חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969

1. בית דין לעבודה

  בית-דין לעבודה (להלן – בית הדין) יהיה של שתי ערכאות: בית-דין אזורי ובית-דין ארצי.

2. שופטים ונציגי ציבור

  לבית הדין יתמנו שופטים ונציגי-ציבור.

3. הכשירות להיות שופט

  (תיקון התשנ"ב)
  מי שכשיר להתמנות שופט בית-משפט מחוזי, לפי חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן – חוק בתי המשפט), כשיר להתמנות שופט בית הדין (להלן – שופט).

3א. סייג למינוי שופט

  (תיקונים:
  התשנ"א, התשנ"ב)
  על מועמד להתמנות שופט בית הדין יחולו הוראות סעיף 7א לחוק בתי המשפט.

4. מינוי שופטים

  (א)  שופט יתמנה בידי נשיא המדינה לפי בחירה של הועדה לבחירת שופטים לפי סעיף 4(ב) לחוק-יסוד: השפיטה, אלא שחברי הממשלה בועדת הבחירה יהיו שר המשפטים ושר העבודה והרווחה.
(ב)  שופט יצהיר הצהרת אמונים כאמור בסעיף 6 לחוק-יסוד:השפיטה.
(ג)  היו שר המשפטים ושר העבודה סבורים, שלתקופה מסויימת קיים צורך ששופט משופטי בתי המשפט יכהן כשופט בית הדין, יודיעו על כך לנשיא בית המשפט העליון, והוא רשאי למנות, בהסכמת המתמנה, שופט משופטי בית המשפט העליון או שופט משופטי בית-משפט מחוזי להיות שופט בית הדין לאותה תקופה; שופט שנתמנה על פי סעיף זה והתחיל בדיון יהיה מוסמך לסיימו גם לאחר תום תקופת מינויו.

5. נשיא בית הדין הארצי וסגנו
 
(א)  בבית הדין הארצי יהיו נשיא וסגן-נשיא שיתמנו בדרך שנקבעה למינוי שופט.
(ב)  נתפנה מקומו של נשיא בית הדין הארצי וכל עוד הנשיא החדש לא התחיל לכהן, או נעדר הנשיא מן הארץ או שנבצר ממנו זמנית למלא תפקידו, ימלא סגן הנשיא את התפקידים המוטלים על הנשיא וישתמש בסמכויות הנתונות לו לפי כל חיקוק.
(ג)  תקופת כהונתם של נשיא בית הדין הארצי וסגן נשיא בית הארצי תהיה שבע שנים מיום המינוי, ולא ניתן לשוב ולמנותם לתקופת כהונה נוספת באותו תפקיד.
(ד)  (בוטל).

6. נשיא בית הדין האזורי וסגנו

  (א)  נשיאים וסגני נשיאים של בתי דין אזוריים יתמנו בידי שר המשפטים ושר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהסכמת נשיא בית הדין הארצי לעבודה, מקרב השופטים של בית הדין האזורי.3
(ב)  תקופת כהונתם של נשיאים וסגני נשיאים של בתי דין אזוריים תהיה שבע שנים מיום המינוי, ולא ניתן לשוב ולמנותם לתקופת כהונה נוספת באותו תפקיד בבית דין אזורי.
(ג)  לא יתמנה לנשיא בית דין אזורי או לסגן נשיא בית דין אזורי מי שלא יוכל לכהן בתפקיד זה במשך שלוש שנים לפחות עקב יציאתו לקצבה לפי הוראות סעיף 13(א)(1) לחוק בתי המשפט כפי שהוא מוחל בסעיף 8(ב).

7. שופט בפועל

  [תיקונים: התשמ"ד (מס' 2), התשנ"ב, התשס"ז]
  שר המשפטים, בהתייעצות עם שר העבודה ובהסכמת נשיא בית הדין הארצי, רשאי למנות, בהסכמת המתמנה, שופט בית הדין הארצי לכהן בפועל כנשיא בית דין אזורי או כשופט בית-דין אזורי, ושופט בית-דין אזורי לכהן בפועל כשופט בית הדין הארצי; כהונה בפועל, ברציפות או לסירוגין, לא תארך יותר משנה אחת מתוך תקופה של שלוש שנים.

8. מעמדו של שופט בית הדין

(א)  על שופט יחולו הוראות סעיפים 5, 7, 8, 9, 10, 12, 13 ו-14 לחוק יסוד: השפיטה.
(ב)  סעיף 5, וסעיפים 11 עד 24 לחוק בתי המשפט, יחולו על שופט בבית הדין.

9. ייחוד הכהונה

  שופט לא יהיה חבר הכנסת, המועצה של רשות מקומית או כל גוף נבחר של ארגון עובדים או ארגון מעבידים או חבר הנהלת ארגון כאמור ולא יהיה מועמד לחברות כאמור; אולם רשאי הוא, בהסכמתו ובהסכמת שר המשפטים ושר העבודה, למלא באורח זמני תפקיד אחר מטעם המדינה או למלא תפקיד ציבורי אחר, אם, לדעתם ולדעת נשיא בית הדין הארצי, אין הדבר פוגע במעמדו כשופט.

10. נציגי ציבור

 נציגי הציבור בבית הדין יהיו נציגי עובדים ומעבידים שימנו שר המשפטים ושר העבודה, לאחר התייעצות בארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ובארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השרים הם יציגים ונוגעים בדבר, ובלבד שנתמלא בהם אחד מאלה:

(1)  הם בעלי נסיון בתפקיד או בפעילות הקשורים ביחסי-עבודה;
(2)  הם בעלי נסיון, בהוראה או במחקר, במשפט, בכלכלה, ביחסי עבודה או במינהל ציבורי;
(3)  הם חברים או זכאים להיות חברים בלשכת עורכי הדין בישראל ועסקו, ברציפות או לסירוגין, בישראל או בחוץ-לארץ, חמש שנים לפחות, בעריכת-דין, בתפקיד משפטי בשירות מדינת ישראל או בשירות אחר שאושרו על ידי שר המשפטים לענין סעיף 2(2)(ב) לחוק בתי המשפט.

11. תקופת כהונה של נציג ציבור

  מינויו של נציג-ציבור הוא לשלוש שנים, אך מותר לחזור ולמנותו.

12. פרסום מינוי

  נציג-ציבור שמינויו פורסם ברשומות אין עוררין על מינויו.

13. התפטרות נציג ציבור

  נציג-ציבור רשאי להתפטר מתפקידו במתן הודעה בכתב לשר המשפטים; כהונתו תופסק כתום שלושים יום מהגשת כתב ההתפטרות, אם לא הסכים שר המשפטים למועד קצר יותר.

14. סיום משפטים

  נציג-ציבור שהתחיל בדיון יסיימו גם אם תמה תקופת כהונתו, זולת אם הועבר מתפקידו כאמור בסעיף 15.
15. העברת נציג ציבור מתפקידו
(א)  שר המשפטים לאחר התייעצות עם שר העבודה ועם נשיא בית-הדין הארצי, רשאי להעביר נציג-ציבור מתפקידו, אם נוכח לדעת שהתנהג בצורה שאינה הולמת תפקיד של נציג-ציבור בבית-הדין.
(ב)  לפני קיום התייעצות כאמור בסעיף-קטן (א) יתן שר המשפטים לנציג הציבור הזדמנות להשמיע דברו.

16. אי-תלות של נציגי ציבור

(א)  אין על נציג-ציבור מרות בעניני שפיטה, אלא מרותו של הדין.
(ב)  בפעולתו בבית הדין יפעל נציג-ציבור לפי מצפונו ולא יראה עצמו חייב בנאמנות לארגון שבהתייעצות עמו נתמנה או לציבור שהוא מייצג.

17. מינוי רשם

  ((א)  נשיא בית הדין הארצי, לאחר התייעצות עם שר העבודה ובאישור שר המשפטים, רשאי למנות שופט בית דין אזורי או אדם הכשיר להתמנות שופט בית-משפט שלום להיות רשם של בית-דין.
(ב)  רשם שמינויו פורסם ברשומות, אין עוררין על מינויו.

18. הרכב בית דין אזורי

[(א)  בית-דין אזורי ידון בשלושה, שהם השופט – והוא יהיה אב בית-הדין – ושני נציגי-ציבור, האחד מנציגי העובדים והאחד מנציגי המעבידים.
(ב)  על אף האמור בסעיף-קטן (א) יכול שהשופט יהיה דן יחיד, אם שופט של בית דין אזורי החליט כך בהחלטה מנומקת, על פי בקשת אחד הצדדים. הוראה זו לא תחול בתובענה לפי סעיף 24(א)(2).
(ג)  ההחלטה בדבר הרכב בית-הדין תינתן לפני שנקבע מותב בית הדין, ואין אחריה ולא כלום.
(ג1)  על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאים שר המשפטים ושר העבודה והרווחה לקבוע בצו, לאחר התייעצות עם נשיא בית הדין הארצי ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, סוגי הליכים שהמוסד לביטוח לאומי צד בהם, שבהם יהיה השופט דן יחיד.
(ד)  במשפטים שבית-הדין דן בהם בשלושה תהיה לשופט לבדו סמכות –
(1)  לבדוק אם כתבי הטענות ערוכים כדין;
(2)  להתיר תיקון כתבי-טענות או להורות על כך;
(3)  לערוך רשימת הפלוגתות;
(4)  לקבוע את שלבי הדיון בתובענה ואת הסדר שבו יתבררו שאלות שבעובדה ושבמשפט וכן את העניינים שיתבררו;
(5)  ליתן צווים לעיקול נכסים או לעיכוב יציאה מהארץ;
(6)  להורות כל הוראה לסדר הדין שיש בה כדי לפשט את הדין או להקל עליו.

19. מותב בית הדין האזורי

   מותב של בית-דין אזורי ייקבע על ידי שופט אותו בית-דין, ואם היו בו יותר משופט אחד – על ידי נשיא בית הדין האזורי או סגנו, ויכול שייקבע לתקופה מסויימת או לדיון בענין פלוני, או לדיון בענינים שבתחום ענף עבודה או מקצוע פלוני; מותב שנקבע לתקופה מסויימת והתחיל בדיון יהיה מוסמך לסיימו גם לאחר תום אותה תקופה.

20. הרכב בית הדין הארצי

  (א)  בית הדין הארצי ידון –
(1)  בענינים שהוא דן בהם לפי סעיף 25(1) – בשבעה, שהם שלושה שופטים, שני נציגי עובדים ושני נציגי מעבידים;
(2)  בערעור על פסק-דין של בית-דין אזורי לפי סעיף 24(ב) – בשלושה, כאמור בסעיף 26(ב);
(3)  בענינים אחרים – בחמישה, שהם שלושה שופטים, נציג-עובדים ונציג-מעבידים, זולת אם החליט נשיא בית-הדין, לפני תחילת הדיון, על הרכב של שבעה, אם על פי בקשת בעל דין ואם מיזמת עצמו, ולאחר שראה כי יש בענין שאלה כללית של כלכלה או של יחסי-עבודה; אין אחר החלטתו זו ולא כלום.
(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א)(3), רשאים שר המשפטים ושר העבודה והרווחה לקבוע בצו, לאחר התייעצות עם נשיא בית הדין הארצי ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, סוגי הליכים שהמוסד לביטוח לאומי צד בהם, שבהם ידון בית הדין הארצי בשלושה שופטים בלבד.
(ב)  בבית-הדין הארצי יהיו לאב בית-הדין או לשופט שהוא מינה לכך הסמכויות הנתונות לשופט בית-דין אזורי על פי סעיף 18(ד).

21. מותב בית הדין הארצי

   מותב של בית הדין הארצי ייקבע על-ידי נשיא בית-הדין; אב בית הדין יהיה מי שיושב בדין, שהוא הראשון מבין אלה:
(1)  נשיא בית הדין;
(2)  סגן נשיא בית הדין;
(3)  נשיא לשעבר של בית הדין, ואם כמה נשיאים לשעבר יושבים בדין – הוותיק שביניהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם;
(4)  סגן לשעבר לנשיא בית הדין, ואם כמה סגנים לשעבר יושבים בדין – הוותיק שביניהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם;
(5)  הוותיק שבשופטים, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם.

22. העדר נציג ציבור

  [(א)  נציג ציבור שהוזמן ולא בא רשאי בית הדין, מנימוקים שיירשמו, לקיים את הדיון ללא השתתפותו, והוא רשאי, בשים לב לשלב שבו נמצא הדיון, להורות על הפסקת השתתפותו של אותו נציג ציבור באותו הליך ולקבוע כי יש להמשיך את ההליך עם נציג ציבור אחר.
(ב)  נשאר המותב מספר זוגי והיו הדעות שקולות, תכריע דעתו של אב בית-הדין.

23. מקום מושב ואיזור שיפוט

  (  שר המשפטים, לאחר התייעצות עם שר העבודה, יקים, בצו, את בתי-הדין האזוריים ויקבע בו את מקום-מושבם, אזור שיפוטם ומספר השופטים בכל אחד מהם; סעיפים 34 ו-36 לחוק בתי-המשפט, יחולו על בית-דין אזורי, בשינויים המחוייבים.

24. סמכות בית-דין אזורי

  ((א)  לבית-דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון –
(1)  בתובענות בין עובד או חליפו למעביד או חליפו שעילתן ביחסי עובד ומעביד, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש];
(1א)  בתובענה שעילתה במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה ליצירת יחסי עובד ומעביד, בתובענה שעילתה בחוזה כאמור לפני שנוצרו יחסי עובד ומעביד או לאחר שנסתיימו יחסים כאמור, או בתובענה שעילתה בקבלת אדם לעבודה או באי-קבלתו;
(1ב)  תובענה שעילתה בסעיפים 29, 31, 62 או 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בקשר לסכסוך עבודה;
(1ג)  תובענה שבין מעביד לעובדיו, בקשר לסכסוך עבודה, שעילתה בסעיפים 16 או 17 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969;
(1ד)  בתובענה של עובד או נציג ארגון עובדים נגד מעביד או נושא משרה אצלו, או של מעביד או נושא משרה אצלו נגד עובד או נציג ארגון עובדים, בקשר ליחסי עבודה, שעילתה עוולה אזרחית לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965; לעניין זה, "נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, ממונה על העובד ופקיד האחראי מטעם התאגיד על תחום זכויות עובדים.
(2)  בתובענה בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי מיוחד כמשמעותו בחוק ההסכמים הקיבוציים, התשי"ז-1957 (להלן – חוק הסכמים קיבוציים), בענין קיומו, תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של הסכם קיבוצי או הסדר קיבוצי אחר או בכל ענין אחר הנובע מהם או בענין תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של כל דין;
(3)  תובענות של חברים או חליפיהם או של מעבידים או חליפיהם נגד קופות-גמל, כמשמעותן בחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, או תובענות של קופות-הגמל נגד חבריהן או חליפיהם או נגד מעבידים או חליפיהם, הכל אם התובענות נובעות מהחברות בקופות או מחבותם של מעבידים לקופות, לפי הענין וכן כל תובענה לקצבה הנובעת מיחסי עובד ומעביד;
(4)  תובענות שבין עובד לארגון-עובדים הקשורות בחברות או בתחום-פעילותו של הארגון בעניני עבודה;
(5)  בכל ענין שמוענקת לבית-הדין האזורי סמכות בו על פי התיקונים לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968, ולחוקים אחרים, כמפורט בתוספת הראשונה או בכל חוק אחר. (א1) האמור בסעיף קטן (א) אינו בא לגרוע מהוראת כל דין לענין השיפוט בהליכי פשיטת-רגל, פירוק חברה או פירוק אגודה שיתופית.
(ב)  לבית-דין אזורי תהא הסמכות לדון בעבירות על החיקוקים המפורשים בתוספת השניה והתקנות על פיהן; שר המשפטים ושר העבודה רשאים, באישור ועדת העבודה של הכנסת, לתקן, בצו, את התוספת השניה, להוסיף עליה ולגרוע ממנה; בהליכים לפי סעיף קטן זה ידון שופט יחיד ויחולו סדרי הדין ודיני הראיות החלים בהליכים פליליים בבתי-המשפט.

25. סמכות בית-הדין הארצי

  (  לבית-הדין הארצי תהא הסמכות הייחודית לדון –
(1)  בתובענה בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי כללי כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים בענין קיומו, תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של הסכם קיבוצי או הסדר קיבוצי אחר או בכל ענין אחר הנובע מהם, או בענין תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של כל דין;
(2)  בתובענות בין ארגון-עובדים לארגון-עובדים אחר ותובענות בין ארגון מעבידים לארגון מעבידים אחר, הכל אם התובענות נובעות מענינים שביחסי-עבודה.

26. ערעור לפני בית הדין הארצי

(א)  פסק-דין של בית-דין אזורי לפי סעיף 24(א) ניתן לערעור לפני בית–הדין הארצי; כל החלטה אחרת של בית-דין אזורי ניתנת לערעור אם נתקבלה רשות לכך מנשיא בית-הדין הארצי או סגנו או שופט של בית הדין הארצי שנתמנה לכך על-ידי הנשיא.
(ב)  פסק דין של בית-דין אזורי לפי סעיף 24(ב) ניתן לערעור לפני בית-הדין הארצי; בערעור כאמור ידון בית-הדין הארצי בשלושה שופטים בלבד, ויחולו בו סדרי הדין ודיני הראיות החלים בערעורים פליליים בבית-משפט.
(ג)  פסק-דין בערעור לפי סעיף קטן (ב) דינו לענין ערעור נוסף כדין פסק-דין של בית-משפט מחוזי בערעור פלילי.
27. סמכויות הרשם
  (תיקונים:
  התשל"א, התשל"ג, התשל"ה, התש"ם, התשמ"א, התשנ"ב)
(א)  סמכויותיו ותפקידיו של הרשם וערעור על החלטותיו יהיו בהתאם לסעיפים 86, 87, 88, 89, 90(1) עד 90(11), 91, 95, 96, 98, 99, 100, 101, 102, 103, 105א ו-105ג לחוק בתי המשפט, בתיאומים ובשינויים המחוייבים לפי הענין.
(ב)  בנוסף לאמור בסעיף קטן (א) תהיה גם לרשם הסמכות הנתונה לבית-דין אזורי בתובענות לשכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, וכן בתובענות לקצבה כמשמעותה בחוק האמור, למעט תובענות שענינן עצם הזכאות לקצבה, אם שכר העבודה או הקצבה אינם עולים על 39,200 שקלים חדשים , והחלטת בית הדין האזורי בערעור על החלטת הרשם לפי סעיף קטן זה תהיה נתונה לערעור נוסף ברשות לפני בית הדין הארצי בשאלה משפטית; הרשות יכול שתינתן בגוף החלטת בית הדין האזורי או מאת נשיא בית הדין הארצי או סגנו.6 (ב1) שר המשפטים ושר העבודה והרווחה, בהתייעצות עם נשיא בית הדין הארצי, עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השרים הם יציגים ונוגעים בדבר ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאים בצו להגדיל את הסכום הנקוב בסעיף קטן (ב); תובענה לשכר עבודה או לקצבה שהגדלת הסכום כאמור הוסיפה לסמכותו של רשם וערב תחילתו של הצו היתה תלויה ועומדת לפני בית דין אזורי לעבודה, ולא החלו בשמיעת עדים, רשאי שופט של בית הדין להעבירה לדיון לפני רשם.
(ב2) תובענה לשכר עבודה הכוללת פיצוי הלנת שכר כמשמעותו בסעיף 17 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, וכן תובענה לקצבה הכוללת פיצוי הלנת קצבה כמשמעותו בסעיף 16(ג) לחוק האמור יראו לענין הסכום הנקוב בסעיף קטן (ב) כאילו לא כלול בה פיצוי כאמור.
(ג)  שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם שר העבודה , לקבוע בתקנות סמכויות ששופט בית דין אזורי יהיה רשאי להעביר לרשם.

28. בוררות
  
שום דבר בחוק זה לא יתפרש כאילו הוא בא למנוע מסירת ענין פלוני לבוררות; אולם אם נושא הבוררות היחיד היה ענין שיש בו לבית הדין סמכות ייחודית, יהיו לבית הדין סמכויות בית המשפט בבוררות וכן תהא לבית הדין סמכות ייחודית לדון בתובענה שעילתה בפסק של בוררות כאמור.

29. סמכות למתן סעד

(א)  בית דין אזורי, או בית הדין הארצי כשאינו דן בערעור, מוסמכים ליתן כל סעד שבית משפט מחוזי מוסמך לתיתו, ובתחום סמכותם כוחם ככוחו של בית המשפט המחוזי.
(ב)  בית הדין הארצי הדן בערעור מוסמך לתת כל סעד שבית המשפט העליון כבית משפט לערעורים מוסמך לתיתו, ובתחום סמכותו כוחו ככוחו של בית המשפט העליון.

30. זכות התערבות בהליכים
(א)  ראה היועץ המשפטי לממשלה, שבהליך פלוני שלפני בית הדין כרוכים או נפגעים, או עלולים להיות כרוכים או נפגעים, זכות של מדינת ישראל, או זכות ציבורית או ענין ציבורי, רשאי הוא, לפי ראות עיניו, להתייצב באותו הליך ולהשמיע דברו, או להסמיך במיוחד את נציגו לעשות זאת מטעמו.
(ב)  ארגון עובדים או ארגון מעבידים שהוא צד להסכם קיבוצי רשאי להתייצב בכל הליך שלפני בית הדין שבו נתון אותו הסכם קיבוצי לפירוש, להשמיע את טענותיו.

31. דיון מהיר
 
(א)  בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) או (3) לתשלום סכום שלא יעלה על הסכום שקבעו שר העבודה והרווחה ושר המשפטים ידון בית דין אזורי בדרך של דיון מהיר על-פי הוראות סעיף זה; הסכום האמור ייקבע על-ידי השרים בהתייעצות עם נשיא בית הדין הארצי, עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השרים הם יציגים ונוגעים בדבר, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.8
(ב)  בדיון מהיר לא יהיה בית הדין כפוף לסדרי הדין, והוא יפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.
(ג)  בדיון מהיר תהיה לבית הדין האזורי סמכות לפסוק לדין או בהסכמת בעלי הדין – לפשרה.
(ד)  פסק דין של בית דין אזורי בדיון מהיר אינו נתון לערעור, אלא אם כן נשיא בית הדין הארצי או סגנו או שופט של בית הדין הארצי שנתמנה לכך על-ידי הנשיא נתנו לכך רשות.
(ה)  בית דין אזורי רשאי, בין מיזמתו ובין לבקשת צד, להפסיק את הדיון המהיר מבלי לפסוק בו, אם מצא כי נושא הדיון, הבעיות השנויות במחלוקת, או היקף הראיות הדרושות לבירור הענין אינן מאפשרות דיון מהיר או שמן הצדק להפסיק את הדיון המהיר מבלי לפסוק בו. הופסק הדיון המהיר כאמור – ימשיך בית הדין האזורי לדון בתובענה בדרך הרגילה.
(ו)  בית דין אזורי רשאי, בהסכמת בעלי הדין, להעביר את הדיון בתובענה כאמור בסעיף קטן (א) לבורר שהסכים לדון בענין בלי לקבל שכר; שופט או נשיא בית דין אזורי או סגנו, או רשם, הכל לפי הענין, רשאים לעשות כן אף בטרם החל הדיון לפני בית הדין האזורי; הוראות חוק הבוררות, התשכ"ח 1968, למעט סעיפים 23 עד 29 ו-31 עד 35 יחולו על בוררות לפי סעיף זה, ככל שהן נוגעות לענין, אולם –
(1)  כל מקום שנאמר בו "בית המשפט" ייקרא כאילו נאמר "בית דין אזורי לעבודה";
(2)  דין פסק בורר לפי סעיף קטן זה, פרט לערעור, כדין פסק דין של בית דין אזורי.
(ז)  שר המשפטים, בהסכמת שר העבודה והרווחה ונשיא בית הדין הארצי, רשאי למנות, לתקופה ובתנאים שיקבע, שופט של בית דין לעבודה שיצא לקיצבה, שימלא תפקיד של שופט בית הדין האזורי בדיון מהיר; בשבתו בדין יהיו סמכויותיו של שופט שנתמנה כאמור כסמכויות שופט של בית הדין לעבודה.
(ח)  לענין סעיף זה, "בית דין אזורי" – לרבות רשם של בית הדין בענין שבתחום סמכותו.

32. ראיות
  בית הדין לא יהיה קשור בדיני הראיות אלא בדיון על פי סעיפים 24(ב) ו–26(ב).

33. סדרי-הדין
  בכל ענין של סדר-דין שאין עליו הוראה אחרת בחוק זה או בתקנות לפיו, ינהג בית הדין בדרך הנראית לו טובה ביותר לעשיית משפט צדק.

34. ייצוג
  בבית הדין רשאי בעל-דין להיות מיוצג על ידי מי שקבע לכך ארגון עובדים או מעבידים שהמיוצג חבר בו; הייצוג יהיה על פי הרשאה מיוחדת בלבד, ואולם הודעה של המיוצג שנרשמה בפרוטוקול, והאומרת שהוא חבר בארגון עובדים או מעבידים, לפי הענין, והוא מסכים להיות מיוצג על ידי מי שקבע לכך הארגון, דינה – לענין סעיף זה, כדין הרשאה מיוחדת.
35. פטור ממס בולים
  הרשאה, הן לעורך-דין והן לאדם אחר, לייצג בעל-דין בהליך לפני בית הדין – פטורה ממס בולים ומכל תשלום חובה אחר.
36. החלטת בית הדין
  
  החלטה של בית הדין, ופסק הדין בכלל זה, תינתן בכתב בידי כל אחד מחברי המותב שישבו לדין, ובדן יחיד – בידי השופט שישב לדין.

37. הוצאה לפועל

  פסק-דין של בית הדין דינו, בכל הנוגע להוצאה לפועל, כדין פסק-דין של בית-משפט, והוראות חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, והתקנות לפיו, יחולו בשינויים המחוייבים.

38. בזיון בית הדין
  לשופט יהיו כל הסמכויות על פי סעיפים 5 עד 8 לפקודת בזיון בית המשפט, בשינויים המחוייבים, ולענין סעיף 8 לפקודה יהיו לבית הדין הארצי, במותב של שלושה שופטים, הסמכויות של בית המשפט העליון.

39. תחולה והוראות
  
 סעיפים 68 עד 81 רישה ו-82א לחוק בתי המשפט ותקנות שהותקנו לפי סעיף 73 לחוק האמור, יחולו על בית הדין בשינויים המחוייבים, אלא שסמכות נשיא בית המשפט העליון לפי הסעיפים האמורים, למעט הסמכות לפי סעיף 72, תהיה מסורה לנשיא בית הדין הארצי, ולעניו סעיף 77 לאותו חוק יהיה בית הדין מוסמך לדון רק בתובענות שבתחום סמכותו העניינית.

39א. טענת פסלות
 
הוראת סעיף 77א לחוק בתי המשפט תחול בשינויים המחוייבים על השופטים, הרשמים ונציגי הציבור של בית הדין; ערעור כאמור בסעיף 77א(ג) יהיה לפני בית הדין הארצי, וידון בו נשיא בית הדין הארצי, או מותב של שופטי בית הדין הארצי, או שופט אחד, הכל כפי שיקבע הנשיא.

40. תחילה
  תחילתו של חוק זה היא ביום י"ח באלול התשכ"ט (1 בספטמבר 1969).

41. הוראות מעבר
  הליכים שערב תחילתו של חוק זה היו תלויים ועומדים לפני בית-משפט, בית הדין לביטוח לאומי, או רשות אחרת שבית הדין בא במקומה מכוח התיקונים שבתוספת הראשונה, ינהגו בהם כאילו לא נכנס חוק זה לתקפו.

42. דין המדינה
  לענין חוק זה דין המדינה כדין כל מעביד אחר ובית הדין רשאי ליתן סעד נגד המדינה גם בדרך צו מניעה או ביצוע בעין.

43. ביצוע ותקנות
  [
(א)  שר המשפטים ושר העבודה ממונים על ביצוע חוק זה והם רשאים להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.10
(ב)  שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם שר העבודה, להתקין תקנות בדבר סדר הדין בבית הדין, לרבות תקנות בדבר ערעורים וכן תקנות בדבר –
(1)  מועדים לישיבות הרגילות של בית הדין;
(2)  פרסום פסקי-דין;
(3)  אגרות בית-דין ופטור מהן;
(4)  הטלת הוצאות משפט, הערכתן וקביעת שכר-טרחה של עורכי הדין ששופט או רשם רשאים להקציב להם בעד פעולותיהם לפני בית הדין;
(5)  סעד משפטי;
(6)  תשלום לנציגי-ציבור;
(7)  דמי נסיעה, אוכל ולינה ושכר-בטלה של עדים;
(8)  הארכת מועדים לעשיית דבר שבסדרי דין או שבנוהג, אף אם נקבעו בחיקוק;
(9)  קביעת שיעורי התשלומים שרשאי בית דין או רשם לחייב בהם בעל דין בהליך אזרחי עבור רישום פרוטוקול הדיון, בין ידנית ובין במכשיר הקלטה או באמצעים אחרים (להלן – התשלומים), לרבות –
(1)  סוגי ההליכים בהם ניתן להטיל את התשלומים;
(2)  דרכי גביית התשלומים;
(3)  מועדי הטלתם של התשלומים, תוך מתן אפשרות להטילם לפני ההליך, במהלכו או עם סיומו וכן לשנות עם סיום ההליך החלטה שניתנה קודם לכן לענין זה;
(4)  התחשבות ביכולתו הכספית של בעל הדין;
(5)  קביעת אגרה מיוחדת שתיועד למימון רישום פרוטוקולים כאמור בפסקה (9), ותשולם על-ידי בעל דין בדרך שתיקבע בתקנות.
(11)   בית הדין שתהא נתונה לו הסמכות המקומית לדון בבקשה בעניין פרסום שם חשוד לפי סעיף 70(ד1)(2)(א), (ה) או (ה1) לחוק בתי המשפט, לרבות בקשה כאמור המוגשת לאחר שעות העבודה הרגילות של בית הדין, על אף האמור בסעיף 70א(א) ו–(ב) לחוק בתי המשפט;11
(ג)  תקנות לפי סעיף קטן (ב)(9) עד (11) טעונות אישורה של ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.


                                                                             תוספת ראשונה

   (סעיף 24(א)(5))
תיקון חוק הביטוח הלאומי
1.  תיקון עקיף בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968 (התיקון שולב בחוק).
תיקון חוק החיילים המשוחררים
  (החזרה לעבודה)
2.  תיקון עקיף בחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949 (התיקון שולב בחוק).
תיקון חוק שירות המדינה
  (גימלאות)
3.  תיקון עקיף בחוק שירות המדינה (גימלאות), התשט"ו-1955 (התיקון שולב בחוק).
תיקון חוק שירות התעסוקה
4.  תיקון עקיף בחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959 (התיקון שולב בחוק).
תיקון חוק הגנת השכר
  (תיקון התשל"א)
5.  תיקון עקיף בחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 (התיקון שולב בחוק).
תיקון חוק ארגון הפיקוח על העבודה
6.  תיקון עקיף בסעיף 7 לחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד-1954. (התיקון שולב בחוק).
תיקון חוק שעות עבודה ומנוחה
7.  תיקון עקיף בסעיף 30(ב) לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951. (התיקון שולב בחוק).
תיקון חוק שכר שווה לעובדת ולעובד
8.  תיקון עקיף בחוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשכ"ד-1964. (התיקון שולב בחוק).
תיקון חוק הגימלאות לנפגעי ספר
9.  תיקון עקיף בסעיף 10 לחוק הגימלאות לנפגעי-ספר, התשי"ז-1956. (התיקון שולב בחוק).
תיקון חוק התגמולים לנפגעים בהצלת נפש
10.  תיקון עקיף בסעיף 6 לחוק התגמולים לנפגעים בהצלת-נפש, התשכ"ה-1965. (התיקון שולב בחוק).
תיקון חוק חופשה שנתית
11.  תיקון עקיף בסעיף 14(ב) לחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951. (התיקון שולב בחוק).
תיקון חוק שירותי הכבאות
12.  תיקון עקיף בחוק שרותי הכבאות, התשי"ט-1959. (התיקון שולב בחוק).
  [תיקונים: התשנ"ד, התשנ"ה, התשנ"ו (מס' 2), התשנ"ח, התשנ"ח (מס' 2), התשס"א, התשס"א (מס' 2), (מס' 3), התשס"ב, התשס"ו, התשס"ח, התשע"ב, התשע"ב (מס' 4)]


                                                                                    תוספת שניה

   (סעיף 24(ב))
פקודת מחלקת העבודה, 1943 פקודת תאונות מחלות משלוח-יד (הודעה), 1945 פקודת הבטיחות בעבודה, 1946 חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949 חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 חוק חופשה שנתית, התשי"א-1951 חוק איסור אפיית–לילה, התשי"א-1951 חוק חמרי–נפץ, התשי"ד-1954 חוק החניכות, התשי"ג-1953 חוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953 חוק שירות לאומי, התשי"ג-1953 חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד-1954 חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 חוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959 חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959 חוק שירות עבודה בשעת-חירום, התשכ"ז-1967 חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1967 תקנות המלאכות והתעשיות (הסדרתן) (נפט) – 1934 חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987 חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988 חוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"א-1991. 12 חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 סימן א' לפרק ו' לחוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה), התשנ"ה-1994 חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996 פרק ד' לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998 סעיף 8 לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998 סעיף 29 לחוק מידע גנטי, התשס"א-2000 חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957 חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001 חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב-2002 חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו-2006 סעיף 5א לחוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), התשנ"ז-1997 סעיפים 24, 31, 32, 33, 35, 36 ו-37 לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011 חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד, התשע"ב-2012.

גולדה מאיר יעקב ש. שפירא יוסף אלמוגי
ראש הממשלה שר המשפטים שר העבודה
שניאור זלמן שזר   
נשיא המדינה   
________________________________________

1.  ס"ח 533, התשכ"ט, עמ' 70.
תיקונים:  ס"ח 635, התשל"א (5.8.1971), עמ' 176;
  ס"ח 653, התשל"ב (31.3.1972), עמ' 73;
  ס"ח 686, התשל"ג (1.3.1973), עמ' 78;
  ס"ח 711, התשל"ג (2.8.1973), עמ' 237 [התשל"ג (מס' 2)];
  ס"ח 758, התשל"ה (6.2.1975), עמ' 59;
  ק"ת 3644, התשל"ז (30.12.1976), עמ' 644;
  ס"ח 811, התשל"ח (21.5.1978), עמ' 190;
  ס"ח 972, התש"ם (5.6.1980), עמ' 135;
  ס"ח 1030, התשמ"א (15.6.1981), עמ' 319;
  ס"ח 1110, התשמ"ד (8.3.1984), עמ' 83;
  ס"ח 1119, התשמ"ד (20.6.1984), עמ' 154 [התשמ"ד (מס' 2)];
  ס"ח 1149, התשמ"ה (3.7.1985), עמ' 140;
  ס"ח 1156, התשמ"ה (7.8.1985), עמ' 208 [התשמ"ה (מס' 2)];
  ס"ח 1191, התשמ"ו (13.8.1986), עמ' 217;
  ס"ח 1211, התשמ"ז (9.4.1987), עמ' 71;
  ס"ח 1240, התשמ"ח (3.3.1988), עמ' 42;
  ס"ח 1274, התשמ"ט (13.4.1989), עמ' 49;
  ס"ח 1319, התש"ן (14.6.1990), עמ' 150;
  ס"ח 1349, התשנ"א (21.3.1991), עמ' 112;
  ס"ח 1350, התשנ"א (26.3.1991), עמ' 116 [התשנ"א (מס' 2)];
  ס"ח 1383, התשנ"ב (13.2.1992), עמ' 71;
  ס"ח 1390, התשנ"ב (24.3.1992), עמ' 143 [התשנ"ב (מס' 2)];
  ס"ח 1469, התשנ"ד (26.6.1994), עמ' 175 (חוק ביטוח בריאות ממלכתי);
  ס"ח 1497, התשנ"ה (28.12.1994), עמ' 75;
  ס"ח 1559, התשנ"ו (31.1.1996), עמ' 52;
  ס"ח 1578, התשנ"ו (21.3.1996), עמ' 206 [התשנ"ו (מס' 2)];
  ס"ח 1630, התשנ"ז (17.7.1997), עמ' 190;
  ס"ח 1658, התשנ"ח (5.3.1998), עמ' 157;
  ס"ח 1661, התשנ"ח (14.3.1998), עמ' 170 [התשנ"ח (מס' 2)];
  ס"ח 1766, התשס"א (25.12.2000), עמ' 73;
  ס"ח 1772, התשס"א (10.1.2001), עמ' 125 [התשס"א (מס' 2)];
  ס"ח 1788, התשס"א (17.5.2001), עמ' 380 [התשס"א (מס' 3)];
  ס"ח 1804, התשס"א (7.8.2001), עמ' 499 [התשס"א (מס' 4);
  ס"ח 1837, התשס"ב (21.3.2002), עמ' 212;
  ס"ח 2064, התשס"ו (2.8.2006), עמ' 400; 
  ס"ח 2103, התשס"ז (12.7.2007), עמ' 383. הצ"ח – ממשלה 298, התשס"ז, עמ' 612;
  ס"ח 2159, התשס"ח (26.6.2008), עמ' 575. הצ"ח – כנסת 137, התשס"ז, עמ' 99;
  ס"ח 2203, התשס"ט (23.7.2009), עמ' 242. הצ"ח – ממשלה 436, התשס"ט, עמ' 348;
  ס"ח 2326, התשע"ב (19.12.2011), עמ' 74. הצ"ח – ממשלה 363, התשס"ח, עמ' 376.
  ס"ח 2329, התשע"ב (4.1.2012), עמ' 98 [התשע"ב (מס' 2)]. הצ"ח – כנסת 412, התשע"ב, עמ' 2;
  ס"ח 2332, התשע"ב (18.1.2012), עמ' 130 [התשע"ב (מס' 3)]. הצ"ח – ממשלה 521, התש"ע, עמ' 1180;
  ס"ח 2338, התשע"ב (27.2.2012), עמ' 176 [התשע"ב (מס' 4)]. הצ"ח – כנסת 222, התשס"ח, עמ' 259.
2.  מי שכיהן ביום 12.7.07 כשופט ראשי או כסגן שופט ראשי בבית דין אזורי לעבודה, יהיה תוארו החל בתאריך האמור "נשיא" או "סגן נשיא", לפי הענין, בהתאם להוראות סעיף 6(א) לחוק.
3.  סמכות שר העבודה עפ"י חוק זה הועברה לשר התעשיה והמסחר (י"פ התשס"ג, עמ' 2084).
4.  התיקון לא יחול על נציג ציבור בבית דין אזורי שנתמנה לפני תחילתו של תיקון זה.
5.  הסכום הנקוב בסעיף 27(ב) לחוק הוגדל ל-2,500 שקלים חדשים, עפ"י תיקון בק"ת 5098, התשמ"ח (31.3.1988), עמ' 690. עפ"י תיקון זה יוגדל הסכום ביום 1 באפריל וביום 1 באוקטובר של כל שנה ויהיה כסכום של כפל השכר הממוצע לכל אחד מהמועדים האמורים; סכום מוגדל כאמור יעוגל למאה השקלים החדשים הקרובים. מנהל בתי המשפט יפרסם ברשומות הודעה על הסכום שהוגדל כאמור. הסכום עודכן לאחרונה בי"פ 5940, התשס"ט, עמ' 3318.
6.  סמכות שר העבודה עפ"י חוק זה הועברה לשר התעשיה והמסחר (י"פ התשס"ג, עמ' 2084).
7.  הסכום המעודכן הוא 25,500 ש"ח, החל מיום 1.1.2012 (ראו תקנות בית הדין לעבודה (קביעת סכום התביעה בדיון מהיר), התש"ן-1990, להלן בעמוד 2337).
8.  המילים "רישה ו-82א" הוספו בתיקון התשס"א (מס' 4). הוראת התיקון בספר החוקים לא פירטה באיזה סעיף בחוק יש להוסיף מילים אלה, אך נראה שזהו הסעיף לו התכוון המחוקק.
9.  סמכות שר העבודה על פי חוק זה הועברה לשר התעשיה והמסחר (י"פ התשס"ג, עמ' 2084).
10.  ס"ק 43(ב)(11) הוסף בתיקון התשע"ב (מס' 3) על אף שלא קיים ס"ק (10).
11.  החוק נקרא במקור: חוק עובדים זרים (העסקה שלא כדין), התשנ"א-1991.