האם ניתן לפתוח תיק הוצל"פ נגד שתי שותפים בחשבון בנק למרות שרק אחד מהם חתם על השיק?משרדנו נתקל לעיתים בתופעה עגומה במסגרתה נפתחים תיקי הוצל"פ נגד שני חייבים על בסיס שיק שלא כובד על יידי הבנק בטענה שמדובר בחשבון משותף למרות שעל השיק מתנוססת רק חתימה של אחד מהשותפים בחשבון .
במאמר אנסה להשיב אם כן על השאלה, האם ניתן לחייב את שני בעלי החשבון על יסוד חתימתו של האחר למרות שבשיק מופיעה חתימה אחת בלבד?
כלל הרגיל היה ונותר שקיומו של חשבון משותף לשני אנשים אינו הופך כל אחד מבעלי החשבון ערב להמחאות שנמשכו ע"י חברו, ובוודאי שאין עצם קיום החשבון המשותף מקים חבותשטרית על בעלים במשותף אשר אינו חתום על שיק שמשך רעהו, וכרגיל ניתן לאכוף את השטראך ורק על מי שעשה אותו וחתם עליו.
ראה פרופ' פרידמן במאמרו "חיובו של מי שאיננו צד לחוזה", עיוני משפט יג' – תשמ"ח, עמ' 387.כאמור, הכלל – על פי סעיף 22 (א)
לפקודת השטרות הוא "כי כל מי שחתום על שטר חב על פיו,ומנגד, לא נוצרת חבות ללא חתימה" (לרנר, בעמ' 286).
אין בעובדה ששם המבקשת מופיע על גבי השיקים כשלעצמה כדי להקים חיוב שטרי, שכן ציוןשמה מחויב מכוח ס' 11(א)
לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א – 1981, היות והחשבון שעליו נמשך השיק משותף לשני בני הזוג. בענין זה נאמר:
"העובדה ששם המערערת מופיע על גבי השיק לא יכולה להעיד, אפילו כלפי צד ג', על גובה ההרשאה או על הרשאה בכלל לעניין המסוים, מה גם ששני שמות משותפים על גבי טופס של שיק לא יכולים להעיד דווקא על הרשאה, אלא על פתיחת חשבון לצורכי נוחות על הסדרים אחרים … ברגע שבית משפט, מבחינה עובדתית קובע שיש חותם אחד על שיק, וכשאדם נוסף ששמו מופיע על השיק לא חתם עליו בשום צורה שהיא, אז זכות התביעה השטרית היא כלפיהחותם בלבד ולא מעבר לכך".
[ע"א 690/98 צדקה ציון צ.צ.צ חברה לעבודות עפר בע"מ (טרם פורסם)כן ראה דברי כבוד
השופטת דר' צ. פלפל].
עוד נקבע בפסק הדין הנ"ל בהתייחס לחתימה אחת אשר החותם לא התכחש לקיומה כי אין בציון שמה של המערערת על פני השיק כדי להעיד על הרשאה כלשהי או על גובהה. שני שמות משותפים על גבי טופס של שיק יכולים להעיד על פתיחת חשבון משותף זאת ותו לא.
לו היו בפנינו שתי חתימות כי אז יתכן ופני הדברים היו שונים וניתן יהיה לטעון כי יש לייחס את החתימה הנוספת כחתימה של שלוח, אך כאשר מדובר בחתימה אחת בלבד אין מקום על פי דיני השטרות למעט מקרים של שותפות לקבוע שמדובר בחתימה "כפולה".
זאת ועוד, למבקש ביצוע שטר בהוצל"פ יש זכות אם כן, לתבוע רק אחד מן הצדדים על פי חלופה שהוא בוחר והנראית כנכונה בנסיבות הענין. ראו:
ע"א (חיפה) 1596/00 מוטעי שושנה נ' גל חברה לדלק בע"מ תק – מח 2001 (3) 3774.
יתרה מכך, הלכה היא כי אפילו כאשר בעל רוכש דבר לשימוש המשותף שלו ושל אשתו, אין בכך כדי להטיל בכל הנסיבות אחריות על אשתו. כך נאמר מפי כב' השופט טירקל:
"…. במידה שמצוי רמז בעדויות, הרי שהוא מצביע על כך, שבעלה של המערערת התכוון לטוס לטורקיה כדי לפתח עסק כלשהו, ומכיוון שלא רצה לטוס בגפו, הזמין כרטיס גם עבור המערערת … חזקת השיתוף, שבנסיבות אחרות היתה קמה ולחובת המערער אינה פועלת כאן".
[ע"א 409/79 טירר נ' רג'ואן ואח' פ"ד ל"ה (ו) 458, 461].
גם בהתאם להלכה שנקבעה
ברע"א 2928/97 נוח חנוך נ' חברת אופיר שי שיווק והספקה בע"מ פורסם בתק-על 98(2), 633: אין מקום לפתוח תיק הוצל"פ כנגד שני בעלי החשבון ויש מקום לברר תחילה מיהו החתום על השטר ולפעול כנגדו בלבד.
כך מפי כב' השופט לוין:
"לא נאמר בכתב התביעה שהשיקים נמשכו מחשבון משותף הקיים בין שני המערערים הראשונים ולא פורטה בו כל קונסטרוקציה עובדתית שיש בה כדי לחייב אחד מהם על יסוד חתימתו של האחר. נמצא שכתב התביעה, כמו שהוגש, אינו מגלה עילה שטרית כנגד המערערים ודינו היה להימחק על הסף על יסוד תקנה 100 (1) לתקסד"א "
יצוין שכאשר מדובר בצדדים קרובים שלטר אין זה סביר שהזוכה שמבקש את ביצועו של השטר לא יודע מי מבעלי החשבון חתם על השיק .
גם אם הזוכה אינו יודע מי מבעלי החשבון משך את השיק, הרי שבטרם פתיחת התיק יכול הוא לפנות לבנק שממנו נמשך השיק ולברר איתו מי מבעלי החשבון משך את השיק.
בנסיבות אלו, יש בהחלט מקום לשקול הגשת התנגדות לביצוע שטר כאשר מדובר במקרה מעיין זה בו נפתח תיק הוצל"פ נגד שני חייבים שותפים בחשבון , למרות שרק אחד מהם חתם על השיק נשוא תיק הוצל"פ.
אם נתקלתם במקרה כזה ואתם זקוקים ליעוץ משפטי או לקבלת שרותי משרדנו חייגו 03-9309677