בשם המבקש לעיין בתיק         עו"ד ד"ר ישראל לשם; עו"ד רון פלג;
בית המשפט:                         עו"ד עדי פרמדר; עו"ד ציפי וייס

בשם המבקשים ברע"א 8521/09:  עו"ד רם כספי; עו"ד ניר כהן; עו"ד רוני לפן;
והמערערים בע"א 8522/09:    עו"ד תמיר ברנשטיין

בשם המשיב ברע"א 8521/09
וברע"א 8522/09:                  עו"ד ד"ר יוסף שגב; עו"ד סיני אליאס

1.        לפניי בקשה לעיון בתיקים שבכותרת, אשר ההכרעה בהם תלויה ועומדת לפני בית משפט זה (בקשת רשות ערעור, ערעור וערעור שכנגד). מבקש העיון (להלן – המבקש), הוא בנו של אחד מבעלי הדין בהליכים (המבקש 1 ברע"א 8521/09 והמערער 1 בע"א 8522/09 (להלן – בירן)). יצוין, כי עניינם של ההליכים בשותפות עורכי דין שבירן הוא שותף בה ביחד עם בעלי הדין האחרים בהליכים. המבקש עותר לעיון בכל החומר בהליכים, לרבות החומר הנכלל בתיק בית המשפט המחוזי. הרקע להגשת בקשת העיון, כפי שהוצג על ידי המבקש, הינו "סכסוך משמעותי" שנתגלע בינו לבין בירן, המתברר בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים. עניינו של אותו הליך הוא בחברה משפחתית ששמה שיבג בע"מ (להלן – החברה המשפחתית) שבירן, המבקש ושני אחיו הם בעלי מניות בה. לטענת המבקש, נכסיה של החברה המשפחתית נדונו בהליכים דנא, וקיים לגביהם מידע רב בחומר הנמצא בתיק בית המשפט. לכן, לטעמו, מוצדק לאפשר לו לעיין בתיק. בירן ושני המבקשים-מערערים האחרים בהליכים מתנגדים לבקשה מטעמים שונים. המשיב בהליכים הותיר את ההכרעה לשיקול דעתו של בית המשפט.

2.        ההסדר החוקי המאפשר עיון בתיקי בית המשפט קבוע בתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן – תקנות העיון). הסדר זה משקף נקודת מוצא לפיה יש לאפשר, ככלל, את העיון בתיקי בית המשפט. זאת, נוכח מעמדו הרם של עקרון פומביות הדיון, שזכות העיון מהווה נגזרת שלו (ראו, בג"ץ 9474/00 גל נ' ראש-עיריית חיפה, פ"ד נט(3) 714, 718-717 (2004)); בג"ץ 10076/02 רוזנבאום נ' נציב שירות בתי הסוהר (לא פורסם, 22.8.2005); בג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים (טרם פורסם, 8.10.2009) (להלן – עניין האגודה לזכויות האזרח)). בהתאם, נקבע בתקנה 4(א) לתקנות העיון כי "כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית משפט". עם זאת, זכות העיון אינה מוחלטת, ויש לאזנה אל מול אינטרסים נוגדים. אינטרסים אלה נשקלים במסגרת המסלול הדיוני שהותווה בתקנות העיון (ראו תקנה 4(ד) לתקנות העיון). המסלול הדיוני לשקילת בקשת עיון מורכב משלושה שלבים, כפי שהבהיר בית משפט זה בעניין האגודה לזכויות האזרח:

"ראשית, נבחנת השאלה האם קיים איסור בדין לעיון בחומר המבוקש. ככל שהתשובה לשאלה זו היא בשלילה, נבחנת בשלב השני השאלה האם העיון הוא מוצדק. על רקע נקודת המוצא באשר למתן זכות העיון, כבר נפסק כי הנטל על בעל הדין המתנגד לעיון לשכנע כי אין להתירו… אם תוצאת האיזון הינה שישנה הצדקה עקרונית לאפשר את העיון, יש לעבור לשלב השלישי. בשלב זה נבחנת השאלה כיצד ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות ובאינטרסים של בעלי הדין שהתנגדו לעיון…. (עניין האגודה לזכויות האזרח, פיסקה 24) [ההדגשות במקור] (וראו גם, ע"א 8849/01 פקיד שומה למפעלים גדולים נ' פז-גז חברה לשווק בע"מ, פ"ד נט(5) 385, 394-393 (2005)).

3.        בענייננו, נראה לי כי יש להתיר את העיון בתיק, בכפוף לאמור להלן. ראשית, ער אני לכך שביום 1.9.2010 החלטתי כי צווי איסור הפרסום שניתנו על ידי בית המשפט המחוזי ביום 8.6.2005 וביום 21.1.2008 יחולו אף לעניין ההליכים דנא. יצוין, כי צווי איסור הפרסום, שתוקפם הוחל אף לגבי ההליכים בבית המשפט העליון, ניתנו על ידי בית המשפט המחוזי בהסכמת בעלי הדין, ורק לגבי חלק מהחומר המצוי בתיק בית המשפט. לכאורה, קיומו של איסור הפרסום עשוי היה להצדיק את דחיית הבקשה. זאת, בהתחשב בתקנה 4(א) לתקנות העיון, הקובעת כי ניתן לבקש לעיין בתיק בית המשפט ובלבד שהעיון "אינו אסור על פי דין". דא עקא, בעבר הועלתה האפשרות שקיומו של איסור פרסום אין משמעו, בהכרח, איסור עיון שלא למטרת פרסום (ראו, בג"ץ 5699/07 יובל יועז, עיתונאי נ' היועץ המשפטי לממשלה, פיסקה 4 (לא פורסם, 23.4.2009)). מכל מקום, בנסיבות העניין אין צורך להידרש לפרשנות הדיבור "אסור על פי דין" הקבוע בתקנה 4. זאת, בהתחשב במספר טעמים מצטברים הייחודיים להליכים דנא: ראשית, עסקינן בצו איסור פרסום שניתן בהסכמת בעלי הדין. מכאן, שההתחשבות בו צריכה להיות מוגבלת ביחס למקרים בהם מוטל איסור פרסום מכוח הוראת דין או חרף התנגדותו של אחד מבעלי הדין. שנית, יש ליתן משקל להתחייבות המבקש שלא לפגוע בסודיות המסמכים, ולקבל כל תנאי שיוטל על ידי בית המשפט אם יוּתר העיון. שלישית, המבקש הצהיר כי החומר דרוש לו לצורך ההתדיינות בינו לבין בירן בבית המשפט לענייני משפחה. בהקשר זה חובה לזכור, כי ההליכים באותו בית משפט חוסים ממילא תחת איסור פרסום סטטוטורי (סעיף 68(ה)(1) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). טעמים אלה, בהצטברם, מלמדים כי אין לדחות את הבקשה אך בשל איסור הפרסום. ודוקו, ברור שיש להתחשב בצו איסור הפרסום לצורך הטלת מגבלות על מבקש העיון. מגבלות אלה יפורטו בהמשך. עם זאת, בנסיבות העניין איני סבור כי יש בצו כדי לשלול לחלוטין את זכות העיון.

4.        משנמצא כי אין בצו איסור הפרסום כדי לדחות את הבקשה, יש לבחון אם הבקשה לגופה היא מוצדקת. המבקש טוען כי החומר בתיק דרוש לו לצורך ההתדיינות בבית המשפט לענייני משפחה. בהתחשב בכך שהנטל המוטל על מבקש העיון הוא קל יחסית (ראו עניין האגודה לזכויות האזרח, פיסקה 25), הרי נימוק כגון דא עשוי לעמוד בדרישת ההנמקה המצומצמת המוטלת על מבקש העיון. מקובל הוא כי אין הכרח שהמבקש יסביר כיצד העיון בחומר יועיל לו במסגרת ההתדיינות האחרת (ראו, בג"ץ 10003/08 מ.לסר בע"מ נ' מדינת ישראל, פיסקה 10 (לא פורסם, 5.4.2012)). מנגד, המתנגדים לעיון, אשר עליהם רובץ הנטל לשכנע כי אין להתיר את העיון, לא הציגו טעמים משכנעים לשלילתה המוחלטת של זכות העיון (ראו והשוו, עע"ם 8597/10 פלג נ' עיריית יהוד מונסון, פיסקה 8 (לא פורסם, 23.10.2011)). איני מתעלם מטענת המתנגדים לעיון לפיה חשיפת החומרים המצויים בתיק עלולה לפגוע בסודות מסחריים ובאינטרסים נוספים שלהם ושל צדדים שלישיים (לקוחות משרד עורכי הדין שעניינו נדון בהליכים דנא). אך נראה לי, כי בנסיבות העניין ניתן להפיג את החשש האמור בדרך של הטלת מגבלות חמורות על מבקש העיון ועל באי כוחו, אשר יוכלו למנוע את פרסום המידע ואת הפגיעה באינטרסים עליהם הצביעו מתנגדי העיון. בהקשר זה יוזכר, כי ההתדיינות בבית המשפט לענייני משפחה ממילא אסורה לפרסום מכוח הדין.

5.        על יסוד הטעמים שהובאו, סבורני כי ניתן להגשים את מטרת העיון באופן הבא: המבקש ובאי-כוחו יהיו רשאים לעיין בחומר המצוי בתיק בית המשפט. הכוונה היא הן בחומר המצוי בתיקים שנפתחו בבית משפט זה, הן בחומר הכלול בתיקים שהועברו מבית המשפט המחוזי לבית משפט זה לצורך ההכרעה בהליכים. על מנת להגן על האינטרסים עליהם הצביעו מתנגדי העיון, חל איסור על המבקש ועל באי כוחו לפרסם בדרך כלשהי את החומר נשוא בקשת העיון. כמו כן, חל איסור לעשות בחומר שימוש כלשהו אלא לצורך ההתדיינות בין המבקש לבין בירן בבית המשפט לענייני משפחה. בנסיבות העניין, ימציאו המבקש וכל באי כוחו התחייבויות החתומות על ידם באופן אישי, בהן ייאמר באופן שאינו משתמע לשתי פנים, כי המבקש ובאי כוחו מתחייבים לשמור בסודיות מוחלטת על החומר נשוא בקשת העיון, ולא לעשות בו שימוש מכל סוג שהוא אלא לצורך ההתדיינות בבית המשפט לענייני משפחה.

6.        הבקשה מתקבלת, איפוא, בכפוף לאמור בפיסקה 5, ובלא צו להוצאות. על המבקש ובאי כוחו להמציא את ההתחייבויות מטעמם, כמפורט בפיסקה 5, עד ליום 6.12.2012. לאחר מכן תינתן החלטה משלימה. יובהר, כי עד למתן החלטה אחרת לא יותר העיון בחומר. תשומת לב המזכירות לכך שאין לאפשר את העיון בתיקים בשלב זה.

           ניתנה היום, ט"ו בכסלו התשע"ג (29.11.2012).