ע”פ 4301/15 יאשיהו יוסף פינטו נגד מדינת ישראל

 
 
ע”פ 4301/15
לפני:כבוד השופט י’ עמית
כבוד השופט צ’ זילברטל
כבוד השופט מ’ מזוז
 
 
המערער:יאשיהו יוסף פינטו
 
                                          
 נ ג ד
 
                                                                                                  
המשיבה:מדינת ישראל
 
                                          
ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב מיום 12.5.2015 בת”פ 43357-09-14 שניתן על ידי כב’ סגן הנשיא, ד”ר ע’ מודריק
 
                                          
תאריך הישיבה:ד’ בכסלו התשע”ו(16.11.2015)
 
 
בשם המערער:עו”ד אביגדור פלדמן; עו”ד צבי ואתורי; עו”ד ימימה אברמוביץ’
 
בשם המשיבה:
 
עו”ד אריה פטר; עו”ד מורן פולמן
 
 
 
פסק-דין
 
 
השופט מ’ מזוז:
 
1.                ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב’ סגן הנשיא ד”ר ע’ מודריק) מיום 12.5.2015 בת”פ 43357-09-14.
 
א.     תמצית הליכים קודמים
 
2.                המערער הוא רב מוכר בציבור הרחב, ובמהלך השנים צבר חסידים רבים בארץ ובחו”ל. בתקופה הרלוונטית לאירועים מושא הערעור עמד המערער בראש הפעילות התורנית בעמותת “שובה ישראל”. החל מאוגוסט 2012 ועד נובמבר 2013 נוהלה חקירה משטרתית נגדו ונגד רעייתו, גב’ דבורה רבקה פינטו (להלן: גב’ פינטו), בחשד לביצוע עבירות של הצעת שוחד ומתן שוחד לקצין משטרה בכיר (תנ”צ אפרים ברכה ז”ל), וכן בחשד לביצוע עבירות של הלבנת הון ועבירות נוספות. ביום 2.12.2013 הודיעה המדינה למערער כי החליטה להעמידו לדין יחד עם גב’ פינטו.
 
הסדר הטיעון
 
3.                בתגובה להחלטה להעמיד את המערער לדין, פנו באי כוחו דאז ליועץ המשפטי לממשלה, וביקשו למסור מידע המעיד, לטענתם, על חשדות לקבלת טובות הנאה שלא כדין על ידי קצין משטרה בכיר אחר, ניצב מנשה ארביב. הצדדים ניהלו משא ומתן, אשר בעקבותיו נחקר המערער במח”ש ומסר את גרסתו, לפיה הציע ונתן, בעצמו ובאמצעות אחרים, טובות הנאה שונות לניצב ארביב ולבני משפחתו, בתמורה למסירת מידע חסוי מחקירות המשטרה. היועץ המשפטי לממשלה סבר שהאינטרס הציבורי מחייב הגשת כתב אישום נגד המערער, אך בה בעת ראוי לאפשר למח”ש להעמיק ולמצות את החקירה בענין החשדות שעלו נגד ניצב ארביב, ולפיכך נכון להגיע להסדר טיעון עם המערער.
 
4.                במסגרת הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים, הוסכם כי המערער מתחייב לשתף פעולה עם המשך החקירה במח”ש ולמסור גרסת אמת מלאה, וכי יוגש נגד המערער כתב אישום לפי נוסח מוסכם שצורף כנספח להסדר הטיעון (שעליו יפורט בהמשך). כן הוסכם, בין היתר, כי פרט לאמור בעובדות כתב האישום לא יטענו הצדדים דבר לענין עובדות המקרה; כי המערער יודה בכל העובדות והעבירות הכלולות בכתב האישום; כי המדינה תגביל עצמה בטיעוניה לעונש בכך שתבקש שיוטל על המערער מאסר בפועל בן שנה אחת בלבד, והמערער מצדו יהא רשאי לטעון לכל עונש שימצא לנכון; כי המדינה תעתור בנוסף להטיל על המערער גם מאסר על תנאי, קנס משמעותי וחילוט של כל הכספים שנתפסו. כמו כן, המדינה התחייבה כי לא יוגש כתב אישום נגד גב’ פינטו בגין מעשי העבירה להם הייתה שותפה בתיק החקירה הנדון, וזאת בעיקר בהתחשב במצבה הרפואי.
 
1.                יצוין כי הוגשה עתירה לבית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק נגד הסדר הטיעון שנחתם. ביום 4.2.2015 החליט בית המשפט כי אף שהסדר הטיעון “אינו חף מקשיים” – בעיקר בהטבות שהמערער זכה להן במסגרתו חרף חומרת מעשיו – הוא אינו נגוע בחוסר סבירות במידה המצדיקה את התערבותו של בית המשפט. על כן הוחלט לדחות את העתירה (בג”ץ 6410/14 “אומץ” נ’ פרקליט המדינה (4.2.2015), להלן: עתירת “אומץ”).
 
כתב האישום
 
2.                כתב האישום המתוקן והמוסכם שהוגש במסגרת הסדר הטיעון ייחס למערער ביצוע עבירות במסגרת שתי פרשות, כמפורט להלן.
 
1)  פרשת עמותת “חזון ישעיה”
 
3.                עמותת “חזון ישעיה” (להלן: העמותה) עסקה בעזרה לנזקקים והייתה בעליהם של נכסים בשווי מיליוני ש”ח. החל מחודש יולי 2011 הועלו נגד יו”ר העמותה, אברהם ישראל, חשדות פליליים. אברהם ישראל עדכן בחשדות נגדו את המערער, וזה הסכים לסייע לו. בסמוך לכך, העביר אברהם ישראל את ניהול העמותה לחסותו ושליטתו בפועל של המערער. במהלך התקופה בה ניהל המערער את העמותה, מונו בהנחייתו מספר מקורבים אליו כחברי עמותה וכבעלי תפקידי מפתח בה. במקביל, הועברו למערער ולרעייתו סכומים מצטברים בסך כולל של 1.2 מיליון דולר מכספי העמותה בארה”ב, שהופקדו בחשבון הבנק של גב’ פינטו. המערער וגב’ פינטו העבירו את הכספים למוטבים שונים, לרבות לבני משפחתם, ועשו בהם שימוש לצרכים אישיים, כגון תשלומים עבור טיסות, בתי מלון ועוד.
 
4.                בינואר 2012, עקב תלונה שהוגשה למשטרת ישראל בגין חשדות לביצוע עבירות פליליות בעמותה, נפתחה חקירה סמויה על ידי המשטרה. למערער נודע על החקירה זמן קצר לאחר תחילתה, והוא החל לאסוף מידע עליה ועל החוקרים המעורבים בה, וכן על קציני משטרה בכירים נוספים. עקב חששו של המערער מתוצאות החקירה והשלכותיה, החל המערער, בסיוע רעייתו, לנקוט בפעולות שונות כדי לשבש את החקירה.
 
5.                במסגרת מאמציו לשיבוש החקירה, הנחה המערער את אברהם ישראל שלא לשוב ארצה משהותו בחו”ל. בנוסף, המערער, שידע מהמידע שאסף כי גורמים בעמותה התלוננו במשטרה נגד אברהם ישראל או שבכוונתם לעשות כן, הפעיל במישרין ובאמצעות מקורביו לחצים על מורי בנק ושלדון ריץ’, אשר כיהנו כחברי הוועד המנהל של העמותה או היו חברים בה ומסרו עדות במסגרת החקירה, על מנת שיחזרו בהם מעדותם נגד אברהם ישראל. בין היתר, הזהירו מקורבי המערער את השניים – אנשים מאמינים ושומרי מצוות – כי אם לא יחזרו בהם מעדותם, ייעשה נגדם שימוש ב”דין רודף”. כמו כן, ניסה המערער להפעיל לחצים שונים על אשתו של בנק ועל רבו כדי שבנק יפעל כאמור, ודרש שבנק יפגש עמו. המערער פנה ישירות ובאמצעות אחרים גם אל ריץ’ בדרישה שיתפטר מחברותו בעמותה ויפסיק לפעול נגד אברהם ישראל.
 
6.                בסוף חודש מרץ 2012 העריך המערער, על סמך מידע שצבר, כי במסגרת חקירת העמותה מתעתדת המשטרה לפתוח בחקירה גלויה בפרשה, שתחל במעצר חשודים בפרשה וביניהם אברהם ישראל ואדם נוסף בשם דוד סימנטוב. האחרון עבד בעמותה במשך שנים רבות, ולגרסה שימסור במשטרה היה עשוי להיות משקל מכריע בביסוס החשדות או הפרכתם. המערער, גב’ פינטו ואברהם ישראל החליטו להעניק לסימנטוב סך של 150,000 ש”ח, על מנת שזה יכיר להם תודה וימנע מלשתף פעולה עם חוקרי המשטרה ולספר את הידוע לו אודות מעשיו של אברהם ישראל בעמותה, וביום 29.3.2012 הועבר הסכום מחשבונה של גב’ פינטו בארה”ב לחשבונו של סימנטוב. ביום 8.4.2012 אכן פתחה המשטרה בחקירה גלויה, במהלכה נעצרו סימנטוב ואברהם ישראל. סימנטוב סירב להשיב למרבית שאלות החוקרים במהלך חקירותיו.
 
2)  הצעת שוחד ומתן שוחד לתנ”צ ברכה
 
7.                בשנת 2007 החל תנ”צ ברכה – אדם מאמין ושומר מצוות – לפקוד מספר אירועים תורניים שערך המערער, ועם השנים הלך והתהדק הקשר בין השניים. במהלך תקופת ההיכרות ביניהם ובעקבות חקירות פליליות בארה”ב בהן היה מעורב המערער כמתלונן, נוצר קשר טלפוני גם בין תנ”צ ברכה לגב’ פינטו. גב’ פינטו שיתפה אותו בחששותיה ממעשים פליליים שקשורים לחקירה ואשר כוונו, לדבריה, נגדה ונגד המערער, וכן בעניינים אישיים נוספים.
 
8.                בחודש פברואר 2012, עקב חששם של המערער ורעייתו כי יזומנו לחקירה באזהרה בענין העמותה, גמלה בלבו של המערער ההחלטה ליתן טובת הנאה לתנ”צ ברכה – שי אישי עבור קרוב משפחתו – וזאת במטרה לרתום את תנ”צ ברכה לסייע לו בפרשה ולשתף אותו במידע המצוי ברשותו. ביום 18.2.2012 הגיע המערער לביקור בביתו של תנ”צ ברכה וביקש להעניק לו תפילין, אשר ציין שהיו בשימושו האישי. תנ”צ ברכה ייחס ערך רוחני לשי, אך בהיותו קצין משטרה התנה את קבלת התפילין בתשלום מחירן של תפילין חדשות. המערער הבין כי מבחינת תנ”צ ברכה, קבלת המתת האמור ללא תמורה היא בגדר שוחד. תנ”צ ברכה הבהיר גם לעוזרו של המערער כי יהא מוכן לקבל את התפילין, בתנאי שישלם עבורן כאמור. עוזרו של המערער יידע את תנ”צ ברכה אודות העלות, ותנ”צ ברכה שילם את מלוא הסכום לעוזר ואף קיבל על כך קבלה.
 
9.                לאחר תחילת החקירה הגלויה בענין העמותה כאמור, ועל בסיס מידע שאסף המערער, גבר חששם של המערער ושל גב’ פינטו מהחקירה. לאחר שהמערער ורעייתו נחקרו באזהרה ביום 2.8.2012 בחשד לביצוע עבירות פליליות בפרשת העמותה, נפגש המערער עם תנ”צ ברכה ביום 19.8.2012 בסוויטה של המערער במלון הילטון בתל אביב (להלן: המלון). המערער ניסה לדלות מתנ”צ ברכה מידע על החקירה, ובין היתר שאל אם יוגש נגדו כתב אישום. תנ”צ ברכה נמנע מלשתף את המערער במידע שהיה ברשותו. המערער הבין כי תנ”צ ברכה, על אף קשריהם, פועל בהתאם לחובותיו כקצין משטרה, ועל כן החליט ליתן לו טובת הנאה ניכרת. בהמשך השיחה הציע המערער להעניק לתנ”צ ברכה מתנה בסך 200,000 דולר, במטרה ליצור אצלו תחושת מחויבות כלפי המערער ולגרום לו לסייע למערער ורעייתו במסגרת תפקידו, וכן למסור להם מידע חסוי מחקירת המשטרה בענין העמותה. תנ”צ ברכה סירב לקבל את הסך האמור, בהדגישו כי הינו קצין משטרה ואסור לו לקבל טובות הנאה. המערער חזר על רצונו להעניק את הכספים, תוך שציין את אהבתו לתנ”צ ברכה. תנ”צ ברכה סירב גם להצעתו של המערער להעביר את הכספים לאשתו של תנ”צ ברכה (להלן: גב’ ברכה).
 
10.             סמוך לכך, שיתף המערער את רעייתו בתכניתו האמורה ליתן שוחד לתנ”צ ברכה, וזו פעלה, כפי שיפורט להלן, בהנחיית המערער ובמסגרת פעילותם המשותפת של השניים למתן שוחד לתנ”צ ברכה.
 
11.             ביום 27.8.2012, לאחר חזרתו מחופשה, דיווח תנ”צ ברכה למפקדו – ניצב יואב סגלוביץ, ראש אג