1.        ביום 19.8.2013 הגישה המבקשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 29.7.2013 בו אושרו שני פסקי ביניים שניתנו על ידי בורר, וניתן להם תוקף של פסק-דין.
 
           שבועיים לאחר מכן – וטרם שהופקד בהליך עירבון, וממילא טרם הועבר לטיפול שופט – הגישה המבקשת הודעה לפיה היא חוזרת בה מן ההליך שהגישה בציינה כי "עומדת [לה] האפשרות להגיש בקשה לביטול פסק-הדין ולייתר הדיון בפני בית משפט זה". משכך הוריתי בהחלטתה מיום 3.9.2013 על מחיקת ההליך, ללא צו להוצאות.
 
2.        בבקשה שבפניי, אותה הגישה המשיבה ביום 8.9.2013, מבקשת היא לבטל את החלטתי הנ"ל מיום 3.9.2013, ולחלופין להורות על דחיית בקשת רשות הערעור. לטענת המשיבה משהודיעה המבקשת כי היא מעוניינת להגיש הליך חדש על יסוד אותם הנימוקים עומדת לה הזכות למצות את בירור ההליך שהוגש בבית משפט זה, שכן כל מטרתה של המבקשת היא "למשוך זמן" ולעכב את מימוש פסקי הבוררות. עוד מציינת המשיבה כי המבקשת הגישה בבית המשפט קמא בקשה לעיכוב ביצוע פסק-הדין וכאחד הטעמים ציינה את הגשת בקשת רשות הערעור שבכותרת, וכן השתמשה בה כאמתלה גם בתגובה שהגישה לבקשה מטעמה לפי פקודת ביזיון בית משפט. עוד טוענת המשיבה כי היא נאלצה לשאת בהוצאות בגין הכנת תשובה לבקשה לעיכוב הביצוע וכן נערכה להגשת תשובה לבקשת רשות הערעור, ובנוסף כי הבקשה למחיקת ההליך לא הומצאה לידיה עם הגשתה (וגם לא הודעה אשר נשלחה לבית המשפט המחוזי בעניין), וכך ביצעה המבקשת "מחטף" כך שההליך נמחק טרם שנשמעה עמדתה.
 
3.        עיינתי בנימוקי הבקשה, ולא מצאתי כי יש מקום להורות על "החייאת" ההליך או על דחייתו.
 
           נקודת המוצא היא כי דרך כלל בעל דין היוזם הליך ערעורי רשאי לחזור בו ממנו. אמנם בעל הדין נדרש לקבל את אישור בית המשפט למחיקת ההליך, אך נפסק כי "במקרה הרגיל אין סיבה שלא להיעתר לבקשה זו", ויש לדחותה רק מקום בו בית המשפט מוצא "טעם מיוחד המצריך סירוב" (ראו ע"א 7368/06 דירות יוקרה בע"מ נ' ראש עיריית יבנה, מר צבי גוב-ארי, פסקה 17 (27.6.2011)).  
 
           במקרה דנן הוגשה בקשת המחיקה כשבועיים לאחר הגשת ההליך, ולטענת המשיבה יש "להחיותו" נוכח העובדה שאין מקום לאפשר למבקשת לנהל הליך נוסף בעניין בבית המשפט קמא. בעניין זה סבורני כי אין הנדון דומה לאסמכתא אליה הפנתה המשיבה (בג"ץ 2445/06 איזוטסט בע"מ נ' הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, פסקאות 29-34 (31.5.2009)), וזאת נוכח פרק הזמן הקצר בו הליך זה היה תלוי ועומד והעובדה שהמשיבה או בית המשפט טרם נדרשו להשקיע משאבים משמעותיים בגינו. בנוסף, נראה כי גם לו ההליך דנן היה מוסיף להיות תלוי ועומד לא ניתן היה למנוע מן המבקשת להגיש במקביל גם בקשה לביטול פסק-הדין בבית המשפט קמא, ועל כן למעשה בהחייאתו של ההליך לא היה בהכרח כדי להועיל למשיבה ו"לחסוך" לה את ניהול ההליך הנוסף. עוד אציין כי הגם שהתנהלותה של המבקשת, כעולה מתיאורה של המשיבה, אכן מעוררת תמיהות מסוימות והגם שלא הבהירה מדוע נמלכה בדעתה והחליטה לנקוט במסלול של בקשה לביטול פסק-דין חלף ערעור עליו, ובנוסף הצדק עם המשיבה כי ראוי היה שהמבקשת תמציא לה את כתבי בי-דין בד בבד עם הגשתם לבית המשפט, איני סבורה כי על בסיס הנתונים אשר הוצגו יש בידי לקבוע כי עצם העובדה שהמבקשת שינתה טעמה והחליטה לחזור בה מן ההליך שבכותרת נגועה בחוסר תום-לב, וודאי שלא חוסר תום לב במידה המצדיקה למנוע ממנה לחזור בה מהליך אותו יזמה.
 
4.        אשר לעובדה שההליך נמחק ללא צו להוצאות. אמנם כאשר בעל דין מבקש לסגת מהליך אותו יזם מבלי שהסעד לו עתר ניתן לו יש בכך, על פני הדברים, כדי להצביע על כך שהגשת ההליך לא היתה מוצדקת מלכתחילה, ומקום בו לא עלה בידי בעל הדין לסתור חזקה זו וליתן הסבר משכנע למהלכו, ראוי לחייבו בהוצאות בהן נשא בעל הדין שכנגד בגין ההליך שהוגש.
 
           ואולם, בענייננו בקשת רשות הערעור טרם הועברה לטיפול שופט ועל כן המשיבה כלל לא נתבקשה להשיב לה (וכידוע לא אחת נדחות בקשות רשות ערעור מבלי שמתבקשת תשובת בעל הדין שכנגד), ואף לא הוכח על ידי המשיבה כי נשאה בהוצאות קונקרטיות בעקבות הגשת הבקשה. כמו כן איני סבורה כי יש מקום לחייב את המבקשת בגדר הליך זה בהוצאותיה הנטענות של המשיבה בגין תגובתה לבקשה לעיכוב ביצוע שהגישה המבקשת בבית המשפט המחוזי או בגין התנהלות המבקשת במסגרת הבקשה לביזיון בית משפט שהוגשה על ידי המשיבה, ודומה כי טענותיה בעניין זה מקומן בבית המשפט קמא הדן באותן בקשות (השוו ע"א 455/88 חדד נ' א. דהן חברה לבניין בע"מ, פ"ד מה(5) 655, 659 (1991)).
          
           אשר על כן ועם כל ההבנה לכך שהמשיבה אינה מעוניינת לנהל הליכים נוספים בבית המשפט המחוזי, אינה סבורה כי "תרופתה" מצויה בצעד החריג של מניעת חזרה מהליך ערעורי סמוך לאחר הגשתו או בדחיה של ההליך לגופו, ומשכך הבקשה נדחית. 
 
           ניתנה היום, ‏י"ט בתשרי התשע"ד (‏23.9.2013).