הסוגיה של ביטול פסק דין חלוט בעניין אזרחי בשל טענת תרמית אינה מעוגנת בחקיקה.ההסדר החקיקתי לקיומו של "משפט חוזר" הוגבל להליכים פליליים (ראו סעיפים 19 לחוק יסוד השפיטה וסעיף 31 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד 1984- ), ולא נקבע בחיקוק הסדר דומה לבירורו של עניין אזרחי, שבגדרו ניתן לקיים דיון מחדש עניין אשר הוכרע בפסק דין חלוט.
 

בפסק דין שניתן לאחרונה (ביום 23.05.12) במסגרת תמ"ש 7574-11-11 בפני כב' השופטת שפרה גליק נדונה תביעה שהגישה התובעת נגד אחיו של בן זוגה לשעבר במסגרתו ביקשה לבטל את פסק הדין של הערכאה הדיונית ואת פסק הדין של ערכאת הערעור.

לטענת התובעת, התגלו לה רק עתה ראיות חדשות לפיהן, הנתבע העיד עדות שקר ועקב כך פסק הדין הושג במרמה. עוד טענה התובעת, כי התרמית נודעה לה רק לאחר אשפוזה בבית חולים לחולי נפש, לאחר חודש אוקטובר 2010 ולפיכך היא מבקשת לבטל את פסקי הדין שניתנו בשתי הערכאות.

בכתב התביעה טענה, כי ישנן ראיות חדשות המלמדות כי הנתבע אישר שהוא פעל עבור התובעת וכי השכרת הנכס נעשתה עבורה ודמי השכירות היו מיועדים לה. מכאן, לטענתה, המדובר בעדות שקר וכוזבת, שניתנה על ידי הנתבע ויש להורות על ביטול פסקי הדין.

 במסגרת פסק דינה של כב' השופטת שפרה גליק סקרה באופן מרתק את כל ההלכות הקשורות לפן המשפטי של ביטול פסק דין שניתן במרמה או של מה שמכונה "משפט חוזר" אזרחי, ומה השיקולים שעל בית משפט לשקול בעניין זה כמפורט להלן.

"הפסיקה  הכירה בסמכותו הטבועה של בתי המשפטלבטל פסק דין חלוט בהתקיים נסיבות בהן שיקולים של צדק עדיפים על פני שיקולים שלמעשה בית דין וסופיות הדיון. ראו בעניין זה ע"א 4682/92 עיזבון המנוח סלים עזרא2003 ); ספרו של ש' לוין תורת רודצורה ) 366 ( שעיה ז"ל נ' בית טלטש בע"מ, פ"ד נז( 3 האזרחית – מבוא ועקרונות יסוד, עמ' 213 ; וספרו של א' גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי",. מהדורה עשירית, הוצאות לאור 2009- , עמ' 350

הפסיקה, שבה נדונה האפשרות לעריכתו של "משפט חוזר" בעניין אזרחי, התייחסה בעיקרה למקרים שבהם טען המבקש, כי פסק הדין שניתן נגדו הושג במרמה ותרמית. כך1980 ); ע"א 4511/91 בוהדנה נ' ) 505 ( למשל ראו המ' 445/80 אברהם נ' יוחאי, פ"ד לה ( 1 כונס הנכסים הרשמי ומפרק חברת אליאנס (פורסם בנבו, 02.03.94 ); רע"א 261/97 רפי ומתי יהושוע שיווק והפצה בע"מ נ' שאול (פורסם בנבו, 14.01.98 ); ע"א 3441/01 פלוני.(2004) 1 ( נ' פלונית פ"ד נח ( 3 ) .

הפסיקה הכירה באפשרויות נוספות, שבהן ניתן לבטל פסק דין חלוט, כך למשל כאשר התגלו ראיות חדשות, לאחר מתן פסק הדין הסופי, שבכוחן לשנות את פני ההכרעה מיסודה ושלא ניתן היה להשיגן בשקידה סבירה קודם מתן פסק הדין.

ראו דנ"א 79/01 עין גב – קבוצת פועלים להתיישבות שיתופית בע"מ נ' מקורות חברת מים בע"מ (פורסם 1959 ); רע"א 109/94 ) בנבו, 21.12.00 ); ע"א 254/58 אינגסטר נ' לנגפוס, פ"ד יג 499 ( ברנוביץ נ' ברנוביץ (פורסם בנבו, 13.04.94 21 .

בסוגיה של ביטול פסק דין חלוט בשל טענה מרמה, "מתנגשים" לכאורה שני ערכים חשובים של מערכת המשפט – האחד, הגעה לחקר האמת ולפסוק על פי האמת ומניעת טעויות, השני, מעשה בית דין וסופיות הדיון.

על בית המשפט לבחון את כפות המאזניים המעוינות; מחד גיסא יש לבחון את הצורך של מערכת המשפט להגיע לחקר האמת ולתקן טעויות שעשתה, שהרי אין מעוול נמצא נשכר בעוולתו, מאידך גיסא יש לזכור את עקרון סופיות הדיון שבו מגולמים צרכיה של מערכת המשפט, הן לאור האינטרס הציבורי והןלאור האינטרס ה"פרטי". ועוד לעניין זה ראו ע"א 417/89 אע'בריה נ' האפוטרופוס 641 ( לנכסי נפקדים, פ"ד מה ( 4

"בשיטות משפט רבות נתקבל העקרון הרחב שעיקרו "המרמה מבטלת את הכול".עיקרון זה תופס גם בפסקי דין שהוגשו במרמה, על אף קיומו של העיקרון הנוגד הגלוםברעיון של מעשה בית דין ואשר שואף ליציבות ההחלטות השיפוטיות. עם זאת, בשלהצורך לאזן בין שני העקרונות המנוגדים, פותחו הגבלות שונות על ביטול פסק דין מחמת עילה זו" ראו ספרו של א' גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה עשירית,. הוצאות לאור 2009- , עמ' 351

על מנת לאזן בין שני העקרונות (חקר האמת וסופיות הדיון) נקבעו כללים ותנאים לביסוס עילה לביטול פסק דין בשל טענת מרמה, ואף נקבע כי היענות לבקשה תישקל במשורה ו-"במקרים חריגים וקיצוניים במיוחד" (ראו רע"א 2237/06 בנק הפועליםבע"מ נ' וינשטיין, (פורסם בנבו, 08.03.09 , עמ' 8 פסקה 9 לפסק הדין).

"קיומו של משפט חוזר מחייב נימוק כבד משקל כדי לגבור על עקרונות שהם בסיס הדין הדיוני בשיטת המשפט שלנו. סופיותו של פסק דין ודבר היותו מעשה בית דין כרוכיםושלובים זה בזה" (ספרו של מ' קשת "הזכויות הדיונית וסדר הדין במשפט האזרחי 2007 , כרך ב', עמ' 1383 , הדגשות שלי –ש.ג). , הלכה ומעשה", מהדורה 15 "

כב' השופטת ארבל סקרה בפרשת ע"א 6019/07 משה טורג'מן נ' אחים עופר (ניהול)בע"מ, (פורסם בנבו, 08.12.08 ) את התנאים אשר נקבעו בפסיקה לביסוסה של עילהלביטול פסק דין בשל טענת מרמה, וקבעה את התנאים הנדרשים מן התובע העותר לביטול פסק דין חלוט מחמת מרמה:

תנאי ראשון – אמינות לכאורית או משקל ממשי של הראיות המבססות את טענת המרמה. לא כל טענה בעלמא, כי עדות שנשמעה הינה עדות שקר יכולה להצדיק ביטולו של פסק דין חלוט וקיום משפט חוזר.

תנאי שני – חיוניות הראיה, האם עשויה טענת המרמה להביא לתוצאה שונה מזו שנקבעה בהליך הראשון. גם אם היתה מרמה, אך אין בכוחה לשנות את תוצאות ההליך הראשון, אין מקום לקיומו של משפט חוזר אזרחי.

תנאי שלישי – ראיות חדשות ושקידה סבירה. יש להוכיח, כי טענת המרמה מתבססות על אירוע שהתרחש לאחר פסק הדין, או על ראיות חדשות שהתגלו לאחר מתן פסק הדין ולא ניתן היה להשיגן במהלך ההתדיינות הראשונה אף בשקידה סבירה, או על ראיה החיצונית למשפט עצמו.

עוד קבעה כב' השופטת ארבל, כי יש לנקוט בפרשנות מקלה עם הטוען למרמה באשר למידת השקידה הסבירה הנדרשת ממנו, כאשר עיקר הדגש הוא על שני התנאים האחריםהנדרשים – אמינות לכאורית וחיוניות הראיה.

תובענה לקיומו של משפט חוזר מתקיימת בשני שלבים:

בשלב הראשון מתבררת השאלה האם נתקיימה עילה למשפט חוזר. אם מתקיימת עילה למשפט חוזר, אז נפנה לשלב השני שהוא ניהול המשפט מראשיתו (ניהול התביעה שבה ניתן פסק הדין שמבוקש לבטלו).

ראו ע"א 6019/07 משה טורג'מן נ' אחים עופר (ניהול) בע"מ (פורסם בנבו 25.02.10 ); ע"א 4511/91 בוהדנה נ' כונס הנכסים הרשמי ומפרק חברת אליאנס פורסם בנבו ( 02.09.94 ); וכן ספרו של מ' קשת "הזכויות הדיונית וסדר הדין במשפט האזרחי  2007 , כרך ב', עמ' 1391 , הלכה ומעשה", מהדורה 15 26 ."