ג' באב התשס"א 3028 23 ביולי 2001

תיקונים עקיפים:
חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960
חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991
״


מתפרסמת בזה הצעת חוק של חברות הכנסת מטעם הועדה לקידום מעמד האישה של הכנסת:

המושג "הטרדה מאיימת", או במקורו בשפה האנגלית"Stalking", מתייחס לדפוסי התנהגות הכוללים הטרדות ואיומים מסוגים שונים, אשר פוגעים בשלוות חייו, בפרטיותו או בגופו של אדם, ועל פי ניסיון החיים המצטבר, מקימים גם חשש לפגיעה בגופו או בחייו של האדם המוטרד.
מרבית המעשים המצטרפים יחד לכדי הטרדה מאיימת מהווים, כל אחד בפני עצמו, עבירה פלילית. העבירות האופייניות בהקשר זה הן:
–

	פגיעה בפרטיות לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981;

–

	איומים, סחיטה באיומים והסגת גבול לפי חוק העונשין, התשל"ז-1977;

–

	הטרדה לפי חוק הבזק, התשמ"ב-1982.

עם זאת, גם הטרדות ואיומים מרומזים, משתמעים ועקיפים, שאינם עולים כדי עבירות פליליות, עלולים ליצור, כמכלול, הטרדה מאיימת.
הטרדה מאיימת גורמת לאדם שכלפיו היא מופנית למתח, לחרדה ולתחושת איום, לעתים עד כדי אי יכולת לקיים שגרת חיים תקינה. במקרים רבים תלך ההתנהגות המטרידה ותחמיר מהטרדות פעוטות, דרך איומים ועד למעשי אלימות, אונס ורצח.



* הצעות חוק מס' פ/2525 ופ/2336; הועברו לועדה ביום
כ"ו באדר התשס"א (21 במרס 2001).

הטרדה מאיימת – מהי?

2.(א) הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, באחת מאלה:   (1) באופן חוזר ונשנה; (2) לראשונה, אך בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו.   (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הטרדה מאיימת כלפי אדם יכול שתהא, בין השאר, באחד מאלה:   (1) בבילוש, במארב או בהתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או בפגיעה בפרטיותו בכל דרך אחרת; (2) בנקיטת איומים בפגיעה בו או במאיים עצמו; (3) ביצירת קשר עמו בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר; (4) בפגיעה ברכושו, בשמו הטוב, או בחופש התנועה שלו.   (ג) לענין חוק זה אחת היא כי אם המעשים המפורטים בסעיפים קטנים (א) או (ב) נעשו כלפי האדם או כלפי אדם אחר הקרוב לו, בין במפורש ובין במשתמע, בין במישרין ובין בעקיפין.

הגדרות

3.בחוק זה – "בית משפט" – בית משפט שלום, וכן כל אחד מאלה:   (1) לענין נפגע שהוא בן משפחה של הפוגע גם בית משפט ובית דין המוסמכים לדון לפי חוק למניעת אלימות במשפחה; (2) לענין פוגע או נפגע שהוא קטין גם בית משפט לנוער, כמשמעותו בחוק הנוער (טיפול והשגחה);   "בן משפחה" –   כהגדרתו בחוק למניעת אלימות במשפחה, וכל מונח בהגדרה האמורה יפורש לפי החוק האמור;

מרבית הקרבנות להטרדה מאיימת הן נשים הנרדפות על רקע מערכת יחסים שהסתיימה, מערכת יחסים קיימת, יחסים שהם על סף סיום, או על רקע מערכת יחסים מדומה שהיא רק בגדר שאיפתו של המטריד.
לשם הגנה טובה יותר על קרבנות להטרדה מאיימת, מוצע בהצעת חוק זו הסדר של צווים להגנתם, בדומה לצווים הניתנים לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991 (להלן – חוק למניעת אלימות במשפחה), אך בהרחבה המותאמת לייחודיותה של תופעת ההטרדה המאיימת וכן בלא הגבלתם של הצווים לתחום היחסים שבתוך המשפחה.

סעיף 2
הטרדה מאיימת לענין החוק המוצע היא הטרדתו של אדם בכל דרך או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות שנחלקות לשתי קבוצות (סעיף קטן (א) המוצע):
האחת – כשההטרדה או האיומים נעשים באופן חוזר ונשנה, ולפיכך מעוררים חשש לשלומו של המוטרד או המאוים מעצם החזרה על המעשים (פסקה (1)).
השניה – כשההטרדה או האיומים נעשים בנסיבות אחרות, שבהן יש בסיס סביר להניח, כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם, או שהוא עלול לפגוע בגופו (פסקה (2)).
בסעיף קטן (ב) המוצע מנויות ארבע התנהגויות אופייניות להטרדה מאיימת. רשימת ההתנהגויות אינה סגורה או ממצה ובה דוגמאות בלבד.
סעיף קטן (ג) המוצע נועד להבהיר כי הטרדה מאיימת כוללת גם איומים והטרדות במשתמע או בעקיפין, וגם אם הופנו כלפי אדם אחר הקרוב למאוים או למוטרד.

סעיף 3
להגדרה "בית משפט": ככלל מוצע כי בקשות לצווי מניעת הטרדה מאיימת יידונו בבית משפט שלום; עם זאת מוצע להסמיך גם בית משפט לעניני משפחה ובית משפט לנוער לתת צווים לפי החוק המוצע.

"חוק הנוער (טיפול והשגחה)" –   חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960(1);   "חוק כלי היריה" – חוק כלי היריה, התש"ט-1949(2); "חוק למניעת אלימות במשפחה" –   חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991(3);   "נפגע" –   מי שננקטה נגדו הטרדה מאיימת, או שהוא מצוי בסכנה כמפורט בסעיף 4(א)(2) או שבוצע בו מעשה כאמור בסעיף 4(א)(3), ואם הוא קטין גם מי שאחראי עליו על פי דין;   "פוגע" –   מי שמתקיים בו אחד התנאים המפורטים בסעיף 4(א)(1) עד (3);   "קטין" – אדם שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים; "רשות ביטחון" –   משטרת ישראל, משמר הכנסת, כמשמעותו בחוק משכן הכנסת ורחבתו, התשכ"ח-1968(4), צבא הגנה לישראל, שירות הביטחון הכללי ושירות בתי הסוהר.

4.(א) בית משפט רשאי להורות לאדם בצו להימנע מעשות מעשה מן המעשים המפורטים בסעיף 5 (בחוק זה – צו מניעת הטרדה מאיימת), אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:   (1) האדם נקט הטרדה מאיימת; (2) התנהגותו, לרבות התנהגות כאמור בפסקה (1), של האדם נותנת בסיס סביר להניח כי הוא מהווה סכנה גופנית ממשית לאדם אחר או שהוא עלול לבצע בו עבירת מין; (3) סמוך לפני הגשת הבקשה פגע בגופו של אדם אחר, ביצע עבירת מין באדם אחר או כלא אדם אחר שלא כדין.   (ב) צו מניעת הטרדה מאיימת יינתן לבקשת אחד מאלה:   (1) הנפגע או אדם מטעמו של הנפגע; (2) היועץ המשפטי לממשלה או נציגו; (3) תובע משטרתי; (4) פקיד סעד שהתמנה על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה).

צו מניעת הטרדה מאיימת

5.(א) צו מניעת הטרדה מאיימת יאסור על הפוגע לעשות את אלה, כולם או מקצתם, ויכול שיסוייג בתנאים:   (1) להטריד את הנפגע, בכל דרך ובכל מקום; (2) לאיים על הנפגע;

הוראות הצו

סעיפים
4 ו-5
סעיפים 4 ו-5 המוצעים נותנים לבית המשפט סמכות לתת צווים להגנת אדם מפני הטרדה מאיימת.
מוצע כי בהתקיים העילות המפורטות בסעיף 4 יהיה בית המשפט רשאי להורות לאדם להימנע ממעשי איום והטרדה שונים כמפורט בפסקאות (1) עד (4) לסעיף 5(א) המוצע וכן להורות לו לשמור על מרחק מסוים מהמקומות שבהם הנפגע נוהג להימצא (פסקה (5) לסעיף האמור).
עוד מוצע להסמיך את בית המשפט לאסור בצו מניעת הטרדה מאיימת על החזקת נשק בידי המטריד (סעיף 5(א)(6) המוצע). לענין זה יוסמך בית המשפט להורות כבר במועד מתן הצו על תפיסת הנשק לאלתר (סעיף 5(ב)(1) המוצע). על פי המוצע, בית המשפט יודיע



⁽¹⁾ ס"ח התש"ך, עמ' 52.
⁽²⁾ ס"ח התש"ט, עמ' 14.
⁽³⁾ ס"ח התשנ"א, עמ' 138.
⁽⁴⁾ ס"ח התשכ"ח, עמ' 68.

(3) לבלוש אחר הנפגע, לארוב לו, להתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או לפגוע בפרטיותו בכל דרך אחרת; (4) ליצור עם הנפגע כל קשר בעל פה, בכתב, או בכל אמצעי אחר; (5) להימצא במרחק מסוים מדירת מגוריו, מרכבו, ממקום עבודתו או ממקום לימודיו של הנפגע או ממקום אחר שהנפגע נוהג להימצא בו בקביעות; (6) לשאת או להחזיק נשק, לרבות נשק שניתן לו מטעם רשות ביטחון או רשות אחרת מרשויות המדינה;   והכל בין כלפי הנפגע ובין כלפי אדם אחר הקרוב לו, בין במפורש ובין במשתמע, בין במישרין ובין בעקיפין. (ב) ניתן צו מניעת הטרדה מאיימת הכולל איסור כאמור בסעיף קטן (א)(6) –   (1) רשאי בית המשפט במעמד מתן הצו להורות על תפיסת נשקו של המחויב בצו, לאלתר; (2) ימסור בית המשפט לגורמים אלה הודעה על מתן הצו:    (א) פקיד הרישוי, כהגדרתו בחוק כלי היריה; (ב) משטרת ישראל; (ג) צבא הגנה לישראל – אם המחויב בצו נמנה עם כוחות המילואים של צבא הגנה לישראל, או אם נמסר לו נשק מטעם צבא הגנה לישראל או בהסכמתו כדי להחזיקו, לרבות נשק שנמסר לו לפי תעודת הרשאה כאמור בסעיף 5ב(ג) לחוק כלי היריה; (ד) רשות ביטחון – רשות הביטחון שעמה נמנה המחויב בצו.    (3) לענין מחויב בצו כמשמעותו בפסקה (2)(ג) או (ד), או אדם שהנשק משמש אותו במסגרת עבודתו אצל בעל רישיון מיוחד או במפעל ראוי, רשאי הממונה על המחויב בצו, בין ביוזמתו ובין לבקשת המחויב בצו, להגיש בקשה מנומקת בכתב לבית המשפט לגבי המשך ההחזקה והנשיאה של הנשק על ידי המחויב בצו; לענין זה, "בעל רישיון מיוחד", "מפעל ראוי" ו"הממונה" – כהגדרתם בסעיף 2ג(א)(2)(ב) ו-(א)(3) לחוק למניעת אלימות במשפחה.   (ג) ניתן צו מניעת הטרדה מאיימת שאינו כולל איסור כאמור בסעיף קטן (א)(6), יפרש בית המשפט בהחלטתו את הנימוקים לאי הכללת איסור כאמור בצו.

על האיסור לפקיד הרישוי של כלי היריה, למשטרת ישראל וכן לצבא הגנה לישראל או לרשות ביטחון אחרת אם המחויב בצו נמנה עמהן או שקיבל את הנשק מהן (סעיף 5(ב)(2) המוצע).
ההוראות המוצעות לענין סדרי הדיון ושמיעת הגורמים הרלוונטיים לענין איסור החזקת נשק דומות בעיקרן להסדר הקבוע בנושא זה בחוק למניעת אלימות במשפחה (סעיף 5(ב)(3) וסעיף 7(ד) המוצעים). מוצע כי במקרים שבהם מוציא בית משפט צו מניעת הטרדה מאיימת ונמנע מלכלול בו איסור החזקת נשק, הוא יפרש בהחלטתו את הנימוקים להימנעותו כאמור כדי להבטיח שנושא החזקת הנשק יידון בכל בקשה להוצאת צו מניעת הטרדה מאיימת (סעיף 5(ג) המוצע).
על פי המוצע, צו מניעת הטרדה מאיימת עשוי לכלול גם דרישה לערובה ותנאי ערובה, או כל הוראה אחרת שדרושה לשם הבטחת שלומו וביטחונו של הנפגע ושל אדם אחר, וכן לכלול הוראות בדבר הסידורים הנדרשים כתוצאה ממתן הצו (סעיפים קטנים (ד) ו-(ה) לסעיף 5 המוצע).
מוצע כי הבקשה לקבלת צו מניעת הטרדה מאיימת תוכל להיות מוגשת לא רק בידי הנפגע אלא גם בידי אדם אחר מטעמו, כגון: ידידו או קרובו (סעיף 4(ב)(1) המוצע), וכן בידי בעלי התפקידים המפורטים בפסקאות (2) עד (4) לסעיף 4(ב) המוצע.

9.דחה בית משפט בקשה למתן צו מניעת הטרדה מאיימת וקבע כי היא קנטרנית, רשאי הוא להטיל על מי שביקש את הצו את אלה או חלק מהם:   (1) הוצאות לטובת המדינה ולטובת צד שנפגע, בשיעור שימצא לנכון; (2) פיצוי נאות למי שנפגע מהגשת הבקשה.

הוצאות ופיצויים בפניית סרק

סעיף 6
מוצע כי תוקפו של צו מניעת הטרדה מאיימת לא יעלה על שישה חודשים, תוך מתן סמכות לבית המשפט להאריכו מעת לעת לתקופה כוללת שלא תעלה על שנה, ומטעמים מיוחדים אף לתקופה כוללת שלא תעלה על שנתיים.

סעיף 7
סדרי הדיון למתן צו מניעת הטרדה מאיימת המוצעים בסעיף זה, נועדו להבטיח מענה לצורך מיידי בהגנה על הנפגע כשצורך זה מתעורר, תוך שמירה על זכותו של מי שהצו המבוקש מופנה כלפיו, להליך הוגן.

סעיף 8
הפרת צו מניעת הטרדה מאיימת, כהפרת כל צו שניתן כדין, מהווה עבירה לפי הוראות סעיף 287 לחוק העונשין, התשל"ז-1977; מוצע כי הפרת צו מניעת הטרדה מאיימת תהווה עילה למעצרו של המפר; זאת כדי לאפשר תגובה סמכותית ומהירה להתנהגות המצביעה על התגברות הסכנה כלפי הנפגע (סעיף קטן (א) המוצע). כן מוצע להבהיר כי העובדה, שהנפגע או אדם אחר לא עמדו על קיומו של הצו או לא נקטו צעדים בעקבות הפרתו, לא תהווה הגנה בפני אחריות בשל הפרת הצו (סעיף קטן (ב) המוצע).

סעיף 9
מוצע להסמיך בית משפט, שקבע שבקשה להוצאת צו מניעת הטרדה מאיימת היתה קנטרנית, להטיל על מבקש הצו הוצאות לטובת המדינה ולטובת צד אחר שנפגע, וכן לחייב את המבקש לפצות מי שנפגע מהגשת הבקשה. הסמכות המוצעת מיועדת להרתיע מפני הגשת בקשות סרק להוצאת צווי מניעת הטרדה מאיימת.J

תיקון חוק הנוער (טיפול והשגחה)

13.בחוק הנוער (טיפול והשגחה), בסעיף 3א –   (1) בכותרת השוליים, אחרי "צו הגנה" יבוא "וצו למניעת הטרדה מאיימת"; (2) בסופו יבוא "וכן לתת צו מניעת הטרדה מאיימת על פי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"א-2001".

תיקון חוק למניעת אלימות במשפחה

14.בחוק למניעת אלימות במשפחה, בסעיף 2, בסופו יבוא:   "(י) בית משפט הדן בבקשה למתן צו הגנה לפי הוראות חוק זה, רשאי לתת גם צו מניעת הטרדה מאיימת לאדם, לענין בן משפחתו, בהתאם להוראות חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"א-2001."

סעיף 10
הסכנה האורבת לאדם הנתון תחת הטרדה מאיימת מחייבת את ייעול ההליכים המשפטיים, לשם הבטחת סעד מיידי. לפיכך מוצע לקבוע כי לא יישמעו טענות ולפיהן בית משפט מנוע מלדון או מלתת סעד בבקשה להוצאת צו מניעת הטרדה מאיימת בשל כך שהוא מתברר בהליך אחר, מפני שאדם התנה על זכותו על פי החוק המוצע או מכל סיבה אחרת.

סעיף 13
מוצע לתקן את חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960, בהסמכת בית משפט שדן בענינו של קטין לתת צו מניעת הטרדה מאיימת לפי החוק המוצע, נוסף על הסמכות הנתונה לו כיום לתת צו הגנה לפי החוק למניעת אלימות במשפחה.

סעיף 14
בחוק למניעת אלימות במשפחה מוצע לקבוע כי מתן צו הגנה, לפי הוראות אותו חוק, אינו גורע מסמכותו של בית המשפט לתת צו מניעת הטרדה מאיימת לאדם לענין בן משפחתו בהתאם להסדר המוצע בהצעת חוק זו. הבהרה זו נדרשת כדי להבטיח כי ההגנה הניתנת לאדם מפני הטרדה מאיימת לא תפחת בשל כך שהמטריד הוא בן משפחתו.חברות הכנסת:

	יעל דיין, זהבה גלאון, סופה לנדבר, מרינה סולודקין, ענת מאור