האבחנה בין כשלון תמורה חלקי קצוב לבין כשלון תמורה חלקי לא קצוב

 

כשלון תמורה חלקי לא קצוב

המושג "כשלון תמורה חלקי לא קצוב" הוא טענת הגנה בדיני שטרות (כגון צ'קים), המתארת מצב שבו התמורה שהובטחה עבור השטר לא סופקה במלואה, ושיעור הכישלון אינו סכום קבוע שניתן לכימות בקלות.

פירוק המושג וההשלכות

 

המונחההסברדוגמה עיקרית
כשלון תמורההתמורה שהובטחה עבור מתן השטר (הצ'ק) לא התקבלה.שילמת בצ'ק על עבודה, והעבודה לא בוצעה.
חלקירק חלק מהתמורה נכשל או ניתן בצורה פגומה.במקום עבודה מושלמת, קיבלת עבודה לקויה או פגומה.
לא קצובלא ניתן לחשב במדויק ומוחלט את שווי החלק שנכשל. הסכום תלוי בהערכת הנזק או שיעור הפגם.קשה לכמת כמה שווה פגם אסתטי בשיפוץ או איכות ירודה של סחורה.

 

מעמד כטענת הגנה בדיני שטרות

החשיבות המרכזית של הבחנה זו היא מי עומד מול החייב (מושך השטר): הצד המקורי בעסקה, או צד שלישי תמים (אוחז כשורה).

1. כנגד הצד המיידי (הנפרע)

 

כאשר הנתבע (מושך הצ'ק) מתגונן כנגד הצד המקורי עמו סגר את העסקה (הנפרע):

  • כשלון תמורה חלקי לא קצוב מהווה טענת הגנה אישית לגיטימית.

  • על החייב להוכיח את גובה הנזק או שיעור הכישלון כדי שבית המשפט יפחית את הסכום הנקוב בשטר.

  • השפעה משפטית: טענה זו תוביל לבירור מלא של תביעה חוזית, והשטר לא ימומש בקלות.

 

2. כנגד צד שלישי (אוחז כשורה)

 

כנגד אוחז כשורה, שהוא צד שלישי תם לב שקיבל את השטר בתמורה, אף אחת מטענות כשלון התמורה אינה עומדת:

  • כשלון תמורה מלא: לא עומדת.

  • כשלון תמורה חלקי קצוב: לא עומדת.

  • כשלון תמורה חלקי לא קצוב: לא עומדת.

ההסבר המשפטי: טענות כשלון תמורה (מכל סוג שהוא) הן הגנות אישיות הנובעות מהיחסים החוזיים בין הצדדים המקוריים. דיני השטרות מעניקים לאוחז כשורה מעמד מוגן, המאפשר לו לגבות את השטר בלי להיכנס לבירור מהות העסקאות הקודמות שנעשו בשטר.

משמעות מעשית: אם צ'ק ניתן לגורם שאינו סיפק את התמורה, והוא הועבר לצד שלישי שהוא אוחז כשורה, החייב יצטרך לשלם את מלוא סכום הצ'ק לאוחז כשורה, ואז לתבוע את הצד המקורי (הנפרע) בנפרד, בתביעה חוזית רגילה, בגין כשלון התמורה.

האבחנה בין טענה של כשלון תמורה חלקי קצוב לבין טענת הגנה של כשלון תמורה חלקי לא קצוב חשובה שכן על פי הפסיקה לא תינתן רשות להתגונן בתביעה שטרית לצד שהגנתו מבוססת על כשלון תמורה חלקי לא קצוב.  

מהי טענת כשלון תמורה חלקי לא קצוב?

אחת הדוגמאות הקלאסיות לכשלון תמורה חלקי בלתי קצוב, היא במקרה בו מדובר באספקת ממכר פגום, הנופל באיכותו מן המוסכם… כאשר כשלון התמורה החלקי הוא בלתי קצוב, "עריכת חשבון הנזק מצריכה בירור העלול להימשך עת רבה, וההשהיה היתה גורעת מערכו של השטר".

משום כך קבעה הפסיקה כי הטענה לא תתקבל, והתובע יזכה בפסק דין בעילה השטרית, לאחר מכן הקונה יהיה רשאי להגיש נגד המוכר תביעה בגין אי ההתאמה" (ש. לרנר, "דיני שטרות", עמ' 335).הלכה היא, כי טענה כאמור של כשלון תמורה חלקי לא קצוב אינה מהווה טענת הגנה שטרית טובה, אף לא בין צדדים קרוביםלשטר  ואין מקום ליתן למבקש רשות להתגונן בפני טענה כאמור.

[ע"א 82/81 דו-עץ בע"מ נ' וייסנברג, פ"ד לז(2) 355, 360; ע"א 366/89 פיין אלומיניום בע"מ נ' די מטל א.ג., חברה זרה, פ"ד מה(5) 850; שלום לרנר, דיני שטרות (מהדורה שנייה, 2007), בעמ' 294 – 295].

טענת כשלון תמורה קצוב?

כך מסכם פרופ' לרנר (דיני שטרות, עמ' 355) את ההלכה בעניין מהותו של כישלון תמורה חלקי קצוב:

"כישלון תמורה חלקי מתרחש בשני מקרים קלאסיים: כאשר המוכר מספק חלק מכמות הסחורה המוסכמת… המקרים של הספקה חלקית של הממכר עשויים להיות כישלון תמורה חלקי קצוב, כאשר ההסכם התייחס ליחידות זהות במחיר אחיד לכל יחידה. מסירת חלק מן היחידות המוסכמות, תהא כישלון תמורה חלקי קצוב…

…כישלון התמורה החלקי נחשב קצוב אם די בפעולה חשבונית פשוטה יחסית, ללא צורך בדרישה וחקירה של עדים, לעמוד על היחס שבו פחת שווי הממכר שנמסר בפועל מן הממכר המוסכם. במקרה זה, גובר האינטרס למנוע ריבוי הליכים משפטיים, ולכן מתיר בית המשפט להתגונן נגד השטר בטענת הכישלון החלקי…" 

טענת כשלון תמורה חלקי קצוב מהווה טענת הגנה טובה בין צדדים קרובים. אלא שהדרישה היא, שכישלון התמורה החלקי יתייחס לסכום קצוב.

כאמור, טענת כשלון תמורה חלקי קצוב מהווה  טענת הגנה טובה בין צדדים קרובים. אלא שהדרישה היא, שכישלון התמורה החלקי יתייחס לסכום קצוב !.ראו  בע"א 82/81, דו-עץ בע"מ נ' וייסנברג  (מצוי באצר "נבו")בעמ'  360לאמור:

"הכלל הוא, שכישלון תמורה חלקי אינו מהווה הגנה לחייב בפני תביעה לפרעון שטר…יש לכך יוצא מן הכלל, והוא כאשר ניתן לברר, ללא חשבון או חקירה מסובכים ומורכבים, מהו החלק של התמורה שלא ניתן; לשון אחר:ב כאשר כישלון התמורה החלקי הוא עניין של סכום קצוב…" השימוש במונח "סכום קצוב" מתאים למקרים, בהם חישוב הסכום הנוגע בדבר יהא עניין אריתמטי גרידא, ללא צורך בשומה או ההערכה."