| בבית המשפט העליון |
| ע"א 6111/13 |
| ע"א 6330/13 |
| לפני: | כבוד השופט ח' מלצר |
| המבקשת: | מדינת ישראל – משטרת ישראל |
| נ ג ד |
| המשיבים: | 1. לירן שמש |
| 2. הפניקס חברה לביטוח בע"מ |
| עיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בתיק ת"א 29825-03-10, שניתן בתאריך 10.06.2013, על-ידי כב' השופט א' מקובר |
בשם המבקשת: עו"ד שרון מן אורין
בשם המשיב 1: עו"ד יצחק שיבובסקי
בשם המשיב 1: עו"ד יצחק שיבובסקי
| החלטה |
- לפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק-דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (מפי כב' השופט א' מקובר), שניתן בתאריך 10.06.2013 ב-ת"א 29825-03-10 – וזאת עד להכרעה בערעור שהגישה המבקשת על פסק הדין הנ"ל.
- התיק מושא הערעור שבכותרת עוסק בתביעת נזיקין שהגיש המשיב 1, בן 23 כיום, נגד המבקשת, משטרת ישראל, בגין אחריותה להתפרצות מחלת הסכיזופרניה (שסעת) בה לקה בהיותו כבן 17, וזאת על רקע חקירתו של המשיב 1 במשטרה בקשר לאירוע של השחתת רכוש ציבורי (ניפוץ שמשת תחנת אוטובוס) לו היה עד (להלן: האירוע).
- בית המשפט המחוזי הנכבד קבע כי המבקשת התרשלה באופן הטיפול שלה באירוע ובאופן הפעלת סמכויותיה כלפי המשיב 1, וכן כי קיים קשר סיבתי בין ההתרשלות הנ"ל לבין התפרצות מחלת הסכיזופרניה אצל המשיב 1. בעקבות החלטותיו הנ"ל, ייחס בית המשפט המחוזי הנכבד עשרה אחוזים מהנזק שנגרם למשיב 1 (שבא לידי ביטוי בקביעת נכות של 80%) – לאירוע, ולפיכך חייב את המבקשת לשפות את המשיב 1 בגין 10 אחוזים מהנזקים שנגרמו למשיב 1, בסכום כולל של 539,452 ש"ח (בתוספת ריבית והצמדה מיום מתן פסק-הדין ועד לתשלום בפועל ובניכוי 10 אחוזים מתגמולי המל"ל, על-פי חוות-דעת אקטוארית; כן נקבע כי המבקשת תשלם למשיב סך נוסף, בגובה 20 אחוזים מסכום הפיצוי שנפסק לחובתם בצרוף ריבית והצמדה – בגין שכר-טרחת עורך-דין). אציין כי גם המשיבה 2, אשר ביטחה את המשיב 1 בתקופה הרלבנטית במסגרת ביטוח תאונות אישיות לתלמידים, חויבה לשפות את המשיב 1 בסכום של 37,991 ש"ח, אך כפי שעולה מתגובתה לבקשה – אין לה נגיעה ממשית לבקשה שלפני, באשר היא איננה מערערת על פסק-הדין מושא הערעורים, ואף שילמה למשיב 1 את שנפסק לחובתה במסגרת פסק-הדין.
- המבקשת משיגה, במסגרת ע"א 6111/13, על קביעות רבות של בית המשפט המחוזי הנכבד, לרבות: עצם הקביעה כי התרשלה כלפי המשיב 1; הקשר הסיבתי בין התנהלותה באירוע לבין התפרצות מחלתו של המשיב 1, שאת המועד לה היא רואה בהגעתו של המשיב 1 לבית החולים, כחצי שנה לאחר האירוע; ואופן חישוב החלק המיוחס למבקשת מתוך נזקיו של המשיב 1 (גם בהנחה שניתן להוכיח התרשלות וקשר-סיבתי).
- עוד אציין לצורך שלמות התמונה (אף שאין לכך השפעה על הבקשה שלפני), כי גם המשיב 1 מערער על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי הנכבד, במסגרת ע"א 6330/13, שכן לשיטתו היה על המבקשת לפצותו בגין כל הנכות שהוכרה לו, ולא רק בגין 10 אחוזים הימנה.
טענות הצדדים בבקשת עיכוב הביצוע
- המבקשת טוענת כי סיכויי הערעור שלה טובים, ולמצער ערעורה איננו "נעדר סיכוי", וכי מאזן הנוחות פועל במקרה שלפנינו לטובתה, שכן נוכח מצבו הרפואי של המשיב 1, קיים חשש ממשי שאם פסק-דינו של בית המשפט המחוזי הנכבד ימומש, כך שסכום הפיצויים שנפסקו לטובת המשיב 1 – יעבור לידיו, אזי במקרה של הפיכת פסק-הדין בערעור, יהיה קושי רב להשיב את הכסף לקופה הציבורית. המבקשת טוענת כי חשש הפוך איננו קיים, נוכח זהותה של המבקשת ונוכח העובדה שסכום הפיצויים מצוי בחשבון נאמנות לטובת המשיב.
- בא-כח המשיב 1 עונה (במסגרת התגובה שהגיש עקב החלטתי מתאריך 08.09.2013) לטענות המבקשת וטוען כי סיכויי הערעור של המבקשת נמוכים ביותר, שכן טענותיה מכוונות, בחלקן הגדול, כנגד קביעות עובדתיות של בית המשפט המחוזי הנכבד – טענות מסוג שבית המשפט איננו נוטה להיענות להן, וכן בשל סתירות שנפלו, לשיטתו, בטענותיה של המבקשת בערעור ובבקשת עיכוב הביצוע. לעניין מאזן הנוחות טוען בא-כח המשיב 1 כי זה נוטה בבירור לטובת המשיב 1, שכן, המשיב 1 נתמך על-ידי הוריו ומבצע את החלטותיו בעזרתם ולפיכך אין חשש שהמשיב 1 לא יחזיר את הסכום בו זכה, ככל שערעורה של המבקשת יתקבל. בהקשר זה מציין בא-כח המשיב 1 שהמבקשת לא הוכיחה בתצהיר קיומו של קושי מיוחד מצד המשיב 1 להשיב את זכייתו בתיק מושא הערעור – ככל שזה יתקבל. בא-כח המשיב 1 מציין עוד כי נוכח העובדה שהתיק מושא הערעור התנהל במשך מספר שנים, ונוכח הוצאות מרובות שהוצאו במהלך ניהול התיק – עלול להגרם למשיב 1 נזק ממשי אם לא יועברו אליו הכספים בהם זיכה אותו בית המשפט המחוזי הנכבד. בא-כח המשיב 1 מציין בהקשר זה כי בשל נכותו של המשיב 1, שבגינה אין הוא יכול לעבוד ולפרנס עצמו – הוא זקוק לכספי הזכייה הנ"ל לצורך קיומו.
דיון והכרעה
- כידוע, השיקולים שיש לקחתם בחשבון בעת הכרעה בשאלת עיכוב ביצוע הינם "סיכויי ההצלחה בערעור" ו"מאזן הנוחות" בין הצדדים. בין שני השיקולים מתקיימים יחסים של מעין "כלים שלובים", או "מקבילית כוחות": ככל שסיכויי הערעור נראים מוצקים יותר, כך ניתן להקל בדרישה שמאזן הנוחות יטה לכיוון המבקש, ולהיפך (עיינו: ע"א 9060/11 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' עו"ד אייל ארנברג הנאמן על נכסי אברהם וייס (17.04.2013); ע"א 8706/12 אוחנה נ' מינהל מקרקעי ישראל (06.01.2013)).
- בענייננו, סבורני אין ב"סיכויי הערעור" כדי להכריע בשאלת עיכוב ביצוע שלפני, שכן דומני שבהקשר זה – כפות המאזניים מאויינות, ולא ניתן להסיק מסקנה בעלת משקל מכריע בשלב זה, הקודם לשמיעת הערעור. נראה איפוא כי נוכח האמור בפיסקה זו ונוכח "מקבילית הכוחות" שבין שני השיקולים שנזכרו לעיל – ישמש כאן "מאזן הנוחות" לצורך הכרעה בבקשה שלפני.
- במסגרת בחינת "מאזן הנוחות" ניתן לבחון האם "ביצועו המיידי של פסק-הדין יגרום למבקש נזק שאינו ניתן לתיקון" (ראו: ע"א 9296/03 אהרוני נ' מנשה פ"ד נח(2) 301, 304 (2004)). בדרך כלל מקובל הכלל שלפיו: "כאשר מדובר בחיוב כספי – הנטייה היא שלא לעכב את ביצועו של פסק-הדין" (שם, שם, וההפניות שם), ואולם גם כלל זה מתקיים רק בהיעדר חשש מפני חוסר אפשרות צפוי של מבקש העיכוב – להשיב לידיו את הסכומים שיעביר לזוכה, עובר לקבלת הערעור, ככל שהערעור אכן יתקבל. במקרה שלפני אכן מתעורר חשש מסוים, כי נוכח מצבו הרפואי של המשיב 1, והיעדר יכולתו להתפרנס, עלול להיווצר מצב שאם יתקבל ערעורה של המבקשת – לא יהיה ביכולתו של המשיב 1 להשיב למבקשת את הסכומים שהועברו לידיו מכוח פסק-דינו של בית המשפט המחוזי. ואולם, מן העבר השני מצוי הנזק המיידי שעלול להגרם למשיב 1, באם לא יקבל לידיו, למצער, חלק מסכום הזכייה הנ"ל – על מנת שיוכל להתפרנס הימנו ולכלכל את חייו בתקופה שעד להכרעה בערעור, במיוחד כאשר אחת ממטרות הפיצוי הינה לאפשר מקור חיים למשיב 1, נוכח נכותו.
דומני איפוא כי המצב המורכב שלפני מחייב פתרון מושכל, אשר יימצא בהעברת סכום חודשי מתוך כספי הזכייה – למשיב 1, אשר יהיה בו די כדי לאפשר לו לכלכל עצמו, מחד גיסא, אך יאפשר פיקוח על הסכום (מתוך כספי הזכייה) שהמשיב יוכל לעשות בו שימוש עד להכרעה בערעור, ועל ידי כך גם צמצום של הנזק שעלול להיגרם למבקשת, ככל שערעורה יתקבל, ויתעוררו קשיים להשיב לידיה את הסכומים שיועברו למשיב 1 עד אותו מועד.
סוף דבר
- דין הבקשה להתקבל באופן חלקי, במובן זה שביצוע פסק-דינו של בית המשפט המחוזי הנכבד, יעוכב עד להכרעה בערעור רק באופן חלקי, הכל כפי שיפורט להלן.
- מסכום הזכייה שהועבר על-ידי המבקשת לחשבון הנאמנות מספר 484517 (בעקבות החלטת בית המשפט המחוזי הנכבד מתאריך 17.07.2013) – יועבר למשיב 1 מדי חודש בחודשו סכום של 10,000 ש"ח, באמצעות בא-כח המשיב 1, עו"ד י' שיבובסקי, אשר פתח את חשבון הנאמנות הנ"ל, ואשר ישמש כנאמן לצורך פעולות אלה.
ניתנה היום, כ"ג בחשון התשע"ד (27.10.2013).
| ש ו פ ט |