בבית משפט שלום ת.א. ____________פתח תקווה התובע: xxxxx ת.ז. xxxxxx ע"י ב"כ עו"ד
xxxxx מרח'
xxxxxx טל:
xxxxx פקס:
xxxxx -נגד- הנתבע: xxxxxx ת.ז. xxxxxxx ע"י ב"כ עוה"ד ניר טולדנו
מרח' מוטה גור 9 ת"ד 10450 פתח תקווה 49003.
טל: 03-9309677 פקס: 03-9309674
דוגמא לכתב הגנה לשון הרע
הנתבע, מר ט', מתכבד להגיש כתב הגנה מטעמו לתביעת התובע, שהוגשה כנגדו במסגרת התיק הנ"ל. הנתבע יטען כי בנסיבות העניין שיפורטו עוד להלן, לא היה כל בסיס להגשת תביעת התובע כנגדו.
הנתבע עודנו סבור כי נפל פגם מהותי וחמור בהתנהגות התובע, כאשר בנוכחות ילדי כיתה ה' בבית הספר הפנה כלפי קטינות בנות עשר שאלות אינטימיות, חטטניות וחודרניות, עת שאלן בפרהסיה מי מהן קיבלה כבר "מחזור"! ויודגש כי, לא מדובר היה בשיעור לחינוך מיני שכן, התובע אשר אינו מוסמך כמורה, לימד באותה העת לימודי העשרת שפה, כאשר אף אחד מהילדים בכיתה לא שאל את התובע שאלות בעניין זה. ולכן לא הייתה כל סמכות והכשרה מתאימה מצד התובע להפניית שאלות אינטימית מעיין אלו לבנות קטינות בנות שבע שנים!.
ויודגש, כי הרקע להפניית שאלות פרובוקטיביות אלו מצד התובע היה חזרת בנות הכיתה מהשירותים. או אז היה לתובע העוז לשאול את הבנות האם יצאו לשירותים מאחר ומי מהן קיבלה מחזור!
עוד יצוין כי זאת לא היתה הפעם הראשונה שהתובע הפנה שאלות מסוג זה כלפי ילדי הכיתה שכן, התברר כי התובע שאל בעבר את בנות הכיתה שאלות דומות בעניין מועדי הביוץ של בנות הכיתה, אשר בשל היותן בנות עשר לא ידעו כלל על מה הוא מדבר!
על רקע הנאמר לעיל, הנתבע עודנו סבור כי
כל אב סביר במדינת ישראל שבנו מתחנך בבית ספר והיה שומע על התנהלות התובע, היה מגיב באופן דומה. לכן, אין לראות בפנייתו של הנתבע לגורמים הרלוונטיים והמוסמכים לבירור הנושא, לרבות האפשרות שמדובר באספקטים פליליים, משום הוצאת לשון הרע המזכה את התובע בפיצוי כלשהו. (ראה לעניין זה למשל פסק דינו של בית משפט שלום בתל אביב במסגרת ת.א 62077/07 ישעיהו ואח' נגד עמר מיום 13.09.10 במסגרתו דחה בית משפט את תביעת התובע, אשר הינו מורה במקצועו כנגד תביעת לשון הרע בגין תלונות שהוגשו כנגדו, בנימוק שהדבר נעשה לשם הגנה על עניין אישי כשר ואין עניין אישי כשר יותר מאשר הגנת הורה על ילדו.
לאור האמור לעיל, נראה לנתבע כי כשהשתמש מתקין התקנות במונח "טורדנית וקנטרנית" לתביעה כדוגמת תביעת התובע התכוון ומנימוק זה של העדר עילת תביעה והיות תביעתו טורדנית וקנטרנית מתבקש בית המשפט הנכבד לדחות את התביעה.
לעצם העניין: 1. מוכחש פרק "הצדדים" ו- "פתח הדבר" לתביעת התובע, לרבות "פועלו" של התובע וזאת בהעדר נפקות לתביעה שכן, תלונת הנתבע כלפי התובע נבעה מדברים שאמר בכיתה ולא בשל פועלו במישורים אחרים, אשר אינם רלוונטיים לתביעתו גם אם היה חסיד אומות עולם.
2. מוכחש האמור בסעיף 1 לכתב התביעה. הנתבע יטען כי אינו יודע היכן מלמד התובע, אך ידוע לו כי בעבר לימד את בנו בלימודי העשרה של שפה, אך בשל הפניית שאלות אינטימיות לבנות זכות בנות עשר, ממאן הוא וממאנים הורים נוספים בבית הספר שהתובע ילמד את ילדיהם עד עצם היום הזה!
3. האמור בסעיף 2 לכתב התביעה אינו מוכחש, ככל והתובע מתכוון ללימוד שעשה בעבר בקבוצה מצומצמת בה למד בנו של הנתבע במסגרת בית הספר.
4. מוכחש האמור בסעיף 3 לכתב התביעה. הנתבע יטען כי, אותו היום בו לימד התובע בהחלט לא היה יום שגרתי עבורו ואף לא עבור ילדו של הנתבע וילדים אחרים שלמדו באותה כיתה, וזאת בשל הזעזוע העמוק שחוו הילדים בשל שאלות התובע, שפורטו במבוא לכתב ההגנה.
5. מוכחש האמור בסעיף 4 לכתב התביעה, כפי שנוסח. הנתבע יטען כי, ככל הידוע לו מדובר היה בשתי בנות שיצאו ביחד לשירותים ולא בבת אחת.
6. מוכחש מכל וכל האמור בסעיפים 5-6 לכתב התביעה. הנתבע יטען כי:
א. טענות התובע כי בטרם השאלות, הסוטות ממש, שהפנה כלפי הבנות "האם קיבלו כבר מחזור חודשי", לא היה כל אירוע חריג בכיתה, שהצדיק שאלות אלו וכי טענות התובע בסעיף 5-6 לכתב תביעתו נועדו על מנת לתרץ בדוחק את אותן השאלות.
ב. טענות התובע כי שאל את הבנות האם מדובר "בענייני נשים" פסולה אף היא להישאל על ידי גורם מלמד בשיעור שפה, במיוחד שמדובר בבנות זכות בנות עשר שנים, שאינן מבינות כלל מהן אותן סוגיות הכרוכות בענייני נשים !
7. מוכחש מכל וכל האמור בסעיף 7 לכתב התביעה.
הנתבע יטען כי התובע אשר היה אמור ללמד שעורי שפה, לא היה אמור להרצות בפני ילדי כיתה ה' בתחום פוריות האישה ועניני מחזור ובטח שלא לשאול את בנות הכיתה מי מהן קיבלה כבר מחזור. עוד יצוין כי הבנות בכיתה נדהמו משאלות אלו, מאחר ורובן לא הבינו כלל על מה התובע מדבר ולאחר סיום השיעור הן התקשרו להוריהם וביקשו להבין מהם על מה בדיוק שוחח איתם התובע.
8. מוכחש האמור בסעיף 8 לכתב התביעה. הנתבע שב ומדגיש כי ילדי הכיתה חשו מבוכה רבה משאלות התובע במהלך השיעור וכי עם תום השיעור התקשרו רובם להוריהם, כאשר הם היו מבוהלים ומבועתים ממהלך השיעור.
9. מוכחש האמור בסעיפים 9-10 לכתב התביעה, בעדר ידיעה.
10. מוכחש האמור בסעיפים 11-12 לכתב התביעה, בהעדר ידיעה.
11. מוכחש האמור בסעיף 13 לכתב התביעה. הנתבע יטען כי, התובע לא יכל מטבע הדברים להתנצל בפורום ההנהלה שכן, ההתנצלות הייתה צריכה להיות מופנית לפורום המתאים, קרי הורי התלמידים שנכחו בשיעור.
12. מוכחש האמור בסעיפים 14-20 לכתב התביעה. הנתבע יטען כי, השתלשלות האירועים אשר הובילה לזימון התובע לפגישה עם מנהלת בית הספר, ומאוחר יותר אף להגשת תלונה למשטרה, הינה כמפורט להלן:
א. בנו של הנתבע, , לומד בכיתה ה' בבית ספר והתובע לימד אותו באותו היום שיעור שפה. מדובר בשיעור תגבור שניתן לכל ילדי כיתות ה', כאשר הם מחולקים לקבוצות של חמישה ילדים, אחת לשבוע באמצעות חונכים, לרבות התובע אשר משמש כחונך וטרם הוסמך על ידי משרד החינוך כמורה.
ב. ביום 01.01.15 חזר בנו של הנתבע מלימודיו בבית הספר, כאשר הוא נמצא בסערת רגשות, מבוכה ובלבול רב. כשנישאל בנו של הנתבע על ידי הוריו לסיבה זו, הוא סיפר על אירוע שהיה במהלך שיעור פרטני עם התובע, במהלכו מספר בנות יצאו לשירותים ועם חזרתן לכיתה, התובע שאל את הבנות, בנוכחות כל ילדי הקבוצה האם הם יצאו לשירותים
כי קיבלו מחזור? "בנות, מי פה קיבלה מחזור"?
ג. כאשר הבנות שאלו במבוכה על מה מדובר,
השיב התובע שמחזור זה דבר טוב וללא מחזור לא יהיו להם ילדים! בנו של הנתבע מסר לו שהוא וכל הילדים בקבוצה היו בהלם משאלות התובע והסבריו בנושא המחזור.
ד. לאחר שהנושא הובא לידיעת הנתבע ולאחר שיחות עם בנו ואמא של ילדה נוספת שהייתה בכיתה בעת המקרה וכתוצאה מכך אף בכתה כל הערב, התברר כי בעקבות תלונתה של אותה אמא למחנכת הכיתה ולמנהלת בית הספר, הוזמנו כל הילדים, אחד אחד, לחדרה של המנהלת, בנוכחות היועצת, ו"נחקרו" על ידן, כאשר כל הילדים מסרו את אותה הגרסה בדיוק בקשר למה שהתרחש בכיתה.
ה. בנסיבות אלו, ביקש הנתבע ביחד עם אותה אימא לזמן פגישה דחופה עם מנהלת בית הספר. במהלך הפגישה בנוכחות המנהלת, היועץ והתובע עצמו,
הוא לא הכחיש את תוכן הדברים.
ו. גם הנהלת בית הספר לא חלקה על טענות הנתבע ואמא נוספת כי נפל פגם חמור בהתנהגותו של התובע ובוודאי שבשיקול הדעת שכן, התובע לא היה בבחינת גורם מוסמך לדבר עם ילדי הכיתה על נושאים אלו, ללא אישור ההורים וללא הכשרה מתאימה לכך, במיוחד מאחר ונושא השיעור אותו לימד לא תאם את נושא השאלות שלו באותו שיעור והוא אף לא הוסמך לכהן כמורה, אלא היה בבחינת חונך.
ז. על רקע הנאמר לעיל, הנתבע בהחלט היה סבור כי מן הראוי היה להגיש תלונה למשטרה על מנת שהגורם המתאים יבחן אם יש אספקטים פליליים לפרשה, לרבות האפשרות להטרדה מינית, עד כדי חשש כן ואמיתי של הנתבע והורים נוספים כי התובע הוא פדופיל, אשר לא מן הנמנע שמסתתר יצר אפל וחבוי מאחורי השאלות האינטימיות שלו,
שהופנו לבנות בנות עשר! ויודגש כי, במועד שבו הנתבע הגיש את תלונתו במשטרה, היתה כבר תלויה ועומדת תלונה נוספת ונפרדת שהוגשה כנגד התובע על ידי אימא נוספת של ילדה שנפגעה ממעללי התובע באותו שעור. מאחר והתלונה הוגשה לגורם המתאים, קרי למשטרת ישראל, במטרה כנה של הנתבע לבחון פגיעה אפשרית של התובע בילדים, אין בסיס לתביעת התובע.
13. מוכחש האמור בסעיפים 21-23 לכתב התביעה. הנתבע יטען כי התלונה שהגיש למשטרה, אשר הצטרפה לתלונה אחרת שהוגשה כנגד התובע על ידי הורה אחר היתה בתום לב והוגשה לרשות המוסמכת לקבל תלונה על הנפגע או לחקור בעניין המשמש נושא התלונה ולכן קיימת לו הגנה מכח סעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע תשכ"ה 1965.
14. מוכחש האמור בסעיפים 24-27 לכתב התביעה. הנתבע יטען כי:
א. לא יזם ולא פנה לשום פורום תקשורתי וכי לבקשת כתבת של אתר וואלה שפנתה אליו מיוזמתה לאחר שנודע לה על המקרה מהורים אחרים מסר את תגובתו בנושא לאחר שהובהר לו על ידי הכתבת כי הכתבה תפורסם ללא ציון שמות של התובע ו/או של בית הספר ו/או כל פרט מזהה אחר. ואכן יצוין כי בכתבה שפורסמה לא צויין כל פרט מזהה.
ב. הנתבע לא פרסום מאום אודות התובע בפייסבוק ו/או בכל מדיה אחרת מעבר לאמור למסירת תגובתו לכתבה שפורסמה ללא ציון שמות.
ג. זאת ועוד, מעיון בכתבה שצורפה על ידי התובע עולה כי המתראיינת העיקרית באותה כתבה היא
אימא של אחת הבנות שנפגעו מהפרשה. לפיכך, ככל וסבור התובע כי נפגע מהפרסום בכתבה יתכבד ויפנה תביעתו לגורם המתאים שפרסום את הכתבה. דווקא משום כך שהתובע מצא לנכון להגיש את תביעתו הקנטרנית רק כנגד הנתבע ולא כנגד הורים נוספים שהתלוננו נגדו להנהלת בית הספר לרבות אימא נוספת שהגישה נגדו תלונה במשטרה ופרסה את תלונתה בפני כתבת וואלה חדשות מעידה על חוסר תום לבו המשווע של התובע אשר סבר בטעות כי אם יבודד את הנתבע מיתר ההורים שהתלוננו כנגדו בבית הספר ובמשטרה ישפר הדבר את סיכוי תביעתו הקנטרנית.
15. מוכחש האמור בסעיף 28 לכתב התביעה. הנתבע יטען כי לא היתה לו כוונה כלשהי לפגוע בתובע אלא כוונתו היחידה היתה לברר מול הגורמים המוסמכים בטיפול בתלונה את כשרותו של התובע לחנך ילדים לאור שאלותיו השערורייתיות והמוזרות את בנות הכיתה.
16. מוכחש האמור בסעיף 29. הנתבע יטען כי:
א. בתלונה שהגיש לבית הספר שהוא הגורם המוסמך לבחינת התלונה בהחלט הביע את חששו כי קיימת אפשרות שצריכה להיבחן שמה התובע הוא פדופיל או סוטה מין או כל דבר אחר.
ב. מדובר באמירות שנאמרו בתום לב לשם הגנה על עניין אישי כשר מאין כמותו עבור הנתבע אשר חרד לשלומו של בנו אם ימשיך ללמוד תחת ידו של התובע. ואכן, הנתבע והורים נוספים ממאנים לאפשר לילדיהם עד עצם היום הזה להשתתף בשיעורים בהם מלמד התובע, דבר אשר מעיד על תום לבו המוחלט של הנתבע.
17. מוכחש האמור בסעיף 30 לכתב התביעה. הנתבע מפנה לאמור בסעיף 14 לכתב ההגנה במסגרתם מסביר הנתבע את נסיבות הכתבה ואת מסירת תגובתו בכתבה אשר כל השמות בה נותרו אנונימיים ולא היה בה כל פרט מזהה. דווקא משום כך שהתובע בחר להגיש תביעה רק כנגד הנתבע ולא כנגד הורים אחרים שהשתתפו בכתבה מעידה על חוסר ניקיון כפיו של התובע ועל ניסיונו חסר הטעם לבצע הפרד ומשול.
18. מוכחש האמור בסעיפים 31-32 לכתב התביעה. הנתבע יטען כי:
א. התובע השפיל וביזה את ילדי הכיתה אותה לימד עת הפנה שאלות אינטימיות אישיות כלפי ילדי הכיתה כאילו היה גורם מוסמך להוראה בשיעור חינוך מיני בשעה שתפקידו היה ללמד העשרה של שפה.
ב. התובע בעצמו יודע כי השאלות שהפנה כלפי ילדי הכיתה היו פסולות מכל וכל והוא אף ננזף על כך על ידי הגורמים המוסמכים בבית ספר.
ב. עצם העובדה שמשרד החינוך נתן לפנים משורת הדין הזדמנות נוספת לתובע ולא הדיחו מתחום ההוראה אינה כשלעצמה מכשירה את מעשיו החמורים ואת תביעתו כלפי הנתבע.
19. מוכחש האמור בסעיפים 33-36 לכתב התביעה. הנתבע יטען כי תלונותיו לגורמים המוסמכים הוגשו בתום לב ולכן אין הוא מוצא לנכון להתנצל ובוודאי שלא להתרפס בפני התובע אשר הוא זה שחייב התנצלות בפני ההורים על מעשיו.
20. מוכחש האמור בסעיף 37 לכתב התביעה. הנתבע יטען כי הגיש את תלונותיו בתום לב, לגורמים המוסמכים וללא כל כוונה לפגוע בתובע.
21. מוכחש האמור בסעיף 38 לכתב התביעה.
22. מוכחש האמור בסעיף 39 לכתב התביעה. הנתבע יטען כי הפרסום נעשה לצורך הגנה על עניין אישי כשר של הנתבע ובענייננו להבטחת שלומו של בנו הקטין בן העשר.
23. מוכחש האמור בסעיף 40 לכתב התביעה.
24. מוכחש האמור בסעיף 41 לכתב התביעה. הנתבע יטען כי התובע לא סבל משום נזק ממוני, פרט להוצאותיו בגין הגשת תביעת הסרק כנגד הנתבע, הכל על מנת להסב לנתבע נזק ממוני.
25. מוכחש האמור בסעיף 42 לכתב התביעה.
26. מוכחש האמור בסעיף 43 לכתב התביעה. הנתבע יטען כי אין כל קשר סיבתי בין שאלת השכלתו של אדם ולהערכות מקצועיות קודמות שניתנו לו לבין הפגם שנפל בהתנהלות התובע ומדבריו כלפי ילדי הכיתה, כמפורט בכתב הגנה זה.
27. מוכחש האמור בסעיפים 44-48 לכתב התביעה. הנתבע יטען כי:
א. מדובר בתלונות שהוגשו על ידו בתום לב, בנסיבות המפורטות במסגרת חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן:
"החוק"), לרבות בסעיפים 14 ו 15 לחוק, ובמיוחד בסעיפי משנה (2), (3), (4), ו (8) של סעיף 15 לחוק. תלונת התובע לא חרגה מתחום הסביר וחזקה על הנתבע שעשה את הפרסום בתום לב.
ב. התלונה שהגיש הנתבע לגורמים המוסמכים, לרבות משטרת ישראל ומנהלת בית הספר הממונה על התובע, מבוססת על תלונות ודיווחים שקיבל מבנו בכל הקשור להתנהלותו הפסולה של התובע.
ג. הנתבע היה מחויב לפעול כפי שפעל, על פי חובתו כאב, על מנת להגן באופן מיידי על בנו הקטין מהתנהגותו הפסולה של התובע.
ד. הנתבע נקט בטרם הגשת תלונותיו באמצעים סבירים כדי להיווכח אם אמת הן ואם לא, וכי הוא לא התכוון ע"י תלונותיו לפגוע במידה גדולה משהיה סביר להגנת הערכים המוגנים עפ"י סעיף 15 לחוק איסור לשון הרע
. ה. לחילופין, אם היה בתלונות שהגיש הנתבע כנגד התובע לשון הרע, והדבר מוכחש מכל וכל, הרי שהוא לא התכוון לפגוע בתובע משום בחינה המצוינת בכתב התביעה ו/או בחוק איסור לשון הרע, אלא עשה כן בתום לב על יסוד תלונות ודיווחים של בנו ויתר ילדי הכיתה, הכל על מנת להגן על בנו הקטין ו/או יתר ילדי הכיתה ו/או על האינטרסים החוקיים והלגיטימיים של הציבור
.ו. עוד יטען ויוסיף הנתבע, כי אם יקבע שהיה בתלונות שהגיש משום פרסום לשון הרע, והדבר מוכחש מכל וכל, הוא שומר לעצמו את הזכות להביא ראיות בעניין שמו של התובע
. ז. לא היה בתלונות שהוגשו על ידי הנתבע כנגד התובע כוונת זדון לפגוע בתובע וכי לתובע לא נגרם כל נזק ממש.
ח. התובע לא טרח להביא בפני בית המשפט הנכבד ראיות כלשהן על נזקים כלשהם אם נגרמו לו, המוכחשים כשלעצמם, וטענותיו סתמיות, כלליות וחסרות בסיס. אי המצאת הראיות בדבר הנזקים, שוללים את זכותו של התובע לקבלת פיצויים, המוכחשת כשלעצמה
. 28. מוכחש האמור בסעיפים 49-51 לכתב התביעה, לרבות גובה הנזק ודרך חישובו. הנתבע יטען כי:
א. הסכום הנתבע הינו מוגזם ו/או מופרך ו/או מנופח ו/או שרירותי ו/או אין כל קשר סיבתי בינו לבין מעשיו ו/או מחדליו של הנתבע, המוכחשים כשלעצמם
. ב. לחילופין יטען הנתבע, כי אם עוול כלפי התובע עוולה של לשון הרע, והדבר המוכחש, הרי שהתנהגותו הפסולה של התובע היא שהביאה לידי הגשת תלונותיו של הנתבע כנגדו ולפיכך יתבקש בית המשפט לפטור את הנתבע מכל חבות לפצות את התובע, או להקטין את הפיצויים ככל שביהמ"ש הנכבד יראה לנכון
. 29. מוכחש האמור בסעיפים 52-53 לכתב התביעה, לרבות גובה הנזק ודרך חישובו.
30. כל טענה הנטענת ו/או מועלית בכתב הגנה זה נטענת ו/או מועלית באופן מצטבר, משלים ו/או חילופי לכל טענה אחרת הנכללת בו, בין אם נאמר הדבר במפורש ובין אם לאו, הכל לפי הקשר הדברים ו/או הדבקם.
31. כל טענה ו/או עובדה בכתב התביעה שהנתבע לא הודה בה במפורש בכתב הגנתו, תיחשב מוכחשת.
32. אשר על כן מתבקש בית המשפט הנכבד לדחות את התביעה ולחייב את התובע בתשלום הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בצירוף מע"מ.
___________________
ניר טולדנו, עו"ד ב"כ הנתבע
_______________
דוגמאות כתבי דין