דחיית תביעת לשון הרע שהוגשה נגד לקוח משרדנו וחיוב התובעים בהוצאות משפט של 20,000 ש"ח.

נגד לקוח משרדנו הוגשה תביעה בעילת לשון הרע במסגרת ת"א 11720-09-17 אלמונית ואח' נ' פלונית ואח' בסכום של 141,000 ש"ח בגין מכתב ששלח כרב קהילה למשטרת ישראל במטרה להניא אותה מלהגיש כתב אישום פלילי נגד חבר בקהילה. משרדנו ניהל הליך התגוננות ממושך בבית משפט שלום. ביום 09.01.22 נתן בית משפט שלום בתל אביב (כב' השופטת הבכירה רונית פינצו'ק-אלט) פסק דין במסגרתו דחה את כל התביעה שהוגשה כנגד לקוח משרדנו וחייב את התובעים לשלם לנתבע הוצאות ושכר טרחה עורך דין בסך של 20,000 ש"ח. לקריאת פסק הדין. 

זכיית משרדנו בערעור על פסק דין של בית משפט לענייני משפחה בסוגיית ירושה

משרדנו הגיש ערעור על פסק דין של בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון, אשר דחה תביעתה של אלמנה לקבלת צו ירושה בגין חלקה בעיזבונו של בעלה המנוח, לנוכח הליכי גירושין שניהלה כנגדו ונסיבות חריגות נוספות שפורטו בפסק דינו שניתן על ידי כב' השופטת ורדה בן שחר ביום  07.05.18  במסגרת ת"ע 27835-06-16, ת"ע 27864-06-15, ת"ע 27850-06-15 ו – ת"ע 27835-06-15.

במסגרת הערעור שהוגש על ידי משרדנו ביחד עם עורך דין זף, נטען, בין היתר כי כעולה מפסיקת בית המשפט העליון, המבחן הוא מבחן פורמאלי וכי ככל שעסקינן בהגדרת "בן זוג" בסעיפים 10 ו 11 לחוק הירושה, אין לסטות מהפרשנות המקובלת עד כה, באמצעות "חקיקה שיפוטית" , גם אם מדובר במקרה קיצון. דהינו הדיבור, "בן זוג" בסעיף 11 לחוק הירושה מכוון למי שבעת פטירתו של המוריש, היה קיים קשר של נישואין בינו לבין המוריש וזאת כהגדרה של סטטוס. קביעה זו נכונה גם באותם מקרים קיצוניים, בהם מדובר בקשר נישואין פורמאלי ומקל וחומר במקרה שבפנינו בהם המערערת והמנח חיו ביחד עשרות שנים ואין חולק שהמנח סירב ליתן למערערת גט גם שהתאפשר לו הדבר.

ביום 17.04.2019, ביטל בית משפט מחוזי את פסק דינו הנ"ל של בית משפט לענייני משפחה, וזאת במסגרת עמ"ש  24697-06-18, על ידי כבוד השופטים ברנט, פלאוט ו- ויצמן. בית המשפט הורה כי האלמנה תהיה זכאית לרשת את בעלה לפי הוראות הדין. 

אשה תלתה בלובי הבניין מודעה בה כינתה את שכנתה "פרסיה מסריחה, תחזרי לחומיני" בשל מחלוקת על חניה, וחויבה לשלם 20,500 ש"ח

בתיק הנ"ל הוגשה מטעם משרדנו תביעת לשון הרע נגד אשה אשר פרסמה דברי השמצה כנגד לקוחת משרדנו. ביום 29.03.19 ניתן על ידי בית משפט פסק דין במסגרת ת"א 49689-06-16 נתן נ' רזניק, אשר דחה את החלק הארי של טענות ההגנה של הנתבעת וחייבה לשלם ללקוחת משרדנו סך של 12,000 ש"ח כפיצוי בגין לשון הרע, אגרת בית משפט בסך של 2,550 ש"ח ושכ"ט עורך דין בסך 6,000 ש"ח. 

מחיקת תביעה בסכום של 705,000 ש"ח בשל קבלת  טענת חוסר סמכות ענינית בעילת לשון הרע

בתיק בו טיפל משרדנו נדונה תביעה כספית שהגישו התובעים נגד הנתבע 1 בסכום של 705,000 ש"ח בעילת לשון הרע , תקיפה וופגיעה בפרטיות. משרדנו ייצג בתיק זה את הנתבע 1 ובמסגרת כתב ההגנה הועלתה הטענה של חוסר סמכות ענינית של בית משפט שלום לדון בתיק שכן התובעת הינה אחותו של הנתבע 1 ובעלה הוא גיסו. בהחלטת בית משפט שלום בתל אביב ( כב' השופטת רונית פינצ'וק – אלט) התקבלה טענת משרדנו ובית משפט הורה על מחיקת התביעה בסכום של 705,000 ש"ח שהוגשה לשלום בשל חוסר סמכות ענינית. ואח' החלטה במחיקת התביעה מיום 15.03.18.

סע"ש 24235-03-15 צהרוניות אם המושבות בע"מ נגד נירה לוי פסק דין מיום 08.03.18– בתיק זה זכה משרדנו לאחרונה בתביעה שהגישה חברת צהרוניות אם המושבות נגד עובדת  בית הדין האזורי לעבודה להשבת כספים שנגנבו ממעביד בסכום של 120,000 ש"ח וכן בפיצוי עגמת נפש בסך של 35,000 ש"ח  ובסך הכל מעל 170,000 ש"ח. מדובר בזכיה בתביעה להשבת כספי מעילת כספים של מנהלת חשבונות אשר הועסקה בחברה ומעלה באמונה של התובעת באמצעות מספר שיטות מרמה שפיתחה.

זכיית משרדנו בהתגוננות כנגד תביעה בטענה להפרת חוזה, עוולה מסחרית, גזל  סוד מסחרי , עשיית עושר ולא במשפט , גרם הפרת חוזה ומתן  חשבונות.

בת.א 31145-05-13 מדיליין ( דורון) יבוא ושיווק בע"מ נגד תעשיות א.ינאי בע"מ ולינת נובל בע"מ נדונה תביעת התובעת כנגד הנתבעות בטענה לגזל סוד מסחרי בשל שימוש שנעשה לטענת התובעת בפיתוח שלה של אב טיפוס של אוגר כביסה. התיק נדון בבית משפט מחוזי בתל אביב. במסגרת כתב ההגנה העלה משרדנו טענות הגנה רבות אשר בעטיין ניתן ביום 29.11.17 פסק דין המשתרע על פני 67 עמודים במסגרתו נדחתה תביעת התובעת כנגד שני הנתבעות על כל ראשיה ומרכיביה.

דחיית תביעת פינוי כנגד מחזיק בבית בכפר שלם בתל אביב

בת"א 40165-10-14 אריאל ואח' נ' אריאל ואח'  נדונה תביעת פינוי  אות ה הגישו יורשי המנוח אילן אריאל ז"ל נגד דודיהם בטענה שלאחר פטירת אביהם המנוח הם השתלטו על בית מגוריו וכן על שתי יחידות דיור נוספות אותם החזיק והשכיר. בפסק דינו של בית משפט שלום בתל אביב מיום 23.05.17 נדחתה התביעה על כל רכיביה והתובעים חויבו לשאת בהוצאות הנתבעים בסך 20,000 ש"ח. משרדנו ייצג בתביעה זו את הנתבעים ה"ה גילעד ובועז אריאל.

קבלת ערעור חלקי על פסק דין של בית הדין לעבודה בתל אביב ודחיית ערעור שכנגד

ע"ע 42510-06-15 ו ע"ע 53292-06-15 אלכסנדר פינדיורין נגד בן ציון זיסמן ואח' – בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בירושלים מיום 03.05.17 נדחה ערעורו של העובד מר אלכסנדר פינדיורין על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב והתקבל באופן חלקי ערעור המעביד מר זיסמן בן ציון על פסק הדין. בית הדין הארצי לעבודה בהרכב של כב' הנשיא יגאל פליטמן , כב' השופט רועי פוליאק , כב' השופטת חני אופק גנדלר ונציגי הציבור שלמה כפיר ואברהם ביגר ביטלו את הפיצוי שנקבע בבית הדין האזורי לעבודה ( כב' השופט דורי ספיבק) במסגרת ס"ע 40857-07-11 פינדיורין נגד זיסמן בגין העדר שימוע לעובד שגנב וכן התערבו בפסק הדין בכך שהפחיתו באופן משמעותי את החיובים בגין גמול שעות נוספות, פדיון חופשה שנתית ודמי הבראה . לאור תוצאות הערעור חוייב העובד בהוצאות בסך 7,500 ש"ח. כמו כן בית  הדין הארצי הותיר על כנו את קביעת בית הדין האזורי לעבודה לפיה על העובד לפצות את המעסיק בסכום של 50,000 ש"ח בגין עגמת נפש כתוצאה ממעשי גניבת הסולר. משרדנו ייצג בערעור זה את המעסיק  ביחד עם עורכת הדין איריס אלמוג.

דחיית ערעור על פסק דין של בית משפט שלום

ע"א 10811-09-16 נתנזי רוהנגיז ואח' נ' זילברשטין ואח'– בתיק זה ייצג משרדנו את המשיב 1, מר מתניה זילברשטיין בערעור אשר הגישו ה"ה נתנזי רוהנגיז רם ואהרון זילברשטיין על פסק דינה של כב' השופטת אשרית רוטקופף מיום 15.07.16 אשר ניתן במסגרת ת"א 4152-05-11 שלום פתח תקווה. ערעורם של הממערערים התמקד באי חיובו של המשיב 1, מר מתניה זילברשטיין בנזקים להם טענו המערערים שנגרמו להם בשל התרשלנות נטענת של מתניה כשליח וכמיופה כח אשר בעטיים הוגשה תביעה כספית שנושקת למליון ש"ח כנגד מתניה ואח'. בית המשפט המחוזי ( כב' השופטים מיכל נדב, בלהה טולקובסקי ואבי פורד) קיבל את עמדת המשיב 1 שייוצג על ידי משרדנו כי אין להתערב בממצאים העובדתיים שנקבעו בפסק הדין וכי כל פעולותיו של מתניה כשליח היו בידיעת והסכמת המערערים ולפיכך ועל יסוד תקנה 460 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984 הוחלט לדחות את ערעור המערערים ולחייבים בהוצאות המשיב 1 בסך 20,000 ש"ח. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט מחוזי הוגשה על ידי המערערים ונדונה במסגרת רע"א 3275/17 נתנזי רוהנגיז ואח' נ' זילברשטיין ואח'ונדחתה בהחלטת בית המשפט העליון מיום 20.07.17.

דחיית התנגדות לביצוע שטר

ת"ט 49608-02-16 כץ נגד פרץ – בהחלטת בית משפט שלום בפתח תקוה (כב' הרשם דוד אייל) מיום 24.07.2016 דחה בית משפט את ההתנגדות לביצוע שטר שהגישה המבקשת, הגב' רוחמה פרץ, והורה כי הליכי הוצאה לפועל ימשכו כסדרם תוך חיוב המבקשת בהוצאות המשיבה בסך כולל של 2,500 ש"ח. בתיק זה ייצג משרדנו את המשיבה הגב' חנה כץ.

אי חיוב חבר אגודה שיתופית בהשבת דמי שכירות שגבה מצד ג  בניגוד להסכם המשבצת משיקולי צדק!

ע"א 3138-11-13 מדינת ישראל נגד עיון ואח' – בפסק דינו של בית משפט מחוזי מיום 04.12.14 דחה באופן חלקי את ערעור מינהל מקרקעי ישראל על פסק דינו של בית משפט שלום וקבע בתיק בו ייצג משרדנו חבר אגודת כפר אז"ר כי בנסיבות העניין ומנימוקי פסק הדין אין לחייבו בתשלום למינהל בגין שכרת משתלה  לצד ג' למרות שהדבר נעשה תוך הפרה של הסכם המשבצת החקלאית.

דחיית תביעה לפינוי מושכר וקבלת עמדת ההגנה של הנתבעת

תא"ח 51813-11-13 עוזיאל טובה נגד סופיה ברזובסקי – בפסק דינו של בית משפט שלום בפתח תקווה ( כב' השופטת עדנה יוסף קוזין) מיום 01.03.14 נדחתה תביעה לפינוי מושכר שהגישה התובעת , הגב' עוזיאל טובה נגד לקוחת משרדנו הגב' סופיה ברזובסקי כאשר בית משפט חייב את התובעת לשלם לנתבעת הוצאות משפט של 12,500 ש"ח.

אי ביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה נגד דיירת מוגנת!

בתיק אזרח 2458/05 ( שלום פתח תקווה ) בשא 001548/07 שלו חקק איבון ג'ורגט נגד עו"ד אורנה שגיבייצג משרדנו את המשיבה אשר הגישה  כנגד המבקשת תביעה לפינויה ולסילוק ידה מן הדירה, בגין הפרת חוזה השכירות המוגנת נוכח צבירת חובות מיסי ארנונה ונטישת הדירה. נגד המבקשת ניתן פסק דין בהעדר הגנה. המבקשת הגישה בקשה לביטול פסק דין. לבקשתה, צורף תצהיר מטעם בנה בלבד, ונטען בו כי  המבקשת  הינה חולת נפש, אשר אינה מבדילה בין דמיון לבין ממש, וכשקיבלה את ההזמנה לדין סברה שמדובר בדברים  בטלים.

עוד נטען כי המבקשת מקפידה לשלם את דמי השכירות כסדרם, לבקר בדירה מידי 10 ימים ולבדוק את מצבה.זאת ועוד, בנה של המבקשת טען בתצהירו כי אמו מעולם לא התכוונה לעזוב את ביתה בפתח תקוה, וכי יש בדעתה לשוב ולגור בו כאשר מצבה הבריאותי יאפשר זאת.

מנגד טען משרדנו בשם המשיבה כי המבקשת עצמה, קיבלה לידיה את מסמכי התביעה, אולם לא הגישה כתב הגנה, תוך זלזול בהליכי בית המשפט. כמו כן, החמיצה המבקשת את המועד להגשת בקשה לביטול פסק דין. המבקשת אף לא טרחה לצרף תצהיר מטעמה לתמיכה בעובדות הכלולות בבקשתה ומכל מקום, אין בפי המבקשת כל טענת הגנה טובה בגינה יש להורות על ביטול פסק הדין. 

המבקשת השיבה לתגובת המשיבה, ולתשובה זו צרפה תצהיר מטעמה, בו נטען כי היא חולה בנפשה, נשלטת על ידי אנשים מיוחדים מפרדס כץ אשר שולטים בה, והם חזקים ממנה, תוך שהם קובעים לה מה ללבוש, לאן ללכת ומה לעשות. לטענתה, היא מתגוררת בחדרה, בסמוך לאמה, באופן זמני, עקב מחלתה, ממשיכה לשלם את דמי שכירות, ומתעתדת לשוב לגור בדירה בפתח תקוה.

בית המשפט דחה את הבקשה לביטול פסק דין, מן הטעמים הבאים:

לבקשה לביטול פסק הדין לא צורפה בקשה להארכת מועד ואף לא נטען בה טעם מיוחד.

המבקשת לא הציגה כל מסמך המעיד על הכרזתה כפסולת דין. השאלה היא מה דינו של חולה נפש טרם שהוכרז כפסול דין לא הוכרעה בפסיקה. המבקשת לא הגישה חוות דעת רפואית, והסתפקה בהצגת אישור סתמי מטעם רופא משפחה בקופ"ח.

המבקשת אינה יכולה לאחוז במקל משני קצוותיו: מחד, לטעון כי אינה כשירה לפעולות משפטיות, ובין היתר לקבלת כתבי בית דין,ומאידך, לסרב לפנות לגורם המתאים שיקבע כי אכן אינה כשירה, ומצבה הנפשי הנטען אכן כזה. המסקנה המתבקשת היא שיש לראות בהמצאה שבוצעה למבקשת המצאה כדין. אין מקום להורות על ביטול פסק הדין מחובת הצדק.

אשר לסיכויי ההגנה, בסופו של יום אין בפיה של המבקשת טענת הגנה אשר תעמיד לה סיכויי הצלחה כלשהם. המבקשת הצהירה כי נוכח ההחמרה במחלתה עברה להתגורר בשכירות, סמוך לבית אמה בחדרה והיא מתגוררת שם מזה 12 שנה.

עילת הנטישה היא יציר ההלכה הפסוקה. ניתן לקבוע כי היסוד העובדתי התקיים והוכח. באשר ליסוד הנפשי, אין מקום לראות בטענת המבקשת כסתירה לעילת הנטישה, תוך שהדברים מתחדדים לאור התקופה הממושכת בה עזבה המבקשת את הנכס. אין בפי המבקשת טענת הגנה טובה מפני התביעה, ועל כן אין כל תועלת בביטול פסק הדין בעניינה.

שכנוע בית משפט מחוזי שחוזה מכר למכירת דירה שנכרת בין שני אחים הוא חוזה למראת עין בלבד !

ה"פ 30655-07-10 תמר שמואלוב נגד רינה אליאב ואח'  בהליך שהתקיים בתיק האזרחי הנ"ל  בבית משפט מחוזי מחוז מרכז, יצג משרדנו את הגב' תמר שמואלוב אשר עתרה לסעד הצהרתי שיכריז על בטלות הסכם מכר  נערך בין שני צדדים בטענה כי הסכם זה נערך למראית עין בלבד , בין היתר, על מנת לחמוק  מתשלום חובו של החייב כלפיה על פי י תיק הוצל"פ.בפסק הדין שניתן על ידי בית משפט מחוזי  מיום 02.11.11 התקבלה התביעה. 

להלן תמצית נימוקי בית משפט מחוזי בה"פ 30655-07-10 תמר שמואלוב נגד רינה אליאב ואח' לקבלת התביעה ולקביעתו שמדובר בחוזה למראית עין:

הסכם למראית עין הוא הסכם שאינו משקף את כוונת הצדדים האמיתית. הסכם מסוג זה יכול לבוא לידי ביטוי במספר אופנים, כשידועה ההבחנה בין שני מקרים: האחד – אין כל כוונה משפטית אמיתית עומדת מאחוריו. השני – קיימת כוונה משפטית אחרת בין הצדדים אולם היא נסתרת ושונה מזו הגלויה והמוצהרת ( ע"א 7497/07 יעקב רינגל נ' אליהו לינדאור (לא פורסם 22.02.2010), ע"א 630/78 ביטון נ' מזרחי פ"ד לג(2)576 (1979)).

כדי לגלות מה היתה הכוונה האמיתית של הצדדים בעת כריתת ההסכם יש לבחון את מכלול נסיבות העניין שכן המשמעות הפנימית האמיתית שרצו הצדדים לתת להסכם היא עניין שבעובדה הנלמד כאמור מתוך נסיבותיו של כל מקרה ומקרה לגופו (גבריאלה שלו דיני חוזים-החלק הכללי לקראת קודיפיקציה של המשפט האזרחי עמ' 255-258 (2005)). בחינת הנסיבות אינה נעשית על בסיס רשימה סגורה ומובנית אלא על פי מצבור הנסיבות שעולה מטענות הצדדים ועדויותיהם והעשוי להשתנות מעניין לעניין. הטוען לאי תקפותו של הסכם לנוכח היותו הסכם למראית עין – עליו הראיה ( ע"א 17890/93 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' יהודית אולצ'יק פ"ד נ(2) 41 (17.09.96)).

בענייננו, המוכר מכר את הדירה לאחיו וגיסתו, הקונים, לנוכח המצוקה הכלכלית אליה נקלע ולנוכח החובות הרבים בהם חב. אין גם מחלוקת על כך שהסדרי התשלום שנקבעו בהסכם חורגים באופן מהותי מהנהוג בשוק.

אין כל פסול בכך שקרובי משפחה, ודאי אחים, יעזרו זה לזה בעת מצוקה ואף אין זה משולל מן היסוד כי קרובי משפחה יבצעו עסקאות זה עם זה וביניהן עסקה למכר דירה. אך יש לבחון האם אכן התכוונו המשיבים לבצע עסקת מכר אמיתית של הדירה בתמורה מלאה ותוך העברת הזכויות בדירה או שכל מטרת העסקה היתה הברחת נכסיו של המוכר בשל החובות הרבים, אליהם הוא מעיד בעצמו שנקלע, כדי למנוע "ירידה לנכסיו" על ידי נושיו מהשוק האפור.

במקרה דנן , עלה ממכלול הראיות והעדויות כי למשיבים לא היתה כוונה אמיתית להשלים את עסקת המכר ולהעביר את הזכויות בדירה וכי רצונם האמיתי הסמוי היה להבריח את הדירה מתוך ניסיון להגן עליה מפני הנושים הרבים, ופעולה זו שירתה מטרה נוספת, גלויה, היינו מתן עזרה כלכלית למוכר.

ההסכם יוצר עסקת מכר, בין אחים, בתנאים חריגים שאינם מאפיינים עסקאות דומות בשוק, ושגם עורכת הדין שערכה את ההסכם מצאה לנכון לציין באופן חריג ביותר במסגרת ההסכם את היות התנאים בלתי סבירים.

בנוסף, נראה כי ההסכם לא מומש במלואו: לא הוכח לי שהמוכר העביר לקונים את כל המסמכים שהיה מחויב להעביר, ובכל מקרה הוכח שלא הופקדו בידיה של עו"ד חסידים סכומים שנקבע בהסכם כי יופקדו, כשהמשיב 2 הכחיש בעדותו כאמור כי הוסכם על הפקדה זו וטען כי עו"ד חסידים טעתה.

עוד עולה כי עו"ד חסידים מעולם לא העבירה את זכויות הבעלות על הדירה לקונים ונותרה רק הערת אזהרה על הדירה לטובתם, למרות הזמן הרב שחלף ממועד חתימת הסכם. המשיבים לא העלו כל הסבר לעובדה שבמשך כשבע שנים לא בוצעה העברת הזכויות.

כל העובדות הנ"ל מעלות תמיהה באשר לכוונת המשיבים להשלים ולממש את ההסכם ואת העברת הזכויות. חשד זה מתגבר לנוכח העובדה שעו"ד חסידים, שערכה את ההסכם בין המשיבים והיתה נוכחת בעת חתימתו, לא זומנה ע"י המשיבים להעיד על כוונתם בעת כריתת ההסכם ועל אמיתותו. יש בכך כדי לקיים את ההנחה שלו היתה מעידה, היה הדבר פוגע בגרסת המשיבים ופועל לחובתם (ע"א 3049/01 דותן מיכאל נ' גורביץ חמדה ( לא פורסם, 02.03.2005)).

המוכר כלל לא הגיש תצהיר ולא העיד מטעם עצמו ועובדה זו תמוהה ביותר. אין זה סביר שבעל דין לא יעיד כדי להביא את גרסתו, ועל אחת כמה וכמה מתקיימת ביתר שאת במקרה כזה החזקה כי לו היה מעיד היה בכך כדי לפגוע בגרסתו שלו.

המבקשת עמדה בנטל ההוכחה. בית משפט שוכנע כי מדובר בענייננו בהסכם למראית עין, כשכוונתם המרכזית של המשיבים היתה הברחת הדירה מנושיו השונים של המוכר בשוק האפור. לא ניתן בהכרח לקבוע כי הברחת הנכס כוונה נגד המבקשת, אלא ככל הנראה כוונה כלפי כלל נושיו של המשיב מתוך חשש מבוסס כי לנוכח חובותיו הכבדים הם "ירדו לנכסיו".

לנוכח כל האמור לעיל קיבל בית משפט את התובענה וקבע כי ההסכם נערך למראית עין והוא אינו תקף וחייב את המשיבים לשלם למבקשת הוצאות בסך 10,000 ₪ .

קבלת תביעה לתשלום דמי תיווך למרות פגמים פורמאליים מהותיים שנפלו בהסכם התיווך

בת.א 3530/05 קורקוס נגד ברנדוינהנדלר אלון  יצג משרדנו תביעה שהגיש מתווך לתשלום דמי תיווך.
בין התובע 1 מר שלומי קורקוס, מתווך מקרקעין בעל רשיון, ובין הנתבע, נחתם בתאריך 29.11.04  הסכם – לקבלת שירותי תיווך.

התובע 1 הציג בפני הנתבע את הבית מספר 218 במושב גינתון (להלן: "הבית") . הנתבע רכש את הבית בתאריך בסכום של 300,000 $ .

התובע 1 דרש מהנתבע, לשלם לו דמי תיווך בשעור 1.5% בתוספת מע"מ, מסכום רכישת הבית, דהיינו, סכום של 4,500 דולר בתוספת מע"מ . הנתבע טען בתשובה, במכתב מיום 29.5.05, כי הוסכם בינו ובין התובע 1 על תשלום 1% בלבד, כולל מע"מ, כשכר טרחה בגין תיווך הבית, וכי הוא ישלם לתובע 1 את הסכום של 3,000 דולר, כולל מע"מ, עד 1.8.05 .

למעשה, אם התובע 1 היה מוכן באותו זמן לקבל מהנתבע את הסכום של 3,000 דולר, השווה ל-1% מדמי רכישת הבית, היה מסתיים בכך הנושא ולא היה מתקיים כלל הדיון שבפנינו. ואולם התובע 1 לא ויתר , ודרש מהנתבע לשלם לו 1.5% מדמי רכישת הבית, שהם 4,500 $ בתוספת מע"מ, ועל כן הגיש את התובענה דנן נגד הנתבע.
בכתב הגנתו, חזר בו הנתבע מהאמור במכתבו לתובע 1 מיום 29.5.05, וטען כי הוא אינו חייב לשלם כלל לתובע 1 דמי תיווך. טענתו של הנתבע התבססה על תוכן הכתוב בהסכם שבין הצדדים. הנתבע ביקש למעשה להתנער ממה שכתב במכתבו הנ"ל – שהתובע 1 תיווך עבורו בגין הבית ומהסכמתו לשלם לתובע 1 שכר טרחה בשעור 1%, למרות שבמכתבו הנ"ל אישר כי סכום זה מגיע לתובע 1 והוא חב לו אותו .

הנתבע טוען כי ההתחייבות הבלתי חוזרת עליה הוא חתום הינה הסכם תיווך בלתי חוקי, הנוגד את תקנת הציבור, ולכן הוא בטל זאת, מאחר שאמיל קורקוס – התובע 2 – הוא בעל הסוכנות והוא אינו בעל רשיון לעסוק בתיווך ואינו זכאי, על כן, לדמי תיווך.

בפסק דינו של כב' השופט מקובר קבע הוא כי התובע 1 סיפק לנתבע שירותי תיווך וכי הוא היה הגורם היעיל לכך שהנתבע רכש את הבית.

בית משפט לא קיבל את טענת הנתבע שההסכם, כשלעצמו, הינו הסכם לא חוקי. התובע 1 זכאי לקבלת דמי תיווך בגין התיווך שביצע עבור הנתבע. בית משפט לא מצא פסול בהמחאת זכותו של התובע 1 לאביו, שלא היה בעל רשיון תווך באותו זמן. התובע 1 היה רשאי להמחות את זכותו לכל אחד, גם אם הנמחה-אביו איננו מתווך.

בית משפט קיבל את טענת התובע1 כי אביו השקיע עשרות אלפי שקלים בפתיחת המשרד וכי הוא החזיר לאביו את השקעתו בדרך של המחאת דמי התיווך שהוא זכאי להם .

בהקשר זה, אני צטט בית משפט מדבריה של כב' השופטת ניצה מימון-שעשוע, בת.א. (כפ"ס) 5210/01 דור משכן ואח' נ' אורי אפרים, כדלהלן:

"אלא, שבהגיעו לבית המשפט למד הנתבע פרק בהלכות חוק המתווכים, התשנ"ו-1996, והעלה ברשתו שלל טענות משפטיות נוספות, שלטענתו מאיינות את התחייבותו כלפי התובעות. ייאמר מיד, כי אף אחת מטענות אלה לא הטרידה את הנתבע לפני כן, כאשר הכיר בחבותו לשלם למשרד התיווך את דמי התיווך המוסכמים…".

בסופו של יום, קיבל בית משפט את התביעה .

זכיית משרדנו בהגנה בתביעת בוררות שהגיש מושב נגד בעל  מגרש בפרוייקט הרחבה בטענה שהסכומים שנתבעים בגין הוצאות פיתוח חורגים מהסכומים שהותרו לגביה על ידי מינהל מקרקעי ישראל!

תיק בוררות 1304/117/11 גבעת כח נגד קורקוס . בפסק הבוררות הנ"ל התקבלה עמדת משרדנו נגד מושב גבעת כח. הבורר דחה את תביעת מושב גבעת כח לתשלום הוצאות פיתוח נוספות על אלה שאישר מינהל מקרקעי ישראל והורה לאגודה להשיב לנתבע כספים שננגבו ממנו ביתר בגין הוצאות פיתוח לבניית בית בפרוייקט ההרחבה במושב. 

קבלת עמדת משרדנו על ידי בית משפט ומחיקת התביעה בשל פגמים שנפלו במילוי הבקשה לביצוע שטר

ת.א  ( שלום פתח תקוה) 4537/05  גור רצון נ' ישעיהו בן רש"י . בפסק הדין שניתן בתיק זה התקבלה במלואה טענת משרדנו כי יש מקום למחוק את בקשת התובע לביצוע שטר על הסף מאחר והתובע בעת פתיחת תיק ההוצאה לפועל נגד הנתבע לא מילא אחר התנאים שנקבעו בחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות ולא פירט את הקרן, הריבית והפרשי ההצמדה שגבה מהנתבע עבור ההלוואה.

דחיית תביעה שהגישו דיירים מוגנים בחנות שהושכרה להם, לבצע שינויים במושכר כגון הרחבת גלריה והתקנת מזגן ללא הסכמת בעלת הנכס שיוצגה על ידי משרדנו 

ת.א  4660/06 מרדכי דגמי ואח' נגד תהילה יעקובי  ייצג משרדנו את הנתבעת הגב' תהילה יעקובי (להלן: "הנתבעת"). התובעים מחזיקים בנכס מקרקעין,  חנות ברח' הברון הירש 26 פתח תקווה, המשמשת למכירת גרעינים פיצוחים ופירות יבשים (להלן: "החנות"). החנות הינה בבעלות הנתבעת. התובעים מחזיקים בחנות מזה עשרות שנים מתוקף הסכם שכירות מוגנת מיום 1.6.75 . התובעים הגישו תביעה לבית הדין לשכירות לאשר להם  ביצוע עבודות שביצעו בחנות, ולחייב את הנתבעת בתשלום מחצית הוצאותיהם, וכן להורות לנתבעת לאשר להם הוספת "גלריה" על מלוא שטח החנות , הוספת ונטה בקיר חיצוני והתקנת מזגנים ללא חיוב הנתבעת בתשלום הוצאותיהם. בית הדין לשכירות ( כב' השופט דוד גדול) דחה את התביעה על כל ראשיה וחייב את התובעים לשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין בסך של 8,000 ש"ח+ מע"מ.

דחיית תביעת עורך דין נגד לקוחת משרדנו וקבלת תביעתה הנגדית של הלקוחה להשבת כספים שנגבו ממנו מעל ומעבר לתעריף המקסימלי שנקבע בחוק הפלת"ד

בתא"מ 1684-09 גולדשטיין יוסף נ' זוסיאן עובדיה יצג משרדנו את הגב' זוסיאן עובדיה בתביעה שהוגשה על ידי עו"ד לתשלום שכר טרחה כאשר במסגרת תביעה זו נדונה גם תביעה שכנגד שהגישה הלקוחה נגד עורך הדין להשבת כספים שנגבו ממנה ביתר בניגוד לתעריף המקסימלי שנקבע לכך בחוק הפלת"ד ובכללי לשכת עורכי הדין. בפסק הדין שניתן על ידי בית משפט שלום ברחובות (כב' השופטת טויסטר יעל ישראלי )  נדחתה תביעת עו"ד והתקבלה ברובה תביעתה הנגדתי של לקוחת המשרד להשבת הכספים שנגבו ממנה ביתר.

זכית משרדנו בתביעה שהוגשה נגד ערב שטען שהחתימה שלו על השיקים זוייפה כביכול!

בת.א  (פתח תקוה) 1628/06  א.א. מטעמים הכי טעים בע"מ נ' רמו רן נדונה תביעה  שהוגשה על ידי  התובעת, א.א. מטעמים הכי טעים בע"מ  נגד הנתבע, מר רן רמו בגין תשעה שיקים לפקודת התובעת, בחתימת חברת מזון אר. השרון 2003 בע"מ כמושכת השיקים, ובחתימת הנתבע כערב באופן אישי לפרעון השיקים.השיקים חזרו מהבנק כשהם מחוללים באי פרעון והוגשו על ידי התובעת לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בפתח תקוה, נגד חברת אר. השרון ונגד הנתבע, בתיק 9–06–01088–20, על סכום של 89,170 ₪. הנתבע הנתבע התנגד לביצועם של השיקים, בין היתר, בטענה שחתימתו כערב על השיקים זוייפה. בפסק דינו המנומק של בית משפט נדחתה ההתנגדות
ובית משפט הורה כי הליכי ההוצל"פ ימשכו כסדרן.

הצלחת משרדנו בתביעה שכנגד שהוגשה נגד תובע שתבע את לקוח משרדנו בסכום של 200,000 ש"ח כך שבמאזן הכולל ידו של לקוח משרדנו  היתה על העליונה

בת"א 450/09 מסיקה נ' בן ציון ות"א 4237/09  זיסמן נ' מסיקה ייצג משרנו בעל עסק לשרותי הובלה בשם זיסמן בן ציון ( להלן: "זיסמן" ) אשר נתבע לשלם למר יוסף מסיקה (להלן: "מסיקה) 200,000 ש"ח בגין שרותי הובלה ,  פגיעה ביכולת השתכרותו ,  דמי שימוש ראויים עבור שימוש שעשה לטענתו זיסמן  בנגרר , ובגין פגיעה בשמו הטוב.

משרדנו הגיש בשם הלקוח תביעה נגדית שאוחדה עם התביעה הראשית שהוגשה על ידי מסיקה , כאשר במסגרתה נתבע מסיקה לשלם לזיסמן עמלה  בשיעור של 10% + מע"מ מסך כל החשבוניות שהוצאו על ידי מסיקה לזיסמן, במהלך עבודתו של מסיקה ורכיבים נוספים. בפסק דינו של כב' השופט יחזקאל קינר ( שלום ראשון לציון ) מיום 11.11.12 התקבלה ברובה עמדת משרדנו שיש מקום לקיזוז החוב של זיסמן בגין שרותי ההובלה מעמלת התיווך לה היה זכאי זיסמן ממר מסיקה בגין שרתי ההובלות שסיפק לו. מכאן "התהפכה לה הקערה על פיה , התביעה הנגדית הפכה לחרב של ממש כאשר בהתחשבנות הכללית חויב מסיקה לשלם ללקוח משרדנו מר זיסמן כספים, בסכום לא מבוטל , כמפורט בפסק הדין .ת"א 4237/09 זיסמן נ' מסיקה. לקריאת הסיכומים שהוגשו מטעם משרדנו בת.א 450/09 4237/09 

קבלת עמדת משרדנו על ידי בית משפט כי אין לתת לנתבעת רשות להתגונן מפני התביעה בטענה של חריגה מהרשאה 

בבשא 001329/07 ( שלום פתח תקווה) רעיה זיצר נגד אליהו עופר נדונה התנגדות שהגישה הגב' רעיה זיצר  ( "להלן: המבקשת"") נגד בקשה לביצוע שטר .  את עיקר התנגדותה נימקה בכך שבמסגרת קשר של ידידות שנרקמו בינה לבין שכנה שלה בשם לילי כהן מסרה בידה המחאות , שיהוו בטחון לתשלום ריביות בגין הלוואה שנטלה מגורמים שונים, ואף הלוואה שתיטול בעתיד.  לטענת המבקשת, הבטיחה לה לילי כי תדאג לפרעון השיקים על ידי כך שתפקיד לחשבונה של המבקשת את סכומי השיקים.
המבקשת  טענה שמסרה ללילי מספר שיקים ריקים חתומים על ידה, כאשר לטענתה ניתנה ללילי הוראה מפורשת  למלא  את הסכומים בהם רק בכפוף לאישורה של המבקשת מראש וכי  עמדה על כך שלילי תקבל את אישורה למילוי הסכום על גבי השיקים טרם שתמשוך את השיק, ואישור זה היה תנאי למסירתו של השיק.  משלא התקיים תנאי זה, תוך שלילי מפרה אותו, ומושכת את השיק בהעדר אישור, הרי שקניינו של המשיב בשטר פגום ובהתאם להוראות סעיף 29 (ב) לפקודת השטרות, על המשיב נטל הראיה להוכיח שהינו אוחז כשורה. במהלך חקירתה הנגדית של המבקשת התמוטטה הגנתה בעניין חריגה מהרשאה כאשר התברר כי לא מדובר בשיקים בודדים שמסרה המבקשת לשכנתה, לילי כי אם מדובר בעשרות אם לא מאות שיקים וכי מדובר בפעילות של מאות אלפי שקלים בחשבון הבנק. בנסיבות אלו, ומנימוקי בית משפט הוחלט לא לתת למבקשת רשות להתגונן בעילת הגנה זו של חריגה מהרשאה.

דחיית בקשת רשות להתגונן שהגיש נתבע בתביעת פינוי בטענה כוזבת כאילו רכש מלקוח משרדנו את הדירה 

 ת.א 017216/05 משה שין ואח' נגד ג'מיל אבו עמר    – בתיק זה זה הוגשה מטעם משרדנו תביעת פינוי בסדר דין מקוצר נגד דייר בשם אבו עמר ג'מיל , אשר שכר דירה מהמשכירים בשכירות בלתי מוגנת. הנתבע התגונן מפני התביעה והגיש בקשת רשות להתגונן בטענה שאינה אמת כאילו רכש את הדירה מאת המשכיר בכסף מזומן כאשר לתצהירו אף צורף תצהיר של עד מטעמו שנכח כביכול בעת חתימת זיכרון הדברים.. בית משפט השלום בתל אביב ( כב' השופט גולדין) דחה את בקשת הרשות להתגונן מחמת כך שהיא התבססה על טענות בדים נעדרות ממשות על פניהם ונתן פסק דין שהורה על פינוי הדייר מהדירה.