בית משפט השלום בפתח תקווה נתן אתמול (30 בנובמבר 2025) פסק דין מקיף וחד-משמעי בתביעה אזרחית (ת"א 18094-03-23) שהגיש יצחק באזוב (התובע) נגד אהרון אזולאי (הנתבע). פסק הדין, שניתן על ידי כבוד הרשמת הבכירה נעמה טלמן-בולטין , מקבל את תביעת התובע וקובע כי הנתבע זייף שיק והגיש אותו שלא כדין לביצוע בהוצאה לפועל.
פסק הדין מהווה הצלחה משפטית משמעותית למשרדו של עורך הדין ניר טולדנו, אשר ייצג את התובע והוביל את הוכחת טענת הזיוף והנזק שנגרם ממנה.
רקע התביעה: משיק בטחון לתיק הוצאה לפועל
התביעה, שהוגשה במקור על סך 34,600 ₪ , נסובה סביב שיק אישי שמסר התובע לנתבע, שהציג את עצמו כמי שמעמיד הלוואות ללקוחות התובע.
גרסת התובע: התובע, בעל חנות תכשיטים, טען כי מסר לנתבע שיק בטחון על סך 8,000 ₪. שלוש שנים לאחר מכן, בשנת 2019, גילה כי נפתח נגדו תיק הוצאה לפועל. בבירור התברר כי הנתבע זייף את השיק על ידי הוספת הספרה "0" והפיכתו לשיק על סך 80,000 ₪, והגיש אותו לביצוע. הנתבע אף מסר לתובע, בסמוך לאירוע הצגת השיק הראשוני ב-2016, מסמך בכתב ידו המודה ב"טעות טכנית" של הפקדת שיק על 80,000 ₪ במקום 8,000 ₪.
גרסת הנתבע: הנתבע טען מנגד כי השיק נמסר לו כשיק בטחון בגין הלוואה על סך 80,000 ₪ שנטל ממנו התובע, וכי השיק היה מלא לחלוטין ואמיתי, ללא כל זיוף.
עיקרי ההכרעה וניתוח הראיות
בית המשפט קבע כי התובע עמד בנטל ההוכחה הנדרש במשפט אזרחי (מאזן ההסתברויות – כ-51%) , ואף למעלה מכך , בכך שהוכיח כי הנתבע ביצע שינויים בשיק.
1. חוות דעת מומחה לכתבי יד (עו"ד יונתן נפתלי)
התובע תמך את טענותיו בחוות דעת של עו"ד יונתן נפתלי, שקבע מספר ממצאים מחשידים:
הוספת "0": קיים חשד שהסכום המקורי היה 8,000 ₪ והוספה ספרה 0 נוספת מימין. המומחה אף ציין כי ה-"0" האחרון שונה באופן ודאי מיתר הספרות, כהה יותר וקטן יותר.
שינוי מילים: קיים חשד שבמקור נכתבה המילה "שמונה" והיא שונתה ל"שמונים" באמצעות תוספת האותיות י' ו-ם'.
זהות כתב היד: המומחה קבע כי קרוב מאוד לוודאי שכותב כתבי היד של הנתבע ששימשו לדוגמא (כולל המסמך המודה בטעות) כתב גם את פרטי השיק שבמחלוקת.
2. התנהלות הנתבע והיעדר אמינות
בית המשפט ייחס משקל רב להתנהלות הנתבע, שהייתה בלתי מהימנה:
היעלמות השיק המקורי: הנתבע סירב או נמנע מלהעביר את השיק המקורי לבדיקת המומחה, על אף דרישה מפורשת. הוא טען לראשונה כי איבד את השיק המקורי במהלך ההליך, לאחר שלקח אותו מעורך דינו הקודם. הימנעות זו פגעה ביכולת התובע להוכיח את טענת הזיוף בוודאות גבוהה יותר, וחיזקה את גרסת התובע.
היעדר חוות דעת נגדית: הנתבע לא הגיש חוות דעת נגדית שתסתור את קביעות מומחה התובע, דבר שפועל לחובתו על פי הכלל הפסוק.
קושי בכתיבה כביכול: הנתבע טען כי אינו יודע לכתוב, אולם התבקש לכתוב משפט בבית המשפט והצליח לעשות זאת בכתב יד ברור וקריא, מה שסתם את גרסתו.
ההקלטה שהוגשה: הקלטה שתמלול חלקי שלה הוגש על ידי הנתבע, לא סייעה לגרסתו. ההקלטה עצמה לא הועברה, וגם התמלול המלא שהוצג מאוחר יותר היה לא ברור ומלא ב"קודים" ו"שיבושים". יתרה מזאת, התמלול אף כלל אמירות של התובע המצביעות על כך שהחובות היו של לקוחות, ולא שלו, מה שסתר את טענת הנתבע בדבר הלוואה של 80,000 ₪ לתובע.
⚖️ אחריות משפטית ופיצויים
בית המשפט קבע כי פתיחת תיק הוצאה לפועל והטלת עיקול שלא כדין מהווים פרסום לשון הרע. פרסום בדבר פתיחת תיק הוצאה לפועל נפוץ בקרב גורמים פיננסיים רבים ופוגע בדירוג האשראי של אדם ובמוניטין שלו. התובע העיד כי דירוג האשראי שלו ירד מ-1000 ל-125, ומסגרת האשראי שלו בוטלה. טענות אלו לא נסתרו בחקירה הנגדית.
כתוצאה מכך, חויב הנתבע לשלם לתובע:
פיצויים בגין לשון הרע ועגמת נפש: 16,000 ₪.
הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד: 6,500 ₪ (בשל כמות הדיונים, ההליכים והגשת חוות דעת מומחה).
✨ הצלחת משרד עו"ד ניר טולדנו
פסק הדין מדגיש את החשיבות של עבודה משפטית מקצועית ומקיפה, שהובילה להצגה אפקטיבית של הראיות על ידי בא כוחו של התובע, עו"ד ניר טולדנו.
בניית תיק ראיות מוצק: משרד עו"ד טולדנו לא הסתפק בטענות, אלא תמך אותן בחוות דעת מומחה לכתבי יד , ששימשה בסיס איתן לקביעות בית המשפט בדבר הזיוף.
חשיפת חוסר האמינות: באמצעות חקירות נגדיות אפקטיביות, חשף עו"ד טולדנו את הסתירות הרבות בגרסתו של הנתבע, כולל העובדה ש"איבד" את השיק המקורי וכן טענתו הכוזבת לגבי קשיי כתיבה.
הוכחת הנזק: ההתמקדות בהשלכות פתיחת תיק ההוצאה לפועל על דירוג האשראי של התובע והמוניטין שלו , הבטיחה הכרה בעוולת לשון הרע ובצורך בפיצוי בגין נזק לא ממוני ועגמת נפש.
פסק הדין מספק הגנה משפטית לתובע ומבהיר כי בית המשפט לא יקבל התנהלות חסרת תום לב של צד הבוחר לזייף שטרות ולהגישם לביצוע שלא כדין.