לשכת ההוצאה לפועל בתל אביב

תיק   01-73007-97-8

בפני: כב' הרשם עמית גולן   תאריך:   28.6.12


בעניין:                                               החייב
                                                         המבקש
  
                                                         – נ ג ד – 

הזוכה                                               המשיב/ה
  

החלטה

בפני תגובת הזוכה לבקשת החייב להפחתת ריביות והפרשי הצמדה בתיק זה שהינו תיק שטרות וזאת בהתאם לסמכותי על פי הוראות סעיף 81 א3(ה) לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז 1967 (להלן: "החוק") .

1. טענת החייב בעיקרה היא כי הזוכה לא פעל בתיק ההוצאה לפועל    תקופה ארוכה , כאשר במהלך תקופה זו התווספו ריביות והפרשי    הצמדה לתיק ההוצאה לפועל  ,אשר גרמו להגדלת חוב החייב    כלפיי הזוכה .

2. מנגד טוען הזוכה , כי חוסר פעילות בתיק במשך תקופה ארוכה    עניינה עקב מו"מ להסדר מול החייב אשר לטענת הזוכה    שילם חובות נוספים לאותו הזוכה , חובות אחרים ומשום כך    המתין הזוכה ולא פעל בתיק הוצאה לפועל דלעיל וזאת כחלק   ממדיניות לאפשר לחייב לשלם את חובו וגם כפי הנטען, גם בתיק    הוצאה לפועל דלעיל .

3. על פי הוראות סעיף 81א3 (ה) לחוק ,רשם ההוצאה לפועל רשאי,    לפי בקשת החייב ומטעמים מיוחדים שיירשמו, להקטין את תוספת    הפרשי ההצמדה והריבית או תוספת הריבית בהתאם להוראות    סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) להוראות הסעיף העיקרי.

   לאמור כי כאשר עושה רשם ההוצאה לפועל ומשתמש בסמכותו דלעיל    עליו לעשות זאת אך ורק על פי בקשת החייב ומטעמים מיוחדים   שירשמו .

4. במקרה דנן , אכן הוגשה בקשת החייב לקבלת סעד זה . האם עסקינן בטעמים מיוחדים בגינם יפחתי רשם ההוצאה לפועל    את הרביות והפרשי ההצמדה בתיקף לעניין זה יש ליתן תשובה    מורחבת .

5. עסקינן בתיק הוצאה לפועל שנפתח ביום 24.9.97 , אזהרה נמסרה    לחייב ביום 5.10.97 .

   הליך אחרון לפני הפסקת ביצוע הליכים בתיק על ידי הזוכה    הינו מיום 2.6.98 (הליך עיקול והוצאת מטלטלין) ואילו ההליך    הבא לאחר חידוש הליכים בתיק הינו מיום 22.4.12 , הליך עיקול    צד שלישי .

   ניתן לראות כי במהלך תקופת הזמן מיום 2.6.98 ועד ליום   22.4.12 משך כמעט 14 שנים לא פעל הזוכה בתיק ההוצאה לפועל.

6. אחת מתכליות מערכת ההוצאה לפועל הינה לסייע לזוכה לגבות את    חובו ביעילות ובמהירות.

   זוכה שאינו פועל לגבות את חובו במהירות וביעילות  ובאופן   סדיר , פוגע בתקנת הציבור .

7. עם זאת מעבר לחובתו של הזוכה לגבות ולנקוט בהליכים ללא    שיהוי ניכר , קיימת חובתו של החייב לשלם את החוב מיוזמתו    ולפי יכולתו הכלכלית  ואם לא עשה כן כי אז לא יוכל להטיל    את האשם על מחדליו של הזוכה בלבד .

   בעניין זה ראה/י ספרו של כבוד השופט בדימוס מר דוד בר    אופיר "הוצאה לפועל הליכים והלכות" מהדורה שביעית , כרך   שלישי עמ' 1002  וכן כבוד השופט מאור  בהחלטתו בהיותו אז    בתפקידו כרשם ההוצאה לפועל בתיק הוצאה לפועל מספר   01-58985-89-4 עיירת תל אביב נגד אטיאס דוד
  (דינים שלום סח 756 ) .

8. עקרון תום הלב :

  ככל חשוב במערכת המשפט במדינת ישראל הינו עקרון תום הלב .  עקרון תום הלב חולש גם  בניהול ובביצוע הליכי הוצאה לפועל .

  יפים דבריה של כבוד השופטת יהודית שטופמן בהליך ת"א 2836/03  עיריית תל אביב נגד מור  (פורסם בנבו) .

  "חובת תום  הלב, חולשת גם על אופן ניהולם של ההליכים בפני    ראש ההוצל"פ. לענין זה, סבורה אני, כי עקרון תום הלב בניהול   הליכי הוצאה    לפועל, מחייב את הזוכה בתיק ההוצאה לפועל,   לפעול, באופן סביר, לקבלת סעד המימוש בהליכי ההוצאה לפועל,   ואין הוא יכול "לישון  על זכותו" זו, עד קץ כל הימים. אכן,   כלל נקוט הוא, כי על הליכי הוצאה לפועל לא תחול התיישנות.   ברם, אין בכך כדי לסתור את   חובתו של הזוכה לחתור לסיומו
   של הסכסוך בין הצדדים. תיק ההוצאה לפועל אינו יכול   לשמש "תוכנית חסכון" לזוכה, אשר ממתינה עד אין קץ, ללא   נקיטת הליכים, תוך צבירת הפרשי הצמדה וריבית" (סוף ציטוט).

9. נראה כי שני הצדדים לא פעלו כפי שהיה עליהם לפעול .   הזוכה מצד אחד לא נקט כל פעולה משך  14 שנים בתיק ואילו    החייב מנגד  לא עשה בכל אשר בידו לשם סילוק החוב במועדו    והמתין הוא שלא לצורך בביצוע תשלום החוב וסילוקו .

10.לאור האמור לעיל הריני מורה על הפחתת הריביות והפרשי   ההצמדה בתיק וזאת בשווי ערך של 30 אחוזים מסך הריביות
   והפרשי ההצמדה  כפי שהצטברו החל מיום  2.6.98 וכלה
   ליום 22.4.12 .

   הגזברות תערוך חישוב של הסכום אותו יש להפחית כמצויין לעיל
   ותפחית סכום זה מחוב החייב בתיק ההוצאה לפועל דלעיל . 

עמית גולן, רשם