לאחר שעיינו במכלול החומר ושמענו את טענות בא-כוח המערערים, החלטנו לדחות את הערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום מכוח תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שכן התקיימו בפסק הדין, נושא הערעור, כל התנאים הנקובים בתקנה האמורה.
 
מעבר לצורך נוסיף מספר הערות:
 
אשר לערעור בעניינם של משיבים 2, 3 אנו מודעים לכך שמשיבים אלה לא התייצבו לדיון ואף לא הגישו עיקרי טיעון. לא ראינו להיעתר לבקשת ב"כ המערערים לקבל את הערעור רק מטעם זה, שכן אנו סבורים שקביעות בית משפט קמא בכל הנוגע לאשם התורם של המערערים מעוגנות בממצאים העובדתיים שנקבעו על ידי בית המשפט. לטעמנו אין מקום להתערב בשיעור האשם התורם שנקבע בהתחשב בנסיבות ובקביעות העובדתיות האמורות.
 
אשר לערעור בעניינו של המשיב 1 (להלן: "מתניה") מקביעות בית משפט קמא בסעיף 68 לפסק הדין, עולה כי המערער 2 (להלן: "המערער") היה מודע היטב למכלול המהלכים וההתפתחויות אשר התרחשו במהלך התקופה בה שימש מתניה כמיופה כוח. כלומר, הוא היה מודע לדברים עוד מהשלב בו נמסרה למתניה, כמיופה כוח של המערערת 1 (להלן: "המערערת"), הודעת העיקול. כדברי בית משפט קמא:
"בחירתו של אהרון שלא להפסיק את מעורבות הנתבע (מתניה – הערה שלנו) … ולא להתערב בהחלטותיו, מציגים אותו לא רק שמי שהיה שווה נפש עם אופן ההתנהלות של הנתבע, אלא שיש בכך לנמק כי לא האמין בזמן אמת שנפל דופי בהתנהלות הנתבע. מכאן שיש לראות את אהרון כמי שהיה שותף למהלכים ולבחירות שנעשו…".
 
זאת ועוד, בהחלטת כב' השופטת אברהמי מיום 6.2.13 (ע"א 26702-10-12) שהיא החלטה חלוטה, נדונה בקשת המערערת להארכת מועד להגשת ערעור על פסק הדין שאישר את העיקול נושא הדיון.
בהחלטה זו נקבע, בסעיף 23, כי עו"ד שלומוביץ, ב"כ המערערת ידע על תוצאת פסק הדין בתביעה השטרית בחודש יוני 2009. חרף זאת, המערערת לא נקטה בהליכים שנדרשו לצורך חידוש הדיון בערעור על פסק הדין בתביעה לאישור עיקול, כמפורט בהחלטת השופטת אברהמי.
משהמערער היה מודע להליכים שהתנהלו בעניין הודעת העיקול מתחילתם ומשהמערערת זנחה את הערעור על פסק הדין שאישר את העיקול, יש לראות בהתנהלותם של המערערים כגורם המנתק את הקשר בין התרשלות כלשהי של מתניה, ככל שהייתה כזו, לבין הנזק הנטען.
 
היחסים בין המערערת למתניה, ששימש כמיופה כוחה בעסקה לרכישת הדירה, נוהלו כולם באמצעות המערער (ר' פרוטוקול הדיון, עמ' 2, שורות 15-14 ושורה 27). בעניין זה רב הנסתר על הגלוי נציין גם שהמערערת לא העידה בהליך ובית המשפט זקף עובדה זו לחובתה.
הדברים מחזקים את המסקנה אליה הגיע בית משפט קמא כי המערער היה שותף למהלכים ולבחירות שנעשו על ידי מתניה בזמן אמת, וכל זאת על דעתה של המערערת.
 
הערעור נדחה.
 
המערערים יישאו בהוצאות המשיב 1 בסכום של 20,000 ₪.
 
העירבון שהופקד על ידי המערערים יועבר למשיב 1 על חשבון ההוצאות.
 
אין צו להוצאות לטובת המשיבים 2 ו-3 שלא התייצבו.
 
ניתן היום,  ד' אדר תשע"ז, 02 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.