מתי יבוטל פסק בורר מחמת שתוכנו של הפסק מנוגד לתקנת הציבור?
סעיף 24(9) לחוק הבוררות מאפשר לבית המשפט לבטל פסק בוררות, כולו או חלקו, אם מצא כי תוכנו של הפסק מנוגד לתקנת הציבור.
"תקנת הציבור" הוא מושג שסתום אשר בית המשפט יוצק לתוכו תוכן, מבלי שניתן לתת לו הגדרה ממצה (אוטולנגי, כרך ב, עמ' 1087-1090).
הפסיקה פרשה את עילת הבטלות מחמת ניגוד לתקנת הציבור באופן מצומצם, כאשר "מעטים פסקי הדין, בהם התערב בית המשפט בפסק בורר וביטלו בשל היות תוכנו מנוגד לתקנות הציבור. "עילה זו נדירה בגלל עמימותה"…" [ס' אוטולנגי, "בוררות – דין ונוהל", מהדורה רביעית, בעמ' 1093].
נאמר כי "לפסוק בניגוד לתקנת הציבור משמעו לפסוק דבר בלתי מוסרי, בלתי מקובל על הציבור, דבר שאינו עולה על הדעת"
בה.פ. (ירושלים) 677/96 כדורי נ' נעיף כליף (גולן) (מיום 1.7.98) נקבע, בין היתר, כי
"לשם ביטולו של פסק בוררות בעילת פגיעה בתקנת הציבור, חייבים הצדדים לעמוד בנטל כבד של הוכחה שפסיקתו של הבורר הינה בלתי סבירה במידה כזו, שיש בה עניין לציבור ופגיעה באינטרס הציבורי, ושהיא תפגע באמון הציבור במוסד הבוררות בכללותו…" (בסעיף 27 לפסה"ד).
"מקובל על הכל כי מושג תקנת הציבור הוא מושג דינאמי, בעל תכנים משתנים, המשקף את רעיונות היסוד שעליהם מושתת המשטר המשפטי, והוא כולל את ערכי החברה והשקפותיה בעניני מוסר, כלכלה וחברה. מקובל גם כי תקנת הציבור היא אמת מידה שיפוטית כללית, אשר הן קביעת תוכנה המהותי והן יישומה הקונקרטי מסורים לבית המשפט"
[גבריאלה שלו "סוס הפרא – לאן או מה ארע לתקנת הציבור" קרית המשפט ב 21, 22 (2002) (להלן: שלו, סוס הפרא)].
המונח "תקנת הציבור" מופיע, , גם בסעיף 30 לחוק החוזים. גם שם, מהווה תקנת הציבור "מונח שסתום" המאפשר לבית המשפט לבטל חוזה, כולו או חלקו, במידה ומצא כי החוזה מנוגד לתקנת הציבור.
גישתו של בית המשפט למונח תקנת הציבור השתנתה במהלך השנים – מגישה "מצמצמת", המבכרת לעשות שימוש מועט ככל האפשר בכלי זה לגישה "מרחיבה" יותר אשר רואה בתקנת הציבור כלי להזרמת עקרונות היסוד של השיטה למשפט הפרטי ולפיתוח המדיניות השיפוטית (ראו: שלו, סוס הפרא).
בהתחשב בטיבו של המונח "תקנת הציבור" בשילוב עם הגישה המצמצמת לפרשנותן של עילות הביטול הקבועות בסעיף 24 לחוק הבוררות, הרי שבית המשפט יבטל פסק בוררות אשר תוכנו נוגד את תקנת הציבור מקום שיש בתוכנו של פסק הבוררות "כדי לפגוע באינטרסים, בעקרונות ובערכים שחברתנו מבקשת לקיים ולשמר" [ראו: דנ"א 9563/03 כדורי נ' כליף (לא פורסם, 1.4.2004) (להלן: דנ"א כדורי); רע"א 3971/04 ד"ר רם מודן נ' מכבי שירותי בריאות (לא פורסם, 22.5.2005); רע"א 10582/03 גינזבורסקי נ' גבעת המוזיאון רחובות בע"מ (לא פורסם, 12.4.2005)
האם סכום כסף גבוה שנפסק יכול להפוך את הפסק לנוגד את תקנת הציבור?
בית המשפט רשאי לפסול פסק בוררות רק אם תוכנו של הפסק מנוגד לתקנת הציבור, להבדיל מתוצאתו [אוטולנגי, כרך ב, עמ' 1091, עמ' 1093; רע"א 10567/08 הוברמן נ' בורוכוב (לא פורסם, 15.5.2009)]. עוד נפסק, כי סכום כסף גבוה שנפסק במסגרת פסק הבוררות אינו הופך את הפסק לנוגד את תקנת הציבור.
הסכום כשלעצמו, גבוה ככל שיהיה, אינו עילה לביטול החיוב מכוח פגיעה בתקנת הציבור (אוטולנגי, כרך ב, עמ' 1092; רע"א 6082/98 כדורי נ' כליף (לא פורסם, 29.9.2003); דנ"א כדורי).
ניתן לסכם ולומר כי נדירים הם פסקי הבוררות שמבוטלים בעילה זו של תוכן הפסק נוגד את תקנת הציבור וכי לשם ביטול הפסק בעילה זו יש לשכנע את בית משפט כי תוכנו של הפסק בלתי מוסרי, בלתי מקובל על הציבור או שאינו עולה על הדעת.
נאמר כי "לפסוק בניגוד לתקנת הציבור משמעו לפסוק דבר בלתי מוסרי, בלתי מקובל על הציבור, דבר שאינו עולה על הדעת"
בה.פ. (ירושלים) 677/96 כדורי נ' נעיף כליף (גולן) (מיום 1.7.98) נקבע, בין היתר, כי
"לשם ביטולו של פסק בוררות בעילת פגיעה בתקנת הציבור, חייבים הצדדים לעמוד בנטל כבד של הוכחה שפסיקתו של הבורר הינה בלתי סבירה במידה כזו, שיש בה עניין לציבור ופגיעה באינטרס הציבורי, ושהיא תפגע באמון הציבור במוסד הבוררות בכללותו…" (בסעיף 27 לפסה"ד).
"מקובל על הכל כי מושג תקנת הציבור הוא מושג דינאמי, בעל תכנים משתנים, המשקף את רעיונות היסוד שעליהם מושתת המשטר המשפטי, והוא כולל את ערכי החברה והשקפותיה בעניני מוסר, כלכלה וחברה. מקובל גם כי תקנת הציבור היא אמת מידה שיפוטית כללית, אשר הן קביעת תוכנה המהותי והן יישומה הקונקרטי מסורים לבית המשפט"
[גבריאלה שלו "סוס הפרא – לאן או מה ארע לתקנת הציבור" קרית המשפט ב 21, 22 (2002) (להלן: שלו, סוס הפרא)].
המונח "תקנת הציבור" מופיע, , גם בסעיף 30 לחוק החוזים. גם שם, מהווה תקנת הציבור "מונח שסתום" המאפשר לבית המשפט לבטל חוזה, כולו או חלקו, במידה ומצא כי החוזה מנוגד לתקנת הציבור.
גישתו של בית המשפט למונח תקנת הציבור השתנתה במהלך השנים – מגישה "מצמצמת", המבכרת לעשות שימוש מועט ככל האפשר בכלי זה לגישה "מרחיבה" יותר אשר רואה בתקנת הציבור כלי להזרמת עקרונות היסוד של השיטה למשפט הפרטי ולפיתוח המדיניות השיפוטית (ראו: שלו, סוס הפרא).
בהתחשב בטיבו של המונח "תקנת הציבור" בשילוב עם הגישה המצמצמת לפרשנותן של עילות הביטול הקבועות בסעיף 24 לחוק הבוררות, הרי שבית המשפט יבטל פסק בוררות אשר תוכנו נוגד את תקנת הציבור מקום שיש בתוכנו של פסק הבוררות "כדי לפגוע באינטרסים, בעקרונות ובערכים שחברתנו מבקשת לקיים ולשמר" [ראו: דנ"א 9563/03 כדורי נ' כליף (לא פורסם, 1.4.2004) (להלן: דנ"א כדורי); רע"א 3971/04 ד"ר רם מודן נ' מכבי שירותי בריאות (לא פורסם, 22.5.2005); רע"א 10582/03 גינזבורסקי נ' גבעת המוזיאון רחובות בע"מ (לא פורסם, 12.4.2005)
האם סכום כסף גבוה שנפסק יכול להפוך את הפסק לנוגד את תקנת הציבור?
בית המשפט רשאי לפסול פסק בוררות רק אם תוכנו של הפסק מנוגד לתקנת הציבור, להבדיל מתוצאתו [אוטולנגי, כרך ב, עמ' 1091, עמ' 1093; רע"א 10567/08 הוברמן נ' בורוכוב (לא פורסם, 15.5.2009)]. עוד נפסק, כי סכום כסף גבוה שנפסק במסגרת פסק הבוררות אינו הופך את הפסק לנוגד את תקנת הציבור.
הסכום כשלעצמו, גבוה ככל שיהיה, אינו עילה לביטול החיוב מכוח פגיעה בתקנת הציבור (אוטולנגי, כרך ב, עמ' 1092; רע"א 6082/98 כדורי נ' כליף (לא פורסם, 29.9.2003); דנ"א כדורי).
ניתן לסכם ולומר כי נדירים הם פסקי הבוררות שמבוטלים בעילה זו של תוכן הפסק נוגד את תקנת הציבור וכי לשם ביטול הפסק בעילה זו יש לשכנע את בית משפט כי תוכנו של הפסק בלתי מוסרי, בלתי מקובל על הציבור או שאינו עולה על הדעת.