עיכוב ביצוע פסק דין כספי בשל הגשת ערעור 

הכלל הקבוע בתקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הוא ש "הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים" ועל המבקש עיכוב ביצוע של פסק דין להוכיח שני תנאים מצטברים – כי סיכויי הערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו.
 
השיקולים אותם יביא בחשבון בית משפט בבואו להכריע בבקשה לעיכוב ביצוע

בהחלטה לגבי עיכוב ביצוע יביא בית המשפט בחשבון את סיכויי ההצלחה בערעור וכן אם יזכה המערער בערעורו, לאחר שפסק הדין בוצע, האם יהיה זה מן הנמנע או קשה להשיב את המצב לקדמותו.

ראו לעניין זה ע"א 2841/07 מנהל מקרקעי ישראל נ. הועדה המקומית לתכנון ובניה 

"הכרעה בשאלת עיכובו של פסק דין מורכבת מאיזון ושקלול בין שני גורמים – סיכויי הערעור ומאזן הנוחות (וע"א 7688/06 גולדנברג נ. מכבי שירותי בריאות כללית (לא פורסם, החלטה מיום 25.9.06).
 
עוד נקבע בפסיקה  כי סיכויי הערעור והנזק הצפוי הינה שיקולים התלויים זה בזה ומושפעים זה מזה.  (בעע"מ 9177/01 אחים שרבט יוזמים ובונים נ' עיריית תל אביב, )פ"ד נו(2) 163, 167:
 
"בשלב הראשון שוקל בית המשפט את סיכויי הערעור; אם הגיע למסקנה כי טובים הסיכויים שפסק הדין שעליו הוגש הערעור יבוטל או אם הגיע למסקנה כי הסיכויים לכך קלושים, פוחת משקלו של השיקול השני, שהוא היחס בין הנזקים הצפויים לכל אחד מבעלי הדין אם יעוכב הביצוע. אולם, אם סיכויי הערעור מאוזנים, או שלא ניתן להעריך אותם, יעבור מרכז הכובד אל השיקול השני, והוא שיכריע". (וראו גם בע"א 4079/02 חלואני נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה חיפה, תקדין עליון 2002 (2) 1022).
 
אפילו משוכנע בית משפט שהנזק שעלול להיגרם לשני הצדדים – הוא פחות או יותר דומה, בשל ההחלטה לעכב או לא לעכב את הביצוע גם אז מן הדין יהיה להחליט על ביצוע מיידי (ב"ש 633/82 ע"א 515/82 כהן נ' כוז'הינוף, פ"ד ל"ו (3) 678,681).

 
לפיכך,  על המבקש עיכוב ביצוע פסק דין מוטל הנטל להראות כי סיכויי הערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, וכשבפסק דין כספי עסקינן הנטל על המבקש גדול יותר, באשר "הנחת המוצא הינה כי מאזן הנוחות במקרים אלו נוטה לטובת המשיב, מאחר שהתשלום הכספי אינו יוצר מצב בלתי הפיך וכספים ששולמו על ידי המערער ניתן יהיה להשיב בסופו של יום" (בש"א 1045/12 דלק נדל"ן בע"מ נ' וינמן (לא פורסם, 22.2.2012)).
 

עיכוב ביצוע פסק דין כספי רק במקרים חריגים ומיוחדים

 הנטייה בפסיקה היא שלא להיעתר לבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין של חיוב כספי, שכן לרוב לא מדובר בנזק בלתי הפיך שאין לתקנו, אלא במקרים חריגים ומיוחדים – ע"א 1564/06 בן זאב נ' בן עמי (לא פורסם, 20.7.2006).


האם מימוש בטוחה או נכס מקרקעין בתקופת הערעור מהווה עילה לעיכוב ביצוע פסק דין כספי?

התשובה לשאלה זו שלילית שכן אין מעכבים ביצוע פסק דין כספי גם אם אכיפתו של פסק הדין כרוכה במימוש בטוחות, לרבות נכסי מקרקעין (רע"א 214/88 טוויל נ' דויטש, פ"ד מד(3) 752, 754 (1988); רע"א 7221/01 י.ג. רובינשטיין יצור וסחר בע"מ נ' שובל [נ.י.ב.] שיווק מוצרים והפצתם בע"מ, פ"ד נו(4) 178 (2002)) והאסמכתאות שם.

מתי כן יטה בית משפט לעכב ביצוע של פסק דין כספי?

רק במקרים חריגים בהם יעלה בידי המבקש להראות כי אם יזכה בערעור לא יוכל או יתקשה להשיב את כספו, ייטה בית המשפט לעכב את פסק הדין קמא (, ע"א 533/11 Blenheim Properties Group Limited נ' חבס ח.צ השקעות (1960) בע"מ (לא פורסם, 27.4.2011) ).


מכאן שעל המבקש לעכב ביצוע להראות שסיכוי ערעורו טובים וכי מצבו הכלכלי של הזוכה בפסק הדין רעוע וקיים חשש ממשי שבמידה והמבקש יזכה בערעורו לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו.

יחד עם זאת, טענה בדבר מצבו הכלכלי של הזוכה וחוסר יכולתו להשיב את אשר זכה בו אם יפסיד בערעור, אינה יכולה להיטען בעלמא והיא צריכה להיות מבוססת (, ע"א 8935/09 ופא טורס בע"מ נ' עו"ד אבנר כהן (לא פורסם, 10.11.2009)).

חריג נוסף הוא כאשר הסכום בו חויב הנתבע בפסק הדין יכול לפגוע במצבו הכלכלי באופן אנוש, עד שאף אם יתקבל הערעור, לא ניתן יהיה להשיב עוד את המצב לקדמותו.

ע"א 6146/00 עיריית ת"א נ' בצלאל (לא פורסם, 19.11.2000); ע"א 6626/96 חנני נ' פקיד שומה חיפה, פ"ד נ(5) 403 (1997)).
                       .
 
ככלל אין במצב הכלכלי של המבקש עיכוב ביצוע כדי להטות את מאזן הנוחות לטובתו, אלא במקרים חריגים כאשר נדרש מימושו של נכס שיש למערער "עניין מיוחד" בו, כגון דירת מגורים או מיטלטלין בדירה (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 676-675 (מהדורה עשירית, 2009)).  

עמד על כך כבוד השופט זמיר בע"א 6647/98 מנשה גנן נ' פ"ש תל אביב 4 תק – עליון כרך 99(1) 1299 2:

"באופן עקרוני, הצורך לממש נכסים לשם קיום חיוב כספי אינו סיבה מספקת לעיכוב ביצוע..יתכנו נסיבות, בלתי רגילות, בהן יהיה בית משפט מוכן לסטות מן הכלל ולעכב ביצוע של חיוב כספי הכרוך במימוש נכסים.. כך הוא הדבר, לדוגמה, כאשר ביצוע פסק דין כספי עלול להוביל להתמוטטות כלכלית של החייב או למכירת נכס בעל חשיבות מיוחדת עבורו, כגון דירת מגוריו ומיטלטליה."

 באיזו ערכאה דיונית יש להגיש את הבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין?

 תקנה 467 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984  תוקנה ביום 12.3.2012 ונכנסה לתוקף 30 ימים לאחר מכן וקובעת כי:

"(א) בית המשפט רשאי להורות על עיכוב ביצועה של החלטה שנתן, וכן על מתן סעד זמני בנוגע להחלטה כאמור, למועד שיקבע ובתנאים שייראו לו, והוא כל עוד לא הוגשו ערעור או בקשת רשות לערער; בקשה למתן סעד לפי תקנה זו אפשר שתידון בלא מתן הודעה עליה, אם הוגשה מיד לאחר שימוע ההחלטה.

(ב) הוגש ערעור או בקשת רשות לערער, רשאי בית המשפט שלערעור להורות על עיכוב ביצועה של החלטה שהיא נושא ערעור או נושא בקשת רשות לערער, וכן על מתן סעד זמני בנוגע להחלטה כאמור, למועד שיקבע ובתנאים שיראו לו.

(ג) בית המשפט רשאי לצוות על מתן סעד או על עיכוב ביצוע לפי תקנה זו בתנאים שייראו לו, לרבות מתן ערובה מאת המבקש להבטחת נזק העלול להיגרם בשל הצו."

מכאן שמרגע שהוגש ערעור על פסק הדין רק ערכאת הערעור מוסמכת לדון בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין בעוד שבטרם הגשת הערעור מוסמכת הערכאה שנתנה את פסק הדין לדון בבקשה.