הסכם בין יורשים
הסכם בין יורשים או הסתלקות מעיזבון
על פי חוק הירושה, התשכ"ה-1965 יורשי המנוח יורשים את עיזבונו בחלקים שווים, אולם הם רשאים לערוך הסכם לחלוקת עיזבון המנוח, במסגרתו מוסדרת חלוקת הרכוש ביניהם באופן שונה מזה שנקבע בחוק ואפילו בצוואת המצווה.
כמו כן, בפני כל יורש עומדת הזכות להסתלקות מחלקו בעיזבון וזאת או באמצעות הסתלקות כללית מחלקו, כך שלמעשה חלקו בעיזבון המוריש יתחלק בין יתר היורשים כאילו אותו יורש שהסתלק לא היה כלל יורש, או באמצעות הסתלקות לטובת אדם ספציפי, כאשר החוק קובע כי אותו אדם ספציפי יכול להיות רק בן זוגו, צאצא או אחיו של המוריש, הכל כפי שנקבע במפורש במסגרת סעיף 6(א) לחוק הירושה.
מה מקור הזכות להגעה להסכם לחלוקת עיזבון שלא בהתאם לדין או לרצון המנוח?
לפי סעיף 110(א) לחוק הירושה קיימות שתי דרכים אפשריות לחלוקת עזבון המנוח:
"נכסי העזבון יחולקו בין היורשים על פי הסכם ביניהם או על פי צו בית המשפט."
על פי חוק הירושה הסכם חלוקת עיזבון בין יורשים אינו טעון אישור בית המשפט, וניתן לסטות בהסכם מהוראות הצוואה גם ללא אישור בית המשפט.
סעיף נוסף המתייחס לעניין זה, הינו סעיף 111 (ג) לחוק הירושה הקובע כי:
"הורה המוריש בצוואתו כיצד יחולקו נכסי העזבון בין היורשים, ינהג בית המשפט לפי הוראות הצוואה, זולת אם שוכנע, מטעמים שיירשמו, שהיו סיבות מיוחדות לסטות מהן…"
לעניין זה מתייחס פרופ' שילה בספרו: "פירוש לחוק הירושה" חלק שלישי בעמ' 279-280:
"תנאי ההסכם עדיפים גם על הוראות שבצוואת המוריש… זאת ניתן להסיק מהשוואת סעיף לסעיף 111(ג). סעיף 111(ג) נותן זכות בכורה לצוואה, ואילו סעיף 110 שותק בעניין… אין הצוואה עדיפה על הסכם הנוגד את הוראת הצוואה לגבי חלוקת הנכסים. גישה זו עולה בקנה אחד עם זכות היורשים להסתלק מחלקם בירושה. מסעיף 110 משתמע כי יש דבר אחד שאין לשנות והוא רשימת היורשים. החוק בירושה עפ"י דין, והמצווה… קובעים את היורשים, אולם חלוקת הנכסים עשויה להיות שונה מקביעותיהם של המחוקק או המצווה".
לקבלת הצעת מחיר של עורך ונוטריון לעריכת הסכם בין יורשים או ייעוץ ראשוני, ללא התחייבות, בעניין זה צרו קשר עם משרדנו או חייגו עכשיו 03-9309677.
הסכם בין יורשים- בכתב או בעל פה?
בתמ"ש (ת"א) 58790/97 חנינה נ' שמחה [פורסם בנבו] (ניתן ביום 19.8.01) קבע כב' השופט גייפמן כי:
"פעולת חלוקת העיזבון, בהיבט של יורש הרוכש זכות קניין פרטי בנכס המקרקעין, מסתיימת עם מתן צו חלוקה של בית המשפט או עריכת הסכם חלוקה בין היורשים, בין אם ההסכם נערך בכתב, בעל פה או בהתנהגות".
אולם, מאחר והעברת זכויות בין יורשים, מהווה עסקה במקרקעין שנדרש כי תיעשה בכתב, בהתאם לסעיף 8 לחוק המקרקעין תשכ"ט – 1969. שהרי, משניתן צו הירושה או צו קיום הצוואה, כל אחד מהיורשים קיבל את החלק שזכה בו, בכל אחד ואחד מנכסי העיזבון. משהיורשים החליטו כי הם מבצעים עסקת חליפין וכל אחד יקבל נכס מקרקעין אחד לבעלותו המלאה, הרי שלכאורה מדובר בעסקת מקרקעין הדורשת כתב. דרישת הכתב במקרקעין היא דרישה מהותית ומטרתה לוודא כי קיימת גמירות דעת לבצעה. מטרה זו נחוצה אף בהסכם לחלוקת עיזבון ולכן יש טעם רב בגישה לפיה אף כשעסקינן בהסכם לחלוקת עיזבון בנכסי מקרקעין, חלה דרישת הכתב. ניתן יהיה לוותר על דרישת הכתב רק במקרים חריגים בהן קיימת "זעקת ההגינות", כמו בעסקאות מקרקעין רגילות.
להרחבה בעניין זה ראו:
תמ"ש 1545/98 מ.ז. נ' עזבון ז.ד.מ [פורסם בנבו] (ניתן ביום 5.7.12 מפי כב' השופט ג'יוסי).
וכן: ת"א 540/03 עזבון זבידה נ' עזבון יאסין [פורסם בנבו] (ניתן ביום 22.4.12 מפי כב' השופט סוקול, בסעיף 43 לפסק הדין) שבו נקבע ביחס להסכם בין יורשים כי: "רק הקפדה של כל הנוגעים בדבר ושל בתי המשפט, על עריכת עסקאות במקרקעין על פי הוראות הדין תוך שמירה על הכללים הדרושים לרצינות הכוונה וודאות העסקאות, תבטיח ביצוע עסקאות רק על פי אומד דעתם האמיתית של הצדדים".
מהם יתרונות עריכת הסכם בין יורשים?
היתרון המרכזי של הסכם בין יורשים הוא שכל עוד מדובר בשינוי החלוקה של נכסי המוריש באופן שונה הרי שאם מדובר למשל בנכס מקרקעין לא יחויבו היורשים בעת העברת הזכויות בלשכת רישום מקרקעין במס רכישה או מס שבח ולמעשה בשונה מעסקת מכר רגילה לא קיימת חובת דווח לרשויות המס ואין צורך להציג בפני הגוף שאצלו מתנהל המרשם של הנכס אישורי מיסים כתנאי להעברת זכויות על שם היורש או היורשים המוסכמים בהסכם לחלוקת עיזבון.
לאחר תיקון מספר 50 לחוק מיסוי מקרקעין, נקבע בסעיף 5(ג)(4) לחוק כי:
"לעניין סעיף קטן זה, חלוקת נכסי עיזבון בין יורשים, לא יראוה כמכירה, ובלבד שאם במסגרת החלוקה ניתנה תמורה בכסף, או בשווה כסף שאינו נכס הנמנה עם נכסי העיזבון, יראו את חלק העיזבון שבשלו ניתנה התמורה כאילו נמכר. לעניין זה, "חלוקת נכסי עיזבון בין יורשים" – החלוקה הראשונה של נכסי העיזבון בין היורשים לאחר ההורשה, בין אם נעשתה לפני רישום צו ירושה או צו קיום צוואה, כמשמעותם בחוק הירושה, תשכ"ה- 1965, ובין אם נעשתה לאחר רישום כאמור, ויראו עיזבון של שני מורישים כעיזבון אחד אם התקיימו כל אלה:
(א) לפני פטירתם היו המורישים בני זוג או שהיו ילד והורהו;
(ב) טרם הסתיימה חלוקת העיזבונות" .
תיקון זה שינה ההלכה הנהוגה, שלפיה אם היורשים החליטו לחלק מחדש את העיזבון ביניהם לאחר שנרשמו הזכויות על שמם בפנקסי המקרקעין, אזי הליך ההורשה הסתיים והחלוקה מחדש היוותה עסקה במקרקעין. כיום "הליך ההורשה מסתיים רק לאחר החלוקה הראשונה של נכסי העזבון בין היורשים. כלומר אין לראות ברישום זכויות היורשים בפנקסי המקרקעין את סיום הליך ההורשה ובלבד שמדובר בחלקה ראשונה של ההורשה" (להרחבה ראו ת.א. 2539/03 (בימ"ש השלום קריות) עו"ד חנוך פוגל ואח' נ' לשכת רישום מקרקעין ואח' (פורסם בנבו, 01.09.04)).
מכאן שאם לדוגמה שני יורשים בחלקים שווים בניהם ירשו גם דירה וגם כספים שמהווים בקירוב את שוויה של הדירה באפשרותם להגיע להסכם של חלוקה שונה של העיזבון באופן שבו אחד מהיורשים יקבלו לבדו את מלוא הזכויות בדירה בעוד שהיורש האחר יקבל את כל הכספים ואירוע זה יהיה פטור ממס זולת אם בהסכם יידרש אחד מהיורשים להשלים כספים מחוץ לעיזבון.
הסכם בין יורשים – שירותי המשרד
למשרד עורך דין ונוטריון בפתח תקווה ניר טולדנו ניסיון רב בטיפול בירושות ועריכת צוואות, לרבות עריכת הסכם בין יורשים לחלוקת עיזבון וטיפול ברישום זכויות בנכסי עיזבון לאחר הגעה להסכם.
לקבלת הצעת מחיר של עורך ונוטריון לעריכת הסכם בין יורשים או ייעוץ ראשוני, ללא התחייבות, בעניין זה צרו קשר עם משרדנו או חייגו עכשיו 03-9309677.