, ולכן אין די בעובדה שעל בית המשפט להכריע בעניין בו דן בעבר או בנגזרותיו, אף אם הביע עמדה, כדי לגרום לפסילתו, ויש להוסיף ולהראות כי מאותה החלטה מוקדמת, או מנסיבות אחרות, עולה גם חשש ממשי למשוא פנים במובן זה שדעתו של היושב בדין "ננעלה", כך שניתן לראות בהליך כולו "משחק מכור" (ראה: ע"א 1883/09 ישראל נבו נ' חברת הבונה א.ק. עבודות ביצוע בע"מ (לא פורסם, 26.3.2009); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 265-266 (2006)).
  1. זאת ועוד, אף אין בעצם העובדה שאותו שופט דן בהליכים קודמים הנוגעים לאותה פרשה עובדתית ומהווים המשך ישיר שלה, כדי להקים עילת פסלות (ראה: ע"א 8168/02 פלוני נ' פלוני (לא פורסם, 21.10.2002)).
  1. ומן הכלל אל הפרט: עיון בפסק הדין שנתן בית המשפט במסגרת התיק האחר מעלה כי לא נקבעו בו כל ממצאים ביחס למבקש, אשר כאמור לא היה כלל צד להליך ולכן אין בממצאים שקבע בפסק הדין כדי להשליך על קביעותיו ביחס לתביעת לשון הרע שהגיש המבקש.
  1. כמובן שחשש סובייקטיבי של המשיב למשוא פנים אין בו כדי להקים עילת פסלות (ע"א 4911/08 ד"ר צבי תוהמי נ' עופר גרוץ (לא פוורסם, 12.10.2008)).
  1. זאת ועוד, טענות המבקש במסגרת בקשתו לפסלות שופט ( סעיפים 1-17 לבקשה) הינם טענות ערעוריות מובהקות על פסק דינו של בית משפט הנכבד שניתן במסגרת התיק האחר והרי שערכאות הערעור דחו טענות אלו מניה וביה. מכאן שבקשת הפסלות של המבקש היא בעצם מחזור נוסף של ערעורה של אשתו לאחר שהליכי הערעור מוצו עד תום.
  1. בשורה ארוכה של החלטות התבססה ההלכה כי נימוק לפסילה הוא "חשש ממשי למשוא פנים" אך לא כל הערה מצד בית המשפט בשלב כלשהו של הדיון, בהכרח יוצרת חשש ממשי למשוא פנים.
  1. ראה: ע"פ 619/82 יצחק בן יחזקאל כדורי נ' מדינת ישראל, פ"ד לז(1) 52, שם נאמר, לגבי שאלת התערבות שופט בהליך חקירת העדים:"בשורה של פסקי-דין, שניתנו בבית-משפט זה בעניין פסילת שופט, נקבע, שלא רגישות סובייקטיבית מיוחדת של נאשם היא הקובעת לעניין פסילת השופט, אלא השאלה היא, אם הוכחה אפשרות ממשית, מבחינה אוביקטיבית, של משוא פנים בניהול משפט….. גם אם השופט יצא מגדרו, אין בכך כדי להראות, שיש לו עמדה עוינת כלפי המערער, אלא זו תוצאה של דרך חקירת העדים על-ידי הסניגור, אשר מעלה את המתח וגורמת להתנגשויות מיותרות, בכך אין עילה לפסילת השופט".
  1. וכן ראה: ע"א 10064/08 עו"ד יגאל גיל נ' נעמי גל (טרם פורסם, ניתן ביום 18.12.08), שם נאמר:"יובהר כי בקשה לפסילת שופט מחייבת רצינות בטרם יוטל צל כבד על השופט אישית ועל מערכת השפיטה, הראיות שיש להביא לשם הוכחת קיומה של עילת פסלות חייבות להיות משמעותיות, וברי, כי חשדות, תחושות והשערות הנעדרים בסיס עובדתי מעבר לאמירתם, אינם יכולים לשמש לטענת פסלות (יגאל מרזל, דיני פסלות שופט, 84-85 (2006))."
  1. כמו כן השיקול הוא בבחינת האם בנסיבות העניין לא יתאפשר הליך הוגן למבקש. ההלכה היא כי רק בנסיבות חריגות, בהן קיים חשש ממשי למשוא פנים עד כדי שנשללה מבעל הדין הזכות להליך הוגן, יפסל השופט ו/או המותב ואין ספק שהטענות שמעלה המבקש אינן נופלות לגדר נסיבות חריגות אלו.
  1. ודוק: הדרישה לאובייקטיביות שיפוטית אין משמעה כי חל על השופט איסור להיות מעורב בהליך שלפניו. אובייקטיביות שיפוטית אינה מחייבת פסיביות מוחלטת. מעורבותו של השופט בהליך, שתכליתה הכרעה יעילה בסכסוך, אינה מקימה כשלעצמה עילה לפסילת בית המשפט…. כך בדרך כלל, וכך בנסיבות העניין.
  1. אחד מעקרונות היסוד של שיטתנו המשפטית הוא האובייקטיביות של השופט והניטרליות השיפוטית. חזקה על השופט היושב בדין כי ינהל את המשפט באופן חסר פניות, ולא יטה אחר האשמות שמטיח צד אחד ברעהו אגב הדיון בעניין העומד להכרעה, ויש להוכיח כי בנסיבות העניין מתעורר חשש ממשי למשוא פנים בניהול…. הנסיבות בהן ייקבע כי קיים חשש ממשי למשוא פנים הן חריגות ונדירות, ואין נסיבות המקרה שלפנינו נכללות בגדר מקרים אלה.
  1. גם הערות מוקדמות של שופט בשלב מוקדם של ההליך – אינן עילה לפסילה, כל עוד ברור שדעתו של בית המשפט "לא נחתמה" ובית המשפט "אינו נעול". ראה: ע"א 10403/08 מנהל עזבון המנוח דוד גולן ז"ל נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (טרם פורסם, ניתן ביום 18.1.09), שם נאמר:"ייעול הדיון יכול לכלול הערכה לכאורית של סיכויי התביעה או ההגנה – הערכה שיש בה רק השערה לכאורה לפי שלב השמיעה שבו נתון ההליך השיפוטי. אין בהערכה זו, ככל שהיא נעשית בשלב מקדמי ועל בסיס לכאורי, כדי להביא לפסילת השופט (ע"א 9930/02 עירי געש נ' פזקר בע"מ (לא פורסם,(פורסם בנבו) 11.12.2002)) .הערכה זו גם אינה משליכה על מסקנתו של בית המשפט אם הנושא יועלה בפניו, תוך פריסה מלאה של כל העובדות ומלוא הטיעונים, כפי שייעשה במקרה דנן.
  2.  "הנייר אינו סובל הכל" וכמובן שאין לעבור לסדר היום על טענת המבקש בפסקה השניה לדף הראשון של בקשתו כי :" המבקש סבור באופן חד משמעי כי ביהמ"ש הנכבד קיבל אתננים מידי המשיב לשם פסיקתו שם , ומשכך ביהמ"ש הנכבד לא יהסס לחזור גם בהליך דכאן על אותו מודל התנהלות הפסול בעיניו ובעיני הדין".
  3.  טענה כה חמורה של קבלת אתננים היא למעשה טענת מרמה קלאסית בעלת גוון פלילי אשר בעל דין לא יכול להעלות אותה בכתבי דין מבלי להניח תשתית עובדתית מתאימה כעולה מתקנה 78 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984.
  4.  מאחר שהמבקש לא הניח שום תשתית עובדתית לטענה הזויה זאת ואף לא טרח לספק שום ראיה אך ברור שהמבקש טען אותה בעלמא לצורכי התרסה וזילות בית משפט בלבד מבלי שהוא בעצמו מאמין בה!
  5.  לפיכך נראה כי המבקש העלה במודע טענה עובדתית זו, למרות שהוא יודע שהיא כוזבת על מנת לזרוע את הזרעים לטענת פסלות עתידית אותה הוא מתכנן להגיש לאחר שתוגש נגדו או כנגד המנסח מטעמו תלונה לגורם המתאים!
  6.  כמובן שאין לעבור לסדר היום על התבטאויות כה חמורות בהן המבקש מייחס התנהגות פלילית למשיב ולמערכת בתי המשפט ללא כל תשתית עובדתית וראיות. משכך, יש לחייב את המבקש בהוצאות משמעותיות לדוגמא ולאוצר המדינה.
  7.  מהאמור לעיל, עולה כי המבקש כבר הרשה ומרשה לעצמו להטיל דופי אישי חסר בסיס בשופטים בישראל, במטרה להשיג את מטרותיו הדיוניות ויש להביא את הקץ להתנהגות מבזה זאת באמצעות פסיקת הוצאות הולמות אשר ירתיעו בעתיד את המבקש ושכמותו מהתנהלות דומה.
  8. הזכות לשבת בדין היא גם חובה לשבת בדין (ראה: ע"א 3250/97 אמקול נ' צוקית (טרם פורסם); ע"פ 5796/95 עתמאנה נ' מדינת ישראל (טרם פורסם); ע"פ 2/95 מדינת ישראל נ' זינאתי, פ"ד מט(1) 39, 43).
  9.  על כן, בהיעדרו של חשש ממשי למשוא פנים, פסילת המותב הנכבד מלישב בדין – עלולה לפגוע בהגינות המשפט, באמון הציבור ולהביא לעיוות דין (ראה: ע"א 4160/96 אורי שחר נ' מושונוב (טרם פורסם)).
  10.  למשיב אין ספק שבמקרה הנדון אין כל חשש ממשי למשוא פנים שיש בו כדי להצדיק פסלות שופט וכי לא היה כל בסיס להגשת הבקשה.
  11.  תצהיר המשיב, מר ___מצ"ב לתגובה זו כחלק בלתי נפרד ממנה.
  1. אשר על כן, מתבקש בית המשפט הנכבד, לדחות את בקשת המשיב ולחייבו בהוצאות לדוגמא ולאוצר המדינה .

                                                              __________________

                                                                    ניר טולדנו, עו"ד