
הסכם בין יורשים (חלוקת עיזבון): איך לחלק דירות וכספים בפטור מלא ממס שבח ומס רכישה?
ירשתם דירות וכספים יחד עם אחים או בני משפחה? במקום להירשם בשותפות כפויה ולהסתכן בחיובי מס שבח כבדים, הסכם בין יורשים לפי סעיף 110 לחוק הירושה מאפשר לחלק מחדש את נכסי העיזבון – ללא אישור בית משפט ובפטור מלא ממסי מקרקעין.
מהו הסכם בין יורשים ומה תוקפו המשפטי והמיסויי?
השורה התחתונה: הסכם בין יורשים (הסכם לחלוקת עיזבון) מעוגן בסעיף 110 לחוק הירושה, תשכ״ה-1965, ומאפשר ליורשים לחלק ביניהם את נכסי המנוח באופן שונה מהוראות הצוואה או מחלוקת ברירת המחדל שבדין – ללא צורך באישור בית משפט. בהתאם לסעיף 5(ג)(4) לחוק מיסוי מקרקעין, חלוקה ראשונה של נכסי העיזבון בין היורשים אינה נחשבת ״מכירה״ ופטורה לחלוטין ממס שבח וממס רכישה, ובלבד שתשלומי האיזון נעשים מתוך נכסי העיזבון בלבד וללא כספים חיצוניים.
עו"ד ונוטריון ניר טולדנו – מומחה לדיני ירושה, צוואות ומיסוי מקרקעין
חבר לשכת עורכי הדין משנת 2000 ונוטריון מוסמך. מלווה משפחות ויורשים בתכנון מס חכם של עיזבונות, הגשת בקשות לצו קיום צוואה וצו ירושה, ניסוח הסכם חלוקת ירושה בין אחים, ועריכת תצהיר הסתלקות מעזבון במגדלי בסר סיטי (מגדל T, קומה 18), פתח תקווה.
תרחיש מהשטח: איך הסכם בין יורשים חוסך עשרות אלפי שקלים במס שבח?
המקרה: שני אחים ירשו מהוריהם עיזבון הכולל שתי דירות מגורים (האחת בשווי 2.5 מיליון ₪ והשנייה בשווי 2 מיליון ₪) וכן 500,000 ₪ בחשבון הבנק של העיזבון.
🛑 ללא הסכם (רישום משותף 50%–50% על שתי הדירות)
הטעות: האחים רושמים את צו הירושה בטאבו כך שכל אח מחזיק ב-50% מכל דירה. בהמשך הם מבקשים למכור את הדירות או להעביר חלקים ביניהם.
התוצאה המיסויית: מאחר שלמוריש היו שתי דירות, האחים ״נכנסים בנעלי המוריש״ (סעיף 49ב(5) לחוק מיסוי מקרקעין) ומאבדים את פטור הדירה היחידה! מכירת הדירות או מכירת חלקו של אח אחד לשני תחויב במס שבח כבד ובמס רכישה.
✅ עם הסכם בין יורשים (סעיף 5(ג)(4) לחוק מיסוי מקרקעין)
הפתרון של משרדנו: האחים חותמים על הסכם חלוקת עיזבון: אח א׳ מקבל 100% מהדירה הראשונה (2.5 מיליון ₪). אח ב׳ מקבל 100% מהדירה השנייה (2 מיליון ₪) בתוספת 500,000 ₪ מתוך כספי העיזבון שבבנק (תשלום איזון פנימי).
התוצאה המיסויית: 0 ₪ מס שבח ו-0 ₪ מס רכישה! הרישום בטאבו מתבצע ישירות על שם כל אח בנפרד ללא צורך באישורי מיסים, וכל אח מחזיק בדירה שלמה בבעלות בלעדית.
הסכם בין יורשים או הסתלקות מעיזבון – המקור החוקי ועדיפות ההסכם על הצוואה
על פי חוק הירושה, התשכ״ה-1965, יורשי המנוח יורשים את עיזבונו בחלקים שווים, אולם הם רשאים לערוך הסכם לחלוקת עיזבון המנוח, במסגרתו מוסדרת חלוקת הרכוש ביניהם באופן שונה מזה שנקבע בחוק ואפילו בצוואת המצווה.
כמו כן, בפני כל יורש עומדת הזכות להסתלקות מחלקו בעיזבון, וזאת באמצעות הסתלקות כללית (כך שחלקו יתחלק בין יתר היורשים כאילו לא היה יורש כלל) או באמצעות הסתלקות לטובת אדם ספציפי – כאשר החוק קובע בסעיף 6(א) כי אותו אדם יכול להיות רק בן זוגו, צאצא או אחיו של המוריש.
מה מקור הזכות להגעה להסכם לחלוקת עיזבון שלא בהתאם לדין או לרצון המנוח?
לפי סעיף 110(א) לחוק הירושה קיימות שתי דרכים אפשריות לחלוקת עיזבון המנוח: ״נכסי העזבון יחולקו בין היורשים על פי הסכם ביניהם או על פי צו בית המשפט.״ על פי חוק הירושה, הסכם חלוקת עיזבון בין יורשים אינו טעון אישור בית המשפט, וניתן לסטות בהסכם מהוראות הצוואה גם ללא אישור בית המשפט.
סעיף נוסף המתייחס לעניין זה הוא סעיף 111(ג) לחוק הירושה הקובע כי: ״הורה המוריש בצוואתו כיצד יחולקו נכסי העזבון בין היורשים, ינהג בית המשפט לפי הוראות הצוואה, זולת אם שוכנע, מטעמים שיירשמו, שהיו סיבות מיוחדות לסטות מהן...״
״תנאי ההסכם עדיפים גם על הוראות שבצוואת המוריש… זאת ניתן להסיק מהשוואת סעיף לסעיף 111(ג). סעיף 111(ג) נותן זכות בכורה לצוואה, ואילו סעיף 110 שותק בעניין… אין הצוואה עדיפה על הסכם הנוגד את הוראת הצוואה לגבי חלוקת הנכסים. גישה זו עולה בקנה אחד עם זכות היורשים להסתלק מחלקם בירושה. מסעיף 110 משתמע כי יש דבר אחד שאין לשנות והוא רשימת היורשים. החוק בירושה עפ״י דין, והמצווה… קובעים את היורשים, אולם חלוקת הנכסים עשויה להיות שונה מקביעותיהם של המחוקק או המצווה.״
הסכם בין יורשים – בכתב או בעל פה? (סקירת פסיקה מקיפה)
שאלת דרישת הכתב בהסכם לחלוקת עיזבון נדונה בהרחבה בפסיקת בתי המשפט, במיוחד כאשר העיזבון כולל נכסי נדל״ן:
״פעולת חלוקת העיזבון, בהיבט של יורש הרוכש זכות קניין פרטי בנכס המקרקעין, מסתיימת עם מתן צו חלוקה של בית המשפט או עריכת הסכם חלוקה בין היורשים, בין אם ההסכם נערך בכתב, בעל פה או בהתנהגות.״
אולם, מאחר והעברת זכויות בין יורשים מהווה עסקה במקרקעין, נדרש כי תיעשה בכתב בהתאם לסעיף 8 לחוק המקרקעין, תשכ״ט-1969. שהרי משניתן צו הירושה או צו קיום הצוואה, כל אחד מהיורשים קיבל את החלק שזכה בו בכל אחד ואחד מנכסי העיזבון. משהיורשים החליטו כי הם מבצעים עסקת חליפין וכל אחד יקבל נכס מקרקעין אחד לבעלותו המלאה, מדובר בעסקת מקרקעין הדורשת כתב.
דרישת הכתב במקרקעין היא דרישה מהותית ומטרתה לוודא כי קיימת גמירות דעת לבצעה. מטרה זו נחוצה אף בהסכם לחלוקת עיזבון, ולכן חלה דרישת הכתב גם בהסכמים מסוג זה (וניתן לוותר עליה רק במקרים חריגים שבהם קיימת ״זעקת ההגינות״, כמו בעסקאות מקרקעין רגילות).
• תמ״ש 1545/98 מ.ז. נ׳ עזבון ז.ד.מ (ניתן ביום 5.7.12 מפי כב׳ השופט ס׳ ג׳יוסי) – החלת דרישת הכתב המהותית על הסכמי חלוקת עיזבון במקרקעין.
• ת״א 540/03 עזבון זבידה נ׳ עזבון יאסין (ניתן ביום 22.4.12 מפי כב׳ השופט ר׳ סוקול, סעיף 43 לפסק הדין): ״רק הקפדה של כל הנוגעים בדבר ושל בתי המשפט, על עריכת עסקאות במקרקעין על פי הוראות הדין תוך שמירה על הכללים הדרושים לרצינות הכוונה וודאות העסקאות, תבטיח ביצוע עסקאות רק על פי אומד דעתם האמיתית של הצדדים.״
יתרונות המיסוי של הסכם בין יורשים ותיקון 50 לחוק מיסוי מקרקעין
היתרון המרכזי של הסכם בין יורשים הוא שכל עוד מדובר בשינוי החלוקה של נכסי המוריש מתוך נכסי העיזבון, היורשים אינם מחויבים בעת העברת הזכויות בלשכת רישום המקרקעין במס רכישה או מס שבח. בשונה מעסקת מכר רגילה, אין חובת דיווח לרשויות מיסוי מקרקעין ואין צורך להציג אישורי מיסים כתנאי לרישום הזכויות בטאבו.
״לעניין סעיף קטן זה, חלוקת נכסי עיזבון בין יורשים, לא יראוה כמכירה, ובלבד שאם במסגרת החלוקה ניתנה תמורה בכסף, או בשווה כסף שאינו נכס הנמנה עם נכסי העיזבון, יראו את חלק העיזבון שבשלו ניתנה התמורה כאילו נמכר. לעניין זה, ׳חלוקת נכסי עיזבון בין יורשים׳ – החלוקה הראשונה של נכסי העיזבון בין היורשים לאחר ההורשה, בין אם נעשתה לפני רישום צו ירושה או צו קיום צוואה, כמשמעותם בחוק הירושה, תשכ״ה-1965, ובין אם נעשתה לאחר רישום כאמור, ויראו עיזבון של שני מורישים כעיזבון אחד אם התקיימו כל אלה: (א) לפני פטירתם היו המורישים בני זוג או שהיו ילד והורהו; (ב) טרם הסתיימה חלוקת העיזבונות.״
תיקון זה שינה את ההלכה הישנה, שלפיה רישום הזכויות בטאבו על שם היורשים סיים את הליך ההורשה. כיום, כפי שנפסק בת.א. 2539/03 (בימ״ש השלום קריות) עו״ד חנוך פוגל ואח׳ נ׳ לשכת רישום מקרקעין ואח׳ (פורסם בנבו, 01.09.04): ״הליך ההורשה מסתיים רק לאחר החלוקה הראשונה של נכסי העזבון בין היורשים. כלומר אין לראות ברישום זכויות היורשים בפנקסי המקרקעין את סיום הליך ההורשה ובלבד שמדובר בחלוקה ראשונה של ההורשה.״
השוואה מקצועית: הסכם בין יורשים מול תצהיר הסתלקות מול עסקת מכר
| הפרמטר הנבדק | הסכם בין יורשים (סעיף 110) ✅ | תצהיר הסתלקות מעיזבון (סעיף 6) | עסקת מכר / העברה רגילה 🛑 |
|---|---|---|---|
| קבלת נכס או כסף בתמורה | מותר ומקובל (מתוך נכסי העיזבון בלבד). | אסור בתכלית! הסתלקות בתמורה בטלה ומבטלת את ההליך. | מותר, אך מהווה אירוע מס מלא. |
| חיוב במס שבח ומס רכישה | פטור מלא (0 ₪) בחלוקה ראשונה ללא כסף חיצוני. | פטור ממס (למעט חריגים), אך ללא קבלת תמורה. | חייב במס שבח ומס רכישה מלאים. |
| זהות הנהנים מהחלוקה | כל מי שהוגדר כיורש (בדין או בצוואה). | רק בן זוג, ילד או אח של המוריש (או הסתלקות כללית). | כל אדם, בכפוף לתשלומי מיסים. |
| אישורי מיסים לרישום בטאבו | אין צורך באישורי מיסים ודיווח למיסוי מקרקעין. | אין צורך באישורי מיסים. | חובה להציג אישורי מס שבח, רכישה ועירייה. |
