גביית חובות – הוצאה לפועל 
♦ מיהו הזוכה? מתי יש צורך לנקוט בעיקול בטרם מסירת אזהרה לחייב בהוצל"פ? מהן הפעולות המבצעיות והאפשריות על פי דין אותן ניתן לנקוט בהוצל"פ על מנת להביא למימוש החוב? 
במידה והינכם זקוקים לשרות בתחום הוצל"פ צרו קשר עם משרדנו או חייגו 03-9309677
♦ עיקול נכסי חייב אצל צדדים שלישיים במסגרת הליכי הוצאה לפועל הוא אחד האמצעים העומדים לרשות זוכים/נושים לגביית חובותיהם. על מנת להבטיח את יעילות הליך עיקול נכסי החייב אצל צד שלישי, במסגרת חוק ההוצאה לפועל, קבע המחוקק ואף חשף את הצד השלישי לסיכון של חיוב אישי, היה ולא יקיים את הוראות החוק המחייבות אותו, , לסייע לזוכה לגבות את החוב. הוראות פרק ד' לחוק ההוצאה לפועל מתייחסות לעיקול נכסים בידי צד שלישי, ועל צד שלישי להקפיד הקפדה יתירה לפעול על פי הוראות צו העיקול, וזאת על מנת שלא יהיה חשוף לחיוב אישי. 
♦ סעיף 11(ב) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט- 1959 (להלן: "החוק לתיקון דיני משפחה") קובע:
"מזונות שלא התחילו לפעול לגבייתם תוך שנתיים לאחר התקופה שבעדה הם נפסקו, אין לגבותם אלא ברשות בית המשפט". האם לאור הוראות החוק הנ"ל, כאשר מדובר בבני זוג יהודים שהתגרשו, כאשר מדובר בחיוב מזונות שלא פעלו לגבייתו תוך שנתיים ימים לאחר שהם נפסקו, ישנו צורך לקבלת רשות בית משפט כתנאי לפתיחת תיק הוצל"פ
♦ האם חייבים, אשר תקופת החכירה הרשומה שלהם בלשכת רישום המקרקעין הסתיימה, הינם דיירים מוגנים מכח סע' 33 לחוק הגנת הדייר ?
♦ בבסיסו של חוק ההוצאה לפועל עומדות שתי תכליות: התכלית אחת, הינה יצירת מנגנון אשר באמצעותו יוכלו זוכים לגבות את חובותיהם ולממש פסקי דין אשר ניתנו לטובתם ביעילות וזריזות. מנגנון זה ראוי לו שיהיה יעיל, מעשי ובר-יכולת אכיפתית, כשלנגד עיניו של רשם ההוצאה לפועל, עומד בראש ובראשונה, הזוכה, בכדי שיבוא עד מהרה למימוש זכויותיו הקנייניות הפסוקות כנגד החייב. התכלית השנייה, הנה הגנה על זכויות היסוד של חייבים אשר מצבם הכלכלי איננו מאפשר להם לפרוע את חובותיהם הפסוקים, ברוח זכויות היסוד אשר עוגנו וקיבלו מעמד חוקתי על-חוקי בחוק-יסוד כבוד האדם וחירותו. בחוק ההוצאה לפועל נכללו הוראות שונות בעניין פטור נכסים מעיקול. סעיף 22 (א) 5 לחוק ההוצאה לפועל קובע כי: "(א) ואלה מיטלטלין שאין מעקלים אותם:(5) כלים, מכשירים, מכונות ומיטלטלין אחרים ובעלי חיים השייכים לנכה והנחוצים לו לשימושו האישי בגלל נכותו".
לאור האמור לעיל, האם חייב נכה, אשר כנגדו מתנהלים תיקי הוצל"פ, אשר במסגרתם הוטל עיקול על רכבו, זכאי לבטל את העיקול על מנת לשדרג את רכבו המעוקל לרכב חדיש יותר
♦ בפסק הדין בעניין סרביאן עמדה השופטת א' פרוקצ'יה בהרחבה על היחס בין מועד הידיעה לבין מועד ההמצאה של פסק דין. בתוך כך בחנה את תכלית כלל ההמצאה וקבעה כך: "ניתן לראות את כלל "הידיעה" כחריג לכלל "ההמצאה" אשר נועד לאכוף את כללי סדר הדין האזרחי כרוחם ועל-פי תכליתם האמיתית. תכליתם של כללי סדר הדין לקבוע מסגרת דיונית מוגדרת להליכים אזרחיים בבתי-המשפט אשר תאפשר פעולה תקינה ויעילה של המערכת השיפוטית תוך שמירה על זכויותיהם הדיוניות של בעלי-הדין והבטחת "יומם" בבית-המשפט. …החובה הקבועה בתקנות לבצע המצאה כדין של כתבי-בי-דין לבעלי-הדין נועדה להבטיח כי כל שלב וכל פעולה בהליך השיפוטי שהם צד לו יהיו בידיעתם, וכי מירוץ התקופה לנקיטת הליך משפטי בידי בעל-דין על יסוד אותו כתב-בי-דין יחל מעת שהומצא לידיו כדין, שאם לא כן עלולה זכותו הדיונית להיפגע" [רע"א 1415/04 יוסף סרביאן נ' ניסן סרביאן, פ"ד נט(2) 440 (להלן: עניין סרביאן); באלו נסיבות אם בכלל עשוי כלל הידיעה לגבור על כלל ההמצאה של "אזהרה" לחייב בהוצל"פ?
♦ על פי הוראות סעיף 81א3 (ה) לחוק ההוצל"פ, רשם ההוצאה לפועל רשאי, לפי בקשת החייב ומטעמים מיוחדים שיירשמו, להקטין את תוספת הפרשי ההצמדה והריבית או תוספת הריבית בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) להוראות הסעיף העיקרי. האם יש מקום להשתמש בסמכות זו של רשם הוצל"פ, כאשר זוכה "שקט על שמריו" ולא נקט במשך שנים רבות פעולות מבצעיות לגביית החוב בהוצל"פ?
♦ באלו מקרים תתבצע "הרמת מסך" בין חברות בהוצל"פ? .בהלכת רשף קבלנים (ע"א 510/00). אישר בית המשפט העליון החלטה של רשם הוצאה לפועל בדבר תפיסת רכב שאינו רשום על שם החיבת לאור טענות שהעלתה החיבת לפיהן יש לראות את הרכב בבעלות החברה החיבת באופן מהותי, מטעמים של הרמת מסך. בענין גל יעד (ברע (תא) 2417/05) קבע כב' השופט אלטוביה מגן כי יש ללמוד מהלכת רשף קבלנים הנל כי ניתן להרים את מסך ההתאגדות לאור תכליתה של דוקטרינה זו, גם בשלב של גבית חוב פסוק במסגרת הליכי ההוצאה לפועל. באותו ענין נפסק כי ניתן לעשות כן הן ביחס למטלטלין והן ביחס לכספים, לאור הרציונל שבבסיס הדוקטרינה
מהן אמות המידה להוצאת צו עיכוב יציאה יציאה מהארץ נגד חייב? האם ניתן לעכב יציאה מהארץ נגד חייב רק מחמת עוניו? 
דחיית בקשת צד ג' לביטול עיקולים שהוטלו על החברה על בסיס הלכת "גל יעד" (ברע תא) 2417/05
תיק הוצל"פ 01-03097-34-3 אסף לוי נגד רמי יניב – החלטת כב' רשמת הוצל"פ בתל אביב קרן פרג'ון זיטמן מיום 17.12.14 במסגרתה קיבלה באופן חלקי טענת פרעתי שהעלו החייבים.
החלטת רשם הוצאה לפועל ( כב' הרשם עמית גולן) מיום 17.12.17 אשר דחה את בקשת החייבת בהוצל"פ לקבלת הפטר לפי פרק ז' סימן ב' לחוק ההוצאה לפועל תשכ"ז 1967 ( להלן: "החוק" ).
פסק דין שניתן לאחרונה במסגרת רע"צ 32326-04-18 סלימן אבו חסן נגד אספלט צפון תשתיות בע"מ ואח' במסגרתו דחה בית משפט שלום ערעור שהגיש החייב על בקשתו ליציאה מהארץ.
בפסק דינו של בית משפט שלום בקריות מיום 26.10.14 במסגרת רע"צ 13502-08-14 בלוט נגד סבית התקבל ערעור הזוכה על החלטת רשם הוצל"פ שדחה בקשתו לפתיחת תיק שנסגר מחמת חוסר מעש.
בדיקת הסכומים הפטורים מעיקול משכורת
בדיקה אם אדם מופיע במרשם החייבים המוגבלים באמצעים
חקיקה
חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 42 והוראת שעה), התשע"ג–2013
טפסים
