בלשכת ההוצל"פ תיק הוצל"פ
פתח תקווה
המבקש: פלוני
– נ ג ד –
המשיבה: חברת פרטנר תקשורת בע"מ ח.צ 520044314
התנגדות לביצוע תובענה על סכום קצוב נגד חברת סלולר
מוגשת בזאת התנגדות לתובענה ע"ס 4,982.82 ₪ אשר הוגשה לביצוע במסגרת תיק ההוצל"פ הנ"ל (להלן: "תיק ההוצל"פ"). ההתנגדות היא על מלוא הסכום שהוגש לביצוע בתובענה ומוגשת במועד.
ואלו נימוקי ההתנגדות:
- המבקש הינו יליד שנת 1960, והיה עד לאחרונה לקוח נאמן של המשיבה וזאת למעלה מ-15 שנה, בהם שילם באופן סדיר וקפדני את כל החשבונות השוטפים של קו הטלפון הנייד שברשותו.
- המשיבה הינה חברה בע"מ, שעוסקת בין היתר, בשיווק והתקנת מכשירי רדיו וטלפון סלולאריים וכן במתן שירותים למכשירים אלה.
- בתיק הנ"ל הוגשה על ידי המשיבה בקשה לביצוע תובענה כנגד המבקש בסכום של 4,982.82 ₪.
- מדובר בתביעה מתועשת שהמשיבה הגישה. תביעה, אשר משמשת אותה כפורמט להגשת תביעות, כאשר במסגרת תביעתה זו המשיבה מנסה "לגלות טפח ולהסתיר טפחיים" שכן, המשיבה מסתירה במזיד את השתלשלות האירועים החריגה שקדמה להגשת תביעתה ובמיוחד מסתירה היא מעיני בית משפט את טענות המבקש, לרבות את מכתבו של ב"כ טרם הגשת תביעתה.
- לתשומת לב בית המשפט הנכבד שאת המסמך המהותי ביותר, אותו הייתה חייבת המשיבה לצרף לכתב התביעה, קרי את תדפיס החוב ודרך חישובו, היא לא צרפה ולא בכדי, שכן המשיבה בעצמה חפצה בכל מאודה בהסתרתו מעיני בית המשפט.
- למותר לציין שאי צירוף התחשיב, אשר על בסיסו מבקשת המשיבה לחייב את המבקש בכלל ואת תדפיס החוב בפרט מצדיקה מתן רשות להתגונן על אתר שכן, אי פירוט שכזה פוגע ביכולתו של המבקש להתגונן כנגד התביעה.
- חמור מכך, מעיון בכתב התביעה עולה כי לא נרשם בו ממה לשיטתה של המשיבה נובע בכלל החוב, האם מציוד או מאי תשלום חשבונות חיוב? אם מדובר בחוב עבור שירותי טלפון, המשיבה הייתה חייבת לפרט באלה חודשים מדובר ולצרף תדפיס שיחות לצד חיובי השיחות וזמן השיחות. גם טעם זה כשלעצמו מצדיק מתן רשות להתגונן.
- מאחר והמשיבה לא מילאה חובתה על פי מצוות התקנות, במובן זה שלא פירטה במכוון אימתי נולדה עילת תביעתה ואת בסיס החישוב של החוב, מתבקש בית המשפט הנכבד למחוק את תביעת המשיבה וזאת בהעדר עילת תביעה שכן, אי ציון התקופה שבה התגבש לשיטתה החוב ואי צירוף פלט שיחות מלא ומדויק לאופן התגבשותו של החוב, שולל מהמבקש את האפשרות להתגונן באופן תקין מפני התביעה.
השתלשלות העניינים:
- במהלך חודש יולי 2018, בתאריכים 08.07.2018-12.07.2018 טס המבקש לחופשה משפחתית למשך חמישה ימים, כאשר במהלך חופשתו בחו"ל לא התקשר ולא קיבל שיחות כלל!
- לאחר שובו ארצה של המבקש, נדהם הוא לגלות כי המשיבה חייבה אותו בחיובים מופרזים בגין שיחות נכנסות כביכול לקו הטלפון שברשותו וכי המשיבה דורשת ממנו לשלם סכום פנומנלי של 4,869 ₪, סכום הגבוה מעלות הנופש המשפחתי.
- המבקש שב ומדגיש כי במהלך שהותו בחו"ל לא ערך ולו שיחה אחת לישראל ואף לא קיבל שיחות, ומכשיר הטלפון שלו במהלך כל שהותו מחוץ לגבולות ישראל היה במצב טיסה, אשר אינו מאפשר קבלת שיחות או הוצאתן וכי השימוש היחיד בטלפון היה למטרת גלישה באינטרנט האלחוטי והחינמי של המלון, באמצעות WI FI.
- אף על פי כן, נאמר למבקש תחילה כי מקור החיוב הנו בשיחות טלפון יוצאות ממכשיר הטלפון שלו ואף הובטח לו כי המשיבה תציג בפניו את פירוט השיחות היוצאות.
- ואכן, תחילה הציגה המשיבה בפני המבקש פלט שיחות יוצאות, אך משהמבקש הדגיש בפניה שוב ושוב כי לא התקשר לאף מספר, "זגזגה" המשיבה ואמרה שתבדוק פעם נוספת את טענותיו ותשוב אליו.
- כעבור כשבועיים טענה המשיבה כי לא מדובר כלל בשיחות יוצאות אלא בשיחות נכנסות, אך המבקש איתן בדעתו כי גם לא קיבל שיחות נכנסות במהלך כל שהותו בחו"ל ממאן דהו ובהעדרו של המבקש התקבלו ככל הנראה שיחות הפניה בישראל בלבד.
- המשיבה צרפה לכתב תביעתה חלק מההסכם ההתקשרות בינה לבין המבקש.
- בעמוד 5 להסכם ההתקשרות המבקש סימן במפורש כי אינו מעונין לאפשר למכשיר הטלפון שלו לנהל שיחות מחוץ לישראל. כך סומן במפורש בהסכם ההתקשות: "לבטל את האפשרות לחיוג מן הארץ לחו"ל ואת האפשרות להשתמש בכרטיס החכם בחו"ל" כמו כן המבקש סימן V תחת המשפט הבא בעמוד 5 להסכם: " לבטל את האפשרות להשתמש בכרטיס החכם לחו"ל ".
צילום עמוד 5 להסכם אותו אף צרפה המשיבה לכתב תביעתה מצ"ב לבקשה זו כחלק בלתי נפרד ממנה ומסומן נספח א'.
- זאת ועוד, בהסכם ההתקשרות בין המשיבה למבקש, אותו צרפה כנספח 1 לכתב תביעתה, נקבעה תקרת חיוב מקסימאלית לחיובים בגין שיחות ו/או גלישה ו/או כל שימוש אחר בטלפון סלולארי בחו"ל : "בשירותorange בינלאומי קבועה תקרת חיוב של 150 דולר ליום למכשיר".
- דא עקא, מפירוט השיחות הנכנסות אותו המשיבה העבירה למבקש, ואשר לא צורף לכתב התביעה מסיבות ברורות, עולה כי המבקש חויב בסכומים אסטרונומיים, העולים בהרבה על תקרת החיוב המקסימאלית ליום, הקבועה בהסכם ההתקשרות ואשר נקבע על ידי המשיבה בעצמה!
צילום פירוט השיחות לתקופה הרלוונטית, שהועבר למבקש מצ"ב להתנגדות לביצוע תובענה זו כחלק בלתי נפרד ממנה מסומן נספח ב'.
- מעיון בתדפיס השיחות שצורף לבקשה זו כנספח ב', עולה כי דרישת התשלום של המשיבה מתייחסת בחיובי "שיחות" לתאריכים 08.07.18, 09.07.18, 10.07,18, 11.07.18 ו- 12.07.18. דהיינו חמישה ימי "שיחות". לפיכך, הסכום המקסימאלי אותו הייתה המשיבה רשאית לחייב את המבקש בגין "שיחות" (שלא קיים) הינו 750$ ארה"ב (לפי 5 ימים X 150$ ליום). סכום זה נכון לתאריכים הנ"ל עומד על סך של 2,727 ₪ (לפי 3.636 ₪ לדולר נכון ליום 06.07.18 X 750$).
- מהמקובץ עולה כי, גם אם לצרכי הדיון נתעלם מטענות המבקש כי לא קיים כלל שיחות טלפון מחוץ לגבולות ישראל וגם אם נתעלם מדרישת המבקש בהסכם ההתקשרות שלא לאפשר למכשיר שלו לנהל שיחות מחוץ לישראל, כמפורט לעיל, הרי שסכום המקסימאלי אותו יכלה המשיבה לדרוש ממנו עומד על סך של 2,727 ₪ ולא סך של 4,982 ₪.
אי הקטנת נזק
- המבקש יוסיף ויטען כי המשיבה לא פעלה כלפיו כחברה הגונה וסבירה שכן, באפשרותה היה להודיע לו מידית על חיובים שלא במסגרת חבילת שיחות לחו"ל ולחילופין המשיבה יכלה לרכוש למבקש חבילה שכזו, בעלות של 100 שקלים בודדים ולכל הפחות הייתה חייבת להודיע לו על כך באמצעות משלוח מסרונים!
- בשל אי נקיטת צעדים סבירים מטעם המשיבה, לרבות בדרך הפשוטה של שליחת מסרון לפיו מבוצעים שימושים בחו"ל המחויבים בסכומים גבוהים, לא עמדה המשיבה בחובתה הצרכנית וחובת ההגינות לעדכן את הלקוח, בזמן אמת, כי הוא עשוי להיות מחויב בחיובים גבוהים בעת שהותו בחו"ל.
- יצוין כי רק לאחר שהמשיבה הגיעה לסיפוקה בעלות דמיונית של חיובים החליטה להפסיק לחייב את המבקש במחיר ההזוי של השיחות לפי 29.90 ₪ ל"שיחה" של 3 שניות ותחת זאת בחרה ליתן לו "הטבות" שונות.
- לתשומת לב בית המשפט הנכבד כי מקרה דומה שנדון בבית המשפט לתביעות קטנות בהרצליה במסגרת ת"ק 54471-01-16 חמדי נ' חברת סלקום ישראל בע"מ, קבע כב' הרשם הבכיר צחי אלמוג כי:
"…לא רק שהנתבעת יודעת היטב כי שיחות נכנסות בחו"ל עולות ללקוח בכסף רב, אלא שיש ביכולה להתריע בפני הלקוח, באמצעות מסרון, מיד עם הגעתו לחו"ל, ומדובר באמצעי טכני פשוט וזול...לנתבעת יש חובה צרכנית וחובה של הגינות לעדכן את הלקוח, בזמן אמת, כי הוא עשוי להיות מחויב בחיובים גבוהים בעת שהותו בחו"ל. היא אכן רשאית להציע לו שירותים שונים כאוות נפשה אך עליה גם להתריע בפניו, ולו בצורה כללית אך בשפה מובנת וברורה, כי אלמלא רכישת שירותים אלו הוא יחויב בסכומים גבוהים. אין המדובר בחובה יש מאין או בנטל המכביד על הנתבעת, שכן לא יכולה להיות מחלוקת כי היא יודעת על כל זאת וכי יש בידיה אמצעים פשוטים להביא את הדברים לידיעת הלקוח."
- זאת ועוד, בפסק הדין לעיל נקבע כי: "הנתבעת הינה גוף המתמקצע במתן שירותי תקשורת בארץ ובחו"ל, בידיה נמצאים האמצעים והמידע הדרוש בכל הקשור לחיובים כאלה ואחרים בגין שימושים שמבצעים לקוחותיה. מחובתה ליידע את הלקוח, לספק לו את המידע הדרוש, לעדכן אותו מיידית בגין חריגות תשלום ואף לחסום במידת הצורך את השימושים…".
תנאים מקפחים בהסכם אחיד
- המבקש יוסיף ויטען כי ההסכם שנחתם עם המשיבה הינו חוזה אחיד, המשמש את המשיבה כפורמט לחוזים רבים בינה לבין אנשים בלתי מסוימים, אשר יתקשרו אתה בחוזה זה וכי בהסכם זה תניות וסעיפים מקפחים רבים.
- המונח "חוזה אחיד" מוגדר בסעיף 2 לחוק החוזים האחידים, התשמ"ג – 1982 (להלן: "החוק") בזו הלשון: "נוסח של חוזה שתנאיו, כולם או מקצתם, נקבעו מראש בידי צד אחד כדי שישמשו תנאים לחוזים רבים בינו לבין אנשים בלתי מסוימים במספרם או בזהותם."
- סעיף 3 לחוק קובע: "בית המשפט ובית הדין יבטלו או ישנו, בהתאם להוראות חוק זה, תנאי בחוזה אחיד שיש בו – בשים לב למכלול תנאי החוזה ולנסיבות אחרות – משום קיפוח לקוחות או משום יתרון בלתי הוגן של הספק העלול להביא לידי קיפוח לקוחות (להלן – תנאי מקפח)."
- סעיף 19 לחוק מסמיך את בית המשפט לבטל או לשנות תנאי מתנאיו של חוזה אחיד אשר עונה להגדרת "תנאי מקפח":
"(א) מצא בית משפט, בהליך שבין ספק ולקוח, שתנאי הוא מקפח יבטל את התנאי בחוזה שביניהם או ישנה אותו במידה הנדרשת כדי לבטל את הקיפוח.
(ב) בהשתמשו בסמכותו לפי סעיף קטן (א) יתחשב בית המשפט במכלול תנאי החוזה ובנסיבות האחרות, וכן בנסיבות המיוחדות של העניין הנדון לפניו."
- פרופ' ג' שלו בספרה "דיני חוזים" (כרך ג') עמ' 487, מסבירה מהם התנאים לצורך שימוש בית המשפט בסמכות זו: "תנאים מקפחים בחוזים אחידים מועדים לביטול או לשינוי. ביטול או שינוי של תנאי מקפח מותנה בחוק החוזים האחידים בשני תנאים: האחד – היות החוזה שבו נכלל התנאי "חוזה אחיד" כהגדרתו בחוק; השני – היות התנאי המועמד לביטול או לשינוי "תנאי מקפח".
- סעיף 4 לחוק מונה עשרה מקרים שמקימים חזקת קיפוח ובמקרה זה עובר הנטל על הספק להוכיח שלא היה קיפוח.
"(1) תנאי הפוטר את הספק, באופן מלא או חלקי, מאחריות שהייתה מוטלת עליו על פי דין אילולא אותו תנאי, או המסייג באופן בלתי סביר את האחריות שהייתה מוטלת עליו מכוח החוזה אילולא אותו תנאי;
(2) תנאי המקנה לספק זכות בלתי סבירה לבטל, להשעות או לדחות את ביצוע החוזה, או לשנות את חיוביו המהותיים לפי החוזה;
(3) תנאי המקנה לספק זכות להעביר את אחריותו לצד שלישי.
(4) תנאי המקנה לספק זכות לקבוע או לשנות, על דעתו בלבד, ולאחר כריתת החוזה, מחיר או חיובים מהותיים אחרים המוטלים על הלקוח, זולת אם השינוי נובע מגורמים שאינם בשליטת הספק;
(5) תנאי המחייב את הלקוח באופן בלתי סביר להיזקק לספק או לאדם אחר, או המגביל בדרך אחרת את חופש הלקוח להתקשר או לא להתקשר עם אדם אחר;
(6) תנאי השולל או המגביל זכות או תרופה העומדות ללקוח על פי דין, או המסייג באופן בלתי סביר זכות או תרופה העומדות לו מכוח החוזה, או המתנה אותו במתן הודעה בצורה או תוך זמן בלתי סבירים, או בדרישה בלתי סבירה אחרת;
(7) תנאי המטיל את ההוכחה על מי שנטל זה לא היה עליו אילולא אותו תנאי;
(8) תנאי השולל או המגביל את זכות הלקוח להשמיע טענות מסוימות בערכאות משפטיות, או להיזקק להליכי משפט אחרים, והכל למעט הסכם בוררות מקובל;
(9) (תיקון: תשס"ד – 2004) תנאי המתנה על הוראת דין בדבר מקום שיפוט או המקנה לספק זכות בלעדית לבחירת מקום השיפוט או הבוררות שבהם יתברר סכסוך ;
(10) תנאי הקובע מסירת סכסוך לבוררות כאשר לספק השפעה גדולה יותר מאשר ללקוח על קביעת הבוררים או מקום הבוררות."
- ומן הכלל אל הפרט: ההסכם עליו חתם המבקש עם המשיבה עונה על הגדרת המונח "חוזה אחיד". דהיינו, חוזה שתנאיו קבועים מראש כך שהמשיבה אינה מנהלת לגביהם משא ומתן עם מי מלקוחותיה הפוטנציאליים. נוסח זה הינו דגם לחוזים עתידיים רבים בין המשיבה לבין צדדים בלתי מסוימים במספרם או בזהותם, שעליהם יחולו תנאי החוזה בכל מקרה וללא שינוי.
- ככל והמשיבה תבקש לדבוק בהסכם ההתקשרות על מנת להתחמק מהתחייבויותיה ומצגיה הכוזבים למבקש, טוען המבקש כי שומה על בית משפט לבטל את הסעיפים המקפחים שחוזה האחיד אותו החתימה את המבקש ואשר אף מתקשר סביר לא היה חותם עליהם אם היה מדובר בהסכם בשוק החופשי.
- המשיבה כלל לא צירפה לתביעתה את חוברת תנאי ההתקשרות, אשר לא הומצאה למבקש מעולם וגם טעם זה כשלעצמו מצדיק מתן רשות להתגונן.
- יצוין כי בטרם הגשת התביעה, ובעקבות משלוח מכתב ההתראה על ידי המשיבה, המבקש פנה למשיבה באמצעות ב"כ במכתב מיום 28.02.19 בו ציין בתמצית את טענותיו, אך במקום שהמשיבה תבדוק לעומק את טענותיו של המבקש, בחרה היא להיחפז ולהגיש את תביעתה הקנטרנית כנגדו, מבלי לצרף כמתחייב לתביעתה עותק ממכתב תשובתו.
עותק ממכתב תשובתו של ב"כ המבקש למשיבה מצ"ב לבקשה זו כחלק בלתי נפרד ממנה ומסומן נספח ג'.
- תצהיר המבקש, בתמיכה להתנגדות מצ"ב.
- הסמכות המקומית לדון בהתנגדות נתונה לבית משפט השלום בפתח תקווה לאור מקום מגורי המבקש ו/או מקום שנועד או שהיה מכוון לקיום ההתחייבות, במיוחד בשים לב לכך שמענה הרשום של המשיבה הינו בעיר ראש העין השייכת למחוז מרכז ואין חולק שלמשיבה יש סניף מרכזי בעיר זאת, כאשר המשיבה כלל לא נימקה בבקשת הביצוע את מקור סמכותו של בית משפט השלום בתל אביב לדון בהתנגדות.
- אשר על כן, מתבקש בית המשפט הנכבד לקבל את ההתנגדות לגופו של עניין ולחייב את המשיבה לשאת בהוצאות המבקש.
____________
המבקש