בשם  המבקשות:                    עו"ד בני ירושלמי
 

 

 
א.       בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (השופטת פלאוט) ברע"א 22060-04-12 מיום 23.7.12, שבגדרו התקבל ערעור על החלטת בית משפט השלום בפתח תקוה (השופט שטרנליכט) בת"א 1812-07 מיום 19.3.12. עניינה של הבקשה – מחלוקת בדבר תיקון כתב תביעה.
 
רקע
 
ב.       תחילתו של הסכסוך שלפנינו בתביעה כספית שהגישו המבקשות בשם אביהן, כאפוטרופסיות שלו, לפיצוי בגין נזקים שגרמו לטענתן המשיבים לאביהן בכך שגזלו את חלקו בשותפות שהיתה ביניהם. בית משפט השלום התיר למבקשות את תיקון כתב התביעה בגין נזקים שהצטברו לאחר הגשת כתב התביעה.
 
ג.       בית המשפט המחוזי קיבל את בקשת רשות הערעור שהגישו המשיבים ודן בה כבערעור. צוין, כי אמנם התערבות ערכאת ערעור בהחלטות הנוגעות לסדרי דין היא מצומצמת, אך בנדון דידן מתייחס תיקון כתב התביעה, לעניין נזקים חדשים, לעילה חדשה אשר אינה מחייבת הגשת בקשה לתיקון כתב התביעה, וניתן להגיש תביעה חדשה ללא צורך במתן היתר לפיצול סעדים. כפי שייאמר להלן, אין המבקשות מקופחות בזכויותיהן; מנגד נקבע, כי התיקון מקפח את המשיבים, שכן קודם למתן ההיתר לתיקון כתב התביעה הסתיימו הליכי קדם המשפט. צוין, כי חלפה תקופה ארוכה מאז הוגשה התביעה, והוגשו חוות דעת מטעם המשיבים שהכנתן היתה כרוכה בהוצאות מרובות. הליכים אלו בוטלו עם מתן ההיתר לתיקון כתב התביעה באופן המחייב הגשת כתבי טענות חדשים. הוסבר, כי הצדדים חזרו למעשה לנקודת המוצא מלפני חמש שנים, והוצאות רבות ירדו לטמיון. כאמור, כי בעוד שתיקון כתבי הטענות מסב למשיבים נזק, אין בדחיית הבקשה לתיקון כתב התביעה כדי לשלול מן המבקשות את האפשרות להגשת כתב תביעה נוסף בגין הנזק שהצטבר לאחר הגשתו של כתב התביעה המקורי.
 
מכאן הבקשה הנוכחית.
 
הבקשה
 
ד.       בבקשת רשות הערעור נטען, כי פסק הדין מנוגד להלכה שנקבעה ברע"א 2695/08 דוכן נ' מדינת ישראל (לא פורסם) (להלן עניין דוכן), כי כל עוד לא הוכרעה התביעה המקורית, דרך המלך לתביעת נזקים נוספים שנגרמו לאחר הגשתה, היא באמצעות הגשת בקשה לתיקון כתב תביעה. הוסף, כי עצם הפניית המבקשות להגשת תביעה נפרדת בגין נזקים שנגרמו לאחר הגשת התביעה, גורמת למבקשות עיוות דין של ממש, וזאת בין היתר הואיל והן חשופות להשתקת תביעתן הנוספת, מכוח עקרון מיצוי העילה. עוד נטען, כי בית המשפט נתן את פסק דינו על בסיס תשתית עובדתית מוטעית. וכי תיקון כתב התביעה מבוסס על אותו רקע עובדתי ועל אותן עילות שפורטו בכתב התביעה המקורי, ואינו מצריך תשתית ראייתית אחרת.
 
הכרעה
 
ה.       לאחר העיון אין בידי להיעתר למבוקש. רשות ערעור בגלגול שלישי נשקלת רק במקרים המעוררים שאלה משפטית או ציבורית חשובה, המקרה דנא תחום במובהק לעובדותיו ואינו כולל כל הלכה חדשה. אכן, בית משפט של ערעור נוטה שלא להתערב בהחלטות פרוצדורליות, שעניינן אופן ניהול ההליך בערכאה הדיונית (רע"א 422/06 חברת התחנה המרכזית החדשה בת"א בע"מ נ' גיטי אהובים (לא פורסם); והשוו רע"א 8674/04 א.ש. גל חום שוקי פסח בע"מ נ' FRANCO BELGES (לא פורסם)). ואולם, גם אם במקרה דנא החליט בית המשפט המחוזי להתערב, איני רואה מקום כי בית משפט זה (אף אילו היה מחליט אחרת – ואיני אומר כך דווקא) יתערב בגלגול נוסף. במיוחד מקום שלא ננעלה הדלת למבקשות להליך אחר, כעולה בבירור מהכרעתו של בית המשפט המחוזי.
 
ו.       לגופם של דברים, סמכות בית המשפט להתיר תיקון של כתבי טענות מעוגנת בתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. כאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב תביעתו, כך שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין, הנטייה היא להיעתר לו ברוחב לב (ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי, פ"ד מו(3) 214). ואולם, לגישה ליברלית זו חריגים, ועליהם נמנים התנהגות המבקש, השלב שבו מוגשת הבקשה, והאפשרות שהתיקון המבוקש ישלול מהצד שכנגד הגנה שהיתה קמה לו אילו היתה מוגשת התביעה מחדש, דוגמת טענת התיישנות (ע"א 728/79 קירור אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' זייד, פ"ד לד(4), 126; א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית, 2009), עמ' 155-154). בנידון דידן הטעים בית המשפט המחוזי את השלב שבו מצוי ההליך, וסבר כי אין מקום עתה – כשהדלת אינה נעולה להליכים אחרים – לפתוח מחדש את ההליכים המקדמיים. יודגש, כי התיקון אינו כלי להעלאתן של מחלוקות חדשות, והוא אינו תחליף להגשת כתב תביעה חדש (רע"א 60/03 רובין נ' אפלבוים, פ"ד נז(3),475). לגישה השיפוטית באשר לתיקון כתבי טענות, ראו ש' לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית – מבוא ועקרונות יסוד (מה' 2 -2008), 139-138, ובין היתר מוטעמת שם השאלה אם נחסם צד המבקש תיקון כתב טענות, ככל שיידחה, מהעלאת טענותיו בפורום אחר. אין זה המצב בענייננו; ראו גם עניין דוכן, שעליו נסמכות המבקשות.
 
ז.       בנדון דידן התביעה מצויה בשלב דיוני מתקדם. היא מתנהלת בערכאות כבר יותר מחמש שנים. הוגשו חוות דעת וההליכים המקדמיים, ביניהם הליך גילוי מסמכים, מוצו. אין לומר לטעמי כי אילו עמדה החלטת בית המשפט השלום על כנה היה זה "סוף העולם"; אך לא מצאתי מקום להתערבות בקביעתו של בית המשפט המחוזי, בפרט כאשר בידי המבקשות להגיש תביעה נוספת בגין הנזקים שנגרמו להן לאחר הגשת התביעה. במידה של שכנוע ניתן לטעון גם כי מדובר בעילה חדשה המנביעה סעד חדש (רע"א 211/91 גולדין נ' כלל אינסטרומנט  האוס בע"מ, פ"ד מה(3) 441). יצוין כי ההחלטה בעניין דוכן (במקרה שלא ניתן בו פיצול סעדים) מדגישה, כי בקשה לתיקון כתב תביעה תידון בהתחשב בשלב הדיוני שאליו הגיעה התביעה הראשונה, ובענייננו כאמור השלב הדיוני הוא מאוחר.
 
ח.      אין בידי איפוא להיעתר למבוקש.
 
           ניתנה היום, א' בכסלו התשע"ג (15.11.12).