הכלל בדבר "עניין תלוי ועומד" עשוי להתעורר כאשר מוגשת בקשה מטעם בעל דין לבית משפט בבקשה לעכב את ההליך או התביעה שהוגשה על ידי בעל דין אחר בשל כך שתביעה דומה על פי מהותה כבר תלויה ועומדת בפני בית משפט אחר.
בשורה ארוכה של פסקי דין קבע בית המשפט, כי יש למנוע כפל התדיינות כאמור ועיכב את ההליכים שבפניו עד להכרעה בהליך האחר אשר כבר החל קודם לכן.
הרעיון העומד מאחורי הכלל הוא כפול – מניעת הכבדה מיותרת על היריב ומניעת הטרדה מיותרת של בית המשפט.
מטרתו של הכלל גם למנוע מצב בו אחת ההתדיינויות תתברר, בדיעבד, כהתדיינות אקדמית, חסרת תועלת מעשית, בשל מתן הכרעה באחת ההתדיינויות.
בשורה ארוכה של פסקי דין קבע בית המשפט, כי יש למנוע כפל התדיינות כאמור ועיכב את ההליכים שבפניו עד להכרעה בהליך האחר אשר כבר החל קודם לכן.
הרעיון העומד מאחורי הכלל הוא כפול – מניעת הכבדה מיותרת על היריב ומניעת הטרדה מיותרת של בית המשפט.
מטרתו של הכלל גם למנוע מצב בו אחת ההתדיינויות תתברר, בדיעבד, כהתדיינות אקדמית, חסרת תועלת מעשית, בשל מתן הכרעה באחת ההתדיינויות.
הלכה היא כי בית משפט רשאי לעכב הליכים כאשר מתקיים במקביל הליך אחר המעורר שאלות דומות. העיקר הוא שבשתי התובענות עומדת לדיון סוגיה מהותית זהה, ואין צורך שתהא חפיפה מוחלטת בין העניינים הנדונים (ראו: ע"א 9/75 אל-עוקבי נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד כט(2) 477, 481 (1975); רע"א ).
ההחלטה בעניין עיכוב ההליכים מוכרעת על יסוד מספר שיקולים, ובהם יעילות הדיון והמערכת השיפוטית, מניעת הכרעות סותרות, חסכון במשאבי זמן והוצאות, נוחות בעלי הדין, הכרעה מהירה ומאזן הנוחות (ראו: רע"א 3765/01 הפניקס ישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' קפלן (לא פורסם, 28.1.2002); רע"א 8901/06 ובר נ' הר נשגב השקעות בניה ופיתוח בע"מ (טרם פורסם, 25.12.2006)); רע"א 346/06 חזאן נ' קלאב אין אילת אחזקות בע"מ (טרם פורסם, 14.5.2006))
בפסק הדין המנחה בע"א 9/75 אל-עוקבי נ' מינהל מקרקעי ישראל פ"ד כט (2) 477 בעמ' 483 נקבע:
"כאמור, השאלה המרכזית בשתי התביעות היא זהה. אין להכביד על בתי המשפט בדיון מקביל באותה שאלה מהותית, שאם לא כן, שני בתי המשפט יצטרכו לשמוע בנפרד ראיות דומות וטיעונים דומים, ואף עלולים הם באותו עניין להגיע לתוצאות הפוכות".
לשם עיכוב ההליכים אין צורך בקיומה של חפיפה מוחלטת בין כל הפלוגתאות העומדות להכרעה בשתי התביעות, אלא די בכך שבשתיהן עומדת לדיון אותה סוגייה מהותית או שאלה מרכזית. (הלכת אל-עוקבי, בעמ' 482-481). שם נקבע כי :
"…אין זה הכרחי, שתהיה חפיפה מוחלטת בין כל העניינים העשויים להידון בשתי התובענות. העיקר הוא, כאמור, שבשתיהן עומדת לדיון אותה סוגיה מהותית…
..אמנם, בכל אחת מהתביעות עשויות להתעורר שאלות נוספות, אך השאלה המרכזית שבשתיהן היא זהה…".
כן ראו דבריו של כב' השופט ב' אוקון בבש"א (י-ם) 946/05 צח אורני תק-מח 2006(1) 2146-
"המבחן להעמדת הליכים בשל הליך תלוי ועומד פורש בפסיקה באופן רחב, כך שלא נדרשת זהות וחפיפה מוחלטת בין כלל הנושאים הנדונים בהליכים השונים ודי בכך ששאלה מהותית דומה היא שעומדת להכרעה בהליכים הללו… סמכותו של ביהמ"ש לעכב הליך כאשר מתקיים הליך אחר המעורר שאלות דומות היא סמכות שבשיקול דעת, המופעלת תוך שקילת יעילות הדיון, יעילות המערכת השיפוטית, לשכון במשאבי זמן והוצאות, מניעת הכרעות סותרות, נוחות בעלי הדין, הכרעה מהירה, מאזן הנוחות וכיו"ב (רע"א 3765/01 הפניקס הישראלי נ' קפלן תק-על 2002 (1) 860)…"
אם לא יעוכבו ההליכים , משמעות הדבר תהא כי יתנהלו שני הליכים מקבילים במסגרתה תידון, בין היתר, אותה שאלה עובדתית מרכזית, זאת על אף שההכרעה בתביעת הראשונה תייתר את הצורך להכריע בשאלה זו בתביעה דנן.
לעניין זה יפים דבריו של ביהמ"ש העליון בע"א 615/84 אברהם מרקוביץ – חברה לבניין ולהשקעות בע"מ נ' סתם, פ"ד מב (1) 541, בעמ' 545:
"לעיתים קרובות מתברר שתביעה מסויימת הינה מיותרת וחסרת משמעות רק עם סיומו של הליך אחר, אשר היה עדיין תלוי ועומד בפני ערכאה של בתי המשפט כאשר הוגשה התביעה נשוא הדיון. כאשר אופציה כזאת צפויה מראש, יצדק ביהמ"ש בדרך כלל אם יסרב לדון בתביעה השנייה בטרם ניתן פסק דין סופי בהליך האחר".
ההחלטה בעניין עיכוב ההליכים מוכרעת על יסוד מספר שיקולים, ובהם יעילות הדיון והמערכת השיפוטית, מניעת הכרעות סותרות, חסכון במשאבי זמן והוצאות, נוחות בעלי הדין, הכרעה מהירה ומאזן הנוחות (ראו: רע"א 3765/01 הפניקס ישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' קפלן (לא פורסם, 28.1.2002); רע"א 8901/06 ובר נ' הר נשגב השקעות בניה ופיתוח בע"מ (טרם פורסם, 25.12.2006)); רע"א 346/06 חזאן נ' קלאב אין אילת אחזקות בע"מ (טרם פורסם, 14.5.2006))
בפסק הדין המנחה בע"א 9/75 אל-עוקבי נ' מינהל מקרקעי ישראל פ"ד כט (2) 477 בעמ' 483 נקבע:
"כאמור, השאלה המרכזית בשתי התביעות היא זהה. אין להכביד על בתי המשפט בדיון מקביל באותה שאלה מהותית, שאם לא כן, שני בתי המשפט יצטרכו לשמוע בנפרד ראיות דומות וטיעונים דומים, ואף עלולים הם באותו עניין להגיע לתוצאות הפוכות".
לשם עיכוב ההליכים אין צורך בקיומה של חפיפה מוחלטת בין כל הפלוגתאות העומדות להכרעה בשתי התביעות, אלא די בכך שבשתיהן עומדת לדיון אותה סוגייה מהותית או שאלה מרכזית. (הלכת אל-עוקבי, בעמ' 482-481). שם נקבע כי :
"…אין זה הכרחי, שתהיה חפיפה מוחלטת בין כל העניינים העשויים להידון בשתי התובענות. העיקר הוא, כאמור, שבשתיהן עומדת לדיון אותה סוגיה מהותית…
..אמנם, בכל אחת מהתביעות עשויות להתעורר שאלות נוספות, אך השאלה המרכזית שבשתיהן היא זהה…".
כן ראו דבריו של כב' השופט ב' אוקון בבש"א (י-ם) 946/05 צח אורני תק-מח 2006(1) 2146-
"המבחן להעמדת הליכים בשל הליך תלוי ועומד פורש בפסיקה באופן רחב, כך שלא נדרשת זהות וחפיפה מוחלטת בין כלל הנושאים הנדונים בהליכים השונים ודי בכך ששאלה מהותית דומה היא שעומדת להכרעה בהליכים הללו… סמכותו של ביהמ"ש לעכב הליך כאשר מתקיים הליך אחר המעורר שאלות דומות היא סמכות שבשיקול דעת, המופעלת תוך שקילת יעילות הדיון, יעילות המערכת השיפוטית, לשכון במשאבי זמן והוצאות, מניעת הכרעות סותרות, נוחות בעלי הדין, הכרעה מהירה, מאזן הנוחות וכיו"ב (רע"א 3765/01 הפניקס הישראלי נ' קפלן תק-על 2002 (1) 860)…"
אם לא יעוכבו ההליכים , משמעות הדבר תהא כי יתנהלו שני הליכים מקבילים במסגרתה תידון, בין היתר, אותה שאלה עובדתית מרכזית, זאת על אף שההכרעה בתביעת הראשונה תייתר את הצורך להכריע בשאלה זו בתביעה דנן.
לעניין זה יפים דבריו של ביהמ"ש העליון בע"א 615/84 אברהם מרקוביץ – חברה לבניין ולהשקעות בע"מ נ' סתם, פ"ד מב (1) 541, בעמ' 545:
"לעיתים קרובות מתברר שתביעה מסויימת הינה מיותרת וחסרת משמעות רק עם סיומו של הליך אחר, אשר היה עדיין תלוי ועומד בפני ערכאה של בתי המשפט כאשר הוגשה התביעה נשוא הדיון. כאשר אופציה כזאת צפויה מראש, יצדק ביהמ"ש בדרך כלל אם יסרב לדון בתביעה השנייה בטרם ניתן פסק דין סופי בהליך האחר".