רע"א 6720/13 סופר מדיק (מדיק לייט) בע"מ נגד anton hubner gmbh

 
בבית המשפט העליון 
 רע"א  6720/13
   
 
 
לפני:  כבוד השופט י' עמית
 
 
המבקשים:1. סופר מדיק (מדיק לייט) בע"מ
2. ציון ידיד
 
 
 נ  ג  ד
 
 
המשיבים:1. anton hubner gmbh
 2. andreas klenk
 3. אקו בלו טריידינג בע"מ
 4. עסאף עארף
 5. חריסטו נדאף
 6. שלומי לוי
 
 
בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי תל אביב מימים 18.7.2013 ובקשה לעיון חוזר מיום 30.9.2013 בתיקים מאוחדים 2850-03-10, 25056-06-10 ו-36430-07-10 שניתנו על ידי כבוד השופטת ד"ר ד' אבינאלי
 
 
בשם המבקשת:עו"ד יוסף בנקל ועו"ד אסף שיר
 
 
 
החלטה
 
 
           בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בתל אביב מיום 18.7.2013 ומיום 30.9.2013, בגדרן נדחתה בקשת המבקשים להורות למשיבים לענות על שאלון ולגלות מסמכים ספציפיים.
 
1.        בין הצדדים מתנהלים מספר הליכים שעניינם הזכויות בסימן מסחר רשום, ומחלוקות כספיות הנוגעות לביטול הסכם הפצה בין המבקשת 1 לבין המשיבה 1 ומפיצתה החדשה, היא המשיבה 3 (אשר מהבקשה עולה כי היא נמצאת כיום בהליכי פירוק).
 
           המבקשים, אשר לא היו מיוצגים באותה עת, והמבקש 2 הוא שהגיש את הבקשות בשמם, עתרו לגילוי שורה ארוכה של מסמכים ספציפיים ומתן תשובות לשאלון הכולל 160 שאלות. הבקשה נדחתה על ידי בית משפט קמא, ומכאן הבקשה שבפנינו. המבקשים טענו, בין היתר, כי הצורך בהגשת השאלון וגילוי המסמכים, נבע מעובדות חדשות שנתגלו להם; כי הכלי הדיוני של חקירה נגדית אינו מייתר את הצורך בשאלון; וכי תקנה 113 מאפשרת להם לפנות בכל עת לבית המשפט בבקשה לגילוי מסמכים ספציפי.
 
           לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, נחה דעתי כי יש לדחות את הבקשה אף ללא צורך בתגובה.
 
2.        אקדים ואומר, כי ההחלטה מיום 18.7.2013 מושא הבקשה שלפני, מסתכמת במילים "אין מקום להבהרות מעבר לנאמר בהחלטה".
 
           החלטה זו, מתייחסת להחלטה קודמת של בית המשפט מיום 10.7.2013, שבגדרה נדחתה הבקשה למתן תשובות לשאלון ולגילוי מסמכים. וכך נאמר בהחלטה:
 
"בפרוטוקול הדיון מיום 28.5.2013 נקבע מפורשות כי לא יידונו שום בקשות נוספות הנוגעות לגילוי מסמכים ושאלונים, גם אם תוכתרנה בכותרת 'בקשה בהולה' דחופה וכדומה, וניתנה רק ארכה מוגבלת להשלמת הליכים כאמור באותו דיון. לפיכך אין בדעתי לשוב ולדון בבקשות מסוג זה".
 
 
           המבקשים הגישו בקשה נוספת, מושא ההחלטה מיום 30.9.2013, ובה נתבקש בית המשפט לעיין פעם נוספת בהחלטתו מיום 18.7.2013, ואף בקשה זו נדחתה  כלהלן:
 
"אין בעובדות שפורטו כדי להצדיק עיון חוזר בהחלטה מיום 18.7.2013, לאור העובדה שהתיק כבר קבוע להוכחות וניתן לאמת או לשלול את המידע במסגרת חקירה נגדית. לפיכך הבקשה נדחית".
 
 
           הנה כי כן, הבקשה שלפנינו מתייחסת מהותית להחלטה מיום 10.7.2013, וכידוע, "בעל דין אינו יכול להאריך באופן מלאכותי את המועד להגשת בקשת רשות ערעור באמצעות בקשה לעיון חוזר" (רע"א 11449/05 הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים נ' תורג'מן (6.2.2006); רע"א 621/13 גרגור ליזרוביץ נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (17.4.2013); רע"א 9162/12 עו"ד מועין ח'ורי נ' הקסטודיה די טרה סנטה (3.6.2013)). מכאן, שהיה על המבקשים להגיש את הבקשה למתן רשות ערעור תוך המועד המתייחס להחלטה המהותית שניתנה ביום 10.7.2013. הבקשה דכאן הוגשה ביום 8.10.2013, ומשכך אחרו המבקשים את המועד להגשת בקשת רשות ערעור.
 
           די בטעם זה כדי לדחות את הבקשה.
 
3.        למעלה מן הצורך אומר בקצרה, כי ענייננו בהחלטה דיונית שאין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בה. מהחומר שצורף עולה כי הליכי הגילוי בין הצדדים הסתיימו כבר באמצע שנת 2012 והבקשה הנוכחית הוגשה באיחור רב, לאחר שבית המשפט הורה בהחלטתו מיום 28.5.2013  על הגשת תצהירי עדות ראשית, והמבקש אף הצהיר במהלך אותה ישיבה כי תצהירי עדות ראשית מטעם המבקשים כבר מוכנים. מפרוטוקול אותה ישיבה, כמו גם מתגובת המשיבים לבקשה, עולה כי היו אלה דווקא המשיבים, שהלינו על כך שהמבקשים לא השיבו לשאלונים ולא גילו מסמכים. לפנים משורת הדין, ובהסכמת המשיבים, נתן בית המשפט למבקשים ארכה להשיב על שאלונים וגילוי מסמכים, וחזר והמליץ למבקש 2 לקחת ייצוג משפטי.
 
           המבקשים לא טרחו "משום מה" להזכיר או לצרף את ההחלטה מיום 28.5.2013 לבקשתם עמוסת הנספחים, ועל כן אביא חלק מאותה החלטה כלשונה:
 
"מובהר כי לאור השלב המאוחר שבו ניתנה הארכה האמורה אין להגיש ולא תידונה בקשות נוספות להשלמת הליך גילוי מסמכים ושאלונים מעבר לבקשה שהועלתה היום וזאת לאור העובדה שהיה על הצדדים להשלים את הליכי גילוי המסמכים והשאלונים זה מכבר, ולאחר שהתבקש וניתנו ארכות להשלמתם כמפורט בהחלטותי הקודמות, מעבר לנדרש יצויין כי התיק כבר קבוע לשמיעת הוכחות והצדדים טרם הגישו לתיק ביהמ"ש את תצהירי העדות הראשית מטעמם.
 
לאור העובדה שניתנה ארכה להשלמת גילוי המסמכים והשאלונים כאמור בהחלטתי אני מורה כי תצהירי עדות ראשית שהמועדים להגשתם נקבעו בהחלטתי הקודמת יוגשו באופן שתצהירי כל התובעים בשתי התביעות יוגשו עד ליום 25.8.13 ותצהירי כל הנתבעים יוגשו עד ליום 25.10.13.
 
יודגש כי התאריך להגשת תצהירי התובעות נקבע לפגרה ויש לעמוד בתאריך זה לאור העובדה שהליכי שמיעת ההוכחות נקבעו לחודש דצמבר".
 
 
הליכי גילוי מסמכים ושאלונים הינם הליכים מקדמיים שלא ניתן להפריז בחשיבותם. ברגיל, העובדה כי ניתן לקבל תשובות גם בחקירה נגדית בשלב ההוכחות, אינה מייתרת את הצורך במתן תשובות לשאלון (להבדיל מסוגים של שאלות, שאין לשאול אלא בחקירה נגדית ולא בשאלון). עם זאת, ההליכים המקדמיים הם אך הפרוזדור לטרקלין, וכאשר נוכחת הערכאה הדיונית כי בעלי הדין מתעכבים בפרוזדור יתר על המידה, רשאית היא לומר "עד כאן" ולהורות על הגשת תצהירי עדות ראשית אף אם לא נסתיימו הליכי הגילוי המוקדם (השוו רע"א 6297/97 רכאח נ' חברת טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ (26.1.1998)). לערכאה הדיונית שיקול דעת נרחב בכגון דא, ולא למותר להזכיר את תקנה 120(ג) הקובעת כי "מתן צו לפי תקנה זו אינו עילה לעיכוב הדיון בבית המשפט".
 
קיצורו של דבר, כי על הערכאה הדיונית לאזן בין שני האינטרסים העומדים בבסיס הליכי הגילוי, והם האינטרס של גילוי האמת ואינטרס היעילות, ולעיתים, הגשת בקשה להשלמת הליכים מקדמיים בשלב מאוחר של ההליך, תצדיק דחיית הבקשה (השוו רע"א 3511/09 קמטק בע"מ נ' אורבוטק בע"מ (10.5.2009)).
 
4.       אשר לטענת המבקשים כי תקנה 113 מאפשרת לפנות לבית המשפט "בכל עת" בבקשה לגילוי מסמכים  ספציפיים, הרי שתקנה זו מופנית לבית המשפט, בעוד תקנה 120 מופנית לבעלי הדין (רע"א 2362/90 הלבור תעשיות בע"מ נ' מיליקובסקי, פ"ד מד(4) 285 (1990)).
 
5.         אשר על כן הבקשה נדחית אף ללא צורך בתגובה. המבקשים ישאו בהוצאות בסך 3,000 ₪ לטובת אוצר המדינה.
 
 
           ניתנה היום, י"ב בחשון התשע"ד (16.10.2013).
ש ו פ ט