לפנַי בקשה למתן צו זמני שימנע מהמשיבים לבצע דיספוזיציה במגרשים 1020,1415,1666 (להלן: המגרשים), לרבות ביצוע מכרז, הרשמה והגרלה, חתימה על הסכמי פיתוח או כל פעולה אחרת שיש בה כדי לשנות את מצבם של המגרשים, עד להכרעה בערעור שהוגש על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בה"פ 24169-04-16 מיום 16.2.2017 שניתן על ידי השופט א' ואגו.
 
רקע
 
1.             בחודש מרץ 2012 פרסמה רשות מקרקעי ישראל (להלן: המשיבה 1) מכרז מס' ים/74/2012, שעניינו חכירתם של 245 מגרשים צמודי קרקע לבניית יחידת דיור אחת בכל מגרש באיזור ניצנים, ביישוב באר גנים (להלן: המכרז). מכרז זה, שהיה מסוג "הרשמה והגרלה", היה פתוח, בהתאם להחלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 1149 (להלן: החלטה 1149), אך ורק לבני ישובים אשר פונו במהלך ההתנתקות, ואשר לא היו בעלי זכויות בבית מגורים. המבקשים, שהינם בנים של מפונים מיישוב מורג ועומדים בקריטריונים להשתתפות בו, נרשמו למכרז בחודש מאי 2012.
 
2.             ביום 5.7.2012 התבשרו המבקשים על זכייתם במסגרת המכרז במגרשים 1652,1268,1688 (להלן: המגרשים המקוריים). עוד נמסר להם, כי עליהם לעמוד בסד הזמנים שנקבע להעברת התשלומים בעד קבלת המגרשים המקוריים, ובמידה ולא יעמדו בהם, זכייתם במכרז תבוטל. יצוין, כי תנאים אלו הובאו לידיעת המבקשים בעת שנרשמו למכרז ועובר לזכייתם בו, והם אישרו בחתימתם את "נספח ב' לחוברת המכרז", במסגרתו קיבלו על עצמם את כל תנאי המכרז, ואישרו כי אי קיומם של תנאים אלו יביא לביטול זכייתם.
 
3.             משלא עמדו המבקשים במועדים המחייבים שנקבעו בתנאי המכרז להעברת התשלומים, ומשבקשותיהם למתן ארכה להעברת התשלומים נדחו, הודיעה ועדת המכרזים של המשיבה 1 למבקשים ביום 10.12.2012 על ביטול העסקה עימם.
 
4.             כשנה לאחר קבלת ההודעה על ביטול העסקה, הגישו המבקשים ביום 3.11.2013 עתירה מנהלית לבית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע, כנגד ההחלטה לבטל את זכייתם במכרז (עת"מ 1818-11-13). ביום 11.2.2014, לאחר שהתקיים דיון בעתירה, ובהמשך להמלצת בית המשפט לעניינים מנהליים, ביקשו המבקשים למחוק את עתירתם. בהמשך לכך, פנו המבקשים מספר פעמים נוספות למשיבה 1 בבקשות להמשיך בהליך ההתקשרות על המגרשים, אולם אלו נדחו פעם אחר פעם.
 
5.             ביום 13.4.2016 הגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי בבאר שבע המרצת פתיחה, היא מושא ההליך דנן. בהמרצת הפתיחה עתרו המבקשים לחייב את המשיבים להקצות להם מגרשים חלופיים ללא צורך בהשתתפות במכרז חדש (המדובר במגרשים אשר טרם שווקו ומיועדים לשיווק במכרז הפומבי הקרוב). זאת, בין היתר, נוכח טענתם כי קיימת להם זכות מהותית לקבל מקרקעין בפטור ממכרז, בשל היותם בני מפונים. מנגד, המשיבה 1 טענה כי הזכות שהוקנתה לבני מפונים להשתתף במכרז בהתאם להחלטה 1149, היא זכות חד פעמית, ובענייננו, משניצלו המבקשים את זכותם זו היא חדלה מלהתקיים.
 
 
 
החלטת בית המשפט המחוזי מושא ההליך דנא
 
6.             בית המשפט המחוזי, בהחלטתו מיום 16.2.2017, הורה על מחיקת המרצת הפתיחה ועל סגירת התיק, זאת נוכח מסקנתו כי הוא אינו הערכאה המתאימה לדון ולהכריע בטענותיהם של המבקשים.
 
7.             בית המשפט המחוזי עמד על כך שהסעד לו עותרים המבקשים הינו סעד הצהרתי אשר יכריז על זכאותם לקבל מגרשים לפי הליך של מכרז מסוג "הרשמה והגרלה". טענותיהם של המבקשים בדבר זכאותם זו, נוגעות להחלטות מנהליות של המשיבים, כמו גם למדיניותם ולמהותו של ההליך המכרזי שבאמצעותו מיושמות ההחלטות בעניינם של המפונים בכלל, ושל המבקשים בפרט. נקבע כי כל אלו אינם עניינים "אזרחיים" במהותם, אלא עניינים מנהליים ו"ענייני מכרזים", אשר הדרך להשיג עליהם היא באמצעות פניה לבית המשפט לעניינים מנהליים. בית המשפט הטעים, כי ייתכן וחלק מהטענות שהעלו המבקשים מקומן להיטען לפני בית המשפט הגבוה לצדק. נוכח האמור, ומשלא נמצא מקום להורות על העברת ההתדיינות לפי סעיף 79 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, הורה בית המשפט על מחיקת המרצת הפתיחה.
 
8.             ביום 30.3.2017 הגישו המבקשים ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ובד בבד הגישו בקשה למתן צו מניעה זמני, אשר ימנע דיספוזיציה במגרשים עד להכרעה בערעור. זוהי, אפוא, הבקשה המונחת עתה לפנַי.
 
טענות הצדדים
 
9.             במסגרת בקשתם, עותרים המבקשים כי בית המשפט יורה למשיבים להימנע מכל דיספוזיציה ביחס למגרשים, ובכלל זה לא לבצע מכרז או כל פעולה אחרת שיש בה כדי לשנות את מצב המגרשים, עד להכרעה בערעור. המבקשים שבים וחוזרים על טענתם כי קיימת להם זכות מהותית למגרשים, אשר ניתנה להם במסגרת החלטה 1149, והיא חלק בלתי נפרד מהפיצוי לו הם זכאים בעקבות הנזקים שנגרמו להם ולמשפחותיהם כתוצאה מההתנתקות. עוד נטען, כי בניגוד לטענת המשיבים, הם כן עמדו במועדים שנקבעו לביצוע התשלומים עבור קבלת המגרשים. המבקשים ממשיכים וטוענים, כי צו המניעה המבוקש הינו דחוף וחיוני, וזאת נוכח התנהלותם של המשיבים, אשר נוקטים בפעולות חסרות תום לב שכל תכליתן היא לקבוע עובדות בשטח על מנת לאיין את המרצת הפתיחה. המבקשים מדגישים כי נוכח האמור, מאזן הנוחות נוטה לטובתם, ובהיעדר צו אשר ישמור על מצבם הנוכחי של המגרשים, עלול הערעור להיוותר תיאורטי גרידא.
 
10.          המשיבים טוענים כי דינה של הבקשה להידחות מן הטעם שמדובר בערעור בעל סיכויים נמוכים, וכן מן הטעם שמאזן הנוחות נוטה גם הוא לדחיית הבקשה. באשר לסיכויי הערעור; נטען כי נוכח העובדה שהמקרה דנן עוסק בערעור על הכרעת בית המשפט המחוזי בשאלות דיוניות, אין די בבחינת סיכויי הערעור הנוגעים לשאלות הדיוניות לבדן, אלא קיימת חובה לבחון גם את סיכויי הערעור הנוגעים לשאלות המהותיות שבבסיס התביעה. לטענת המשיבים, בענייננו, מדובר בערעור בעל סיכויים נמוכים הן במישור הדיוני – דהיינו בשאלת סמכותו של בית המשפט המחוזי לדון בתביעה – והן במישור המהותי, שכן התביעה חסרת כל בסיס משפטי ועובדתי. נטען כי דינה של טענת המבקשים כנגד ביטול זכייתם במכרז להידחות, מן הטעם שהמבקשים לא שילמו במועד את התשלומים הנדרשים, ומן הטעם שהתביעה הוגשה תוך שיהוי משמעותי. כן נטען, כי טענת המבקשים לזכות מהותית, כביכול, להקצאת מגרש במסגרת מכרז "הרשמה והגרלה", הינה טענה חסרת כל בסיס. זאת, מכיוון שמדובר בטענה חדשה הסותרת את טענות המבקשים עצמם אשר נטענו בשלבים קודמים (נטען כי בעבר הודו המבקשים שאכן מדובר בזכות חד פעמית), וכן מכיוון שטענה זו מנוגדת להחלטה 1149 המגדירה בבירור את הזכאות להשתתפות במכרז האמור. באשר למאזן הנוחות; נטען כי מאזן הנוחות נוטה לטובת דחיית הבקשה, זאת מכיוון שקבלת הבקשה תביא לפגיעה משמעותית במשיבה 1 ובאינטרס הציבורי בכלל, נוכח העיכוב שייגרם בשיווק החלקות. מנגד, נטען כי המבקשים רשאים לגשת ככל אדם אחר למכרז פומבי על המגרשים האמורים.
 
דיון והכרעה
 
11.          לאחר שעיינתי בפסק הדין מושא הערעור, בהודעת הערעור, בבקשה ובתגובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
 
12.                 הלכה ידועה היא, כי על המבקש סעד זמני לתקופת הערעור להראות כי סיכויי הערעור טובים, ובנוסף כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, באופן המצדיק את מתן הסעד הזמני תוך פגיעה מתמשכת בזכותו של המשיב. כידוע, בין שני שיקולים אלו פועלת מעין "מקבילית כוחות", במובן זה שככל שסיכויי הערעור גבוהים יותר, כך ניתן למעט בדרישת מאזן הנוחות, ולהיפך (ראו למשל: רע"א 3533/09 נציגות הבית המשותף נ' עיון, פסקה 7 לחוות דעתה של השופטת ע' ארבל (1.9.2009)). ככלל, סעד זמני לתקופת הערעור יינתן רק "מטעמים מיוחדים שיירשמו" (ראו תקנה 471(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984), וזאת מכיוון שמעת שנדחתה תביעת מבקש הסעד בערכאה הדיונית, ההנחה היא כי בקשתו אינה מבוססת, ולא בנקל יינתן לו הסעד. נוכח זאת, על מבקש הסעד מוטל הנטל להוכיח כי ייתכן וייגרם לו נזק בלתי הפיך אם לא יינתן הסעד הזמני, באופן אשר עלול לסכל את הערעור עצמו. בהקשר זה ראוי לציין, כי ככלל, כאשר עסקינן בפסק דין שעניינו מקרקעין, להבדיל מפסק דין שעניינו חיוב כספי, נוטה הכף במידה מסוימת לכיוון מתן סעד זמני בערעור, ככל שקיים חשש שאם לא יינתן יועברו המקרקעין לצדדים שלישיים תמי לב (ראו למשל: ע"א 589/10 עיריית הוד השרון נ' ניר שיתופי – אגודה ארצית שיתופית להתיישבות, פסקה 16 (12.4.2010); ע"א 9694/10 אח ראש (אלקנה) בע"מ נ' אחוזת שומרון (אלקנה) בע"מ, פסקה 9 (10.3.2011). ראו גם: אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 682-680 (מהדורה עשירית, 20099)).
 
13.          בכל הנוגע לסיכויי הערעור, סבורני – מבלי לקבוע מסמרות בדבר – כי אלו אינם על הצד הגבוה. הערעור דנא עוסק בשאלה הדיונית והיא האם הערכאה המוסמכת לדון בהמרצת הפתיחה שהגישו המבקשים הינה בית המשפט המחוזי. כזכור, בית המשפט המחוזי קבע כי הוא אינו הפורום המתאים לדון בטענותיהם של המבקשים, שכן אלה טענות מנהליות מובהקות, המבקשות לתקוף את החלטתה של המשיבה 1 לבטל את זכייתם במכרז, ולא לאפשר להם להשתתף פעם נוספת במכרז "הרשמה והגרלה". נראה אפוא, כי הכרעתו של בית המשפט המחוזי בדין היא. סעיף 5(1) לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000 קובע כי הסמכות לדון ב"עתירה נגד החלטה של רשות או גוף המנוי בתוספת הראשונה בענין המנוי בתוספת הראשונה" נתונה לבית המשפט לעניינים מנהליים. סעיף 5 לתוספת הראשונה קובע כי בעניין זה יכללו "עניני מכרזים של גוף או רשות המנויים בסעיף 2 לחוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992", ובכלל זה גם המשיבה 1, שהיא רשות ממשלתית. נהיר, אם כן, כי משביקשו המבקשים לתקוף החלטה מנהלית של המשיבה 1, העוסקת ב"ענייני מכרזים", היה עליהם לעשות כן לפני בית המשפט לעניינים מנהליים. לא זו אף זו, המבקשים עצמם הגישו, עובר להגשת המרצת הפתיחה, עתירה מנהלית לבית המשפט לעניינים מנהליים כנגד ההחלטה לבטל את זכייתם במכרז, ובכך גילו את דעתם כי עסקינן במחלוקת בעלת אופי מנהלי. משאלו הם פני הדברים, סבורני כי החלטתו של בית המשפט המחוזי הינה החלטה מבוססת וראויה, והסיכויים שערעור עליה יתקבל הינם נמוכים.
 
14.          משמצאתי כי סיכויי הערעור הם על הצד הנמוך, עלינו לבחון עתה האם קיימים טעמים מיוחדים המטים את מאזן הנוחות לטובת הענקת הסעד הזמני המבוקש לתקופת הערעור. אכן, נראה כי ככל שלא יינתן צו המניעה הזמני, קיים סיכוי שיתר המגרשים שבאזור ישווקו במסגרת מכרז פומבי רגיל. במצב זה, ייתכן שהערעור יהפוך לתיאורטי בלבד. ואולם, איני סבור כי יש בכך כדי להצדיק היעתרות לבקשה. כאמור לעיל, ההחלטה בדבר ביטול זכייתם של המבקשים במגרשים התקבלה בשלהי שנת 2012. אף על פי כן, המבקשים הגישו עתירה על החלטה זו רק כשנה לאחר מכן (עתירה זו נמחקה כזכור, בהמלצתו של בית המשפט לעניינים מנהליים). רק במחצית שנת 2016, כמעט ארבע שנים לאחר ביטול זכייתם, הגישו המבקשים את המרצת הפתיחה לבית המשפט המחוזי. לכך יש להוסיף את העובדה שעיכוב שיווק המגרשים עלול להסב נזק פוטנציאלי לצדדים שלישיים הממתינים לזכותם להשתתף במכרז, והדברים נכונים ביתר שאת כאשר הטוען לנזק הוא גוף המופקד על שמירת האינטרס הציבורי (לעניין זה ראו: עע"מ 9352/16 ועדת הערר המחוזית לתכנון ובניה נ' אלבר ציי רכב בע"מ, פסקה 12 וההפניות שם (22.12.2016)). בהקשר זה אוסיף, כי הנזק שעלול להיגרם למבקשים במידה והמגרשים ישווקו הוא נזק שניתן לרפאו במידה מסוימת, בפרט בהינתן המשאבים העומדים לרשות המשיבה 1. יתר על כן, כפי שהבהירו המשיבים בתגובתם לבקשה, הדרך לגשת למכרז הפומבי על המגרשים פתוחה לפני המבקשים, כפי שהיא פתוחה לפני כל אדם החפץ בכך. נוכח כל האמור, ומשמצאתי כי סיכויי הערעור אינם גבוהים, אני סבור כי לא מתקיימים במקרה דנן טעמים מיוחדים המטים את "מקבילית הכוחות" לטובת היעתרות לבקשה.
 
15.          בשולי הדברים אציין, כי לא ראיתי לנכון בנסיבות העניין, ונוכח התוצאה אליה הגעתי, לדון בסיכויי הערעור הנוגעים לטענות "המהותיות" אותן העלו הצדדים לפנַי, ואשר לא נדונו לפני בית המשפט המחוזי.
 
16.          סופו של דבר; דינה של הבקשה להידחות. בנסיבות העניין, ומשהתבקשה תשובה, המבקשים ישאו בהוצאות המשיבה על הצד הנמוך בסך 3,000 ש"ח.
 
           ניתנה היום, ‏ג' בסיון התשע"ז (‏28.5.2017).