1.        בקשה למתן סעד זמני בערעור, שלפיו ימנע המשיב מהרחקת המבקשות מתחומי המדינה, עד אשר תוכרענה השגותיהן שבערעורן על פסק הדין מיום 29.4.2014 בעת"ם 39529-03-14 של בית המשפט לעניינים מנהליים מרכז-לוד (השופטת ד' מרשק מרום).
 
עיקרי העובדות
2.        המבקשת 2 (להלן: המבקשת), נתינת מדינת גאנה, נכנסה לישראל שלא כדין בשלהי שנת 2008. בראשית שנת 2009 עתרה לפני נציבות האו"ם לפליטים כי יוענק לה מקלט מדיני במחוזותינו. טענתה היתה כי בארץ מוצאהּ נשקפת סכנה לחייה, מפני משפחתו של אדם שהרגה במהלך ניסיון לאנסהּ. במסגרת ראיון שנערך עמה, הביעה המבקשת חשש נוסף, מפני מעצרה על-ידי רשויות החוק במולדתה. דא עקא, נציבות האו"ם לפליטים המליצה על דחיית בקשתה, בין היתר, משנמצאה בלתי-אמינה לעניין הסכנה האורבת כביכול לפִתחה, ומשלא עלה בידה לשכנע בדבר קיומו של פחד מבוסס היטב, בשים לב למובנו של מונח זה על-פי האמנות הבינלאומיות הרלבנטיות. על רקע זה, הורה המשיב למבקשת לעזוב את הארץ עד יום 13.1.2010. 
 
3.        ביום 14.1.2010 עתרה המבקשת לעיון מחדש בעניינה, בציינהּ כי האנשים המבקשים את נפשה מטילים אימה גם על משפחתה. בקשתה נבחנה על-ידי נציג יחידת הטיפול במבקשי המקלט במשרד הפנים, אשר חיווה את דעתו בשלילה, בהדגישו כי ממילא אין במורא מפני נקמה על רקע פלילי או באכיפה לגיטימית של חוקי מדינת המוצא כדי לבסס עילת פליטות. משכך, לא ראה המשיב הצדקה לשנות ממסקנתו הקודמת, ולקראת סוף שנת 2011 הוזמנה המבקשת טלפונית לשם קבלת החלטת הדחייה לידיה. משלא התייצבה כנדרש, נשלח מכתב מפורט אל מען המגורים שמסרה, אשר התברר במהרה ככתובת שאינה תקנית.
 
4.        כשנה וחצי עשתה המבקשת דין לעצמה, ולא יצאה את גבולות המדינה. בראשית שנת 2012 ילדה כאן את בִּתה, היא המבקשת 1, פרי זרעו של נתין גאנה אשר הורחק עוד קודם לכן מן הארץ. ביום 11.6.2013 נתפסה המבקשת במהלך פעילות אכיפה יזומה, והוצאו נגדה צווי הרחקה ומשמורת. במסגרת שימועהּ, אישרה המבקשת כי היתה מוּדעת לדחיית עתירותיה, אולם בִּכְּרָה שלא לעזוב את ישראל בצל החשש לגורלה, בהתחשב בגילה הצעיר של בתה, ומשטרם חסכה די ממון, כך לדבריה.
 
5.        כשבוע לאחר מכן הגישה המבקשת עתירה מינהלית, ובה ביקשה, בין היתר, כי יוּתר לה למצות את זכויותיה לקבלת אשרת שהייה בישראל. בתוך כך, חזרה המבקשת על גרסתה בדבר הסכנה הנשקפת לחייה בארצהּ, הואיל וקרוביו של האדם שהרגה עודם חפצים במותה. כמו כן, הוסיפה המבקשת וטענה לראשונה, כי בהיותה אישה נוצריה סבלה מרדיפות על רקע דתה, משהחליטה משפחתה המעורבת, מוסלמית בחלקה, לכפות עליה מילה.
 
6.        ביום 14.7.2013, ערב הדיון הקבוע בעניינה, הגיש בא-כוח המבקשת מכתב מאת הארגון Ghana United Nations Association (להלן: GUNA), אותו הכתיר כ"מכתב רשמי מארגון האומות המאוחדות". במכתבו, התריע הארגון כי המבקשת ובתה נפלו 'קורבנות להתעללותמחרידה ובלתי-אנושית, החותרת תחת זכויות אדם בסיסיות', ועל כן הפציר להכיר בשתיים כפליטות מטעמים הומניטאריים, לשחררן ממעצר, ולאפשר את הישארותן בישראל עד תום חקירתו לגביהן.
7.        בית המשפט לעניינים מינהליים מרכז-לוד (סגן הנשיאה א' יעקב) דחה את העתירה, בציינו כי "נציבות האו"ם בגאנה לא פגשה את [המבקשת] מעולם, לא ראיינה אותה ולא יכלה להתרשם ממנה ומכנות טענותיה". זאת ועוד, העתירה הוגשה "בשיהוי כבד וניכר", זמן רב לאחר מתן ההחלטה העניינית האחרונה, תוך שהמבקשת עושה "דין לעצמה", נמנעת מלהתייצב במשרדי המשיב, אינה מעדכנת את כתובתה, ושוהה בארץ "שלא כחוק תקופה ארוכה מאוד". בנסיבות אלה, כך נקבע, אין לצפות מבית המשפט להושיט יד ולהעניק סעד (עת"ם 38818-06-13 פלונית נ' משרד הפנים (15.7.2013)).
 
8.        המבקשת לא אמרה נואש, והגישה ערעור לבית משפט זה. בהחלטתו מיום 12.9.2013 הורה השופט צ' זילברטל למשיב כי ימנע מהרחקתה מישראל, אותה ואת בִּתה, עד אשר תוכרענה השגותיה שבערעורהּ. בפתח הדיון בערעור, הציג בא-כוח המבקשת מכתב נוסף מאת GUNA, התומך לכאורה בגרסתה ה'עדכנית' לעניין רדיפתה על רקע דת, ומזהיר מפני סכנות נוספות הכרוכות בהחזרתה לגאנה. בגמר הישיבה, לאחר שיג ושיח ובהסכמת הצדדים, ניתן פסק דין על אתר, בו קבענו (המשנָה לנשיא (כתוארה אז) מ' נאור, השופט י' עמית ואנוכי), כי "הערעור יימחק בלי אפשרות לחזור ולהעלות את הטענות שכבד נדונו". יחד עם זאת – "המסמך החדש ייבחן על ידי הרשות בתוך זמן סביר", ו"שערי בתי המשפט פתוחים לגבי השגה על ההחלטה החדשה שתתקבל" (עע"ם 5612/13 פלונית נ' משרד הפנים (8.1.2014)).
 
9.        המכתב החדש מטעם GUNA הועבר אפוא לבדיקת הגורמים המקצועיים בשורות המשיב, אולם לא נמצא כי יש בו כדי להפוך את הקערה על פיה. בחוות דעתה השלילית, מיום 7.4.2014, ציינה נציגת היחידה לטיפול במבקשי המקלט, בין היתר, כי טענתה ה"חדשה" של המבקשת, בכל הנוגע לרדיפתה על רקע דת, מהווה "גרסה כבושה", שהעלתה בשלב כה מתקדם, חרף "הזדמנויות רבות" בשלל הליכים וערכאות, "תמוהה ואף מעידה על חוסר תום לב". אשר למקור המכתב שעל הפרק, נקבע כי:
 
"המסמך שהוצג הינו מטעם ארגון בשם G.U.N.A. כפי שניתן להתרשם מפירוש רשאי התיבות, הארגון מתהדר בשם הנחזה להיות קשור לארגון האומות המאוחדות. שאילתה בנושא הארגון הועברה לנציבות האו"ם לפליטים בישראל וממצאי הבדיקה מצביעים כדלקמן:
 
ארגון בשם G.U.N.A (Ghana United Nations Association) אכן רשום וקיים בגאנה… עם זאת, לא נמצא כל קשר בין ארגון האומות המאוחדות לבין ארגון זה ואילו הארגון הלאומי היחידי המקושר לאו"ם ופועל בגאנה הינו U.N.A.G (United Nations Association of Ghana). הוא שונה בתכליתו ואין לו כל קשר לארגון… המייצג כביכול את [המבקשת]. יתרה מזאת, לאחר בחינה מעמיקה בעזרת נציבות האו"ם בגאנה נמצא כי ארגון U.N.A.G, שהינו הארגון המוכר מטעם האו"ם, פרסם ידיעה… על פיה ארגון המכנה עצמו G.U.N.Aרושם אנשים באמתלה של קבלת הלוואות, ואף לוקח תשלום בעבור הרישום. עוד התגלה כי מדובר בהונאה ואף המשטרה הזהירה את הציבור שלא להתעסק עם הארגון. בנוסף נאמר כי קבוצה לא חוקית זו משתמשת בשם של הפדרציה העולמית של האומות המאוחדות… ואגודת ההתאחדות של גאנה… על גבי הטופס שלהם בכדי לרמות אנשים. לכן היא ממליצה לציבור לדווח על כל חבר G.U.N.A שפנה אליהם למשטרה ולהביא למעצרם.
 
לאור כל האמור לעיל נראה כי מדובר בארגון הנחזה להיות מסונף לארגון האומות המאוחדות. לצד הדיווחים השונים שקיימים אודות הארגון בתקשורת המקומית, ישנם דיווחים מטעם ארגון U.N.A.G, המסונף לארגון האומות המאוחדות, על פעילותו הלא לגיטימית של ארגון G.U.N.A. כפועל יוצא מכך, בהתווסף לממצאים שתוארו לעיל באשר לטענות שהועלו על ידי [המבקשת] בערכאות קודמות ובאשר לעיתוי העלאת הטענה החדשה, נראה כי אין לתת אמון בתוכן המסמך. אם כן, לאחר בחינת כלל הראיות שהוצגו, אין במידע ובראיה שהוצגה כדי לשנות מהחלטת הרשות בעניינה של [המבקשת]".
 
10.      בעקבות הדברים הללו, הגיש בא-כוח המבקשות לקט ראיות 'חיוביות' משלו לגבי GUNA, ויצא למתקפה חריפה, הן במישור תקינות ההליך, הן לגופה של החלטה. דא עקא, גם הפעם דחה בית המשפט לעניינים מינהליים מרכז-לוד את העתירה (השופטת ד' מרשק מרום), בקובעו כי מסקנת הרשות הריהי "סבירה":
 
"מהבדיקה [שבוצעה] בשיתוף עם נציבות האו"ם בישראל ובגאנה עולה, כי אכן המדובר בגוף רשום בגאנה (כנראה כ-NGO, ארגון לא ממשלתי, על-פי מסמך שצירף ב"כ [המבקשות]), אך אין הוא קשור לאו"ם (למרות שכך נחזה על-פי נייר המכתבים)… הארגון היחיד המקושר לאו"ם ופועל בגאנה הינו UNAG. גם אם אקבל כי המדובר בארגון הפועל למען מטרות חברתיות והגנה על זכויות אדם, אין מקום ליתן למסמך מטעמו את המשקל המבוקש על-ידי ב"כ [המבקשות], כאשר יש בסיס להערכה כי קיים קושי ליתן אמון בתוכן המסמך"(עת"ם 39529-03-14 פלונית נ' משרד הפנים (29.4.2014)).
 
           מכאן הערעור, והבקשה למתן סעד זמני שלפנַי.
 
11.      ביני לביני, ביום 26.8.2014, שוחררו המבקשות ממשמורת מטעמים הומניטאריים, בתנאים מגבילים.    
 
עיקרי טענות הצדדים
12.      לשיטת המבקשות, גירושן לגאנה משמעוֹ "גזר דין מוות עבורן". מן הראוי אפוא להימנע מהרחקתן מישראל, עד אשר יוכרע ערעורן. לגישתן, סיכויי השגותיהן להתקבל במסגרת הערעור טובים המה, בשים לב לשורה ארוכה של פגמים מהותיים אשר נפלו בהליך בדיקת המכתב. כך, למשל, הן סבורות, כי לא בכדי השמיץ המשיב את GUNA לשווא, שהרי החלטתו נשענת על תשתית עובדתית רעועה למדי, הנסבה סביב כתבה בודדת ובלתי-מבוססת מאתר אינטרנט פלוני, הטומן בחובו אינספור ידיעות נוספות לגבי הארגון שכלל לא נבחנו. לא זו אף זו, דווקא בנסיבות המצדיקות זהירות של ממש ורגישות מיוחדת, ערך המשיב בירור 'עקיף' בלבד, על דרך של "טלפון שבור", תוך שהתפרק משיקול דעתו לטובת נציבות האו"ם לפליטים בישראל, אשר פנתה אל מקבילתהּ היושבת בגאנה, כל זאת מבלי שנעשה ניסיון ליצור קשר ישיר עם הארגון. על רקע זה, הפנה בא-כוח המבקשות למקבץ פרסומים אשר אסף בכוחות עצמו, המעיד לכאורה על פועלו המבורך של הארגון, הזוכה להערכה רבה במישור הבינלאומי.
 
13.      מנגד, סומך המשיב את ידיו על המלצותיהם העקביות של הגורמים המקצועיים הנוגעים בדבר, ותומך את יתדותיו בשלל ההחלטות השיפוטיות אשר ניתנו בנדון דידן במהלך השנים. לעמדתו, המבקשות שוהות בישראל שלא כדין, הנטל לבסס עילת פליטות – לא הורם, וממילא אין במכתביו של ארגון GUNA, שאמינותו מוטלת בספק, כדי לשנות מאומה ממסקנותיה הסבירות של הרשות. נוסף על כך, מדגיש המשיב, כי לא הובהר מדוע אין באפשרותן של המבקשות להתגורר באזורים אחרים בגאנה, הרחק מן המקום שבו נשקפת, כביכול, סכנה לשלומן.
 
 
 
דיון והכרעה
14.      במסגרת גלגולו הראשון של ענייננו, בגדרי בקשה הדומה במהותה לזו המונחת לפנַי כעת, עמד השופט צ' זילברטל על כך ש"התנהלות המבקשת… מעוררת קשיים… סימני שאלה… תמיהות רבות ואף חשש שהיא מעלה טענות העשויות להתברר בהמשך כטענות סרק, אך כדי לדחות את הקץ ולמנוע את הרחקתה מישראל" (עע"ם 5612/13 פלונית נ' משרד הפנים, פסקה 7 (12.9.2013)). דברים אלו נכתבו בשלב שבו טרם נמחק ערעורה הקודם, והם נכונים ביתר שאת כיום, משנקבע כי אין באפשרותה לחזור שוב ולהעלות את מרבית טענותיה. אכן, נקודת המוצא לדיוננו היא כי לא עלה בידי המבקשת לבסס עילת פליטות על-פי הדין הבינלאומי (ראו פסקה 2 לעיל); כי פחדיה לשוב אל מולדתה נעוצים באירוע פלילי, שאין בו כדי לזכותה במקלט מדיני (ראו פסקה 3 לעיל); כי ביודעין עשתה דין לעצמה, משך תקופה ארוכה, בין היתר מטעמים כלכליים (ראו פסקה 4 לעיל); וכי גרסתה בנושא רדיפה דתית הועלתה בשלב מאוחר, באופן הפוגם באמינותה (ראו פסקאות 7-5 לעיל). נותרנו אפוא עם השאלה, שמא יש במכתבו של ארגון GUNA מיום 7.1.2014 כדי להפוך את הקערה על פיה, ולשכנע כי שגתה הרשות במסקנותיה הסבירות לכאורה (ראו פסקה 8 לעיל).  
 
15.      אקדים ואומר, כי דעתי אינה נוחה מן האופן שבו נבחן המסמך מושא המחלוקת. על פני הדברים, חוששני כי אין מדובר בבדיקה "מעמיקה", כפי שהגדירהּ המשיב, אלא כזו המושתתת על כתבה אינטרנטית אחת ויחידה, מִני רבות, שאין בה כדי להעיד על הכלל. מנגד, דומה כי הראיות שסיפק בא-כוח המבקשות לעניין אופיו וטיבו של GUNA עדיפות בהרבה. אכן, נראה כי מדובר ב"NGO, ארגון לא ממשלתי… הפועל למען מטרות חברתיות והגנה על זכויות אדם" (ראו פסקה 10 לעיל). אמנם, אין לכחד, כי לכל אורך הדרך התאמץ בא-כוח המבקשות לשוות למכתבי הארגון נופך של חשיבות יתרה, תוך ניסיון מופגן ליצור את הרושם, המוטעה לכאורה, כאילו בארגון האומות המאוחדות 'ממש' עסקינן. חבל שעשה כך. בנסיבות, ניתן אף להבין מדוע התמקדה בדיקת המסמך בזהותו של הארגון החתום עליו דווקא. עם זאת, בהעדר פירוט נוסף מטעם המשיב, סבורני כי מסקנותיו בהקשר הנדון הריהן מרחיקות לכת למדי, ומכל מקום אינן מבוססות די צורכן.
 
16.      אף על-פי כן, אין בידי להיעתר לבקשה דנא, וזאת בשים לב לתוכנו של המסמך העומד על הפרק, להבדיל ממיהות שולחו. עיון במכתבו של הארגון מלמד, כי בראש ובראשונה טומן הוא בחובו האשמות קשות ביותר כלפי התנהלותן של הרשויות בישראל. כך, תחת הכותרת"Revisiting the case of grave human rights violation of…and her young daughter", נכתב כי: 
 
"The attention of Ghana United Nations Association has been drawn to the continuing suffering, abuse and abject human rights violations of Miss…and her daughter currently imprisoned in… Israel. Subsequent to our earlier communication with you… we note with shock and disbelief that… and her daughter continue to suffer because the former dared to assert her rights as a human being".
 
17.      נוסף על כך, סוקר הארגון את 'ממצאי חקירתו' לגבי המבקשת:
 
"It is with the back drop of preceding that the following summary of a recollection of her case are being submitted:
 
(i) As buttressed by known submissions of…'s legal team on the matter, the unalloyed Christian religion sentiments of… inherent in her nature and character cannot be over emphasized. Indeed it was no secret that… openly defied and rejected the imposition of Islam upon her and subsequently had to flee from her community and when further pursued had to flee from her environment and country of abode for dear life.
 
(ii) That having been made to grow up in an obsolete cultural setting, mutilation of parts of her body in the name of culture cannot only be obnoxious, but unacceptable in any civilized social environment…Fleeing from persecution, abuse of her human person, the circumstances of her departure from the ravages of socio-cultural oppression into what she considered as a safe haven and freedom in Israel became an open book.
 
(iii) The circumstances of her arrival and stay in Israel, the challenges of her new environment and the determination to survive legally as human person (for a woman with an appendage of a young child) had been daunting and virtually tragic. It is within the context of the above… that we passionately call for justice in all her circumstances to be mitigated with mercy particularly for the sake of an innocent child who must grow and develop in freedom. Should… law and justice be pursued without human face and mercy, the following repercussions could loom with catastrophic forebodings for… and her child:
 
(a) Becoming a victim of perpetual inherent fear of further persecution on the grounds of race, religion, inhuman and harrowing abuse bordering on the complete undermining of… rights…
 
(b) … possible spill-over effects of psychological trauma of possible mental imbalance which could be of no merit to society at large whether in Israel or Ghana should Madam… and her daughter should return one day to the country of their birth. 
 
Our plea therefore is that, the United Nation Refugee System in Israel as well as Madam… and her daughter…'s lawyer, jointly and severely work [together]… on purely humanitarian grounds". 
 
18.      הגם שמכתבו של הארגון תומך, לכאורה, בגרסת המבקשת לעניין רדיפתה על רקע דת, לרבות חששותיה מפני מילת נשים, ואף מתריע מפני סכנות נוספות אשר עלולות להתממש אם תוחזר לגאנה, סבורני כי לא ניתן להתעלם מכלליותו. בהחלטתי מיום 14.4.2015 הפניתי את תשומת לבו של בא-כוח המבקשות לקושי זה: 
"לאחר עיון בתיק על גלגוליו השונים, למקרא המכתב הניצב במוקד הערעור והבקשה [למתן סעד זמני], דומה כי גם בהנחה שבמסמך אותנטי עסקינן, אשר נכתב על-ידי ארגון שאין לפקפק באמינותו, הרי שממילא אין בו, מבחינת תוכנו, כדי להועיל [למבקשות]. על פני הדברים, אין במכתב מידע אובייקטיבי כלשהו ביחס לקורותיה של האם עובר להגעתה ארצה, ונראה כי הוא נשען באופן בלעדי על גרסתה (האחרונה) של זו ועל נימוקי בא-כוחה, שספק אם נבחנו באופן ניטרלי, לא כל שכן ביקורתי. לכאורה אפוא, אפילו ימצא כי המסמך לא נבדק כראוי על-ידי המשיב, ויוטל עליו לעשות כן בשנית, לא ברור כיצד יוכל הדבר להוביל לשינוי בתוצאה, ולבסס עילה להישארותן של [המבקשות] בישראל.
 
בא-כוח [המבקשות] יגיב בכתב לאמור לעיל, באופן ממוקד ותמציתי, בתוך שבוע-ימים".
 
19.      ביום 3.6.2015 הוגשה התגובה. בחלקה הענייני, טען בא-כוח המבקשות כי "כשבית המשפט העליון הורה על בחינת המסמך החדש, הכוונה לבחינה אמיתית של המסמך… על [המשיב] היה… להתקשר ישירות לגאנה, לשוחח עם הארגון ולאמת או להפריך את הנטען במכתבו… בטרם הוא כותב דו"ח עם שירבובי אי אמירת אמת. גורלן של [המבקשות] תלוי בדו"ח הזה".
 
20.      הגם שעל דרך העיקרון אפשר כי הצדק עם בא-כוח המבקשות, אינני סבור שכך הוא בנסיבות דנן. דומני, כי בשלב כה מתקדם של ההליכים, לאחר שעניינן של המבקשות נבחן שוב ושוב על-ידי גורמי מקצוע, ועבר תחת שבט ביקורתן של כמה וכמה ערכאות שיפוטיות, אין לראות בהוראה לבדוק את המסמך החדש כמעין הנחיה לפתוח בחקירה מחודשת (ראו פסקה 14 לעיל). כך בפרט, כאשר עסקינן במכתב סתמי למדי בפן העובדתי, שאינו מגובה בראיות כלל, ונעדר פירוט כלשהו לגבי מקורות המידע המונחים בבסיסו. מכל מקום, חזקה על בא-כוח המבקשות, אשר ניכר כי עמד בקשר רציף עם נציגי GUNA, כי היה עושה כל אשר לאל-ידו כדי להגיש מיוזמתו חומרים רלבנטיים מטעם הארגון, ככל שהיו כאלו בנמצא.
 
21.      הנה כי כן, על רקע החלטות ופסקי דין שניתנו עד כה, במלוא הזהירות ומבלי לטעת מסמרות, משלא מצאתי במסמך הנדון את שניסו המבקשות לייחס לו, סבורני כי סיכויי ערעורן להתקבל אינם מן המשופרים, לשון המעטה. כמו כן, מבלי להמעיט מן הרגישות המתחייבת בכגון דא, הרי שגם לפי גרסת המבקשת עצמה, לא שוכנעתי כי יגרם נזק בלתי-הפיך אם תשוב למולדתה עם בתה, וערעורה יתנהל בהעדרה, באמצעות בא-כוחה (ראו דברי השופטת א' חיות בעע"ם 2218/14 ברמן נ' רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול (29.5.2014)). בהקשר זה, כפי שציין המשיב, ממילא לא נטען כי השתיים מנועות, מסיבה כלשהי, להתגורר באזור אחר בגאנה, הרחק מן המקום שבו נשקפת, כביכול, סכנה לחייהן (השוו: עע"ם 7945/12 Chidi נ' משרד הפנים, פסקה 7 (22.11.2012); עע"ם 8723/12 Okoram נ' משרד הפנים, פסקה 7 (31.1.2013); עע"ם 798/13 Okpara נ' משרד הפנים, פסקה 5 (10.3.2013)).