1.        בפניי בקשה לפטור מהפקדת עירבון בהליך שבכותרת שעניינו ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו לעניין תמורה עבור עבודות פיתוח אותן ביצעה המערערת בשטח המשיבה.
 
           המערערת חברה פרטית ולטענתה בשל מחדלה של המשיבה לשלם לה כספים בהתאם להסכם שנחתם ביניהן נקלעה לקשיים כלכליים, והיא למעשה אינה פעילה למעלה מעשר שנים, ומן המאזן האחרון (משנת 2004) עולה כי אכן נשאה הפסדים. עוד נטען כי בעקבות האמור נקלעו בעלי מניותיה של המערערת – בני זוג – לקשיים כלכליים ופונו מביתם והם מתקיימים כיום מקצבת זקנה בלבד. כן טוענת המערערת  כי בפסק הדין נקבע שהמשיבה חבה לה כספים בסכום העולה על סכום העירבון שנקבע (40,000 ש"ח) ועל כן די שתפקיד הודעת קיזוז חלף עירבון.
 
           המשיבה טוענת כי דין הבקשה להידחות נוכח סיכויי הערעור הנמוכים כמו גם נוכח העובדה שהמערערת לא הוכיחה כנדרש כי מצבה הכלכלי אינו מאפשר לה להפקיד עירבון. כן טוענת המשיבה כי אין מקום להיעתר לבקשה להפקדת הודעת קיזוז חלף עירבון.
 
2.        לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום לפטור את המערערת באופן מלא מהפקדת עירבון, אך כי ראוי להפחיתו.
 
           צודקת המשיבה כי טענות המערערת בדבר מצבה הכלכלי שלה כמו גם טענותיה בדבר מצבם הכלכלי של בעלי מניותיה-מנהליה לא נתמכו באסמכתאות מספקות.
 
           לעניין מצבה של המערערת עצמה צורף מאזן משנת 2004, אשר לפי הטענה הינו המאזן האחרון שנערך עבורה, וגם אם כך הוא ראוי היה לצרף אסמכתא עדכנית יותר המעידה על מצבה הכספי של המערערת נכון להיום (למשל תדפיס עדכני של חשבון הבנק של המערערת או אישור עדכני של רואה חשבון). יצוין בהקשר זה כי לטענת המשיבה בהתבסס על הנתונים שפירטה המערערת בבית המשפט קמא מצבה הכספי טוב יותר מזה שהציגה בבקשתה שבכאן. בנוסף המערערת לא הבהירה בבקשתה כיצד היא נושאת בעלויות ייצוגה המשפטי.
 
           כמו כן, גם תאגיד המגיש הליך ערעורי נדרש להוכיח כי אין באפשרותו לגייס את סכום העירבון בעזרת "סביבתו הקרובה" (ראו רע"א 371/05 מ.מזוז (1990) בע"מ נ' מדינת ישראל – משרד הבטחון, פסקה 2 (21.2.2005)), ובענייננו לא נפרשה תשתית עובדתית מלאה להוכחת מצבם הכספי של בעליה-מנהליה של המערערת. בבקשה נטען כי בעלי מניותיה של המערערת מתקיימים מקצבת זקנה בלבד אך לא צורפה אסמכתא להוכחת הטענה – כגון תדפיסי חשבון בנק של בעלי המניות – ולא פורטו הוצאותיהם של אלו. כמו כן לא פורטו הנכסים אשר ברשות בעלי המניות והטענה כי הללו "חסרי כל רכוש משמעותי שניתן לממשו" לא פורטה ולא גובתה באסמכתאות. גם הטענה לפיה בעלי המניות פנו לילדיהם הבגירים בבקשה כי יסייעו להם ונענו בשלילה נטענה בעלמא ללא פירוט או אסמכתא.
 
           כן לא ניתן להיעתר לבקשתה החלופית של המערערת להפקדת הודעת קיזוז חלף עירבון, בשים לב לאמור בתגובת המשיבה ולעולה מפסק הדין החלקי, לפיהם המשיבה אינה נדרשת לשלם למערערת סכומים מקופתה שלה אלא היא נדרשת להעביר לה חלק יחסי מתוך אגרות והיטלי פיתוח שתגבה בעתיד, ומשלא ניתן להעריך כעת האם ומתי ייגבו סכומים כאמור לא ניתן לומר כי מדובר בחלופה שוות ערך לעירבון מבחינת וודאותה ונזילותה.
 
           יחד עם זאת, לאחר שאיזנתי בין כלל השיקולים הצריכים לעניין ונוכח מצבה הכלכלי של החברה-המערערת, אשר נראה כי אכן אינו טוב, כמו גם נוכח פערי הכוחות בין הצדדים מצאתי לפחית את סכום העירבון (אשר כאמור הועמד על ידי המזכירה הראשית על סך של 40,000 ש"ח) ולהעמידו על סך של 15,000 ש"ח.
 
           המערערת תפקיד עירבון בשיעור זה בתוך 21 ימים מעת המצאת ההחלטה (ימי הפגרה יבואו במניין), ולא – יירשם ההליך לדחיה ללא הודעה נוספת. 
 
           ניתנה היום, ח' בתשרי תשע"ד (12.9.2013).