האם מתווך יכול להיות מחויב לפצות את המוכרים בגין הערכת שווי של נכס מתחת לשוויו הראלי

 
בת"א 4289-08 (שלום ראשל"צ) שקל ואח' נ' כהן בריל, נדונה תביעה כספית שהגישו  כנגד מתווכת אשר תיווכה בעסקת מכר ביתם וחייב אותה לפצותם בגין הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מהערכת הבית בחסר בשל כך שהמתווכת גרמה להם למכור אותו בתמורה מופחתת. נפסק, כי התובעת הפרה את חובת הזהירות הקונקרטית המוטלת עליה כמתווכת במקרקעין.

התובעים, רותי ורפאל שקל, (להלן: "התובעים") הינם בני זוג שמכרו בית ביישוב קדימה בתמורה לסך 1,060,000 ₪. לטענתם, הנתבעת, הגב' ענת כהן, (להלן:" הנתבעת")  שתיווכה בעסקה, התרשלה והפרה את חובותיה כלפיהם, במובן זה שהעריכה את הבית בחסר וגרמה להםלמכור אותו בתמורה מופחתת. מכאן הגישו בני הזוג רותי ורפאל שקל תביעה כנגד המתווכת בסכום של  400,000 ₪.
 
לטענת התובעים, הם פנו בחודש מאי 2008 לנתבעת , על מנת למכור את הבית שבבעלותם ברחוב האזדרכת 8ב ביישוב קדימה (להלן: "הבית"). הרקע לפנייה לנתבעת היה היכרות מוקדמת, לאחר שהנתבעת תיווכה בעסקאות שכירות עבור התובעים בעבר.
 
הנתבעת הודיעה לתובעים שנמצאו רוכשים עבור הבית, המוכנים לשלם סך 1,050,000 ₪. לטענת התובעים, הנתבעת הדגישה שזהו הסכום הגבוה ביותר שיוצע לתובעים עבור הבית. הבית נמכר והתובעים נשאו בשכר טרחת הנתבעת, כנגד חשבונית מס.
 
לימים נקלעו התובעים לסכסוך עם רוכש הבית. על רקע זאת ערכו התובעים בדיקות שונות לרבות שמאות לבית שנמכר. אז התברר להם שהבית נמכר ב- 390,000 ₪ פחות מהמחיר הריאלי שלו. 

לטענת התובעים ההפסד במכירת הבית הינו נזק שנגרם כתוצאה מהתרשלות הנתבעת וכתוצאה מהפרת חובת הנאמנות של הנתבעת. על כן, יש לחייבה לפצות את התובעים בסכום זה ולהשיב להם סך 10,000 ₪ ששילמו כדמי תיווך לנתבעת.
 
.
בפסק דינו של כב' השופט אורן שוורץ נקבע כי הואיל והנתבעת פעלה כמתווכת חל עליה סעיף 8 לחוק, על כלל חיוביו. יתר על כן, הנתבעת אף חבה חובת זהירות מושגית כלפי התובעים ואף חבה בחובת הגינות מכוח עקרון חובת תום הלב [ע"א (י-ם) 3597/09 נדב נ' עו"ד ינובסקי, (ט.פ.) (2010)]. 


הנתבעת פעלה בעבור התובעים כמתווכת וביצעה בעבורם פעולת תיווך במקרקעין, שתוצאתה היא מכירת הבית. על פי סעיף 8 לחוק, מתווך במקרקעין יפעל בנאמנות וימסור ללקוחו כל מידע שיש בידו בענין מהותי הנוגע לנכס נשוא עסקת התיווך. לצורך כך נדרש המתווך לפעול במיומנות וסבירות לקבלת מידע מהותי הנוגע לנכס נשוא עסקת התיווך.
 
כפי שעלה מהנתונים הגולמיים אותם הציגה השמאית הראל המחיר הנמוך ביותר של נכס מקרקעין בגוש 8945 בישוב קדימה, היה מחיר של 1,390,000 ₪, כאשר ממוצע אריתמטי של כלל המחירים באיזור הוא 1,539,000 ₪.
 
התובעים פנו אל הנתבעת מכוח בקיאותה בתחום הנדל"ן ביישוב קדימה ולאור נסיונם הקודם עימה בפעולות תיווך אחרות. הנתבעת ביצעה פעולת תיווך במקרקעין בעבור התובעים ואף גבתה תמורה נכבדה בעבור שירותיה, הגם שלא היה בידה רישיון תיווך בר תוקף.
 הנתבעת לא הציגה לפני התובעים מצג נכון של מחירי עסקאות ביישוב קדימה, הגם שהדבר היה יכול להיעשות בדרך יעילה וזולה – בין אם על ידי בירור במאגרי המידע של רשויות המס ובין אם באמצעות בחינה פרטנית אצל דיירים חדשים ביישוב או במשרדי התיווך הפעילים באיזור.

הנתבעת, כמתווכת סבירה היתה צריכה להציג לפני התובעים את קשת המחירים, ולציין לפניהם שיש להפחית את המחיר בגין מצבו הפיזי של הבית וחריגות הבנייה. הנתבעת לא עשתה כן. בכך, מנעה הנתבעת מידע מהותי מהתובעים, שהסתמכו על כישוריה

הנתבעת המליצה לתובעים על מחיר מכירה סופי, כשהוא מוטה משמעותית כלפי מטה וזאת אף בהתחשב במצבו של הבית. בכך הפרה הנתבעת את חובת הנאמנות המוטלת עליה מכוח סעיף 8 לחוק. התובעת אף הפרה את חובת הזהירות הקונקרטית המוטלת עליה כמתווכת במקרקעין.
 
כתוצאה מהפרת חובת הזהירות וכתוצאה מהפרת חובת הנאמנות, נגרם לתובעים נזק בשיעור ההפרש בין מחירו הראוי של הבית לבין המחיר בו נמכר בפועל. , הפרש זה עמד על פי קביעת בית משפט על סך 165,000 ₪ למועד גמר ביצוע העסקה.

לפיכך, קיבל בית המשפט את תביעת התובעים בחלקה וחייב את המתווכת לשלם לשלם את הסך של  165,000 ₪ וכן הומצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.

לקריאת פסק הדין המלא שניתן בת"א 4289-08 (שלום ראשל"צ) שקל ואח' נ' כהן בריל הקישו כאן.


יצוין בערעור שהוגש על פסק הדין הנ"ל הסתיים בפשרה.