בשם המבקש:                        עו"ד רם גורודיסקי                     
 

 

 
 
           זוהי בקשה לעיכוב ביצוע תשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך-דין בו חויב המבקש על-פי פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופט י' פרגו) מיום 7.5.2013.
 
1.        בשנת 2009 הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו תובענה נגד המשיבות ובקשה לאישורה כתובענה ייצוגית. המבקש טען בבקשתו כי בין השנים 2009-2007 חויב בתשלום סכומים שונים למשיבות עבור קבלת זימונים למבחני בד (אודישנים) באמצעות מסרונים שנשלחו למכשיר הטלפון הנייד שלו על-ידי המשיבה 3 (להלן: שירות האודישנים) וזאת אף שלא נתן את הסכמתו או הרשאתו לכך. בתשובתן טענו המשיבות כי המבקש פנה מיוזמתו למשיבה 3, נרשם באמצעות אתר האינטרנט של החברה לשירות האודישנים שהציעה והסכים מראש לתשלום סכום של חמישה שקלים עבור כל הודעה שתשלח אליו במסגרת שירות זה. המשיבות הוסיפו והפנו בהקשר זה להסכמים שנחתמו בין חברות הסלולר (המשיבות 1 ו-2), ספקית התוכן (המשיבה 3) והלקוח (המבקש). עוד טענו המשיבות כי המבקש אינו עומד באף אחד מתנאי הסף הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 לצורך אישורה של התובענה שהגיש כתובענה ייצוגית.
 
2.        בפסק דינו מיום 7.5.2013 דחה בית המשפט קמא את טענותיו של המבקש, בקובעו כי החיובים בחשבונות הטלפונים הניידים שלו על-ידי המשיבות 1 ו-2 בוצעו כדין עבור שירות האודישנים שקיבל מן המשיבה 3, לאחר שהמבקש נרשם לשירות זה במודע ונתן את הסכמתו המפורשת לכך. עוד קבע בית המשפט כי גרסאותיו השונות של המבקש לפיהן לא נתן את הסכמתו לקבלת שירות האודישנים אינן אמינות והופרכו כליל; כי המבקש לא הוכיח קיומה של עילת תביעה כלשהי נגד המשיבות או קיומה של "קבוצה" אשר לה עילת תביעה כאמור; וכן כי נוכח תשובותיהן של המשיבות לבקשה, נכון היה עושה המבקש לו היה חוזר בו מטענותיו ומבקש להסתלק מבקשתו כבר בשלב המקדמי שלאחר הגשת אותן התשובות. מטעמים אלה דחה, אפוא, בית המשפט הן את תביעתו האישית של המבקש הן את בקשתו לאישורה כתובענה ייצוגית, וחייב את המבקש לשלם לכל אחת מן המשיבות הוצאות משפט ושכר טרחת עורך-דין בסכום של 25,000 ש"ח.
 
3.        המבקש הגיש ערעור על פסק הדין ובחלוף כחודשיים וחצי הוגשה בקשתו שבכאן לעיכוב ביצוע תשלום הוצאות המשפט ושכר הטרחה שבהם חויב. לדברי המבקש, מאז ניתן פסק הדין והוגש הערעור "הצטברו נסיבות מיוחדות, המאירות את הכרעתו של בית המשפט הנכבד קמא באור חדש", המקנות לערעור דנא חשיבות ציבורית מיוחדת" והמצדיקות את עיכוב ביצוע פסק הדין. כך, המבקש טוען כי לאחר מתן פסק הדין ובהתבסס על תוצאותיו, פתחה המשיבה 3 ב"מסע גבייה אגרסיבי" המופנה כלפי חייבים אשר התקשרו איתה לכאורה בהסכם לקבלת שירותי תוכן בתשלום, ולדבריו המשיבה 3 המחתה את זכויותיה החוזיות בהקשר זה לחברה בשם איקיוטק בע"מ. המבקש מוסיף ומפנה לכתבות שפורסמו לאחרונה בכלי התקשורת על אודות חברת איקיוטק בע"מ ולטענתו דרישות התשלום ששלחה חברה זו לכ-100,000 חייבים עוררו סערה ציבורית שהובילה לפנייה למועצה הישראלית לצרכנות השוקלת לדבריו הגשת בקשה להתייצב בהליך הערעור דנן. המבקש סבור כי מידע זה עשויה להיות לו השלכה משמעותית על סיכויי הערעור שהגיש ובנסיבות אלה מתחזק לטענתו הצורך בעיכוב ביצוע חיובי ההוצאות שנקבעו בפסק הדין נושא הערעור. לבסוף, המבקש טוען כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו שכן לדבריו המשיבות 1 ו-2 הן "חברות ענק" אשר לא תיפגענה מעיכוב ביצוע התשלום ואילו הפגיעה שתגרם לו כתוצאה מתשלום מיידי של הסכום שנפסק היא קשה ביותר.
 
4.        דין הבקשה להידחות.
 
           כלל הוא כי הגשת ערעור כשלעצמה אין בה כדי לעכב את ביצועו של פסק-הדין שעליו מערערים (ראו תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984) ועל בעל דין המבקש את עיכוב הביצוע מוטל הנטל להראות כי סיכויי הערעור שהגיש טובים וכי מאזן הנוחות נוטה באופן ברור לטובתו (ראו ע"א 9296/03 אהרוני נ' מנשה, פ"ד נח(2) 301, 304 (2003)). במקרים בהם מבוקש עיכוב ביצוע של פסק דין המטיל חיוב כספי הנטייה הברורה היא שלא להיעתר לבקשה אלא במקרים חריגים, ודברים אלו יפים ביתר שאת שעה שמבוקש עיכוב ביצוע תשלום של שכר טרחת עורך-דין והוצאות משפט שנפסקו (ראו: ע"א 4923/09 ערפאת נ' בנק הפועלים בע"מ, פסקה 6 (23.8.2009); ע"א 4906/11 יורשי המנוח סעיד נ' יונס, פסקה 5 (26.10.2011)). בענייננו, ומבלי לטעת מסמרות בשאלת סיכויי הערעור, לא שוכנעתי כי מתקיימות נסיבות חריגות המצדיקות את עיכוב ביצוע פסק הדין. המבקש לא טען וממילא לא הוכיח כי אם יבוצע פסק הדין כעת ובהמשך יתקבל ערעורו לא יוכל להיפרע מן המשיבות את הסכומים שיועברו לידיהן, קל וחומר אם המשיבות 1 ו-2 הן אכן "חברות ענק" – כהגדרתו. זאת ועוד, טענותיו של המבקש כי ביצועו המיידי של פסק הדין יגרום לו פגיעה קשה נטענו בעלמא וללא תשתית ראייתית כלשהי ומשכך אף הן אינן מבססות עילה לעיכוב הביצוע שנתבקש.
 
           אשר על כן, הבקשה נדחית.
 
          משלא נתבקשה תשובה אין צו להוצאות.
 
           ניתנה היום, ‏ה' בתשרי התשע"ד (‏9.9.2013).