לשכת הוצאה לפועל בתל אביב יפו


                                                                                                                                תיק  הוצל"פ 0127226-40-2

בפני: כב' רשמת ההוצאה לפועל – מירב כפיר                                                                       תאריך: 26/7/12

החלטה

האם חייבים, אשר תקופת החכירה הרשומה שלהם בלשכת רישום המקרקעין הסתיימה, הינם דיירים מוגנים מכח סע' 33 לחוק הגנת הדייר ?

רקע וטענות:

1. בתיק זה מונה ב"כ הזוכה ככונס נכסים על דירת החייבים אשר השמאי העריך את שוויה בסך של כ-1,800,000 ₪.

2. החייבים טוענים כי הם נחשבים לדיירים מוגנים  על פי הוראות סעיף 33 לחוק הגנת הדייר (נוסח משולב) תשל"ב 1972 (להלן: "החוק") ועל כן לטענתם, אין טעם כלכלי להמשיך בהליכי המימוש של הנכס.

3. החייבים מבקשים גם לא לממש בשלב זה את הדירה לנוכח  כוונתו  של החייב  1 להגשת בקשה לפשיטת רגל אשר במסגרתה  יתנהלו הליכי הכינוס.

4. כונס הנכסים טוען כי בהתאם להלכת פרמינגר  (ע"א 3295/94 פרמינגר נ' מור. להלן: "הלכת פרמינגר") יש לפרש את הוראת סעיף 33 לחוק הגנת הדייר  בצמצום  רק  למקרים בהם קיימת בנכס בעלות או חכירה לדורות.

5. בעניינינו, זכויותיהם של החייבים   בנכס, כפי שרשומות בנסח רישום המקרקעין, הינן זכויות שכירות בלבד אשר תוקפן הסתיים ביום 31.3.06, לפני כ-6 שנים.

6. לטענה זו משיבים החייבים כי אינם מפגרים בתשלום דמי החכירה וכי הם שילמו עבור היוון החכירה ב-11/11.

7.  כונס הנכסים  מתנגד לדחיית המימוש ולמתן אפשרות למצות את הליך המימוש בהליך פש"ר.
דיון:

8. בהלכת פרמינגר נקבע כי  יש לפרש את סעיף 33  באופן מצמצם כחל רק על זכות רשומה של בעלות או חכירה לדורות. רק כך תושג האיזון הראוי בין אינטרסים מתחרים.

אין הצדקה להשאיר בידי החייב דירת פאר שלא ניתן לממש מתוכה את החוב. הגנה כזו פוגעת באינטרס לגיטימי של הנושים ומפרה איזון ראוי בין שני האינטרסים.

9. חוכר לדורות הינו מי שחכר נכס ל-משך 25 שנים.

10. במקרה דנן בו פג תוקפה של זכות השכירות של החייבים הרי שאין בידם זכות רשומה של חכירה לדורות.

11. האסמכתא שצירפו החייבים בדבר תשלום  דמי היוון,  אינה מוכיחה דבר;
לא ניתן ללמוד מהקבלה שצורפה על הארכת תקופת החכירה למשך 25 שנים.
מהקבלה שצורפה נראה כי ההיוון בוצע עד לשנת 2006 בלבד (מועד סיום החכירה), שהרי נתוני החישוב מתייחסים לתאריך חכירה נוכחי ב-1/4/57 לתקופה של 49 שנים. כיוון שכך נראה כי הקבלה מלמדת על תשלום דמי חכירה עד למועד סיום החוזה כפי שמופיע בלשכת רישום המקרקעין ולא לתקופה מעבר לכך.
מכל מקום ואף אם הייתה מוארכת תקופת החכירה הרי שלא מדובר בזכות רשומה
      בלשכת רישום המקרקעין, שהרי החוזה המוארך, כביכול, לא נרשם.

12. ראה לעניין זה החלטת ביהמ"ש בעניין ע"א (ת"א) 2005/01 דדון אבנר נ' ישראפוט תעשיות בע"מ ואח' בו נקבע כי חייבים שרכשו נכס, כאשר במועד רכישת הזכות נותרה להם תקופת חכירה הקצרה מ-25 שנים, לא תחול עליהם הגנת סע' 33 לחוק וקל וחומר בעניינינו בו נסתיימה תקופת החכירה.

13. נוכח הגישה הפרשנית המצמצמת את תחולתו של סע' 33 לחוק הגנת הדייר הרי שמשלא הוכיחו החייבים כי יש בידם זכות חכירה רשומה, הגנת סע' 33 לחוק הגנת הדייר אינה חלה עליהם.

14. אינני מקבלת את בקשת החייבים לדחות את הליך המימוש עד שייפנה להליך פש"ר. בעל תפקיד שימונה בהליך פש"ר לא יוכל (או יתקשה) לממש את זכויות החייב 1 בנכס, בעודו תפוס ע"י החייבת 2 ואזי פניה להליך זה ע"י אחד החייבים בלבד תביא רק להתחמקות מפרעון חובותיהם ע"י מימוש הנכס.

15. לא למותר לציין כי שווי דירת החייבים מצדיק את מימושה שכן יש בה כדי להביא לידי פרעון חלק נכבד מחובות החייבים ואף להותיר בידם כספים לצורך דיור חלוף.

16. לאור האמור לעיל ומשהגעתי לכלל מסקנה כי סע' 33 לחוק הגנת הדייר אינו חל בעניינינו הרי שיש לבחון את שאלת הדיור החלוף, לו זכאים החייבים בהתאם להוראות סע' 38 לחוק ההוצל"פ.

17. אני מורה לחייבים להגיש  שאלון מלא וערוך כדין ובצירוף אסמכתאות וכן להציג      
        עמדתם לעניין הדיור החלוף. זאת יעשה בתוך 21 ימים מהיום.

עמדת החייבים תועבר לתגובת הכונס אשר תימסר בתוך 15 ימים.  
דיון ייקבע לאחר מכן, ככל שיהיה צורך.              

_________________
רשמת הוצאה לפועל
מירב כפיר