חוזה למראית עין

משמעות חוזה למראית עין הנה, חוזה, בו לא קיימת התאמה מכוונת בין הצהרות הרצון של הצדדים לבין רצונם האמיתי (ג' שלו, דיני חוזים מהדורה שניה, תשנ"ה 167). בלשון אחרת, הצדדים להסכם מסכימים, כלפי חוץ, על הסדר משפטי מסוים, בעוד שכוונתם האמיתית שונה בתכלית.

סעיף 13 לחוק החוזים קובע, כי "חוזה שנכרת למראית עין בלבד בטל, אין בהוראה זו כדי לפגוע בזכות שרכש אדם שלישי בהסתמכו בתום לב על קיום החוזה".

אשר לאופן  בחינת כוונתם האמיתית של הצדדים בעת כריתת ההסכם, נפסק:"השאלה, מה היתה כוונת הצדדים האמיתית בנסיבות העניין, היא שאלה שבעובדה. בתור שכזו יש להסיקה ממכלול הראיות הרלוונטיות, כולל אלה שהן נסיבתיות. התנהגות המערערים היא רלוונטית, ויש בה כדי להאיר את כוונת הצדדים.

" (ע"א 623/85 סלהוב נ' גליה, חברה קבלנית לבניין ופיתוח בע"מ, פ"ד מג(2) 214)

הנטל להוכיח כי מדובר בחוזה למראית עין בלבד, מוטל על הטוען טענה זו, היינו על המבקש . ראיה כזו נלמדת, בדרך כלל, מנסיבות כריתת ההסכם ואופן ביצועו, מאחר שהצדדים לחוזה כזה, משתדלים להעלים כוונתם האמיתית ואינם משאירים ראיות על הקנוניה שביניהם (ע"א1780/93 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' יהודית אולצ'יק, פ"ד נ(2) 41, 43).

מטבע הדברים, בהיות העובדות הקשורות לנסיבות כריתת ההסכם בידיעתם של עורכי ההסכם, כמות הראיות שעל הטוען טענה מסוג זה להביא הנה פחותה, ואם הוכיח הטענות במידה מספקת, מועבר נטל הבאת הראיות על עורכי החוזה, לשכנע כי מדובר בעסקה אמיתית (יעקב קדמי על הראיות, 1495 (2003)).

עוד נקבע בפסיקה שדרך ההוכחה לקיומו של חוזה למראית עין בנויה על קיומם של "אותות מרמה", אשר אם הם נותרים ללא מענה, מצביעים הם על מרמה, ביניהם: חדלות פירעון של מעביר הבעלות, הברחת רוב הנכסים והכספים של מעביר הבעלות, קשרים משפחתיים ו/או קרובים בין המעביר לנעבר, חריגה מדרך מקובלת לניהול עסקאות, המשך המגורים בנכס ועוד. ככל שמצטברים יותר אותות כאלה, כך עובר הנטל לנתבע להפריכם.

בהליך שהתנהל בבית משפט ממחוזי מחוז מרכז בפתח תקווה  במסגרת ה"פ 30655-07-10 תמר שמואלוב נגד אלייאב רינה ואח' יצג משרדנו לקוחה אשר עתרה לסעד הצהרתי שיכריז על בטלות הסכם מכר שנערך בין שני צדדים בטענה כי הסכם זה נערך למראית עין בלבד.

בין היתר, על מנת לחמוק מתשלום חובו של הנתבע על פי תיק הוצל"פ. בפסק הדין שניתן  על ידי בית משפט מחוזי מיום  02.11.11 התקבלה עמדתנו ובית משפט קבע שמדובר אכן בהסכם למראית עין אשר הינו בטל. כפועל יוצא מכך

הורה בית משפטי מאוחר יותר לרשם המקרקעין למחוק את הערת האזהרה שנרשמה על הדירה דבר אשר אפשר למעשה מימוש של העיקול שנרשם על הדירה במסגרת תיק ההוצל"פ.

בשל תוצאות פסק הדין הגיע המבקשת להסדר לתשלום החוב עם החייב ותיק ההוצל"פ נסגר. ה"פ 30655-07-10 תמר שמואלוב נגד אלייאב רינה ואח'