האבחנה בין כשלון תמורה חלקי קצוב לבין כשלון תמורה חלקי לא קצוב

אחת הדוגמאות הקלאסיות לכשלון תמורה חלקי בלתי קצוב, היא במקרה בו מדובר באספקת ממכר פגום, הנופל באיכותו מן המוסכם… כאשר כשלון התמורה החלקי הוא בלתי קצוב, "עריכת חשבון הנזק מצריכה בירור העלול להימשך עת רבה, וההשהיה היתה גורעת מערכו של השטר".

משום כך קבעה הפסיקה כי הטענה לא תתקבל, והתובע יזכה בפסק דין בעילה השטרית, לאחר מכן הקונה יהיה רשאי להגיש נגד המוכר תביעה בגין אי ההתאמה" (ש. לרנר, "דיני שטרות", עמ' 335).הלכה היא, כי טענה כאמור של כשלון תמורה חלקי לא קצוב אינה מהווה טענת הגנה שטרית טובה, אף לא בין צדדים קרוביםלשטר  ואין מקום ליתן למבקש רשות להתגונן בפני טענה כאמור.

[ע"א 82/81 דו-עץ בע"מ נ' וייסנברג, פ"ד לז(2) 355, 360; ע"א 366/89 פיין אלומיניום בע"מ נ' די מטל א.ג., חברה זרה, פ"ד מה(5) 850; שלום לרנר, דיני שטרות (מהדורה שנייה, 2007), בעמ' 294 – 295].

טענת כשלון תמורה קצוב?

כך מסכם פרופ' לרנר (דיני שטרות, עמ' 355) את ההלכה בעניין מהותו של כישלון תמורה חלקי קצוב:

"כישלון תמורה חלקי מתרחש בשני מקרים קלאסיים: כאשר המוכר מספק חלק מכמות הסחורה המוסכמת… המקרים של הספקה חלקית של הממכר עשויים להיות כישלון תמורה חלקי קצוב, כאשר ההסכם התייחס ליחידות זהות במחיר אחיד לכל יחידה. מסירת חלק מן היחידות המוסכמות, תהא כישלון תמורה חלקי קצוב…

…כישלון התמורה החלקי נחשב קצוב אם די בפעולה חשבונית פשוטה יחסית, ללא צורך בדרישה וחקירה של עדים, לעמוד על היחס שבו פחת שווי הממכר שנמסר בפועל מן הממכר המוסכם. במקרה זה, גובר האינטרס למנוע ריבוי הליכים משפטיים, ולכן מתיר בית המשפט להתגונן נגד השטר בטענת הכישלון החלקי…" 

טענת כשלון תמורה חלקי קצוב מהווה טענת הגנה טובה בין צדדים קרובים. אלא שהדרישה היא, שכישלון התמורה החלקי יתייחס לסכום קצוב.

כאמור, טענת כשלון תמורה חלקי קצוב מהווה  טענת הגנה טובה בין צדדים קרובים. אלא שהדרישה היא, שכישלון התמורה החלקי יתייחס לסכום קצוב !.ראו  בע"א 82/81, דו-עץ בע"מ נ' וייסנברג  (מצוי באצר "נבו")בעמ'  360לאמור:

"הכלל הוא, שכישלון תמורה חלקי אינו מהווה הגנה לחייב בפני תביעה לפרעון שטר…יש לכך יוצא מן הכלל, והוא כאשר ניתן לברר, ללא חשבון או חקירה מסובכים ומורכבים, מהו החלק של התמורה שלא ניתן; לשון אחר:ב כאשר כישלון התמורה החלקי הוא עניין של סכום קצוב…" השימוש במונח "סכום קצוב" מתאים למקרים, בהם חישוב הסכום הנוגע בדבר יהא עניין אריתמטי גרידא, ללא צורך בשומה או ההערכה."