תביעה לפינוי מושכר
כתב תביעה לפינוי מושכר הינו הליך מיוחד שמוגש בפרוצדורה מיוחדת ומהירה שתכליתה לאפשר לבית משפט לברר בהליך מזורז תביעה לפינוי שוכר מנכס מקרקעין. חקיקה זו מוסדרת בפרק י"ב לתקנות סדר הדין האזרחי החדשות- תעע"ט-2018. (להלן: "תקנות החדשות")
מדובר בהליך שהוא וולנטרי מאחר והוא אינו שולל מהמשכיר את האפשרות להגיש תביעה רגילה במקום הליך זה.
הרקע לחקיקתו של ההליך המזורז של תביעה לפינוי מושכר, הוא תופעה עגומה ששררה במדינת ישראל, לפני חקיקתו של ההליך, במסגרתה שוכרי דירות רבים חדלו לעיתים לשלם דמי שכירות כאשר במקביל לא פינו את הדירות ביודעם שלבעלי הנכס היה לוקח פרק זמן ארוך ומתיש לפנותם מהדירה.
במצב שקדם להליך זה, אם כן, בעלי דירות רבים, מצאו עצמם חסרי אונים לחלוטין, כאשר נאלצו לנהל הליכים משפטיים ממושכים ויקרים, אשר התנהלו בבית משפט בפרקי זמן ממושכים (לעיתים במשך שנים) כאשר עם תום הליך המשפטי מצאו את עצמם לרוב המשכירים עומדים בפני שוקת שבורה בהעדר יכולת ממשית לגבות את חוב דמי השכירות שהצטבר לחובת השוכרים.
המצב שקדם לחקיקת ההליך של תביעה לפינוי מושכר אף פגע באמון הציבור בבית משפט ככלי ליישוב סכסוכים ואף עודד פעולות מפוקפקות של עשיית דין עצמי.
מהם התנאים להגשת תביעה לפינוי מושכר בהליך המקוצר?
תובע רשאי להגיש תביעה לפינוי מושכר בתנאי שעל יחסי השכירות לא חל חוק הגנת הדייר (נוסח משולב ) התשל"ב–1972. (סעיף 6 "הגדרות" לתקנות סדר הדין האזרחי החדשות).
בהתאם לתקנה 81 א לתקנות סדר הדין האזרחי החדשות. על כתב תביעה לפינוי מושכר להיות מוכתר במילים " תביעה לפינוי מושכר". על המגיש את כתב התביעה לפרט את טענותיו ולצרף לתביעה תצהירי עדות ראשית וחוות דעת מומחה ואסמכתאות משפטיות אם ישנן וכן את כל המסמכים הנוגעים לעניין המצויים ברשותו או בשליטתו.
דבר חשוב שצריך לקחת בחשבון שמגישים תביעה לפינוי מושכר זה שלא ניתן לצרף לכתב התביעה סעדים נוספים פרט לסעד פינוי. דהינו, התובע אינו רשאי במסגרת ההליך, לתבוע סעדים כספיים, אותם יוכל לתבוע הליך נפרד מבלי לקבל רשות מבית משפט לפיצול סעדים.
על התובע להמציא לבית משפט ולבעלי הדין את כתב התביעה בצירוף המסמכים שצוינו לעיל.
מה על הנתבע לעשות כאשר מוגשת נגדו תביעה לפינוי מושכר?
על הנתבע להמציא לבית המשפט ולבעלי הדין את כתב ההגנה מטעמו ולצרף לו תצהיר עדות ראשית של העדים, חוות דעת מומחה, אסמכתאות משפטיות אם ישנם ואת המסמכים הנוגעים לעניין הנדון המצויים או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו של הנתבע ושאותו על ידו לאחר חקירה ודרישה וזאת בתוך מועד שלא יאוחר מ30 ימים מיום שקיבל את כתב התביעה.
קביעת מועד דיון
בהתאם לתקנה 81 (ה) לתקנות סדר הדין האזרחי החדשות- בית המשפט יורה על מועד לדיון בתביעה לפינוי מושכר שלא יהיה מאוחר מ30 ימים ממועד הגשת כתב ההגנה האחרון.
מניסיון משרדנו בתי משפט אכן נוהגים ליישם את הוראות החוק לעניין זה וקובעים דיון בתביעה.
בהתאם לתקנה 81 (ג) איסור להגשת תביעה שכנגד והודעת צד ג' בהליך של תביעה לפינוי משוכר אחד מיתרונותיו הבולטים והנוספים של הליך זה הוא שהנתבע בתביעה לפינוי מושכר איננו רשאי להגיש תביעה שכנגד או הודעה לצד שלישי , דבר אשר היה גורם מטבע הדברים לסרבול הדיון.
הכללים החלים על הליך ב"סדר דין מהיר" קובעים, בין היתר, כי הדיון בתובענה יסתיים בתוך יום אחד, כי סיכום טענות בעלי הדין יהיה בעל פה ביום הדיון בתובענה לאחר סיום הבאת הראיות וכי עם תום הדיון בתובענה ולכל המאוחר בתוך ארבעה עשר ימים, ייתן בית המשפט פסק דין.
לאור האמור לעיל, ניתן כיום להגיע למעשה לפסק דין של פינוי מושכר בפרק זמן קצר של 60 ימים בלבד מיום הגשת התביעה בעוד שבמצב המשפטי שקדם לתיקון בחקיקת התקנות היה צורך לנהל הליך ארוך ומייגע של חודשים רבים אם לא שנים על מנת להגיע לתוצאה המיוחלת של פינוי השוכרים מדירה.
על אף האמור לעיל, יש לקחת בחשבון כי גם לאחר מתן פסק דין של פינוי וסילוק יד יש צורך לנקוט בהליכי הוצל"פ לביצוע פסק הדין וזאת במידה והשוכר אשר לחובתו ניתן פסק הדין אינו מפנה את הדירה.
הליכי פינוי בהוצל"פ לאחר פסק הדין יכולים אף הם לגזול פרק זמן לא מבוטל מהמשכיר. ניתן לסכם ולומר כי התקנות החדשות שינו באופן מהותי את הזמן הכרוך בסיום הליך בתביעה לפינוי מושכר כאשר על המחוקק ליתן דעתו כעת על שינוי פרק הזמן הארוך יחסית לפינוי שוכרים לאחר מתן פסק הדין.
אם נתקלתם בשוכר שאינו משלם דמי שכירות, או שהפר את חוזה השכירות ואתם מעוניינים להגיש תביעה לפינוי שוכר או זקוקים בשלב זה לייעוץ בנושא זה צרו קשר עם משרדנו.
כתובתנו: רח' רחוב דרך יצחק רבין 4 פתח תקווה בסר סיטי בניין T קומה 18 (ליד יכין סנטר). טל:03-9309677 052-3589798
