1.     התובעים הינם הבעלים של דירה בת 4 חדרים ברח' זרח ברנט XX דירה 3 פתח תקווה (להלן: "הדירה").


       צילום נסח טאבו עדכני המעיד על בעלות התובעים בדירה מצ"ב לכתב תביעה זה כחלק בלתי נפרד ממנו ומסומן ת' 1.

2. ביום 14.08.12 נערך ונחתם בין התובעים מחד גיסא, לבין הנתבעים מאידך גיסא, הסכם שכירות בלתי מוגנת להשכרת הדירה 
   (להלן:"ההסכם").

3. תקופת השכירות על פי ההסכם הינה לשנה אחת בלבד, מיום 01.09.12 ועד ליום 01.09.13 (להלן: "תקופת השכירות"), עם אופציה  להארכת
    משך תקופת השכירות בשנה נוספת.

    צילום ההסכם מצ"ב לכתב תביעה זה כחלק בלתי נפרד ממנו ומסומן ת' 2.

4. דמי השכירות שנקבעו בהסכם השכירות עמדו על 3,500 ₪ לחודש (סעיף 1 להסכם), אך בפועל הועמדו על ידי הצדדים על סך של 3,645 ₪
    וזאת בשל דרישת  הנתבעים  לשלם את דמי השכירות כל 15 לחודש, למרות שנכנסו לדירה ב 1 לחודש.

5. בהתאם לכך, מסרו הנתבעים לתובעים 12 המחאות שוות ורצופות, על סך של 3,645 ₪ כ"א ז.פ של ההמחאות 15.09.12 וכל 15 לחודש.

    צילום ההמחאות שנמסרו לתובעים מצ"ב לכתב התביעה כחלק בלתי נפרד ממנו ומסומן ת' 3.

6. כאן המקום לציין, שמי שמשך את ההמחאות שהיו מיועדות להבטחת דמי השכירות, היה זה מר ד.ג  שערב מטעם הנתבעים גם על הסכם
   השכירות.

7. התובעים יטענו, כי הנתבעים הפרו את הסכם השכירות הפרות בוטות ויסודיות, היורדות לשורש ההסכם, אשר די בכל אחת
    מהן, כדי להעניק להם את סעד הפינוי 

   המבוקש, קל וחומר  ממשקלן המצטבר של ההפרות, כמפורט להלן:

8. עוד לא "יבשה הדיו" מחתימת הנתבעים על הסכם השכירות והם כבר מיהרו להפר אותו, בכך שההמחאה הראשונה, שיועדה לתשלום דמי
    שכירות לחודש ספטמבר  2012, הוצגה לפירעון כדין, אך לא כובדה על ידי הבנק בהעדר כיסוי מספיק.

     צילום האסמכתא על הודעת הבנק על אי כיבוד ההמחאה הראשונה מצ"ב לכתב תביעה זה כחלק בלתי נפרד ממנו ומסומן ת' 4.

9. על חשבון ההמחאה הנ"ל, שילמו הנתבעים לתובעים  סך של 2,800 ₪ במזומן, כאשר את ההפרש בסך של  845 ₪ ביקשו ב"מתק שפתם"
    לשלם ביחד עם מועד פירעונה של ההמחאה השנייה, שיועדה לתשלום עבור חודש אוקטובר 2012 .

10. בשלב זה, התובעים לא ידעו כי נפלו קורבן לחייבים מקצועיים ומתוחכמים וניאותו לכך.

11.דא עקא, שעם הגיע זמן פירעונה של ההמחאה שיועדה לתשלום עבור דמי שכירות לחודש אוקטובר 2012, התברר לתובעים, למגינת לבם, כי
     גם המחאה זו, כקודמתה,לא כובדה וזאת בנוסף ליתרת חובם של הנתבעים בסך של 845 ₪ שלא שולמה בגין חודש ספטמבר 2012.

    צילום אישור הבנק בדבר אי פירעונה של ההמחאה שנמסרה לתובעים על סך של 3,645 ₪ ליום 15.10.12 מצ"ב לכתב תביעה זה כחלק
     בלתי נפרד ממנו ומסומן ת' 5.

12.להשלמת התמונה העגומה יצוין כי, הנתבעים הוסיפו פשע על חטא, בכך שגם את ההמחאה שמסרו לתשלום דמי השכירות לחודש נובמבר
      2012 לא דאגו לפרוע, כאשר  גם המחאה זו לא כובדה על ידי הבנק, בהעדר כיסוי מספיק.

     צילום אישור הבנק בדבר אי פירעונה של ההמחאה שנמסרה לתובעים על סך של 3,645 ₪ ליום 15.11.12 מצ"ב לכתב תביעה זה כחלק
     בלתי נפרד ממנו ומסומן ת' 6.

13. אין ספק, שאי תשלום דמי שכירות במשך תקופה מצטברת של שלושה חודשים, מהווה הפרה יסודית של ההסכם, המקנה לתובעים את הזכות
      לבטלו ולדרוש את פינויים  המיידי של הנתבעים מהדירה.

14. גם אלמלא הפרתם הבוטה של הנתבעים אחר הסכם השכירות בשל אי תשלום דמי שכירות במשך תקופה המשתרעת על פני שלושה חודשים
      רצופים, הרי שהנתבעים הפרו את ההסכם בהפרות בוטות נוספות, המצדיקות את פינוים מהדירה, בין היתר בכך שלא עמדו בתשלומים שוטפים
      החלים על המושכר, כמפורט להלן.

15.  במסגרת סעיפים 5 ו 20 להסכם השכירות, התחייבו הנתבעים לשאת על חשבונם בכל ההיטלים וההוצאות החלים על המחזיק בדירה בתקופת
     השכירות, לרבות מים, ארנונה ועד הבית וכו'. עוד התחייבו הנתבעים לגרום לשינוי שם מחזיק ברשויות ולהעביר על שמם את כל החשבונות
     השוטפים החלים על הדירה.

16.  דא עקא, שמבדיקה שערכו התובעים בעיריית פתח תקווה ובחברת המים "מיתב", התחוור להם לתדהמתם הרבה, כי הנתבעים לא רק שלא
       העבירו את החשבונות   השוטפים על שמם, אלא שגם צברו חובות לרשויות אלו, ולמעשה לא שילמו מאום, החל מיום כניסתם לדירה!

      צילום האסמכתאות המעידות על חוב ארנונה שצברו הנתבעים לעירית פתח תקווה, בסך של 868.50 ₪ עבור חודשים ספטמבר ואוקטובר
      2012 וחוב לחברת מיתב בסך של  205.12 ₪ מצ"ב לכתב תביעה זה כחלק בלתי נפרד ממנו ומסומן ת' 7.

17.  גם מבירור שערכו התובעים עם וועד בית, עלתה תמונה דומה, לפיה הנתבעים לא שילמו מאום לוועד הבית מיום כניסתם לדירה.

18.  זאת ועוד, במסגרת סעיף 13 להסכם השכירות נקבע במפורש כי: "חל איסור מוחלט על השוכרים להשכיר את המושכר או כל חלק
       ממנו בשכירות משנה בין בתמורה  או ללא התמורה".

19. דא עקא, ולמרות האיסור המפורש, להכנסת שוכרי משנה, התברר לתובעים מפיה של הנתבעת בעצמה, כי עשו דין לעצמם, בכך שהכניסו
     לדירה שוכרי משנה, על מנת  שהדבר "יקל" עליהם כביכול לשאת בתשלומים, שממילא לא שולמו על ידם.

20. זאת ועוד, במסגרת סעיף 8 להסכם נקבע כי: "השוכרים מתחייבים לשמור על מצבו וניקיונו של המושכר ויפעלו בתיאום עם
     השכנים על מנת לסלק כל פסולת  העשויה לגרום למטרד וכן ימנע כל שימוש שיש בו משום הפרעה או מטרד לשכנים".

21. אף על פי כן, התובעים קיבלו מספר רב של תלונות מדיירי הבניין כי הנתבעים משליכים  קרטונים ופסולת לגינה של הבניין המשותף ואף
      התקבלו תלונות על מטרדי רעש  חזקים בשעות הקטנות של הלילה, אשר בעטיים אף הוזמנה למקום ניידת משטרה.

22. בסעיף 3 להסכם השכירות נקבע במפורש כי:

  "כל הפרה יסודית של החוזה מצד השוכרים דיה כדי להעניק למשכיר את הזכות לדרוש חילוטי השכירות ופינוי המושכר, ואולם
   על המשכיר לשלוח לשוכרים הודעה בכתב בדבר ההפרה 10 ימים בטרם ינקוט בצעדים נוספים".

23. בנסיבות אלו, ולאור כל ההפרות הבוטות והיסודיות של ההסכם שנימנו לעיל, פנו התובעים אל הנתבעים במכתב מיום 28.10.12, אשר נשלח
     אליהם בדואר רשום,  במסגרתו נדרשו  הנתבעים, בין היתר, לפנות את הדירה ולהשיב את החזקה בה לידי התובעים.

     צילום מכתב הדרישה שנשלח לנתבעים מיום 28.10.12 מצ"ב לכתב תביעה זה ומסומן ת' 8.

24.  ואולם, פניה זו נפלה, לדאבונם הרב של התובעים, על אוזניים ערלות. הנתבעים לא פעלו לתיקון ההפרות היסודיות ובנסיבות אלו, לא היה
      מנוס מהגשת התביעה.

25. בדיעבד, ובטרם הגשת התביעה, התחוור להפתעת התובעים כי, הנתבעים הינם דיירים סרבני תשלום מקצועיים ומתוחכמים, אשר נכנסים
     לדירות של בעלי דירות  תמימים, ביודעם כי לא יעמדו בתשלומים. למסקנה זו הגיעו, בין היתר, מעיון בתיק אזרחי שנדון במסגרת תא"ח
     XXXX-05-12 ש. ואח' נגד ג (שלום פתח תקווה)  , אשר במסגרתו הוגשה נגד הנתבעת תביעת פינוי בחודש מאי 2012.

26. כל יום שחולף מבלי שהנתבעים מפנים את הדירה, מעצים את הנזק שנגרם כבר לתובעים, שכן הנתבעים חדלו לשלם דמי שכירות החל
      מחודש ספטמבר 2012, כאשר  במקביל הם ממשיכים להחזיק בדירה שלא כדין, דבר המהווה פגיעה קשה בזכות הקניין של התובעים, המוגנת
      בסעיף 3 לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

27. לתובעים נגרמו נזקים כספיים כבדים, כתוצאה מאי תשלום דמי שכירות, כמתחייב מהוראות הסכם השכירות, כאשר במקביל הנתבעים
      ממשיכים להחזיק בה ולא מפנים  אותה.

28.  יחד עם זאת, מאחר ותביעה זו מוגשת בהתאם לתקנה 215 ז' לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984, הרי שתביעה כספית תוגש כנגד
      הנתבעים בהתאם רק לאחר  שהנזקים יתגבשו במלואם.

29.  כל טענות כתב תביעה זה הינן חילופיות או משלימות אלו את אלו, בהתאם לעניין ולהדבק הדברים.


30.  לביהמ"ש נכבד זה הסמכות המקומית לדון בתביעה לנוכח מקום הימצאותו של הנכס וסמכות עניינית לנוכח מהותה של התביעה.

31.   אשר על כן, מתבקש בית המשפט  הנכבד:

א.      לחייב את הנתבעים לפנות את הדירה ולהחזיר את החזקה בה לידי התובעים כשהיא פנויה מכל אדם וחפץ השייך להם.

ב.     לחייב את הנתבעים לשלם לתובעים הוצאות משפט, שכר טרחת עו"ד בצרוף מע"מ כחוק.





                                                                                                               __________________
                                                                                                                ניר טולדנו, עו"ד
                                                                                                                   ב"כ התובעים